אריה מועלם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריה מועלם
מועלם בהיכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל, 2023
מועלם בהיכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל, 2023
לידה מבשרת ציון
מדינה ישראלישראל ישראל
מעסיק משרד הביטחון
מספר ילדים 4
פרסים והוקרה
  • יקיר אגף של"ח במשרד החינוך (2014)
  • יקיר שירות המדינה (2024)
  • פרס נשיא "ידיעות אחרונות" לעובד מצטיין (2024)
  • אות החלוצים של האיגוד הספרדי העולמי וההסתדרות הציונית העולמית (2024)

אריה מועלם (נולד ב-23 במאי 1959) הוא מנהל ישראלי המכהן כסגן מנהל כללי וראש אגף "משפחות, הנצחה ומורשת" במשרד הביטחון.

ראשית חייו

אריה מועלם נולד במבשרת ציון ב-1959, לרב אליה והרבנית שושנה. גדל במועצה המקומית מבשרת ציון בבית דתי לאומי. בגיל צעיר שכל את אחיו, בן ציון, במהלך שירותו הצבאי.[1]

מועלם פעל במגזר הציבורי עד סוף שנות ה-90 של המאה ה-20; בתחומי התרבות והחינוך הבלתי פורמלי במסגרת ניהול אגף הנוער והתרבות התורנית במבשרת ציון (19791984), ניהול שלוחת מתנ"ס במעוז ציון (19851988) ובמקביל חינוך כיתה ולימוד מתמטיקה בבית הספר "אורט נביאים" בירושלים (1984–1985) וכן ניהול המחלקה לתרבות נוער, ספורט והמרכזיים הקהילתיים במבשרת ציון (1988–1998).[1]

ב-1998 הצטרף למשרד הביטחון בתפקיד ראש "היחידה להנצחת החייל", האמונה על הנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל.[1]

ביוגרפיה

במהלך פעילותו כראש היחידה להנצחת החייל בין השנים 2004–1998, עסק מועלם בעיצוב הזיכרון הלאומי בישראל ובניהול מיזמים שונים בתחומי ההנצחה שהוטמעו בתודעת הציבור הרחב.

ביוני 2000 עם מציאת צוללת אח"י דקר, היחידה ארגנה יחד עם חיל הים ערך משט לזכר הצוללת, להפלגה הוזמנו המשפחות השכולות לאזור נקודת איתורה של הצוללת ולטקס זיכרון ימי שנערך בקרבת מקום מעל נקודת הימצאותה של הצוללת.[1]

מועלם יחד עם נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, במוזיאון "ההגנה" אוגוסט 2022

בשנת 2004 פעל מועלם למיסוד שינוי חקיקה בדחיית מועד יום הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל ביום אחד כאשר ד' באייר חל ביום ראשון בשבוע, זאת בשל הקושי בקיום הטקס הממלכתי לפתיחת אירועי יום הזיכרון במוצאי שבת וחשש לחילול שבת. בעקבות היוזמה, התקבלה החלטת ממשלה בנושא, והוחלט על דחייה של מועד יום הזיכרון במידה וחל ביום ראשון בשבוע.[1] באותה שנה יזם הקמת בית קבוע לזיכרון החללים לימים "היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל".[1] בשנת 2005, עם פיצול אגף השיקום במשרד הביטחון בעקבות דוח אלוף רפאל ורדי, מונה מועלם לסמנכ"ל וראש אגף משפחות והנצחה. בתפקידו החדש, ביצע מועלם רפורמה בשירות שעיקרה הפחתת בירוקרטיה, קידום תקשורת ישירה מול משפחות, פיתוח יוזמות וטיוב תהליכי הערכה ובקרה.

