אמנת סטוקהולם למניעת מזהמים אורגניים עמידים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמנת סטוקהולם למניעת מזהמים אורגניים עמידים
Stockholm Convention on Persistent Organic Pollutants
נושא הגנת הסביבה
מטרה הגבלת הייצור והשימוש במזהמים אורגניים עמידים
מחבר התוכנית הסביבתית של האו"ם
מקום חתימה סטוקהולם, שוודיה
תאריך אשרור 22 במאי 2001
תאריך כניסה לתוקף 17 במאי 2004
שפות ערבית, סינית, אנגלית, צרפתית, רוסית, ספרדית

אמנת סטוקהולם למניעת מזהמים אורגניים עמידים היא אמנה סביבתית בינלאומית, שנחתמה ב-22 במאי 2001 בסטוקהולם, שוודיה, ונכנסה לתוקף ב-17 במאי 2004, ומטרתה לעצור או להגביל את הייצור והשימוש במזהמים אורגניים עמידים (POPs).[1]

היסטוריה

בשנת 1995, מועצת המנהלים של התוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP) קראה לנקוט בפעולה גלובלית נגד POPs, אותם הגדירה כ"חומרים כימיים עמידים, המצטברים ביולוגית דרך שרשרת המזון, ומהווים גורם סיכון לבריאות האדם ולסביבה". בעקבות זאת, הפורום הבין-ממשלתי לבטיחות כימית (IFCS) והתוכנית הבינלאומית לבטיחות כימית (IPCS) הכינו רשימה של 12 המזהמים הגרועים ביותר המכונים "תריסר המלוכלכים".

נציגי הוועידה נפגשו חמש פעמים בין יוני 1998 לדצמבר 2000 כדי לפרט את האמנה, ואימצו את אמנת סטוקהולם בנושא POPs בוועידת הנציגים שהתכנסה בין ה-22 ל-23 במאי 2001 בסטוקהולם, שוודיה. המשא ומתן על האמנה הושלם ב-23 במאי 2001. האמנה נכנסה לתוקף ב-17 במאי 2004 עם אשרור ראשוני של 128 צדדים ו-151 חותמים. החותמים מסכימים להוציא אל מחוץ לחוק תשעה מתוך תריסר הכימיקלים המזהמים ביותר, להגביל את השימוש בדי.די.טי נגד מלריה ולצמצם את הייצור הלא מכוון של דיאוקסינים ופוראנים (אנ').

הצדדים לאמנה הסכימו לתהליך בו ניתן יהיה לבחון תרכובות רעילות עמידות ולהוסיף אותן לאמנה, אם הן עומדות בקריטריונים מסוימים של עמידות ואיום חוצה גבולות. על הסט הראשון של כימיקלים חדשים שיתווספו לאמנה הוסכם בוועידה בז'נבה ב-8 במאי 2009.

נכון לספטמבר 2022, ישנן 186 מדינות שחתומות על האמנה (185 מדינות והאיחוד האירופי).[2] המדינות הבולטות שאינן חתומות עליו כוללות את ארצות הברית, ישראל ומלזיה.

אמנת סטוקהולם אומצה לחקיקה של האיחוד האירופי בתקנה (EC) מס' 850/2004[3]. בשנת 2019, היא הוחלפה בתקנה (EU) 2019/1021.[4]

סיכום ההוראות

מרכיבי המפתח של האמנה כוללים את הדרישה שמדינות מפותחות יספקו משאבים ואמצעים כספיים חדשים ונוספים לביטול ייצור ושימוש ב-POPs המיוצרים בכוונה, ביטול POPs שיוצרו שלא במתכוון במידת האפשר, וניהול וסילוק פסולת POPs בצורה ידידותית לסביבה. אמצעי זהירות מופעלים לאורך כל אמנת סטוקהולם, עם התייחסויות ספציפיות במבוא, במטרה ובהוראה לזיהוי POPs חדשים.

הוועדה לבחינת מזהמים אורגניים עמידים

בעת אימוץ האמנה, נקבעה הוראה לנוהל לזיהוי POPs נוספים והקריטריונים להוספתם לרשימת המזהמים העמידים. בפגישה הראשונה של ועידת הצדדים (COP1), שהתקיימה בפונטה דל אסטה, אורוגוואי, בין ה-2 ל-6 במאי 2005, הוקמה וועדת ה-POPRC כדי לבחון מזהמים נוספים המועמדים לרישום במסגרת האמנה. הוועדה מורכבת מ-31 מומחים שמונו על ידי גורמים מחמש הקבוצות האזוריות של האו"ם, ובוחנת את הכימיקלים המועמדים בשלושה שלבים. הוועדה קובעת תחילה אם החומר עומד בקריטריונים לסינון POP המפורטים בנספח D של האמנה, המתייחסים לעמידותו, יכולת ההצטברות הביולוגית שלו, הפוטנציאל שלו לנזק סביבתי ארוך טווח (LRET) ורעילותו. אם חומר נחשב כעומד בדרישות אלה, הוועדה מנסחת פרופיל סיכון על פי נספח E כדי להעריך אם החומר עלול להוביל להשפעות שליליות משמעותיות על בריאות האדם ו/או הסביבה ולכן מצדיק פעולה גלובלית. לבסוף, אם הוועדה מוצאת שיש צורך בפעולה גלובלית, היא מפתחת הערכת ניהול סיכונים, על פי נספח F, המשקפת שיקולים סוציו-אקונומיים הקשורים לאמצעי בקרה אפשריים. על סמך זה, הוועדה מחליטה להמליץ ל-COP לרשום את החומר תחת אחד או יותר מהנספחים לאמנה. הוועדה נפגשת מדי שנה בז'נבה, שווייץ, מאז הקמתה.

הפגישה השביעית של הוועדה לבחינת מזהמים אורגניים מתמידים (POPRC-7) של אמנת סטוקהולם בדבר מזהמים אורגניים מתמידים (POPs) התקיימה בין ה-10 ל-14 באוקטובר 2011 בז'נבה. POPRC-8 נערכה בין ה-15 ל-19 באוקטובר 2012 בז'נבה. פגישות הוועדה POPRC-9 עד POPRC-15 נערכו ברומא, בעוד ש-POPRC-16 אמורה להתקיים באופן מקוון.

אמנות הקשורות לטיפול בזיהום

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אמנת סטוקהולם למניעת מזהמים אורגניים עמידים41167773Q82908