בית הכנסת הגדול של רומא

בית הכנסת הגדול של רומא
Tempio Maggiore di Roma
מידע כללי
סוג	בית כנסת, בית כנסת ראשי
מיקום	עיריית רומא
מדינה	איטליה
בעלים	יהדות רומא
נוסח תפילה	נוסח איטליה (במניין הראשי)
הקמה ובנייה
תאריך פתיחה רשמי	1904
אדריכל	Osvaldo Armanni
סגנון אדריכלי	אדריכלות אקלקטית, ארכיטקטורת בו-אר
קואורדינטות	41°53′31″N 12°28′41″E / 41.8920°N 12.4780°E
	https://museoebraico.roma.it/
	(למפת רומא רגילה) בית הכנסת הגדול של רומא

בשני הבולים נראית חזית בית הכנסת. באחד הבולים נראה גם עיטור מתוך בית הכנסת ובו המילה **ונרוממה** - תהילים, ל"ד, ד'

בית הכנסת הגדול של רומא (באיטלקית: Tempio Maggiore di Roma) הוא הגדול והמפואר בבתי הכנסת בעיר רומא שבאיטליה.

הקמת המבנה

בית הכנסת נחנך ב-28 ביולי 1904. שבועות אחדים קודם לחנוכתו ביקר בבית הכנסת מלך איטליה, ויטוריו אמנואלה השלישי. שלט זיכרון בסגנון מליצי המבטא את הרגשות של יהודי רומא נקבע באולם הכניסה לבית הכנסת. כך הצליחו יהודי רומא להכריז על עלייתם "מבירא עמיקתא לאיגרא רמא" וחרטו בכתובת האבן:

ביום 2 ביולי 1904, תוך כדי ביטוי מזהיר של (הכרה של) מלוא הזכויות האזרחיות (של יהודי איטליה), ביקר בהיכל זה, שהוקם לכבוד הא-ל באותו רובע (TRASTEVERE) בגטו האומלל בו חיו בסגר (מאות שנים) יהודי רומא - בו הריעו (לכבוד) השחר החדש (ליהודים ברומא ובאיטליה כולה) ביום 20 בספטמבר 1870 כאזרחי איטליה. לזיכרון נצח ה"אוניברסיטה" (מועצת הקהילה) הציבה (לוח זיכרון זה).

^{[דרושה הבהרה]}

המבנה הקודם של בתי הכנסת שירת את יהודי רומא עד שנת 1893. היו בו חמישה בתי כנסת עבור כל אחת מהעידות שהיו בעיר. המבנה הישן ניזוק קשה בשריפה שפרצה בו בשנת 1893 ונהרס סופית התוכניות בניין העיר. שרידים שניצלו מבית הכנסת, כולל ארונות הקודש, מצויים היום בבית הכנסת החדש. בתמונה משמאל, אפשר להבחין במסע שהוביל שרידים אלה אל בית הכנסת החדש. בשטח שהתפנה מצויה כיכר הנושאת את שם בתי הכנסת, כיכר חמשת בתי הכנסת (Piazza dell Cinque Scole).

תיאור המבנה

המבנה תוכנן על ידי וינצ'נצו קוסטה ואוזוואלדו ארמאני בין השנים 1901–1904 על גדת נהר הטיבר. (המבנה בנוי בסגנון אקלקטי, והוא בולט למרחוק בשל סגנון זה).

בית כנסת בעל סגנון נאו-אשורי ובעל תוכנית נאו-ביזנטי וחזות כללית נאו-קלאסית.

כיפת האלומיניום המרובעת של המבנה היא הכיפה המרובעת היחידה ברומא, והיא ניתנת לזיהוי מכל חלקי העיר.

האולם הראשי של בית הכנסת משמש לתפילה, על פי מנהג איטליה עם השפעה ספרדית מסוימת. בקומת המרתף מצוי בית כנסת נוסף בו נערכות תפילות בנוסח הספרדים, בגדול לפי מנהגי הספרדים שבמערב אירופה. בכניסה הנפרדת לבית הכנסת, בצידו של נהר הטיבר, מצויים משרדי הקהילה של רומא (la Comunità Ebraica di Roma) וכן המוזיאון היהודי של רומא.

