אנדרטה ליהודי הנובר שנרצחו
 | |
| האנדרטה ליהודי הנובר שנרצחו הממוקמת בכיכר האופרה. משמאל נראה לוח הזיכרון שנחנך בשנת 2013. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כתובת | Opernplatz, Mitte, Hannover, |
| מיקום | הנובר |
| מדינה |
 גרמניה |
| הקמה ובנייה | |
| תאריך פתיחה רשמי | 9 באוקטובר 1994 |
| חומרי בנייה | אבן ובטון |
| יוצר | מיקלאנג'לו פיסטולטו |
| קואורדינטות | 52°22′21″N 9°44′27″E / 52.37239959988071°N 9.740930642797572°E |
האנדרטה לזכר יהודי הנובר שנרצחו בשואה (באנגלית: Memorial to the murdered Jews of Hanover ) ממוקמת בעיר הנובר, גרמניה, בכיכר האופרה (Opernplatz), אחת הכיכרות המרכזיות בעיר.[1] האנדרטה עוצבה על ידי האמן האיטלקי מיקלאנג'לו פיסטולטו (אנ') והוקמה בשנת 1994 ביוזמת עמותת Memoriam ובמימון תרומות פרטיות. האנדרטה ניצבת בסמוך לבית האופרה של הנובר ומנציחה את זכרם של יותר מ־6,800 יהודי הנובר שנרצחו בידי הנאצים בשואה. עד לשנת 2025 נחקקו על המצבה שבמקום 1,935 שמות.[2] לשמות המגורשים נוסף גילם בעת הגירוש, ולשמות הקורבנות האחרים נוסף שנת לידתם. ככל הידוע, תועד גורלו של כל קורבן באופן פרטני. אם מקום המוות לא היה ידוע, צוין המונח "נעדר", כפי שהיה מקובל במקומות אחרים.
היסטוריה
ההיסטוריה של יהודי הנובר בשואה עד תום שלטון גרמניה הנאצית מסוכמת בכתובת המרכזית שעל גבי האנדרטה, בזו הלשון.[3][2]
למען הזיכרון הוקמה אנדרטה זו לזכרם של למעלה מ‑6,800 יהודי העיר הנובר. משפחות רבות חיו בעיר במשך דורות. משנת 1933 הושפלו, פגעו בזכויותיהם, גורשו, נכפה עליהם התאבדות ונרצחו בידי הנאצים. בעזרת מועצת העיר, בשנת 1941 נאלצו הילדים, הנשים והגברים היהודים שנותרו לפנות את דירותיהם, ולהתאסף ב־"בתי יהודים". לאחר מכן הופרדו מהקהילה, גורשו והומתו — ללא התנגדות משמעותית מצד יתר האוכלוסייה.
הטרנספורטים מהנובר היו: לפולין ב־28 באוקטובר 1938; לפולין ב־25 ביוני 1939; לריגה ב־15 בדצמבר 1941; לוורשה ב־31 במרץ 1942; לטרזיינשטט ב־23 ביוני 1942; לאושוויץ ב־2 במרץ 1943; לטרזיינשטט ב־16 במרץ 1943; לטרזיינשטט ב־30 ביוני 1943; לטרזיינשטט ב־11 בינואר 1944; לטרזיינשטט ב‑20 בפברואר 1945. הניצולים מהנובר היו מעטים: 27 מהם שוחררו בידי חיילים אמריקאים ממחנה אולם ב־10 באפריל 1945. שמות הנרצחים, ככל שנמסרו ונודעו, חרוטים באנדרטה. היא נחנכה לאחר 50 שנה ביוזמת תושבים מהעיר ובתמיכת עיריית הנובר, ב-9 באוקטובר 1994.[4]
לפני הקמת האנדרטה התקיימו במשך שנים דיונים סוערים על היתרונות והחסרונות של הצבת אנדרטה מסוג זה.[5] בסופו של דבר, ביוזמת עמותת Memoriam e.V, נאספו מספיק תרומות פרטיות שאפשרו להקים את האנדרטה ולמסור אותה לציבור ב־9 באוקטובר 1994.[2]
ביום חנוכת האנדרטה הקריא הרב הראשי של מדינת סקסוניה התחתונה, הנרי ברנדט, את התפילה הבאה.[6][7]
אנו זוכרים את אחינו ואחיותינו מקהילת יהודי הנובר, שהובלו אל מותם מתוך היבריס, גאווה, שנאה ופנאטיות גזענית בתקופת שלטון הנאצים. אחרים הושפלו, נרדפו והוגלו מארצם אל ארצות זרות.[8] אנו מתאבלים על כל מה שהושמד יחד עימם. לא רק בית הכנסת שלהם נחרב בידי המחללים, אלא גם חכמתם, טוב לבם וצדקתם — שהיו עשויים להציל עולמות ולרפא פצעים רבים — הוכחדו. אנו מתאבלים על כישרונם וידיעותיהם, על הצחוק והחיוכים שכבו יחד עימם. העולם נעשה עני יותר וליבנו היה קופא אילו שכחנו את ההוד וההדר שיכול היה להתקיים. אנו זוכרים אותם בהכרת תודה. הם כעין אורות הממשיכים להאיר אלינו מתוך חשכת אותם ימים, ומאורם אנו למדים מהו טוב ומהו רע. יהי רצון שתקופות איומות כאלה לא ישובו עוד, כדי שלא ייוותר קורבנם לשווא. בזכות זיכרונם, אנו שואבים כוח במאבק היומיומי שלנו נגד אכזריות ודעות קדומות, נגד עריצות ורדיפה. אמן.[9]
