היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל
 | |
| מבנה ההיכל בשדרות הרצל בכניסה אל בית הקברות הצבאי בהר הרצל | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | חללי מערכות ישראל |
| מיקום | שדרות הרצל 128, הר הרצל, ירושלים |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–2017 |
| אדריכל | קימל אשכולות אדריכלים, לירן צ'צ'יק, ניצן קלוש |
| קואורדינטות | 31°46′32″N 35°10′59″E / 31.77556°N 35.18306°E |
היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל הוקם על ידי משרד הביטחון להנצחת זכרם של כל חללי מערכות ישראל בהגנה על הארץ ומחוצה לה מאז שנת 1860 ועד היום. ההיכל החליף את רחבת הטקסים המרכזית בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, בה התקיימו עד שנת 2016 טקסי יום הזיכרון המרכזיים בהשתתפות ראשי המדינה. ההיכל נחנך רשמית ב-30 באפריל 2017 ונפתח לקהל מספר חדשים לאחר מכן.
היסטוריה
במהלך אירועי יום הזיכרון ב-2010 הכריז שר הביטחון אהוד ברק, על הקמת היכל זיכרון לאומי בכניסה הראשית של בית הקברות הצבאי בהר הרצל בשדרות הרצל בירושלים. המיקום נבחר לאחר שנגנזה התוכנית להקמת אתר זיכרון לאומי בהר איתן שאושרה במהלך שנות ה-80 על ידי ממשלתו של ראש הממשלה מנחם בגין ונגנזה סופית ב-2007, לאחר שהוצאה נגדו תביעה משפטית בגין פגיעה בנוף וביער ירושלים על ידי הארגונים הירוקים.
ההיכל תוכנן מאבני זיכרון זהות בגודלן שבהן חקוק שם הנופל ותאריך נפילתו ובצמוד לכל אבן, נר זיכרון שיידלק ביום השנה של כל חלל. פני החללים יוקרנו מעל מקום הנצחתם. התוכנית הוכנה על ידי משרד האדריכלים קימל־אשכולות, בשיתוף עם קלוש־צ'צ'יק אדריכלים.[1] תוכנית ההיכל הוכנה בין השאר בהשראת אנדרטת המלחמה של אוסטרליה שבקנברה. במסגרתה ייכנסו המבקרים מרחבת הכניסה של בית הקברות הצבאי הישר אל ההיכל שייחפר בהר, כשמעליו תשוחזר הטופוגרפיה המקורית בשילוב של אבן וצמחייה. המבנה תוכנן להשתלב עם השטח הטבעי של ההר ועם חזות הקברים הסמוכים אליו. עבור מבקרים שאינם מעוניינים לעבור בהיכל הזיכרון, הוקם שביל עוקף המוביל ישירות אל בית הקברות הצבאי בהר הרצל. תכנון נוסף הוא, שלצידו ימוקמו משרדי היחידה להנצחת החייל של משרד הביטחון.
באפריל 2012 אישרה הממשלה את הקמתו של היכל הזיכרון הלאומי בעלות של 40 מיליון שקלים[2], למרות עתירתם של ארגוני נפגעי טרור שביקשו לעכב את הקמתו בטענה שלא מוזכרים בו שמות חללי הטרור.
בתאריך 30 באפריל 2014 נערך טקס הנחת אבן הפינה במעמד נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, והרמטכ"ל בני גנץ.
בחודש פברואר 2015 החלה הבנייה. ההיכל נחנך בטקס ממלכתי בתאריך ד' באייר תשע"ז - 30 באפריל 2017 בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא המדינה ראובן ריבלין, הרמטכ"ל גדי איזנקוט, מפכ"ל המשטרה, ראש המוסד, ראש השב"כ ובכירי מערכת הביטחון. לאחר חנוכתו נסגר שנית ונפתח לציבור באוקטובר 2017. לאחר פתיחתו של אולם הזיכרון עברו אליו טקסי יום הזיכרון המרכזיים שנערכו ברחבת הטקסים בבית הקברות הצבאי ושאר טקסי הזיכרון הצבאיים המרכזיים.
