ערך מומלץ

ספריית גרשם שלום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אוסף גרשם שלום)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חדר קריאה באוסף גרשם שלום (2011)

ספריית גרשם שלום או אוסף גרשם שלום היא ספריית עיון בתחום הקבלה, החסידות וספרות הסוד היהודית. הספרייה מבוססת על אוסף של חוקר הקבלה גרשם שלום והיא עברה לאחר פטירתו לרשות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, כיום הספרייה הלאומית, שם היא מוצגת בשני אולמות קריאה, המוקדשים לה בלבד.

תכולתה של הספרייה

שלום אסף בימי חייו כ-25,000 ספרים ודברי דפוס אחרים, הקשורים הן ליהדות (כגון תורת הסוד היהודית, ספרי מחקר, היסטוריה יהודית על כל תקופותיה, ביבליוגרפיה, הגות ופילוסופיה, מקרא, תלמוד, משנה, מדרש, המגילות הגנוזות וספרות אנטישמית), והן הקשורים לדתות אחרות (כגון ספרים על הנצרות, דתות המזרח הרחוק, גנוסיס, מאגיה, כפירה, תורת הדתות ופילוסופיה כללית). כמחצית מסך הספרים היוותה ספרייתו בתורת הסוד היהודית.[1]

ספרייה זו היא אחת מהספריות הנודעות ביותר בעולם בנושא תורת הסוד היהודית, וכוללת בתוכה את חלק הארי של הכתבים שנדפסו בתחום זה ושרדו במשך השנים, לרבות מאמרים, גזרי עיתונים, צילומים, חוברות, כתבי עת וספרים,[2] על כל מהדורותיהם.[3] שלום אסף דברי דפוס בלבד וספרייתו כוללת אך מעט כתבי יד או צילומי כתבי יד, שנדרשו לו לצורך עבודתו. את מי שהגיע אליו עם כתבי יד נהג שלום להפנות לבית הספרים הלאומי.[4]

למרות גודלה של ספרייתו, לא למספר ספרים גדול ככל האפשר חתר שלום. הגדרתה של ספרייה הייתה לדעתו "ריכוזם השלם של ספרים בתחום מסוים".[5] לפיכך, אף על פי שהקפיד מאד לאסוף כל ספר השייך לספרייתו בתורת הסוד, כולל מהדורות שאינן מתועדות ואף צילומים מאוחרים,[6] הוא נהג למיין ולהוציא מחוץ לספרייתו, מדי שנה, ספרים שסבר כי אינם שייכים לה.[7]

היסטוריה

התחלה

ראשיתה של הספרייה בשנת 1915, השנה בה רכש שלום את ספר הזוהר וכן מונוגרפיה על החסידות מאת אהרן מרקוס.[8] נראה כי כבר אז שאף שלום ליצור ספרייה כוללת בתחום זה, שתהווה חלק מהמפעל הציוני הגדול לתחייה רוחנית של העם היהודי בארץ ישראל.[2]

בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, בפרט לאחר עזיבתו את בית הוריו, הכיר ביבליופילים יהודים מפורסמים בעלי ספריות ידועות, כגון זלמן שוקן (שהיה מאוחר יותר גם פטרונו), מרטין בובר ושמואל יוסף עגנון, וייתכן ששימשו לו מודל לשאיפותיו בבניית ספרייה זו.[2] אם כי, אין ספק שמשיכתו למדע הביבליוגרפיה ואהבתו לספרים היוו אף הן מניעים לשאיפה זו.[9]

במהלך לימודיו באוניברסיטאות שונות ביקר שלום באופן קבוע בספריותיהן ובספריות נודעות אחרות באירופה. אחת מהן, הספרייה העירונית של פרנקפורט, הייתה בעלת אוסף הספרים העבריים הגדול ביותר באירופה. הוא ביקר בפרנקפורט לפני עלייתו לישראל ושהה בה כ-4 חודשים,[10] במהלכם ביקר בספרייה בכל יום למשך מספר שעות. לאחר שנתחבב על מנהל המחלקה העברית והיודאיסטית של הספרייה, פרופסור אהרן פריימאן, אשר חשב כי מן הראוי לעודד את החוקר הצעיר בתחום שטרם נחקר באקדמיה, הוא הורשה לעיין בפריטים נדירים של הספרייה, לרבות כתבי היד בנושא קבלה שהיו בה. שלום הספיק לעיין באוסף הכתבים הרחב של הספרייה, קודם לאובדנו במלחמת העולם השנייה במהלך שריפה גדולה.[11] בתקופה זו הוא נחשף לספרות הסוד ויכול היה לראשונה לעמוד על היקפה.