אירועים במבנה

בכניסה למבנה מצד נהר הטיבר, מצויים לוחות זיכרון ליהודים שנרצחו בשואה.

בשמיני עצרת ה'תשמ"ג (9 באוקטובר 1982), חמישה מחבלים פלסטיניים, מארגון אבו נידאל ככל הנראה, הטילו שלושה רימוני יד ופתחו באש מנשק אוטומטי בכניסה לבית הכנסת. ילד בן שנתיים נרצח, ו-37 איש נפצעו בפיגוע. בכניסה לבית הכנסת מצד הגטו הוצב לוח זיכרון להרוג הפיגוע. מאז הפיגוע נאסר לצלם בתוך המוזיאון או בתי הכנסת השונים במתחם מטעמי ביטחון. כמו כן, המקום נשמר באופן קבוע על ידי סיורים של הקרביניירי, ובכניסה אליו מוצב שוטר של הקרביניירי. הכניסה איננה חופשית בניגוד למוזיאונים רבים, והמבקרים מחויבים לעבור בדיקה ביטחונית בכניסה.

ב-13 באפריל 1986 ביקר האפיפיור יוחנן פאולוס השני בבית הכנסת, והתפלל עם הרב אליהו טואף - הרב הראשי הקודם של העיר רומא. ביקור זה היה הביקור הראשון של אפיפיור בבית כנסת מאז ומעולם. בהתאם לנוהג של יהודי איטליה, אם בית הכנסת אינו כולל ספרי תורה בהיכל, הוא אינו מקום קדוש.^{[דרושה הבהרה]} ולכן, בטרם בקר האפיפיור בבית הכנסת הוצאו ממנו ספרי התורה.

ב-17 בינואר 2010 ביקר מחליפו בנדיקטוס השישה עשר בבית הכנסת. ביקור זה היה שנוי במחלוקת בשל כוונתו להכריז על פיוס השנים עשר כ"קדוש" חרף שתיקתו בשואה ובשל פרשיות נוספות.

ב 2016, ביקר במקום האפיפיור פרנסיסקוס, הוא גינה את מעשי האלימות שמבוצעים בשמו של הא-ל, הדגיש את התנגדותו "לכל צורות האנטישמיות" וקרא ליהודים "אחינו הגדולים"^[1].

התפילות במקום אינם בנוסח אשכנז ולא בנוסח ספרד, כי אם בנוסח ייחודי של בני רומי (ראו צילום הסידור הייחודי בפרק "גלריה" להלן).

מסיבות ביטחוניות וחשש מאירועים אנטישמיים, תיירים שאינם חברים רשומים בקהילה ומעוניינים להשתתף בתפילות שבת בבית הכנסת צריכים למלא טופס הרשמה מקוון. הם צריכים לשלוח את טופס הבקשה עד השעה 14:00 ביום שישי.

גלריה

חזית בית הכנסת
חזיתו האחורית של ביה"כ
צידו הימני של ביה"כ
חנוכיה בחצר בית הכנסת
חזית בית הכנסת לצד נהר הטיבר - כולל לוחות הנצחה לחללים
פנים בית הכנסת
פנים ביה"כ מבט ממוקד על הקיר האחורי
כיפת ביה"כ מבט מבפנים
סידור בני רומי (לא אשכנז ולא ספרד)
דף מסידור בני רומי
ביטאון עולי איטליה בישראל שיצא לכבוד 100 שנה לבית הכנסת. התמונה האמצעית בביטאון מראה כיצד הועבר ציוד בית הכנסת מהבית הישן לבית החדש.
דגם בית הכנסת העתיק ברומא (מהתצוגה במוזיאון היהודי במקום).

לקריאה נוספת

B. Migliau and M. Procaccia, Lazio Jewish Itineraries , Marsilio Regione Lazio, 2001.

אטיליו מילאנו, גיטו רומא, (תרגום מאיטלקית: דינה מילאנו), תל אביב: הוצאת מעריב, תשנ"ב-1992.
לוצ'יאנו טאס, יהודי איטליה, תל אביב: הוצאת מעריב, 1978.
בצלאל רות, תולדות היהודים באיטליה, תל אביב: הוצאת מסדה, 1962.
יעקב פינקרפלד, בתי הכנסת באיטליה, ירושלים: מוסד ביאליק, תשי"ד-1954.