אריאל קוניו
.jpg) | |
| קוניו בבית הלבן בפגישתו עם בכירי הממשל האמריקאי | |
| לידה |
12 ביוני 1997 (גיל: 28) ניר עוז, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| ידוע בשל | חטיפתו לעזה במהלך טבח השבעה באוקטובר |
| עיסוק | שחקן קולנוע, שחקן |
| בת זוג | ארבל יהוד |
אריאל קוניו (נולד ב-12 ביוני 1997) הוא אזרח ישראלי שנחטף לרצועת עזה מביתו בקיבוץ ניר עוז בטבח השבעה באוקטובר. שוחרר ב-13 באוקטובר 2025 במסגרת הסכם חמאס-ישראל.
קורות חיים
נולד בניר עוז לסילביה ולואיס, הצעיר מבין ארבעה אחים. הוריו עלו לקיבוץ מארגנטינה במסגרת השומר הצעיר.[1] בנוסף לאזרחותו הישראלית, קוניו מחזיק אזרחות ארגנטינאית.[2]
קוניו למד מדעי המחשב ועבד כבודק תוכנה בחברת גוד קוואליטי באופקים. מספר ימים לפני הטבח, לאחר שחזרו מטיול ממושך בדרום ומרכז אמריקה, אימצו קוניו ובת זוגו ארבל יהוד(אנ') כלבה, אשר נרצחה על ידי המחבלים.[3]
החטיפה והשבי
במהלך הטבח בניר עוז שהה בביתו עם יהוד. לאחר שמחבלים נכנסו לקיבוץ הזוג הסתתר מתחת למיטה ביחד עם כלבתם, אך הם נמצאו וכלבתם נורתה. במהלך החטיפה המחבלים הכו את קוניו בראשו והצמידו סכין לצווארו. במהלך הפשיטה ביתם נבזז והושחת.[4][5]
הקשר עם קוניו נותק ב-8 בבוקר, אז שלח למשפחתו את ההודעה האחרונה בוואטסאפ. רק לאחר כחודשיים הוגדרו קוניו ויהוד כחטופים, כשלפני כן הוגדרו כנעדרים ולא היה ידוע מה עלה בגורלם.[1] בנוסף לבני הזוג, נחטף גם אחיו של קוניו, דוד, ביחד עם אשתו ובנותיו, לצד גיסתו ובתה. בכך, שמונה מבני המשפחה נחטפו, מה שהיווה את מספר בני הערובה הגדול ביותר ממשפחה אחת במתקפת השבעה באוקטובר.[6]
תחילה נחטף והוסע על אופנוע ביחד עם יהוד, אך בהגיעם לגבול עברו לינץ' על ידי אספסוף עזתי וקבוצת מחבלים מהג'יהאד האסלאמי לקחו אותם בטנדר לדירה, שם עברו חקירה ונלקחו מהם תכשיטיהם.[4] מספר שעות לאחר מכן בני הזוג הופרדו והוא הועבר לרכב אחר שהוביל אותו לדירת מגורים בח'אן יונס, כשלאורך הנסיעה ידייו כפותות ועל עיניו כיסוי בד.[7]
בהמשך הועבר לחלל בתקרה כפולה של חנות, שם שהה לאורך כשלושה חודשים. החלל היה חשוך וצר מכדי שקוניו יוכל לעמוד, והיו בו מכרסמים וחרקים רבים. בשל התנאים הירודים סבל מהזעות, מחנק ופריחה. שוביו אילצו אותו להיות בשקט מוחלט על מנת שעוברי אורח לא יגלו על מיקומו.[7]
במהלך תקופתו בשבי הוחזק לבד מבלי שראה חטופים נוספים, אך הותר לו להחליף מכתבים עם יהוד. לאחר מספר חודשים תכתובת זו נאסרה עליהם ונאמר להם כי אם ישאלו אחד על השני יירצחו. לאורך רוב תקופת השבי הוא הוחזק במחסן של סוחר עזתי וסבל מהחום הרב ששרר במבנה, מה שכמעט הוביל למותו. הוא הורשה להתקלח פעם בחודש בלבד ונאלץ לעשות את צרכיו בדלי. בנוסף, סבל מהרעבה מכוונת ואלימות משוביו.[4][8][9]
קוניו היה מנותק מתקשורת חיצונית, ולא ידע מה מצב משפחתו ועל המאבק הציבורי לשחרורו בישראל. שוביו הפעילו כנגדו טרור פסיכולוגי ונאמר לו פעמים רבות שמשפחתו וקרוביו ויתרו עליו. במהלך תקופת השבי חשש לגורל אחיו שהתגוררו בקיבוץ, שכן טרם חטיפתו ראה את ביתו של אחיו איתן עולה באש. בנוסף, האמין כי אחיו דוד נרצח, ורק ביום שחרורו גילה כי הוא נחטף גם כן.[8][10]
לאחר שהמחבלים חשפו בפניו שיהוד שוחררה, איבד תקווה שישוחרר גם הוא והחל לתכנן ניסיונות בריחה ושקל לשים קץ לחייו, אך לא ביצע זאת.[7]
בנובמבר 2023, במהלך עסקת החטופים הראשונה, שוחררו חמש מקרובות משפחתו משבי החמאס.[11] ב-30 בינואר 2025 שוחררה בת זוגו מהשבי במסגרת עסקת החטופים השנייה.