עד לעלייתו לישראל, בשנת 1923, אסף שלום 1,767 ספרים, מהם 503 היו בתחום הקבלה.[12] חלק מהאוסף נרכש, לבקשתו, על ידי אמו, ונשלח אליו, למקומות בהם למד והתגורר, ומאוחר יותר, משעלה לישראל, נשלח גם לשם.[13] משהחל לעבוד בבית הספרים הלאומי המשיך במחקר ביבליוגרפי בתחום זה ואף פרסם שלושה חיבורים ביבליוגרפיים חשובים בנושא: הראשון, משנת תרפ"ח, ביבליוגרפיה מוערת של ספרות חסידי ברסלב[14]; השני, משנת 1927, רשימה ביבליוגרפית של כל החיבורים בתורת הסוד היהודית, שהיו ידועים לו עד אותו הזמן[15]; והשלישי, בשנת תר"צ, קטלוג של כתבי היד בקבלה שבבית הספרים.[16]

הרחבת הספרייה

שלט הספרייה בדלת העץ שלה

הידע הביבליוגרפי הרב שצבר שלום בביקוריו התכופים בספריות אירופה לפני עלייתו לישראל, והן בעת עבודתו בבית הספרים, סייעו לו בבניית ספרייתו הנרחבת.[17] בנוסף, נהג שלום לרכוש ספרי ביבליוגרפיה וקטלוגים שפרסמו סוחרי ספרים עבריים, כדי לאתר ספרי קבלה שונים שהיה מעוניין בהם.[3] עדות להיקף ידיעתו הרחב במצאי ספרי הקבלה הוא הקונטרס "עלו לשלום",[18] שפרסם בשנת תרצ"ו, הכולל רשימה של 80 חיבורים עבריים ו-31 חיבורים לועזיים בלבד, בנושא קבלה וחסידות. ספרים אלו היו דרושים לשלום להשלמת ספרייתו, על אף שכמה מהם, ככל הנראה, מעולם לא נדפסו (ונכתבו בטעות באחת מרשימות הספרים הקדומות)[19] וחלק אחר היה בעל חשיבות מועטה (עובדה שלא סייעה למנוע את הקפיצה במחירם, מיד לאחר פרסום הקונטרס).[20]

הרחבתה של הספרייה התאפשרה גם הודות לפרסום וההכרה הבינלאומית לה זכו הן שלום, כחוקר, והן ספרייתו, שהייתה ייחודית בתוכנה ובהיקפה. לפיכך, נהגו חוקרים רבים מהארץ ומהעולם לשלוח לשלום העתקים של עבודותיהם.[21] במקביל, נהגו סוחרי ספרים גדולים לשלוח לו קטלוגים הכוללים ספרי קבלה נדירים ולא פעם אף נהגו להתייעץ עמו באשר לספרים אלה.[22] שלום יכול היה לרכוש לספרייתו ספרים בנושאי קבלה, בשל סיוע כספי שקיבל מבית הספרים הלאומי לשם כך, מתוקף הסכמתו להעביר את ספרייתו לרשות בית הספרים לאחר מותו.[20]

בביתו

הכרטסת של שלום בה כתב הערות, הנמצאת בשולחן שבו נהג לעבוד

במשך השנים, גדלה והתרחבה ספרייתו ומילאה כל חלל פנוי בביתו של שלום, למעט מדף אחד ריק שנהג להשאיר "לזכר החורבן".[23] את ספריו סידר על המדפים באופן הבא: על גבי המדפים שהיו תלויים על הקיר שמאחורי שולחן עבודתו סודרו, החל מהצד השמאלי התחתון, ספרי הקבלה לפי סדר חלוקה היסטורי-כרונולוגי, ובהתאם לתקופות השונות בתורת הסוד היהודית. במדפים שבמרכז הקיר היו ספריו של שלום עצמו, ודפים רבים מלאי הערות, שכתב בזמן עבודתו (רבים מדפים אלה נכרכו בתוך הספרים עליהם נכתבו ההערות[3]). על המדפים שעל הקירות האחרים בחדר העבודה סודרו ספרי חסידות וביבליוגרפיה. בחדר האורחים היו ספרים במדעי הרוח הכלליים, לרבות מדע הדתות, הנצרות, גנוסיס, דתות המזרח הרחוק, מאגיה וכישוף.[24] ספרים נוספים סודרו על גבי מדפים בשאר חלקי הבית, לרבות חדר השינה.[25] חלק גדול מהספרים בספרייה מכיל את הערותיו של שלום, שנהג גם להמשיך ולעדכן את מחקריו שלו עצמו, כל אימת שהגיע אליו מידע חדש בנושאי מחקרו.[3]