מבנה ההיכל
מבחינה חיצונית
אולם ההנצחה מצוי בכניסה הראשית אל בית הקברות הצבאי הלאומי. הוא מעוצב בצורת ״פעמון אור״ הבנוי לעומק של 18 מטרים, ויכול להכיל כ-400 איש במהלך הטקסים השונים המתקיימים בו. הכניסה הראשית אל המבנה נמצאת בסמוך אל משרדי היחידה להנצחת החייל של משרד הביטחון, ופתח היציאה מוביל אל חלקת חללי מלחמת יום כיפור. בסמוך אליו החניון וסככת האבלים של בית הקברות הצבאי. כלפי חוץ נראה ההיכל כצורת לפיד.
הכניסה הראשית
הכניסה הראשית אל המבנה נמצאת סביב רחבה גדולה המיועדת לטקסי זיכרון. היא בנויה בחצי עיגול המוביל אל דלת הכניסה הראשית. צמוד אליה "נר יזכור".
האולם המרכזי
בכניסה אל חלל האולם המרכזי ישנו קיר, עליו מוקרן סרט המתאר חיילים ההולכים אל הקרב שממנו לא חזרו. לצידו חדר זיכרון מיוחד עבור החללים שנפטרו עקב נכות לאחר שירותם הצבאי.
סביב החלל המרכזי, הבנוי בצורה מעגלית, נמצא "קיר השמות" המורכב מלבנות זיכרון אחידות, שעל כל אחת מהן נחרת שמו של חלל צה"ל. בתחתית השביל כתובות השנים מהחלל הראשון ועד ימינו. לצד הלבנה נידלק נר זיכרון באופן אוטומטי ביום השנה למותו של החלל. ישנן עמדות מידע על כל החללים במערכות ישראל.
במרכז האולם מצוי עמוד עגול וחלול המציין את "אש התמיד", ולצידו משטח מואר וקיר להנחת זרים. הם נמצאים ברחבה פנימית לעריכת אזכרות וטקסים יומיים (כגון אמירת "קדיש"). בקצה השביל העולה בצורה ספירלה, סביב עמוד אש התמיד המוביל אל היציאה, ישנה גם "עמדת קדיש" יומית לזכר חללי מערכות ישראל שנפלו באותו היום. בפתח היציאה מצויה עמדה ובה ספר זיכרונות וביקורת של המבקרים במקום.
"עמוד אש התמיד" תוכנן במקור להיות "יד זיכרון לחייל האלמוני".
האמפיתיאטרון ומבנה הגג
מבנה הגג של האולם, יחד עם שטח רחבת הכניסה, משמשים בתור "אמפיתיאטרון פתוח" עבור טקסי יום הזיכרון, בתור במת נאומים וטקסי זיכרון.
גלריה
ראו גם
קישורים חיצוניים
- היכל הזיכרון הלאומי, באתר משרד הביטחון
- היכל הזיכרון, באתר "יזכור"
נעמה ריבה, היכל הזיכרון החדש בהר הרצל: מרשים, אבל גם עמוס באפליקציות, באתר הארץ, 7 במאי 2017- אסתר זנדברג, היכל הזיכרון הלאומי בירושלים: דרוש מונומנט אנטי־מונומנטלי, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2017
- פרויקט הקמת מרכז זיכרון לאומי מתוך מגזין "בלב אחד" של ארגון יד לבנים
- נועם דביר, עכבר העיר, אדריכלות עם שכול, באתר הארץ, 25 באפריל 2010
- ד"ר אדם אקרמן, היכל הזיכרון בהר הרצל: מבט אדריכלי, באתר כל העיר, 22 בדצמבר 2020
הערות שוליים
- ^ צחי כהן בשיתוף אקרשטיין, לבנים של זיכרון: הסמליות מאחורי היכל ההנצחה לחללי מערכות ישראל, באתר וואלה!, 29 במאי 2017
- ^ אופיר בר-זהר, השרים אישרו הקמת היכל זיכרון בהר הרצל ב-40 מיליון ש', באתר הארץ, 22 באפריל 2012
34532739היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל