אורן מיילו רוברטס
 | |||||||
| לידה | מחוז לורנס, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | אוסטין, טקסס, ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות אוקווד, אוסטין, טקסס, ארצות הברית | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
אורן מיילו רוברטס (באנגלית: Oran Milo Roberts; 9 ביולי 1815 – 19 במאי 1898) היה משפטן ופוליטיקאי אמריקאי מטקסס, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כשופט בבית המשפט העליון של טקסס השנים 1857–1862, כנשיא בית משפט זה בשנים 1864–1866 ובשנים 1874–1879, וכמושל טקסס ה-17 בשנים 1879 - 1883.
ראשית חייו
אורן מיילו רוברטס נולד במחוז לורנס שבקרוליינה הדרומית, כבנם של אובה ומרגרט (לבית יואינג) רוברטס. כשהיה ילד עברה משפחתו לצפון אלבמה. רוברטס למד באוניברסיטת אלבמה, סיים את לימודיו ב-1836 והתקבל ללשכת עורכי הדין בשנה שלאחר מכן. לאחר שב-1839 כיהן בתקופה כהונה אחת בבית הנבחרים של אלבמה, עבר רוברטס לרפובליקת טקסס, שם הוא פתח משרד עורכי דין. ב-1844 הוא מונה על ידי נשיא הרפובליקה סם יוסטון כפרקליט מחוזי. ב-1846, לאחר שטקסס התקבלה כמדינה בארצות הברית, מונה רוברטס כשופט מחוזי על ידי המושל ג'יימס פינקני הנדרסון. הוא גם שימש כנשיא המועצה של אוניברסיטת סנט אוגוסטין, והיה בה מרצה למשפטים.
ב-1856 נבחר רוברטס כשופט בבית המשפט העליון של טקסס. הוא היה דובר למען זכויות המדינות, וכאשר התרחש משבר הפרישה ב-1860 הוא עמד במרכזה של סיעת תומכי הקונפדרציה.
מלחמת האזרחים
ב-1861 נבחר רוברטס פה אחד כנשיא ועידת הפרישה של טקסס שהתקיימה באוסטין, ועידה שהוא היה בין המשפיעים המרכזיים על כינוסה. יחד עם עמיתיו לוועידה הוביל רוברטס את החלטת הפרישה של טקסס מהאיחוד.[1] ב-1862 הוא התפטר מכס השיפוט והתגייס לצבא הקונפדרציה, בו הוא מונה כקולונל של רגימנט הרגלים ה-11 של טקסס, שאיתו הוא שירת כחלק מדיווזיית ווקר (אנ') של טקסס במסגרת מחלקת הטרנס-מיסיסיפי במשך החלק העיקרי של המערכות בארקנסו ובלואיזיאנה. ב-1864 בעת ששירת בתפקיד פיקודי, נבחר רוברטס כנשיא בית המשפט העליון של טקסס. הוא כיהן בתפקיד עד שב-1866, לאחר תום מלחמת האזרחים האמריקנית, הודח יחד עם בעלי תפקידים אחרים במדינה.
לאחר המלחמה
במהלך תקופת השיקום, היה רוברטס נציג לוועידת החוקה של טקסס ב-1866. יחד עם דויד ג. בורנט (אנ') הוא נבחר על ידי בית המחקקים של טקסס לסנאט של ארצות הברית, אך כאשר חוקי השיקום נכנסו לתוקף, היו המדינות נתונות לממשל צבאי, ולא אושר לאף אחד מהנבחרים מטעם מדינות הדרום לסנאט לאייש את מושבו.
בסופו של דבר שב רוברטס לגילמר שבטקסס, שם הוא פתח ב-1868 בית ספר למשפטים. בין תלמידיו נמנו סווייני רוברטסון, לימים גם הוא שופט בבית המשפט העליון של טקסס, וג'ורג' נ. אלדרג', לימים שופט מחוזי בדאלאס.
עם שובם של הדמוקרטים לשלטון בטקסס, מונה רוברטס על ידי המושל ריצ'רד קוק לתפקידו הקודם כנשיא בית המשפט העליון של טקסס. שנתיים לאחר מכן, על פי חוקת טקסס החדשה, הוא נבחר לתפקיד זה בבחירות. הוא כיהן כנשיא בית המשפט במשך ארבע שנים, והיה מעורב בשכתוב רוב החוקים האזרחים של המדינה.