ב-2007 היה שותף בוועדת יעקב נאמן, אשר הובילה לביטול מבחן ההכנסה למשפחות שכולות. צעד שאפשר מתן קצבאות באופן שוויוני, ללא בדיקת הכנסות המשפחות, תוך שמירה על פרטיותן.[1] כמו כן, יזם מודל עבודה המדגיש את הקשר עם המשפחות. יוזמה מרכזית בהקשר זה הייתה "מחוז יוצר קשר" (לימים "מחוז שומר קשר"), אשר הנהיג ביקורי בית סדירים לכלל המשפחות השכולות במטרה לשמר קשר אנושי ומקצועי, ולימים הורחב ברמה הקהילתית בסמיכות ליום הזיכרון.

בכהונתו אורגנו באגף כנסים ייעודיים למגזרים שונים, כגון אחים שכולים, ומשפחות דוברות ערבית ואמהרית, במטרה להעלות מודעות לצרכים הייחודיים. כמו כן, בוצעו תהליכי משוב ולמידה להפחתה בבירוקרטיה, הקמת מוקד שירות טלפוני וצמצום תלונות כלפי האגף.[1]

ביוני 2011 אם שכולה יזמה עצומה באינטרנט הקוראת למניעת שינוי נוסח תפילת "יזכור" מ"יזכור עם ישראל" ל"יזכור אלוקים". בוועדה שמינה הרמטכ"ל בני גנץ באותו חודש, בראשות ישי בר לבדיקת סוגיית נוסח תפילת היזכור,[2] המליצה הוועדה כי יש לשנות את פקודת המטכ"ל ולפתוח את נוסח התפילה בקריאה: ”יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו”. הרמטכ"ל גנץ אימץ את החלטת הוועדה.[3][1] תפילת היזכור עוררה בשנית מחלוקת לאחר אסון הכרמל, אז הוגשה בקשה לשר הביטחון, אהוד ברק, לשינוי התפילה לזכר כלל כוחות הביטחון ובהתאם לכך בוצע תיקון נוסף בנוסח התפילה. מועלם הנחה להזכיר גם את אנשי שירות בתי הסוהר בטקסי הזיכרון, מה שהוביל להחלטה דומה במועצה הציבורית להנצחת החייל.[1]

מפגש של ארגון מורשת ההגנה בבית אליהו גולומב, 9 ביוני 2022. בתמונה, מימין לשמאל: עופר בורד, אריה מועלם, יוסי סורביץ, שר התרבות והספורט חילי טרופר (מאחור, תומך באלכס זילוני), שלמה ענבר, יוחאי אנסבכר (מאחור), דן טולקובסקי, ברוך לוי, אפרים לפיד, חובב שפירא

ב-19 בדצמבר 2011 במלאת שנה לאסון השריפה בכרמל נחנכה אנדרטה ליד עיקול הכביש, אתר האסון. הקמת האנדרטה נוהלה על ידי מועלם, והיא נתרמה על ידי "קרן קיימת לישראל" ו"קרן היסוד".[1]היחידה בניהולו ערכה מחקר על תפקיד העובד הסוציאלי בטיפול בשכול, שהוביל לפרסום הספר "תורת טיפול העובד הסוציאלי במשפחות השכולות" ב-2011.[4] הספר מסכם את הידע והניסיון שנצברו בתחום, ומספק כלים מעשיים לטיפול בשכול.[1]

במגמה להכיר במעמד האחים השכולים ב-2012, היה מועלם שותף לוועדה ממשלתית בראשות השופט יעקב שמעוני, שתפקידה לבחון היחס לאוכלוסייה זו. בוועדה הוקנה להם מקום בין משפחות השכול, והם הוכרו כקבוצת שכול ממדרגה ראשונה.[1]

כראש היחידה, מועלם השתתף בפינוי בית העלמין של גוש קטיף במהלך ביצועה של תוכנית ההתנתקות.[5]

בשנת 2013 פעל מועלם לעיגון בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) הטבות שונות לבן משפחה של מי שנספה במערכה. זאת במקום הוראות מינהליות שמכוחן ניתנות כיום ההטבות. ההטבות הניתנות לבני משפחות שכולות כוללות בין היתר: סיוע רפואי, כלכלי, הנצחת החלל, שיקום תעסוקתי, סיוע בלימודים ובניידות, טיפול פסיכו-סוציאלי, השתתפות בתשלום אגרת טלוויזיה, וסיוע לרכישת רכב. בספטמבר 2022 נכנס לתוקף תיקון לחוק שהעניק הטבות גם לאחים שכולים.[6][1]

