אסטלת הרעב
אסטלת הרעב היא כתובת הירוגליפית בכתב חרטומים השוכנת באי סהל על הנילוס מדרום לעיר אסואן במצרים העליונה. הכתובת עוסקת בשבע שנות בצורת ורעב בתקופת שלטונו של המלך ג'וסר מהשושלת השלישית ששלט במצרים במחצית הראשונה של המאה ה-27 לפנה"ס. הערכת החוקרים היא שהכתובת נכתבה בתקופת בית תלמי ששלטה במצרים בין השנים 30-323 לפנה"ס. הכתובת נמצאה ותועדה על ידי פלינדרס פיטרי בעת מסעו בשנת 1887 לאורך הנילוס לדרום מצרים.
תיאור האסטלה
כתובת האסטלה נכתבה על מצוק מגרניט טבעי שנמצא בשטח, פני השטח של המצוק נחתכו בצורה מלבנית. הכתובת נכתבה בכתב חרטומים על פני 42 עמודות. בחלק העליון של האסטלה מעל הטקסט מימין מתוארים שלושה אלילים מצריים כשפניהם לכיוון שמאל: "ח'נום" אליל מקורות הנילוס, "סָתֵת" שהייתה האלילה של שיטפונות הנילוס ו"אָנוּקֵט: אלילת הנילוס. מולם כשפניו לכיוון האלילים מתואר ג'וסר מציע מנחה לאלילים בידיים מושטות. בשליש העליון של הסלע נמצא סדק שהיה קיים כבר בעת יצירת האסטלה. חלקים מסוימים של האסטלה נפגעו ולא ניתן לקרוא את הכתובת בחלקים אלה.
הכתובת
הכתובת מתארת אירועים שאירעו בשנה ה-18 למלכותו של ג'וסר. על פי הכתובת המלך היה מוטרד ומודאג כי מצרים סבלה מבצורת ורעב של שבע שנים, במהלכן מפלס הנילוס היה נמוך ולכן לא הציף את האדמות החקלאיות (מחזוריות ההצפות של הנילוס היוותה יסוד עיקרי בחקלאות, בתרבות ובפולחן במצרים העתיקה והיה הכרחי לקיום החקלאות באותה עת). הכתובת מתארת גם את סבלו של העם כתוצאה מהבצורת שהביאה אנשים לעבור על חוקי המדינה הקשורים באדמות. ג'וסר פנה לאמחותפ שהיה יועצו ושימש גם בתפקיד הכהן הגדול לאליל השמש רע ולכהניו בבקשת עצה. הוא מבקש לדעת היכן נולד האליל הפי שהיה כביכול אחראי על השיטפונות השנתיים של הנילוס ואיזה אליל שוכן באותו מקום.
אמחופת החליט לבדוק את הנושא בארכיון המקדש של Hut-Ibety ששכן בהרמופוליס והוקדש לאלילה תחות. לאחר מחקר הודיע אמפחותפ למלך ששטפונות נהר נשלטים כביכול על ידי האליל ח'נום השוכן באי יב ושמקורו במעיין "קדוש" הנמצא במקום.
אמחותפ החליט לנסוע מיידית למקדש חנום, הוא טהר את עצמו והתפלל לחנום, הוא הציע לו את "כל הדברים הטובים" ובקש את סיועו. לפתע הוא נרדם ובחלומו הוא מקבל את ברכתו של חנום. האליל מציג את עצמו ומתאר את יכולותיו ואת כוחותיו האליליים. בסוף החלום הבטיח חנום להחזיר את זרימתו של הנילוס. אמחותפ התעורר מחלומו, כתב את מה שהתרחש בחלום וחזר לג'וסר לספר לו את מה שארע.
המלך היה מרוצה מהבשורה, הוא פרסם צו שנשלח אל הכהנים הסופרים ועובדים המורה להם לשקם את המקדש של חנום, ולקבוע מועדים קבועים למתן מנחות לאליל. צו נוסף הורה שהמקדש ישלוט על אזור מאסואן עד טקומפסו על כל עושרה, כן העניק למקדש חלק ביבוא שהגיע מנוביה.
תארוך הכתובת
התרגום הראשוני של הכתובת נעשה על ידי האגיפטולוג הצרפתי Pascal Barguet בשנת 1950. מאז הפענוח הכתובת עניינה אגיפטולוגים והיסטוריונים. סגנון הכתיבה והמבנה שלה העלו את ההשערה שהיא נכתבה בתקופה התלמיית אולי בתקופתו של תלמי החמישי (סוף המאה ה-2 לפנה"ס) על ידי הכהן של האליל חנום, במטרה לחזק את כוחו של האליל. בתקופה התלמיית התקיימו מאבקים בין כיתות דתיות על כוח והשפעה, והכתובת נועדה להצדיק את שליטתם של הכהנים באזור האי יב.
כיוון שיש קווי דמיון רבים בין סיפור האסטלה לסיפור יוסף המקראי[1] (שבע שנות הרעב והתפקיד שמילא אמחותפ בפתרון, דמות יוסף כמשנה למלך, שומר החותם והמפקח על הארמון[2], הגדרתו כ"חכם באדם"[3] ובקי בשפות זרות[4], הענקת האדמה לכהנים[5]), ישנם היסטוריונים שמזהים את דמות יוסף שבמקרא עם אמחותפ שבכתובים המצריים. לעומת זאת, חוקרים אחרים טוענים כי בין תקופות חייהם המשוערות, מפרידה תקופה של כאלף שנים, והזיהוי ליוסף אינו הדעה המקובלת על מרבית החוקרים[דרוש מקור]. ההיסטוריונים התומכים בזיהוי מסבירים שהדבר מעיד על טעות מהותית בתארוך, שמוכחת גם מחישוב השנים במסורת היהודית [6].
התומכים בזיהוי מאששים אותו מהעובדה כי אחד המקדשים לפולחן אמחותפ כונה אצל המצרים בשם "מאסרו של יוסף"[7].
קישורים חיצוניים
- תרגום הכתובת על אסטלת הרעב (באנגלית)
- מאמר על אסטלת הרעב (באנגלית)
אסטלת_הרעב20871457Q1419777
- ↑ בראשית פרק מ"א, וכן בראשית פרק מ"ז י"ג-כ"ו
- ↑ אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי...וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף בראשית מא פסוקים מ - מב
- ↑ אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ בראשית מא לט
- ↑ "בא גבריאל ולימדו שבעים לשון" ילקוט שמעוני תורה קמח
- ↑ בראשית מז פסוקים כב ו- כו
- ↑ המבול היה בשנת אלף תרנ"ו, כך שלא יתכן שפרעה ג'וסר היה בזמן שהחוקרים מתארכים לו. דור הפלגה היה באלף תתקצ"ו, כך שזיהוי זמנו של פרעה ג'וסר מתאחר בהרבה.
- ↑ הידברות, יציאת מצרים בראי הארכאולוגיה