איסור מניית ישראל
איסור מניית ישראל הוא איסור מהתורה ומדברי קבלה, לִמְנוֹת את הגופים של עם ישראל או חלק ממנו, אפילו לדבר מצווה, ובנוסף יש בזה גם סכנה.
| תלמוד בבלי | מסכת ברכות, דף ס"ב עמוד ב', מסכת יומא, דף כ"ב עמוד ב'. |
|---|---|
| משנה תורה | משנה תורה לרמב"ם, הלכות תמידים ומוספין, פרק ד', הלכה ד' |
מקור האיסור
בתלמוד בבלי מסכת ברכות[1] הובא המקור לאיסור זה מהפסוק ”כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקד אֹתָם וְלֹא-יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקד אֹתָם”[2]. בגמרא מבואר שדוד המלך נכשל באיסור בכך שיואב בן צרויה מנה את ישראל ישירות, ולא על ידי גביית מחצית השקל או צורה עקיפה אחרת.
במסכת יומא[3] נאמר שבעת עריכת הפיס בבית המקדש היו מונים את הכהנים באצבעותיהם, כדי להימנע מספירת הכהנים עצמם. הגמרא מנמקת זאת בכך שאסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצווה. כראיה לכך מובא שכאשר שאול המלך יצא להלחם עם נחש העמוני הוא מנה את ישראל על ידי שברי חרסים[4], וכן כשיצא להלחם בעמלק הוא מנה אותם על ידי טלאים[5]. הגמרא אף מוסיפה שהמונה בצורה ישירה עובר בלאו - ”וְֽהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא־יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר”[6] ויש אומרים בשני לאוין 'לא ימד ולא יספר'. בתוספות רי"ד[7] מבואר שבאיסור מדברי קבלה התחדש שגם על ידי ספירה של דבר אחר המייצג את בני ישראל, כמו מחצית השקל או אצבעות - מותר רק לצורך מצווה.
במניין המצוות
בספרי מוני המצוות לא הובא איסור זה. יש שנימקו זאת בכך שהלאו לא נכתב מפורש, אלא נלמד מדיוק[8], ויש שפירשו שהאיסור אינו מדברי תורה אלא רק מדברי קבלה[9].
טעם האיסור
לדעת רש"י הטעם שאסור למנות, שהמנין שולט בו עין הרע[10], המלבי"ם הוסיף שני טעמים א. כי 'אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין', ב. שעם ישראל שהוא גוף אחד זכות הרבים גדול מאד, אבל כשמונים אותם מפרידים כל איש בני עצמו, ויחופשו מעשיהם[11].
אופנים המותרים
במגן אברהם התיר למנות על ידי האצבעות, לצורך מצווה כפי שמבואר במסכת יומא[12]. בספר האורה[13] הביא רש"י שניתן למנות אנשים למניין על ידי הפסוק וַאֲנִי בְּרֹ֣ב חַ֭סְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל־הֵֽיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ[14] שיש בו עשרה תיבות, והמנהג כהיום למנות בפסוק הוֹשִׁיעָה אֶת־עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת־נַחֲלָתֶךָ וּֽרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד־הָעוֹלָם[15][16], בספר פלא יועץ[17] מביא שניתן למנות במראית העין ובמחשבת לב, ובמקום אחר הוסיף שטועים אותם אנשים שסופרים על ידי אותיות הא' ב', שנחשב לספירה במספרים[18], ויש מוספים שגם ספירה בכתב אסורה, שלעניין זה כתיבה כדיבור[19].
בספר אגרות משה[20] כתב שכיון שאסור לספור את החיים, יש איסור לועג לרש לעשות מספרים על קברי מתים.
מניית ישראל בימי דוד
ערך מורחב – המגפה בימי דוד
בספר שמואל[21] מסופר שהקב"ה חרה אפו בעם ישראל, וכדי לענישם הסית את דוד למנות את ישראל, דבר שיש בו סכנה ומביא לידי מגיפה, כאשר ציוה דוד את יואב למנות את העם, ניסה יואב למנוע את הדבר, אבל דוד גער בו, ויואב מנה את כל ישראל חוץ משבט בנימין ושבט לוי, בעקבות מנית העם הקב"ה העניש את ישראל בדבר ומתו מעם ישראל 70,000 איש, כאשר דוד המלך הקריב קורבנות על המזבח שבנה בגורן ארונה היבוסי נעתר ה' לעצור את המגפה מעל ישראל.
מפקד אוכלוסין
לקריאה נוספת
- שו"ת ציץ אליעזר חלק ז' סימן ג' - קונטרס מפקד תושבים
- רבי יואל שוורץ, מספר בני ישראל, באתר היברובוקס.
- בעילום שם, קונטרס חיים כהלכה ב, עמוד לא, באתר אוצר החכמה.
- הרב שאול ישראלי, עמוד הימיני, סימן יג, "בדבר מפקד אוכלוסין", עמ' קלח-קמז.
- מתיבתא - ילקוט ביאורים, ברכות סב:, יומא כב:.
קישורים חיצוניים
- איסור מניין בני ישראל - מנחת אשר, באתר מנחת אשר, 9 באוגוסט 2013
- הערך "איסור מניין בני ישראל", באתר ויקישיבה
הערות שוליים
- ^ דף ס"ב עמוד ב'
- ^ ספר שמות, פרק ל', פסוק י"ב
- ^ דף כ"ב עמוד ב'
- ^ ספר שמואל א', פרק י"א, פסוק ח'
- ^ ספר שמואל א', פרק ט"ו, פסוק ד'. העיון יעקב מבאר (יומא סב, ב', ד"ה אסור) שהגמרא לא למדה את האיסור ממה שנאמר בפרשת 'כי תשא', כי חיפשו מקור שגם לדבר מצווה אסור למנות; אולם לדעת המהרש"א שם, מגביית מחצית השקל לבדה לא ניתן ללמוד שהמנייה אסורה.
- ^ ספר הושע, פרק ב', פסוק א'
- ^ יומא דף כב
- ^ צידה לדרך פרשת 'כי תשא' סוף דה' רש"י
- ^ חוות יאיר סימן ט'.
- ^ רש"י על ספר שמות, פרק ל', פסוק י"ב
- ^ שמות ל' י"ב, בדומה לביאור השני מובא גם ברבנו בחיי בתחילת פרשת כי תשא.
- ^ מגן אברהם, אורח חיים, סימן קנ"ו ס"ק ב', פסקי תשובות שם.
- ^ סימן נו
- ^ ספר תהילים, פרק ה', פסוק ח'
- ^ ספר תהילים, פרק כ"ח, פסוק ט'
- ^ קיצור שלחן ערוך טו, ג'.
- ^ ערך 'מונה'
- ^ שו"ת חסד לאלפים נה י
- ^ כתב סופר יורה דעה סי' ק"ו בסוף התשובה, בשם אביו החתם סופר.
- ^ יורה דעה חלק ג', קי"ז ב'.
- ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ד, וכן בספר דברי הימים א', פרק כ"א
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.