בעקבות האינטראקציה הרבה עם המשפחות השכולות, זיהה מגבלות בטיפול הפסיכולוגי המסורתי שהוענק להן. הוא הציע גישה חלופית המתמקדת בהתאמה אישית של טיפול, שיענה לצרכים הייחודיים של כל משפחה. במסגרת עבודתו, הוקמה "ועדת מלקינסון" – צוות מקצועי שכלל מומחים מהאקדמיה ואנשי מקצוע בתחום האובדן והשכול. המלצות הוועדה הובילו לשינויים בחקיקה, אשר הרחיבו את מגוון ההתערבויות הרגשיות הניתנות למשפחות שכולות. השינוי כלל הוספת מנגנונים גמישים יותר למתן סיוע פסיכו-סוציאלי.[1]

יזם הקמת "קבוצות מיקוד" לאוכלוסיית המשפחות השכולות, תוך פיתוח תשתית מקיפה של פעילות קבוצתית. הפעילות כללה פורומים מגוונים ברמת המטה והמחוזות, אשר שילבו נציגי משפחות וגורמים קהילתיים.[1]

אריה מועלם ואייל זמיר, נובמבר 2023

מאז 2017 מוביל מועלם מהלך ליצירת קשרים בין אנשי המקצוע באגף ההנצחה לבין האקדמיה. במסגרת אותו שיתוף הפעולה, ב-2018 נערך כנס "מעגלים משלימים – בראי האקדמיה והשדה".[1] כמו כן, מאז 2017 פועל מועלם ליצירת קשרים בין אנשי מקצוע באגף לבין גורמים אקדמיים, במטרה לשלב פרקטיקה מקצועית עם גישות תאורטיות בתחום האובדן והשכול. בשנת 2018 ארגן את כנס "מעגלים משלימים – בראי האקדמיה והשדה" כחלק מהמאמצים לחבר בין תחומים אלה. האגף זיהה צורך להתמקד באוכלוסיית המשפחות השכולות המזדקנות, תוך מטרה לבסס ידע על שלבי השכול המאוחרים, לפתח מיומנויות מקצועיות וליצור שירותים נגישים עבור אוכלוסייה זו.[1] האגף בניהול מועלם זיהה צורך להתמקד באוכלוסיית המשפחות השכולות המזדקנות, אשר מהווה פלח מרכזי באוכלוסיית היעד. מגמה זו הובילה למאמץ להעשרת הידע אודות השלבים מאוחרים בחוויית השכול. פעל האגף לרכוש מיומנויות מקצועיות ולפתח שירותים זמינים ונגישים, המותאמים לאוכלוסייה זו. במקביל, חלה התפתחות משמעותית בתחום הנצחת הנופלים, אשר משכה עניין בין-לאומי, ונלמדה על ידי נציגים זרים.[1] בעקבות פעילות זו, הנצחת הנופלים בישראל זכתה לעניין בין-לאומי, כאשר נציגויות מחוץ לארץ מגיעות מדי שנה להכיר את הפעילות המיוחדת בתחום זה. כחלק מכך, פעל להטמיע פעילות הנצחה מחוץ לישראל כדוגמת הקמת אנדרטה בהרי הקרפטים ברומניה לנופלי אסון המסוקים וערבי הנצחה למשפחות שכולות מהעולם.[1]