קוניו שוחרר משבי הג'יהאד האיסלאמי לאחר יותר משנתיים, כחלק מעסקת החטופים השלישית, לצד 19 חטופים חיים אחרים, שכללו בין היתר את אחיו דוד.
מאמצים לשחרורו
בפברואר 2025 הוצגו תמונות שלו ושל אחיו באירוע השטיח האדום של פסטיבל הסרטים הבין-לאומי בברלין, בו הוקרן הסרט מכתב לדוד(אנ').
יום הולדתו ה-28 צוין על ידי הנשיא יצחק הרצוג ונשיא ארגנטינה חאבייר מיליי, בעת שהאחרון קיבל את פרס בראשית.[12]
לאחר שחרורו
לאחר שחרורו עבר להתגורר ביחד עם קהילת ניר עוז בכרמי גת, ביחד עם יהוד.[9]
בנובמבר 2025, כחודש לאחר שחרורו, נפגש עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כחלק ממשלחת של שורדי שבי, שכללה בין היתר את אחיו דוד ואת בת זוגו.[13]
בינואר 2026 נפגש עם נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי ושר החוץ הארגנטינאי פבלו קירנו(אנ').[2]
בפברואר 2026 לקח חלק בהקרנה מחודשת של הסרט מכתב לדוד בפסטיבל הסרטים בברלין, שכלל סוף חדש שצולם לאחר חזרתם של האחים מהשבי. הקרנה זו נחשבה לייחודית, שכן הסרט הוקרן פעמיים באותו הפסטיבל, בשנים שונות.[14]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 סילביה קוניו: "אם זה היה תלוי בי, הייתי הולכת ומוציאה אותם בעצמי", באתר מעריב אונליין, 31 במרץ 2025
- ^ 2.0 2.1 איתמר אייכנר, שורדי השבי אריאל ודוד קוניו נפגשו עם נשיא ארגנטינה, באתר ynet, 14 בינואר 2026
- ↑ דנה גוטרזון, "אני מבינה שרוב האנשים גרים במרכז. אבל תעסיקו אנשים בדרום", באתר מאקו, 7 בנובמבר 2025
- ^ 4.0 4.1 4.2 ארבל יהוד, ארבל יהוד: בשבי עברתי התעללויות, ניסו לאסלם ולחתן אותי, באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2026
- ↑ נועם (דבול) דביר, נחטף עם ארבל בת זוגו מהממ"ד: אריאל קוניו חזר הביתה, באתר ישראל היום, 13 באוקטובר 2025
- ↑ 8 נחטפו - 3 עדיין בעזה: האסון שקורע את משפחת אלוני-קוניו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 במאי 2024
- ^ 7.0 7.1 7.2 שי גל, "הגוף שלי קרס, לא רציתי לקבל את מה שארבל עברה", באתר מאקו, 13 בפברואר 2026
- ^ 8.0 8.1 "חשבנו שהשני מת": האחים שנחטפו בנפרד לעזה מדברים יחד לראשונה, באתר ynet, 16 בינואר 2026
- ^ 9.0 9.1 נועם (דבול) דביר, הרגע שבו אריאל קוניו גילה שזוגתו ארבל יהוד בחיים, באתר ישראל היום, 28 באוקטובר 2025
- ↑ קלמן ליבסקינד אסף ליברמן, "אריאל הוחזק מעל הקרקע, אבל כמעט מת מחום; דוד סבל מתקופות ללא אוכל", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 באוקטובר 2025
- ↑ אור רביד, "כך הן חזרו אלינו, צריך לזכור שהן עברו שבי": מורן אלוני על אחיותיו ובנותיהן ששוחררו מידי חמאס, באתר מאקו, 28 בנובמבר 2023
- ↑ איתמר אייכנר, חאבייר מיליי ציין את יום הולדתו של אריאל קוניו - כשקיבל מהרצוג את פרס בראשית, באתר ynet, 12 ביוני 2025
- ↑ איתמר אייכנר, ליהיא גורדון, טראמפ אירח 26 שורדי שבי בבית הלבן: "כבר לא חטופים, גיבורים", באתר ynet, 20 בנובמבר 2025
- ↑ חוזר לברלין עם סוף חדש: הרגע המרגש של האחים קוניו, באתר ישראל היום, 21 בפברואר 2026
אריאל קוניו42857228Q137645366