בסיס חיל האוויר המלך חוסיין
| נתוני השדה | |||
|---|---|---|---|
| |||
| קואורדינטות | 32°21′23″N 36°15′33″E / 32.356353°N 36.259182°E | ||
בסיס חיל האוויר המלך חוסיין הידוע גם כבסיס האוויר מפרק ומכללת האוויר המלך חוסיין, הוא בסיס של חיל האוויר המלכותי הירדני צפון-מזרחית לעיר מפרק, במחוז מפרק בירדן. הוא משמש כבית הספר לטיסה של החיל, בעבר שימש כבסיס קרבי.
היסטוריה
הבסיס הוקם בשנות ה-20 של המאה ה-20, כבסיס חיל האוויר המלכותי (RAF Mafraq). תחילה שימש כנקודת תדלוק. בשנת 1931 הורחב הבסיס הממוקם בשטח מדברי ושטוח, 8 ק"מ מהגבול הסורי, והחלה לשמש כתחנת ביניים ותדלוק מרכזית לטיסות בין-לאומיות ולהעברת אספקה אווירית, כוח אדם, מטען ודואר. הוא שימש גם כמרכז לוגיסטי בעת הקמת צינור הנפט כירכוכ–חיפה[1][2]. בסמוך הייתה תחנת רכבת של מסילת הרכבת החיג'אזית ותוכננה לעבור בו גם מסילה בין בגדאד לחיפה[3].
בתחילת מלחמת העולם השנייה שופץ השדה בסיוע הקואופרטיב היהודי "חריש"[4].
בשנת 1949 החליטה הממלכה המאוחדת לחזק את בסיסי האוויר שלה במפראק והוא החל לשמש בסיס מרכזי של הכוחות הבריטיים במזרח התיכון[5][6].
נמל התעופה במפראק שימש את משפחת המלוכה הירדנית[7] ודרכו הגיע טלאל להכתרתו[8]. כמו כן עברו בהם קבוצת צליינים מאירופה[9]. בשנת 1950 בקשה ישראל מירדן לאפשר לטיסות של מבצע עזרא ונחמיה לנחות בשדה התעופה במפרק, ותמורת זאת הציעה לאפשר לירדנים לטוס במרחב האווירי של ישראל, אך ירדן סירבה[10].
בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 פעלו בשדה התעופה שני מסלולים, ששירתו גם מטוסי סילון[11]. באפריל 1952 פורסם בבריטניה על כוונה להרחיב את הבסיס לקראת אפשרות לצורך לפינוי הבסיס הבריטי באל-חבאניה[12]. באוקטובר 1956 החזיקו הבריטים בבסיס מטוסי ונום(אנ')[13] ובאותה שנה מסלול ההמראה חודש והוארך לצורך פעולת מפציצים כבדים[14].
במרץ 1956 בעקבות המתיחות בתוך הלגיון הבריטי פונו הקצינים הבריטים של הלגיון לבסיס האווירי במפראק[15]. לקראת סוף 1956, בעקבות מבצע סיני, פונו הכוחות האוויריים הבריטים מנמל התעופה האזרחי של עמאן אל השדה במפראק, ומספר הבריטים בבסיס הגיע למעל 1,000 איש[16]. אספקת המים לבסיס שובש, בגלל הכעס בעולם הערבי על השותפות הבריטית במבצע[17].
בתחילת 1957 החלו הבריטים בפינוי הבסיס[18], והבסיס הועבר לידי הירדנים ב-31 במאי 1957[19]. בעיתונות המערבית עלו טענות שהבסיס יימסר לאמריקאים[20], אך הבסיס נותר ללא שימוש עד 1958, אז החל לשמש את חיל האוויר המלכותי של ירדן ושמו שונה לבסיס האוויר המלך חוסיין ביוני 1959, כאשר טייסת הקרב הראשונה (הציידים) ומאוחר יותר טייסת השנייה (הערפדים) עברו לשם מעמאן.
בשנת 1966 שוכנו בבסיס האווירי חיילים סוריים שברחו מארצם בעקבות הפיכה[21].
