אוסקר ברנץ' קולקוויט
 | |||||||
| קולקוויט, 1910 | |||||||
| לידה | קמילה, ג'ורג'יה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | דאלאס, טקסס, ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות אוקווד, אוסטין, טקסס, ארצות הברית | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
אוסקר ברנץ' קולקוויט (באנגלית: Oscar Branch Colquitt; 16 בדצמבר 1861 – 8 במרץ 1940) היה פוליטיקאי אמריקאי מטקסס, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל טקסס ה-25 בשנים 1911–1915.
ראשית חייו
אוסקר ברנץ' קולקוויט נולד בעיר קמילה שבג'ורג'יה, כבנם של תומאס ג'פרסון קולקוויט ושל אן אליזבת (לבית ברקהולטר) קולוקוויט.[1] מצד סב-סבו, אנתוני קולקוויט, הוא היה קרוב משפחה של הסנאטור וולטר ט. קולקוויט (אנ') מג'ורג'יה, ושל בנו, הסנאטור ומושל ג'ורג'יה אלפרד קולקוויט. אביו, תומאס ג'פרסון קולקוויט, שירת כקצין בצבא הקונפדרציה, ולאחר מלחמת האזרחים האמריקאית הוא ניסה לעסוק בחקלאות כאשר העסיק עבדים משוחררים כפועלים, אך היבולים ניזוקו מפגעי האקלים והמשפחה איבדה את כולם.[2]
מתוך רצון להתחיל הכול מחדש, עברה משפחת קולקוויט למחוז מוריס שבטקסס, וב-8 בינואר 1878 הגיעה לדיינג'רפילד (אנ'). במשך שלוש שנים עבד קולקוויט כפועל חווה והלך 2 מילים (3.2 ק"מ) לבית הספר לאחר עבודתו. לאחר מכן הוא למד שנת לימודים אחת באקדמיית דיינג'רפילד,[1] שם הוא התגורר אצל משפחתו של חבר בית המחוקקים מטקסס ג'ון א. פיקוק. לאחר תום לימודיו ניסה קולקוויט ללא הצלחה להתקבל לעבודה כמפעיל בלמים או ככבאי בחברת הרכבות איסט ליין והנהר האדום. תחת זאת הוא עבד כסבל בתחנת הרכבת של דיינג'רפילד ולאחר מכן עבד במשך כמה חודשים במפעל רהיטים מקומי.
ב-1881 היה קולקוויט לשוליית מדפיס בעיתון Banner שבמחוז מוריס. כמה חודשים לאחר מכן פתח מעסיקו עיתון חדש בגרינוויל, וקולקוויט עבד בו עד שב-1884 רכש עיתון משל עצמו, "פיטסבורג גאזט" בפיטסבורג (אנ'). תך שנתיים רכש קולקוויט שני עיתונים בעיר טרל, ומיזג אותם לעיתון אחד שנקרא "טיימס-סטאר".[2]
ב-1885 נשא קולקוויט לאישה את אליס פולר מורל ממינדן שבלואיזיאנה, ולשניים נולדו ארבעה בנים ובת.[1]
קריירה פוליטית
ב-1890 לקח קולקוויט חלק בקידום הקמתה של נציבות הרכבות של טקסס (אנ'), ותמך בבחירתו של ג'ים הוג כמושל.[2] ב-1895 הוא נבחר לסנאט של טקסס, כיהן בו ארבע שנים, ועזר בניסוח של כמה חוקים שהיו קשורים לעבירות על חוקי המס. בשמונת החודשים האחרונים של 1898 היא שימש כסוכן של משרד הכנסות המדינה, וכתב דוח לוועדת המיסוי המיוחדת שהוגש לבית המחוקקים. במושבי בית המחוקקים של 1899 ו-1901 עבד קולקוויט כלוביסט בשכר. ב-1900 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין, ועסק במקצוע כאשר בית המחוקקים לא התכנס.[1]
ב-1902 נבחר קולקוויט כחבר נציבות הרכבות של טקסס, ושוב ב-1908, והחליף בתפקיד את ג'ון רייגן.[1][2] במהלך תקופת שירותו בנציבות, הוא היה פעיל מאוד בקידום סלילתה של מסילת גלווסטון.[2]
מושל טקסס
ב-1906 התמודד קולקוויט בבחירות למשרת מושל טקסס, אך בשל התנגדותו לחוק היובש, בין השאר, לא עלה בידו להיבחר כמועמד המפלגה הדמוקרטית.[2][3] ב-1910 הוא התמודד שוב, עדיין התנגד לחוק היובש, ורץ תחת הסיסמה "שלום פוליטי ומנוחה חקיקתית".[4] אף על פי שיריביו כינו אותו "אוסקר הקטן",[5] ניצח קולקוויט הן בבחירות המקדימות והן בבחירות הכלליות. בוועידת הדמוקרטים המדינתית שבה הוא נבחר כמועמד המפלגה הוא לא נכח, שכן בנו הצעיר, אוסקר ב. השלישי בן הארבע, נפטר באוסטין בערך באותה עת.
