אריה ליב סמיאטיצקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

אריה ליב סֶמיַאטיצקי (1883, סוקולי, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (פולין) – 1945, תל אביב) היה סופר עברי, עורך, מתרגם ומורה.

ביוגרפיה

אריה ליב בן צבי סמיאטיצקי נולד בשנת 1883 בעיירה סוֹקוֹלִי (סאָקאָלי; Sokoły), הסמוכה לעיר לומז'ה, בפלך גרודנו שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בחבל פודלסיה שבמזרח פולין). הוא למד בחדר ובישיבה, אך במקביל למד גם לימודים כלליים. הוא החל בעבודתו כמורה בגיל 21, בתחילה בעיר גרודנו, בשנת 1904, ובשנת 1907 עבר להורות ולהתגורר בעיר וילנה. בווילנה החל לעסוק גם בתרגום ועריכה, הצטרף למערכת העיתון העברי "הזמן", והתמחה בסִגנוּן ושכתוב.

סמיאטיצקי יצא למסע ארוך, ונדד בערי רוסיה, קווקז ואוזבקיסטן. הוא הגיע במסעו עד לעיר בוכרה, וישב זמן קצר בין יהודיה. כשחזר ממסעו שב אל ההוראה: תחילה בוורשה, שם לימד בבית הספר התיכון של מגנוס קרינסקי, ואחר-כך בלודז', בגימנסיה של ד"ר מרדכי זאב ברוידא. בעת מלחמת העולם הראשונה שהה בפולין, והיה מפקח על בתי ספר יהודיים.

כישרון העריכה שלו קנה לו אוהדים והתפרסם, וחיים נחמן ביאליק הזמין אותו לעבוד כעורך ומסגנן בהוצאת "מוריה" שלו; בתחילה באודסה, ואחר כך, בשנת 1921, יצא מרוסיה עם חבורת ביאליק, והמשיך עם הוצאת "מוריה" (לימים "דביר") גם בבאד הומבורג שבגרמניה.

בשנת 1925 עלה סמיאטיצקי לארץ ישראל, התיישב בתל אביב והמשיך בעבודתו כעורך ומתרגם. בשנות עבודתו בהוצאת אמנות ובהוצאות אחרות ערך, סִגנן ו"שִכתב", מאות ספרים. הוא לא נהג לחתום את שמו על הספרים. הוא גם השתמש בשמות עט שונים – ל. סמן, א' אחירב, א. שמו (ואף "אלמוני") – בהם חתם בעיקר על תרגומיו.

היה חבר אגודת הסופרים העברים.

סמיאטיצקי נפטר בשנת 1945. נקבר בבית העלמין טרומפלדור.

ספרו

  • ‫משבת לשבת: סיפור, על יסוד החוברת מרחביה "לנוער", מאת א' אחירב (אריה סמיטיצקי), ציורים מאת נחום גוטמן, תל אביב: אמנות, 1939.

תרגומיו

סמיאטיצקי תרגם גם תרגומים נוספים, שנדפסו בכתבי עת עבריים, ובהם מגילת נמרוד מאת ש. אנ-סקי, הדבורה זיוית (הדבורה מאיה) מאת בונסלס (חתם על התרגום כ"אלמוני") ועוד.

קישורים חיצוניים


ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.