בעת חנוכת האנדרטה בשנת 1994 היו ידועים שמותיהם של 1,890 קורבנות. בעקבות מחקר נוסף נוספו בשנת 1997 עוד 25 שמות, ובשנת 2004 נוספו עוד 20 שמות.[10][11]
באמצע שנת 2012 הושחתה האנדרטה על ידי אלמונים וזוהמה בגסות באמצעות מסטיקים. בעקבות מכתב ששלח יושב ראש קהילת יהודי סקסוניה התחתונה, מיכאל פירסט, לראש העירייה שטפן וייל, ולאחר מבצע ניקוי יסודי להחזרת כבודו של האתר, הוקם בשנת 2013 לוח זיכרון נוסף. במהלך אירוע שאורגן על ידי מחלקת החינוך וההכשרה של עיריית הנובר במסגרת "פרויקט תרבות הזיכרון", נחשף הלוח ב־25 באוקטובר 2013. אינגריד וטברג, יושבת ראש הקהילה היהודית הליברלית, יחד עם מרליס דרוורמן,[12] ראשת מחלקת התרבות והחינוך, חשפו את לוח הזיכרון בפני אורחים רבים מעולם הפוליטיקה, התרבות וההיסטוריה של העיר הנובר, ובהם ניצולי השואה ועדי ראייה, שלמה פינקלשטיין והנרי קורמן. במהלך האירוע הזכירו תלמידי בית הספר סנט אורסולה את גורל תושבי הנובר היהודים שנרצחו בשואה.[11][13]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בן שאול, גרמניה: מי השחית את אנדרטת הזיכרון?, באתר ערוץ 7, 19 בנובמבר 2018
- Katharina Klehm, Vor 30 Jahren wurde das Holocaust-Mahnmal auf dem Opernplatz Hannover eingeweiht, Hannoversche Allgemeine Zeitung, 9 באוקטובר 2024
- Memorial to the Murdered Jews of Hanover
הערות שוליים
- ↑ admin, Mahnmal für die ermordeten Juden Hannovers, Hannover entdecken ..., 2024-08-29 (בגרמנית)
- ^ 2.0 2.1 2.2 "Mahnmal für die ermordeten Juden Hannovers". Stiftung Denkmal für die ermordeten Juden Europas. נבדק ב-2021-03-25.
- ↑ Holocaust-Mahnmal am Opernplatz Hannover, Zukunft heisst erinnern (ב־)
- ↑ admin, Mahnmal für die ermordeten Juden Hannovers, Hannover entdecken ..., 2024-08-29 (בגרמנית)
- ↑ Holocaust-Mahnmal am Opernplatz | Erinnerungsorte | Städtische Erinnerungskultur | ZeitZentrum Zivilcourage | Erinnerungskultur | Architektur & Geschichte | Kultur & Freizeit, www.hannover.de
- ↑ "Mahnmal für die ermordeten Juden Hannovers". www.hannover.citysam.de (בגרמנית). נבדק ב-2021-04-15.
- ↑ Memorialmuseums, www.memorialmuseums.org
- ↑ Kranzniederlegung am Holocaust-Mahnmal - Hannover.de, www.hannover.de
- ↑ Ulrike Dursthoff, Michael Pechel (Redaktion): Mahnmal für die ermordeten Juden Hannovers / Opernplatz, in: Orte der Erinnerung. Wegweiser zu Stätten der Verfolgung und des Widerstands während der NS-Herrschaft in der Region Hannover, hrsg. vom Netzwerk Erinnerung und Zukunft in der Region Hannover, Eigenverlag, ohne Jahr [2007], S. 84f.
- ↑ Mahnmal für die ermordeten Juden Hannovers, www.hannover.citysam.de (בגרמנית)
- ^ 11.0 11.1 "Schüler der St. Ursula-Schule". www.hannover.de. 2014-06-23. נבדק ב-2021-04-21.
- ↑ "Enthüllung der Gedenktafel". www.hannover.de. 2014-06-23. נבדק ב-2021-04-21.
- ↑ Informations- und Erinnerungstafeln | Publikationen | ZeitZentrum Zivilcourage | Erinnerungskultur | Architektur & Geschichte | Kultur & Freizeit, www.hannover.de
אנדרטה ליהודי הנובר שנרצחו41708584Q1716980