אי-שוויון אדמר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בערך זה
נעשה שימוש
בסימנים מוסכמים
מתחום המתמטיקה.
להבהרת הסימנים
ראו סימון מתמטי.

במתמטיקה, אי-שוויון אדמר (ידוע גם כמשפט הדטרמיננטות של אדמר[1]) פורסם לראשונה על ידי ז'אק אדמר ב-1893.[2] לפי האי-שוויון, הערך המוחלט של דטרמיננטה של מטריצה שערכיה מספרים מרוכבים קטן או שווה למכפלת האורכים של ווקטורי עמודותיה (שורותיה). כאשר למטריצה יש רק ערכים ממשיים, נפח המקבילון במרחב האוקלידי ה-n-ממדי הנפרש על ידי עמודות המטריצה (באמצעות צירופים ליניאריים עם מקדמים לא שליליים קטנים או שווים ל-1) קטן או שווה למכפלת אורכי עמודותיה.

בניסוח פורמלי, אי-שוויון אדמר קובע שאם N היא מטריצה בעלת עמודות vi, 1in, אז

,|det(N)|i=1nvi

ושוויון ייתכן אם ורק אם העמודות של מטריצה N אורתוגונליות.

תוצאות

אם הערכים המוחלטים של האיברים של מטריצה N חסומים מלעיל על ידי B, כלומר |Ni,j|B לכל 1i,jn, אז מתקיים,

.|det(N)|Bnnn/2

בפרט, אם הערכים של N הם רק 1 או 1 אז[3]

.|det(N)|nn/2

בקומבינטוריקה, מטריצה N שעבורה מתקיים שוויון, כלומר, שבנוסף לדרישות הקודמות העמודות של N הן אורתוגונליות, נקראת מטריצת אדמר.

באופן כללי יותר, נניח ש-N היא מטריצה מרוכבת מסדר n, שהערכים המוחלטים של איבריה שלה חסומים מלעיל על ידי 1, כלומר |Ni,j|1 לכל 1i,jn, מאי-שוויון אדמר נובע,

.|det(N)|nn/2

עבור מטריצה ממשית N מתקיים שוויון אם ורק אם N היא מטריצת אדמר.

אם מטריצה P חיובית למחצה קיימת N כך ש - P=N*N כאשר N* היא המטריצה הצמודה של N. לכן,

.det(P)=det(N)2i=1nvi2=i=1npii

כלומר, הדטרמיננטה של מטריצה חיובית למחצה קטן או שווה למכפלת ערכי האלכסון שלה. גם אי-שוויון זה לעיתים מכונה אי-שוויון אדמר.[2][4]

הוכחה

אם המטריצה N היא מטריצה לא הפיכה ולכן הדטרמיננטה שלה היא 0 והתוצאה היא מיידית. אם המטריצה N הפיכה ולכן העמודות של N אינן תלויות ליניארית. נסמן ב-M את המטריצה המתקבלת על ידי חלוקת כל עמודה של N באורך שלה. נסמן ב-ei, 1in, את העמודות של M. ידוע לנו כי הן ווקטורי יחידה ואורכן 1. נוכיח תחילה שהמטריצה M מקיימת את טענת המשפט, כלומר, .|detM|1

נסמן P=M*M כאשרM* היא המטריצה הצמודה של M, ונניח ש-λ1,...,λn הם הערכים העצמיים של P. מכיוון שאורך כל עמודה של M הוא 1, כל איבר באלכסון הראשי של P הוא 1 ולכן העקבה של P היא n. ניישם את אי-שוויון הממוצעים ונקבל,

,detP=i=1nλi(1ni=1nλi)n=(1ntrP)n=1n=1

מכאן נובע מקרה פרטי של המשפט,

.|detM|=detP1
התוצאה הכללית נובעת מהמקרה הפרטי:
.|detN|=(i=1nvi)|detM|i=1nvi
אם יש שוויון אז כל הערכים העצמיים של P שווים וסכומם n ולכן שווים ל-1. המטריצה P היא צמודה לעצמה ולכן ניתנת ללכסון, ומכאן שהיא מטריצת היחידה - במילים אחרות העמודות של M הן קבוצה אורתונורמלית והעמודות של N הן קבוצה אורתוגונלית.[5] הוכחות רבות אחרות ניתן למצוא בספרות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. "Hadamard theorem - Encyclopedia of Mathematics". encyclopediaofmath.org. נבדק ב-2020-06-15.
  2. ^ 2.0 2.1 Maz'ya & Shaposhnikova
  3. Garling
  4. Różański, Michał; Wituła, Roman; Hetmaniok, Edyta (2017). "More subtle versions of the Hadamard inequality". Linear Algebra and Its Applications. 532: 500–511. doi:10.1016/j.laa.2017.07.003.
  5. Proof follows, with minor modifications, the second proof given in Maz'ya & Shaposhnikova.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אי-שוויון אדמר38781479Q1365087