לדלג לתוכן

ביוספירה 2

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
אחד מן המבנים בפרויקט ביוספרה 2.

ביוספירה 2 הוא מתקן מחקר מדעי בבעלות אוניברסיטת אריזונה החל משנת 2011. מטרת המתקן היא לחקור, ללמד וללמוד על כדור הארץ, המערכות שעל פניו ומיקום כדור הארץ ביקום. זהו מבנה בעל שטח של 12,700 מטרים רבועים שנבנה במקור כמערכת אקולוגית מלאכותית סגורה בעיר אורקל (Oracle) במדינת אריזונה בארצות הברית, על ידי יוזמה משותפת של מספר גופים שהמנהל הראשי שלה היה ג'ון פ. אלן. המימון הגיע ישירות מהיוזמה ועלה 200 מיליון דולר משנת 1985 ועד שנת 2007, כולל אדמה, חממות ומגורי הצוות.

היסטוריה

במאה ה-19 השטח היה חלק מחווה בשם סמנייגו. אחרי מספר שינויי בעלות בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 שימש המקום כמרכז כנסים של חברת מוטורולה. בשנות ה-80 נרכש השטח על ידי אוניברסיטת אריזונה והחל לשמש למחקר סביבתי. במחצית השנייה של שנות ה-80 החלה האוניברסיטה בבניית המתקן הנוכחי למחקר ופיתוח טכנולוגיות שיאפשרו התיישבות בת-קיימא בחלל.

מבנה המתקן

מתקן הזכוכית והחלל נבנה באורקל, אריזונה, למרגלות הרי סנטה קטלינה, כ-50 דקות צפונית לטוסון. גובהו הוא כ-1,200 מטר מעל פני הים.

המתקן מכיל חמש ביומות:

בנוסף קיימים במתקן שני אזורים אנתרופוגניים: מערכת חקלאית בשטח של 2,500 מ"ר ובית גידול אנושי עם חללי מגורים, מעבדות וסדנאות.

מתחת לאדמה היה חלק נרחב מהתשתית הטכנית. מי חימום וקירור זרם דרך מערכות צנרת עצמאיות וקלט סולארי פסיבי דרך פאנלי מסגרת הזכוכית שכיסו את רוב המתקן. חשמל סופק לביוספרה 2 מתחנת כוח המבוססת על גז טבעי במתקן.

הניסויים במתקן

המתקן תוכנן לחקור את רשת האינטראקציות בתוך מערכות חיים במבנה עם אזורים שונים המבוססים על ביומים ביולוגיים שונים. בנוסף למספר ביומים ומגורי מגורים לבני אדם, היה אזור חקלאי ומרחב עבודה לחקר האינטראקציות בין בני אדם, חקלאות, טכנולוגיה ושאר עולם הטבע כסוג חדש של מעבדה לחקר האקולוגיה הגלובלית. משימתו הייתה ניסוי סגירה בן שנתיים עם צוות של שמונה בני אדם. בטווח הארוך הוא נתפס כמקדים להשגת ידע על השימוש בביוספרות סגורות בקולוניזציה בחלל. כמתקן אקולוגי ניסיוני, הוא איפשר מחקר ותפעול של מערכת ביוספרית מיניאטורית.

ביוספרה 2 שימשה רק פעמיים למטרותיה המקוריות כניסוי במערכת סגורה: פעם אחת בין השנים 1991 ל-1993, ובפעם השנייה בין מרץ לספטמבר 1994. שני הניסיונות נתקלו בבעיות, כולל כמויות נמוכות של מזון וחמצן, מוות של בעלי חיים וצמחים רבים שנכללו בניסוי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביוספירה 2 בוויקישיתוף


ביוספירה 242161346Q68139