לפני מלחמת ששת הימים שהו בבסיס מטוסי סטארפייטר עם צוותים אמריקאיים שאמנו טייסים ירדניים. יומיים לפני המלחמה הועברו המטוסים לטורקיה עם צוותיהם האמריקאיים[22]. במבצע מוקד הותקף שדה התעופה[23], בגל התקיפות השלישי על ידי חמש רביעיות מטוסים. טרם תקיפת השדה הצליחו להמריא ממנו שני מטוסי הוקר האנטר ירדניים שניהלו עם הרביעייה הראשונה קרב אוויר ושיבשו חלקית את התקיפה. בקרב האוויר נפגע אחד המטוסים הישראליים, והשלישייה שנותרה הצליחה לגרום לשדה נזק ניכר. גם הרביעייה השנייה נהלה קרבות אוויר עם האנטרים אך הצליחה בתקיפתה והשמידה מטוסי האנטר רבים. הרביעיות השלישית והרביעית תקפו את השדה ללא התנגדות ירדנית משמעותית והשביתו אותו. המבנה החמישי והאחרון תקף מטרות משניות ומזדמנות בשדה ההרוס. אחד ממטוסי המבנה האחרון נפגע מאש נ"מ והטייס נטש את מטוסו בשלום מעל שטח ישראל.
בשנת 1982 עברו במפרק אנשי אש"ף שפונו מביירות[24].
הבסיס הותקף במלחמת ששת הימים על ידי חיל האוויר הישראלי, כאשר מספר מטוסים, מסלול המראה ואחד ההאנגרים נהרסו. לאחר מכן הוא תוקן זמנית אך לא נעשה בו שימוש קבוע, שכן הטייסים הוצבו בעיראק עד 1968. בשנת 1969 הוחלט להשלים את השיפוץ, ולכן טייסת האנטר הועברה לעמאן ולאחר מכן לסוריה.
כבסיס חיל האוויר המלכותי
בבסיס פעלו טייסות חיל האוויר המלכותי הבאות:
- פלוגה מטייסת מס' 6 של חיל האוויר המלכותי הבריטי בין אוקטובר 1954 לספטמבר 1955 עם מטוס דה הבילנד ונום FB.1/4
- פלוגה מטייסת מס' 14 של חיל האוויר המלכותי הבריטי בין פברואר 1920 ליוני 1924 עם מטוס הקרב בריסטול F.2
- טייסת מס' 32 של חיל האוויר המלכותי הבריטי בין 29 באוקטובר 1956 ל-11 בינואר 1957 עם מטוסי דה הבילנד ומפייר דגם Venom FB.1
- טייסת מס' 249 של חיל האוויר המלכותי הבריטי החל מ-16 באפריל 1951 עם הדה הבילנד ומפייר סדרה FB.5[25]
שימוש כבית ספר לטיסה
מאז 1978 הוא נקרא מכללת האוויר המלך חוסיין. הוא ביתם של בית הספר לטיסה, בית הספר לפיקוד וטייסות מספר 2, 4, 5 ו-11.
אימוני הטיסה בבסיס החלו בשנת 1960 עם טייסת 4 שצוידה במטוסי צ'יפמאנקס, אך מאוחר יותר פורקו. קורס טיס מלא החל בבסיס בשנת 1974 והמחזור הראשון סיים בשנת 1975. בית הספר לפיקוד ומטה, הוקם בבסיס בשנת 1979, ומכללת פיקוד ומטה אווירי, שהוקמה בשנת 1990 פורקה מאוחר יותר.
בבסיס ממוקמת גם מכללה אוניברסיטאית המלמדת לתואר ראשון במדעי התעופה, הכל תחת חסות בית הספר פיראס אל-עג'לוני, הקרוי על שם גיבור שנפל באותו בסיס בשנת 1967. הבסיס הוא ביתם של שלוש טייסות אימונים: טייסת רביעית לאימון בסיסי במטוסי כנף קבועה, טייסת 11 לאימון מתקדם במטוסי כנף קבועה וטייסת חמישית לאימון מסוקים. בין מרכיבי הבסיס נמצא גם בית הספר למדריכי טיסה, המכשיר מאמנים, בית ספר טכני לקצינים בדרגות משניות שבו הם לומדים ניהול טכני וקורס בשפה האנגלית. האחרון מסיים שישה שיעורים בשנה. בבסיס קיימים גם גדוד הגנה קרקעית, הכולל מחלקת תגובה מהירה, ויחידות דיור ל-80 משפחות מאנשי הבסיס, בין היתר. המבנה הארגוני של המכללה כולל מפקד, מפקד כנף טיסה, מפקדי טייסות וראש תחזוקה, בעוד שצוות של קצינים בכירים אחרים מדווח למפקד, המטפל באבטחה, כספים, תמיכה טכנית, עניינים אדמיניסטרטיביים, לוגיסטיקה ודיור.