מושל טקסס
ב-1878 התפטר רוברטס מתפקידו כנשיא בית המשפט העליון לאחר שנבחר פה אחד על ידי ועידת הדמוקרטים המדינתית כמועמד לתפקיד מושל טקסס. הוא נבחר כמושל וכיהן בתפקיד שתי תקופות כהונה של שנתיים כל אחת. רוברטס נבחר על בסיס מצע של רפורמה כלכלית של התקופה שלאחר תקופת השיקום. שתי תקופת כהונתו עמדו בסימן צמצום ההוצאות הממשלתיות. תוכניתו למאבק במיסים הגבוהים ובחוב המדינתי שנוצרו בשנות השיקום, נודעו כ"שלם כשאתה עובר" (pay as you go). חלק מרכזי בתוכנית היה כרוך במכירת קרקעות ציבוריות כדי לממן את פירעון החובות ואת בתי הספר הציבוריים. אף על פי שבסופו של דבר הוא נחל הצלחה הן בצמצום החוב והן בהגדלת המימון למערכת החינוך, הפחתת ההוצאות הממשלתיות של רוברטס בלמה את התפתחות מערכת החינוך לזמן מה.[2] בירת המדינה אוסטין התפתחה במהלך תקופת כהונתו של רוברטס, וב-1882 הונחה אבן הפינה לאוניברסיטת טקסס באוסטין. אורכן של מסילות הברזל התארך במערב טקסס, ואזור הספר נעשה בטוח יותר.
שנותיו האחרונות
ב-1883, זמן קצר לפני תום כהונתו של רוברטס כמושל, נפתחה אוניברסיטת טקסס באוסטין. לאחר תום כהונתו הוא מונה בה כפרופסור למשפטים, משרה בה הוא החזיק במשך עשר השנים הבאות. הוא השפיע במידה רבה על מקצוע המשפטים בטקסס. השפעתו על דור של עורכי דין צעירים התאפיינה בכינוי החיבה "השופט הזקן" (Old Alcalde, המונח Alcalde הוא סוג של שופט בספרדית) שניתן לו על ידי תלמידיו. כהוקרה למורשתו, קראה האוניברסיטה את כתב העת של בוגריה בשם Alcalde, וב-1963 קראה על שמו את בניין מעונות הסטודנטים שלה.
במהלך התקופה בה לימד באוניברסיטה, פרסם רוברטס כמה פרסומים מקצועיים, כמו "מרכיבי הטיעונים המשפטיים בטקסס" (The Elements of Texas Pleading, 1890), שבמשך עשורים לאחר פרישתו נעשה בו שימוש. ב-1893 פרש רוברטס מהאוניברסיטה, ועבר לעיר מרבל פולס, שם הוא עבר לעסוק בכתיבה היסטורית. בין עבודותיו היו המאמר "ההיסטוריה הפוליטית, החקיקתית והשיפוטית של טקסס לרגל חמישים שנות היותה מדינה, 1895-1845" (The Political, Legislative, and Judicial History of Texas for its Fifty Years of Statehood, 1845–1895), שפורסם ב-1898 בספר מקיף על ההיסטוריה המוקדמת של טקסס בשנים 1685–1897 ונערך על ידי דאדלי ג. ווטן. רוברטס גם כתב פרקים בכרך 11 אודות טקסס בספרו של סי. א. אוונס "היסטוריה צבאית של הקונפדרציה" (1899). הוא היה שותף להקמת האגודה ההיסטורית של מדינת טקסס (אנ'), ושימש כנשיאה הראשון.
חיים אישיים
ב-1837 נשא רוברטס לאישה את פרנסס ו. אדוארדס מאשוויל, אלבמה. לשניים נולדו שבעה ילדים עד לפטירתה של פרנסס ב-1883. ב-1887 נישא רוברטס בשנית לקתרין א. בורדר.
אורן מיילו רוברטס נפטר באוסטין ב-19 במאי 1898. הוא נטמן בבית הקברות אוקווד שבעיר. על שמו נקרא מחוז רוברטס שבטקסס.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- אורן מיילו רוברטס באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- אורן מיילו רוברטס באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- אורן מיילו רוברטס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ Texas, the Dark Corner of the Confederacy: Contemporary Accounts of the Lone Star State in the Civil War. U of Nebraska Press; 1994. pp. 235–237
- ↑ Message of Gov. O. M. Roberts on appropriations and expenditures under the control of the governor to the seventeenth legislature of the state of Texas, convened at the city of Austin, in regular session, January 11, 1881.
אורן מיילו רוברטס41252050Q645036