לאחר מותו

כאמור, כבר בימי חייו, תכנן שלום להעביר את ספרייתו לבית הספרים והשאיר פרטים מדויקים המתארים כיצד יש לנהוג בה לאחר מותו.[26] שלום נפטר ביום 21 בפברואר 1982, ובהתאם להנחיותיו, הועבר האוסף לספרייה הלאומית, בשנת 1987, וסודר בשני אולמות קריאה המוקדשים לו בלבד.[27] האוסף כולו מזוהה בשם אוסף גרשם שלום והוא בעל קטלוג חיפוש משלו. לאחר סיום העברת הספרים נערכה תערוכה בבית הספרים, בה הוצגו לקהל פריטים שונים מהאוסף וציוני דרך משמעותיים בחייו של שלום.[28]

בשנת תשנ"ט (1999) פורסם קטלוג של ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית.[29] הקטלוג כולל את כל דברי הדפוס שאסף שלום בימי חייו וכן את כל מה שנוסף לספרייתו לאחר מותו,[30] והוא מסודר במקביל לאופן שבו מיין שלום את ספריו בספרייתו בביתו.[31] סך כל הכותרים הרשומים בקטלוג הוא 12,270,[32] והם מחולקים לפי הנושאים הבאים: מחקריו של גרשם שלום; ספרים בתורת הסוד העברית בעת העתיקה; ראשיתה של תורת הסוד באירופה; ספר הזוהר ודורו; הקבלה במאות ה-14 וה-15; הקבלה אצל דור גירוש ספרד; הקבלה בספרות הנוצרית; הקבלה במאה ה-16 בצפת ובמזרח וקבלת האר"י; התפשטות קבלת האר"י מסוף המאה ה-16 עד אמצע המאה ה-17; השבתאות ושלוחותיה; קבלה ומוסר במאות ה-17 וה-18; ראשית החסידות, המתנגדים והפולמוס; חסידות חב"ד; חסידות ברסלב; החסידות משנת תקע"ה עד שנת תשנ"ה; חיבורי הקבלה בדורות האחרונים, מהמאה ה-18 עד המאה ה-20; שונות, לרבות אלכימיה וקבלה, גלגול, גולם, דיבוק, כישוף, מנהגים ופולקלור, מגן דוד, משיחיות, סגולות רפואיות, גורלות וחלומות, קמיעות, שמות, שימושים, תנ"ך, פירושים, דרושים על המקרא, תרגומי המקרא ותפילות.[33]

הספרייה ממשיכה, כאמור, לרכוש ספרים חדשים בתחום תורת הסוד, שיצאו לאור לאחר מותו של שלום, ולעיתים אף דפוסי קבלה נדירים. בנוסף, מצורפים לספרייה אוספים של חוקרים אחרים העוסקים בקבלה ותורת הסוד. עד עתה צורפו שני אוספים:

  • אוסף מתוך ספריה של חוקרת הקבלה והחסידות, פרופ' רבקה ש"ץ אופנהיימר,[34] אשר הייתה תלמידה של שלום וערכה שלושה מספרי הרצאותיו באוניברסיטה העברית.[35]
  • ספרייתו של ישעיה תשבי, חוקר הקבלה ותלמידו הראשון של שלום. הספרייה שולבה באוסף שלום בשנת 2010.[36]

חשיבותה של הספרייה

חדר קריאה נוסף באוסף גרשם שלום (2011)

ספריית שלום היא הספרייה היחידה בעולם המחזיקה באוסף כמעט שלם של ספרים ומחקרים בקבלה, חסידות ושבתאות, תורת הסוד היהודית, ולהבדיל - מיסטיקה כללית.