לאחר השבעתו כמושל, התפטר קולקוויט מתפקידו בנציבות הרכבות, וכך יכול היה למנות את מחליפו. הדמוקרטים תומכי חוק היובש השיגו את השליטה בשני בתי בית המחוקקים של טקסס,[3] ובעקבות הבחירות התאפשר לציבור להצביע על השאלה אם להחיל בטקסס חוק יובש על מכירת משקאות חריפים, אך משאל זה נפל ב-6,000 קולות.[6]
לקולקוויט היו יחסים לא קלים עם בית המחוקקים במהלך תקופת כהונתו כמושל, וחילוקי הדעות ביניהם גלשו גם לסוגיות שלא היו קשורות לחוק היובש.[6] במושב בית המחוקקים הראשון במהלך כהונתו, הטיל קולקוויט וטו על מחצית מהצעות החוק שנשלחו לחתימתו.
פעמיים במהלך תקופת כהונתו כמושל שלח קולקוויט את הטקסס ריינג'רס אל הגבול עם מקסיקו כדי לשמור על הסדר ולמנוע זליגה של אירועי המהפכה המקסיקנית שהתרחשה באותן שנים. לריינג'רס הייתה הצלחה במידת מה, אך הם הואשמו בהתעללות באזרחים אמריקאים-מקסיקנים שלווים. בסופו של דבר הגיעו כוחות פדרליים להחליף אותם.[6]
במהלך תקופת כהונתו של קולקוויט העביר בית המחוקקים חוקים לרפורמה במערכת הכליאה המדינתית והפעיל כמה חוקים לטובת ציבור העובדים.[7] אחד החוקים הגביל את מספר שעות העבודה לנשים, השני קבע תקנות להעסקת ילדים, והשלישי עסק בתנאי העבודה במפעלים. בית המחוקקים גם העביר חוק לפיצויי עובדים. קולקוויט ניסה לחסום כמה מהחוקים הללו, אך בסופו של דבר חתם עליהם. ב-1912 הוא כינס פגישה של מושלי מדינות הדרום כדי לתכנן תוכנית לייצוב שוק הכותנה. ועידה זו המליצה על הקמת מחסנים מדינתיים ועל צמצום שטחים. איגוד החוואים של טקסס קידם את הרעיונות הללו, והיקף שטחי הכותנה שנשתל בשנה זו הופחת ביותר מ-2 מיליון אקרים. מהלכים אלו הובילו לעליית מחירי הכותנה, וקולקוויט זקף זאת לזכותו.[6]
על אף הבטחת בחירות שלו שלעולם לא ישים מכשול לתמיכה בחינוך, הטיל קולקוויט וטו על ההקצאות לבתי הספר הציבוריים.[6] בתמיכת ציבור העובדים, הוא ניצח בבחירות של 1912 בהפרש של כמעט 40,000 קולות בבחירות המקדימות של הדמוקרטים. בראשית המאה ה-20, ניצחון בבחירות המקדימות של הדמוקרטים הייתה הבטחה לניצחון בבחירות הכלליות בטקס, ובכך הוא נבחר בקלות לתקופת כהונה שנייה.[8]
שנותיו האחרונות
לאחר תום כהונתו כמושל, נעשה קולקוויט לתומך במטרותיה של הקיסרות הגרמנית. הוא ניסה לרכוש את העיתון ניו יורק סאן (אנ') מתוך מטרה להפיץ דרכו תעמולה גרמנית, אך הדבר לא עלה בידו.[8][9] ב-1916 הוא ניסה להתמודד על מושב בסנאט של ארצות הברית. במהלך מסע הבחירות שלו, הוא הזכיר את מאמציו לייצב את שוק הכותנה כדי להראות את העניין שלו במגזר החקלאי, ואת חוקי העבודה שעברו בתקופת ממשלו כדי להמחיש את היותו ידיד הפועלים. על אף מאמציו, הוא הובס בסיבוב השני של הבחירות המקדימות על ידי הסנאטור המכהן צ'ארלס אלן קלברסון.[8][10]