המחזור הראשון של צוערות סיים את לימודיו בשנת 2020.
הערות שוליים
- ↑ האמיר עבדאללה יעוף ב־18 באפריל לבקר במקום הנחת צנורות הנפט במדבר. אחר כך יבקר באל מפראק, הארץ, 19 באפריל 1933
- ↑ מפעל צנורות בהגשמתו, הארץ, 1 בספטמבר 1932
- ↑ עבודת המדידה של מסילת הברזל חיפה בגדאד תמשך שנה. הקו יעבור דרך בית שאן, ארביד, מפראק, אזרק ורטבה, הארץ, 10 במאי 1931
- ↑ דרכה של חריש, דבר, 30 באוגוסט 1974
- ↑ נתן גורדוס, שביתת הנשק בעיני המזרח והמערב, יום יום, 6 באפריל 1949
- ↑ הבריטים מגבירים את שלטונם הצבאי בכל שטח עבר־הירדן, קול העם, 16 במרץ 1949
מפרק תיהפך לשדה התעופה הגדול ביותר במזרח התיכון, מעריב, 23 באוגוסט 1949 - ↑ בדאללה חוזר היום מטהראן, הארץ, 8 באוגוסט 1949
- ↑ טלאל מכריז: אהיה ידיד הבריטים כאבי, מעריב, 6 בספטמבר 1951
גבריאל שטרן, טלאל הוכתר כמלך, על המשמר, 7 בספטמבר 1951 - ↑ יושג הסכם על מעבר צליינים, הארץ, 20 בפברואר 1950
ת. ירקוני, 94 צליינים מכל קצוי תבל באו לישראל, מעריב, 4 באפריל 1950 - ↑ יוסף פינקלסטון, הבריטים גילו למלך עבדאללה כי ישראל ביקשה מהם לא לספר לו שגילתה להם "סוד" המו"מ לחוזה אי־התקפה בין ישראל לירדן, מעריב, 30 בינואר 1981
- ↑ מטוסי סילון בריטיים הגיעו למפרק בעבה"י, מעריב, 7 באפריל 1951
- ↑ הבריטים מקימים בסיס אוירי גדול ליד מפרק בעבה"י, הבוקר, 14 באפריל 1952
בסיס בריטי חדש יוקם בעב"י, על המשמר, 17 באפריל 1952 - ↑ אגף המבצעים בקפריסין עורך הכנות..., למרחב, 15 באוקטובר 1956
- ↑ הבסיס הבריטי במפרק איבד את יעילותו, שערים, 6 בינואר 1957
- ↑ התמרדות הקצונה, למרחב, 4 במרץ 1956
- ↑ סימן שאלה על בסיס האוויריה הבריטית בירדן, למרחב, 25 בינואר 1957
- ↑ מצור על בסיס בריטי במפראק, על המשמר, 3 בדצמבר 1956
- ↑ קצין בריטי נרצח בירדן, מעריב, 12 בפברואר 1957
- ↑ הפינוי הבריטי יושלם החודש, למרחב, 5 במאי 1957
בסיס מפראק לירדנים, למרחב, 31 במאי 1957
בסיס מפראק נמסר רשמית לידי ירדן, על המשמר, 2 ביוני 1957 - ↑ בסיס מפראק יוחכר לארה"ב, למרחב, 24 ביוני 1957
סיוע אמריקאי קבוע לירדן, הצופה, 3 באוקטובר 1957 - ↑ אם תנסה סוריה לבודד את ירדן ע"י סגירת הגבול - נפתח אותו בטנקים שלנו, מעריב, 5 באוקטובר 1966
- ↑ 14 מטוסי סטארפייטר הגיעו אתמול לירדן, למרחב, 2 באוגוסט 1968
- ↑ ישראל פז, "ברחתי מטיל סובייטי ", על המשמר, 26 ביוני 1967
- ↑ משה ז"ק, הרמז של חוסיין, מעריב, 27 באוגוסט 1982
- ↑ מטוסיי־ סילון הובאו לעבה", על המשמר, 8 באפריל 1951
מטוסים בריטיים לתמרונים בירדן, הארץ, 9 באפריל 1951
בסיס חיל האוויר המלך חוסיין41898128Q11824199