מועלם השתתף בתכנון היכל הזיכרון יחד עם האדריכל איתן קימל. במקביל לכך, הוטלה עליו ב-2016 האחריות על המוזיאונים של משרד הביטחון. תחת סמכותו הופקדו 12 מוזיאונים[א], שתפקידם לשמר המורשת הביטחונית של מדינת ישראל.[1] מועלם היה אמון על נטיעת חוטר[7] "דקל אבשלום" שצמח מגרעין התמר ששרד בכיסו של אבשלום פיינברג, לבקשתה של גאולה כהן.[1] בתקופת כהונתו של מועלם כסמנכ"ל וראש אגף משפחות הנצחה ומורשת, זכה בפרס הלאומי לאיכות ומצוינות במגזר הציבורי על שם יצחק רבין. הפרס הוענק מטעם נציבות שירות המדינה בטקס שהתקיים ביולי 2019 בירושלים, כאות הערכה על שירות מיטבי ואיכותי הניתן לציבור המשפחות השכולות. מועלם קיבל את הפרס בשם האגף משרת הבינוי והשיכון יפעת שאשא-ביטון ונציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ.[1]

באוקטובר 2021 פעל מועלם להעלאת עצמותיו של חלל צה"ל מרטין דוידוביץ מבית הקברות היהודי בפראג לקבורה בהר הרצל בירושלים. דוידוביץ' נהרג בתאונת אימונים בשנת 1948, במהלך קורס צניחה של הבריגדה הצ'כית, ומאז היה קבור בבית העלמין היהודי החדש בפראג. מועלם נענה לבקשת בני משפחת המנוח ופעל להעלאת קבר המנוח לאדמת ישראל.[1]

ב-2020 היה מועלם אחראי על מיזם בטיפול הניתן ליתומי מערכות ישראל עת הטמיע תוכנית ליווי אישית (תל"א) ליתום לאיתור חוזקות ומינוף וטיפול בחולשות, תוכנית שהביאה להישגים רבים בקרב היתומים הצעירים. לצד זאת יזם הקמת ועדה ציבורית לבחינת זכאויות יתומי מערכות ישראל הבוגרים בראשות השופט בדימוס אליקים רובינשטיין אשר המלצותיה נבחנות בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.[1] באפריל 2023 הוביל מועלם את האזכרה בארגון יד לבנים כארגון היציג של האחים השכולים. ביום הזיכרון ה'תשפ"ג, השיק מועלם את יישומון "נתיבי זיכרון" לאיתור וניווט אל קברי חללי מערכות ישראל בבתי העלמין הצבאיים השונים. כמו כן, במסגרת ציון יובל ליום הכיפורים שיפץ האגף בניהול מועלם 50 אנדרטאות ברמת הגולן.[1]

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הנחה מועלם את כלל האגף בניהולו להתגייס למשימה להבאה לקבורה של חללי מערכות ישראל והבאתם לקבורת קבע, על אף שמקובלת קבורה ארעית באירועים רבי נפגעים. בראשיתה של הלחימה הוחלט כי תוקם באגף בניהולו של מועלם יחידה לטיפול בחטופים ונעדרים ונבנתה בעבור אותן משפחות תוכנית ליווי, טיפול ותמיכה.[1] לצד הטיפול במשפחות השכולות שנוספו לאגף, עוסק האגף בניהולו של מועלם בתיעוד טבח שבעה באוקטובר כבסיס ראשוני להנצחה ותצוגה בעתיד. הפעילות מתבצעת באמצעות מכון "יד בן צבי" (מיזם ארץ חפץ).[1]

פרסים

מועלם מקבל את אות "יקיר שירות המדינה" לשנת 2024
  • יקיר אגף של"ח במשרד החינוך, 2014
  • יקיר שירות המדינה, 2024
  • פרס נשיא "ידיעות אחרונות" כעובד מצטיין, 2024
  • אות החלוצים של האיגוד הספרדי העולמי וההסתדרות הציונית העולמית, 2024

חיים אישיים

מועלם נשוי לאורנה, מנהלת בית הספר "תפנית", אב לארבעה ילדים וסב לשבעה נכדים.[1]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריה מועלם בוויקישיתוף

עיתונות

סרטונים

ביאורים

  1. מוזיאון העפלה וחיל הים, אסירי המחתרות בעכו, ג'וערה, האצ"ל, האצ"ל ותש"ח, בתי האוסף, הפלמ"ח, הלח"י, אסירי המחתרות בירושלים, בית השומר, בית הגדודים וההגנה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אריה מועלם41584580Q129586100