לאחר תבוסתו זו, היה קולקוויט לנשיא חברת נפט בדאלאס. בשנים 1928–1929 הוא היה חבר במועצת הגישור של ארצות הברית. ב-1935 הוא היה לנציג שטח של תאגיד השיקום הפיננסי (Reconstruction Finance Corporation).[8]
מותו
בסוף שנות ה-30 לקה קולקוויט בשבץ מוחי קל, אך הוא נותר פעיל.
אוסקר ברנץ' קולקוויט נפטר בדאלאס ב-8 במרץ 1940 לאחר מאבק של עשרה ימים במחלת השפעת. הוא נטמן בבית הקברות אוקווד שבאוסטין.[8]
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 1532
קישורים חיצוניים
- אוסקר ברנץ' קולקוויט באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- אוסקר ברנץ' קולקוויט באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- אוסקר ברנץ' קולקוויט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Huckaby, George P, Oscar Branch Colquitt, Handbook of Texas
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 Hendrickson, Kenneth E. Jr. (1995), The Chief of Executives of Texas: From Stephen F. Austin to John B. Connally, Jr., College Station, Texas: Texas A&M University Press, p. 153.
- ^ 3.0 3.1 Hendrickson, Kenneth E. Jr. (1995), The Chief of Executives of Texas: From Stephen F. Austin to John B. Connally, Jr., College Station, Texas: Texas A&M University Press, p. 155.
- ↑ SHELBY DYAN WINTHROP DEWITT, BREWING HISTORY: HOW LOCAL OPTION AND PROHIBITION ALTERED THE TEXAS BREWING INDUSTRY, Presented to the Faculty of the Graduate School of Stephen F. Austin State University In Partial Fulfillment Of the Requirements For the Degree of Master of Arts, STEPHEN F. AUSTIN STATE UNIVERSITY, August 2020, p. 47.
- ↑ Details for Homesite of Gov. Oscar Branch Colquitt - Historical Marker — Atlas Number 5257008498 - Texas Historical Commission.
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 Hendrickson, Kenneth E. Jr. (1995), The Chief of Executives of Texas: From Stephen F. Austin to John B. Connally, Jr., College Station, Texas: Texas A&M University Press, p. 156.
- ↑ The Victoria Advocate 14 Dec 1962
- ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 Hendrickson, Kenneth E. Jr. (1995), The Chief of Executives of Texas: From Stephen F. Austin to John B. Connally, Jr., College Station, Texas: Texas A&M University Press, p. 157.
- ↑ "Viereck Conferred on Buying a Paper", The New York Times, August 12, 1918.
- ↑ "Senatorial Elections and Primaries, 1906–2012 - Texas Almanac". Archived from the original on February 4, 2017.
אוסקר ברנץ' קולקוויט41295195Q881013