יתירה מזאת, הספרייה מהווה את הצלע השלישית של שלושה גופים בספרייה הלאומית, המרכזים במקום אחד כמעט את כל החיבורים, שהודפסו ונכתבו בתחום תורת הסוד היהודית ושרדו עד היום, שכן לצדה קיימים בספרייה הלאומית המחלקה לכתבי יד וארכיונים, הכוללת אוסף של כתבי יד בקבלה, וכן המכון לתצלומי כתבי יד עבריים, הכולל, בין השאר, צילומים של כתבי יד בקבלה.[37]

שלום סייע גם בהקמה ובניהול של שני גופים אלה ואף בהגדלת האוספים שבהם. בתקופה שבה ניהל את המחלקה ליודאיקה בבית הספרים הלאומי, בשנים 19231927, הוא דאג לקלוט את כתבי היד בקבלה שהגיעו לספרייה, לזהותם ולמיינם. גם לאחר שהפסיק לעבוד בבית הספרים והחל להרצות באוניברסיטה העברית, המשיך להיות מעורב ברכישתם ובמיונם של כתבי היד בקבלה שהגיעו לבית הספרים, וכאמור, אף פרסם קטלוג של כתבי היד בקבלה שבבית הספרים, עד לשנת תר"צ. אשר למכון לתצלומי כתבי יד עבריים, הוא הוקם בשנת 1950, ביוזמתו של ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון, ובסיועם של שלום ושמחה אסף, במטרה לרכז צילומים של כל כתבי היד העבריים הקיימים בעולם. מעורבתו של שלום במכון לא פסקה לאחר שסייע בהקמתו, והוא המשיך להיות חבר בוועדת המכון עד סוף ימיו.

זאת ועוד, שלום סבר כבר מגיל צעיר שחשוב ליצור ולקיים ספריית סוד כוללת, והחל כבר אז לאסוף חיבורים בנושא. התעסקותו רבת השנים סייעה לו להגשים את שאיפתו כמעט במלואה, ומנעה את אובדנם של ספרים, שאלמלא היו בספרייתו ייתכן שהיו אובדים בתקופת השואה באירופה, או ערב הקמתה של מדינת ישראל, בארצות ערב.[38]

יתר על כן, ריכוזם של החיבורים המודפסים בתורת הסוד היהודית, על מהדורותיהם השונות (לצידם של כתבי היד בקבלה במחלקה לכתבי יד ובמכון לתצלומי כתבי יד עבריים), מאפשר לחוקרי הקבלה גישה נוחה אליהם, בניגוד לעבר, וכן מסייע למחקר מדויק, כולל ומשווה. שלום הוא מהאחראים המרכזיים לכך, ומיזם זה נחשב אחד מהישגיו המרכזיים, לצד הישגיו המחקריים.[39]

בנוסף, מאחר שמפעלו המחקרי של שלום נחשב בעל ערך וחשיבות ואף השפיע על פני חקר היהדות כיום,[40] מיוחסת משמעות לקביעותיו השונות בתחום, גם אם נעשו מחוץ לחיבוריו, למשל להחלטתו אילו ספרים יהיו חלק מהאוסף ואילו ספרים ייוותרו בחוץ, לדרך מיונו לתקופות השונות בתורת הסוד ולתיחום שקבע לגבי תקופות אלו,[41] וכן להערות הרבות שכתב בתוך החיבורים.[42]

את הספרייה פוקדים מדי שנה, לצד רבנים, מקובלים וסקרנים, עשרות חוקרי קבלה ויהדות מרחבי העולם, שנעזרים באוסף הכתבים שבה לשם השלמת מחקריהם.[3]

מנהלי הספרייה

  • ד"ר אסתר ליבס - מקיץ 1987 (מועד פתיחת הספרייה) עד ינואר 2011.
  • ד"ר צבי לשם - מיולי 2011.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מלאכי בית אריה, גרשם שלום - הספר והספרייה, הארץ (3.4.1983), עמ' 14 - 15.
  • ‫בר-לבב אבריאל, קטלוג ספריית גרשם שלום - תרומה חשובה לחקר הקבלה, מדעי היהדות (האגוד העולמי למדעי היהדות) 39, תשנ"ט-1999, עמ' 201 - 209.
  • דוד אסף, [ביקורת על] יוסף דן ואסתר ליבס (עורכים), שמואל ראם (עורך משנה), "ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית : קטלוג, א-ב" (תשנ"ט), ציון ס"ה, תש"ס, עמ' 249 - 254.
  • נועם זדוף ויונתן מאיר, "'דברי שלום' או 'חיי מוהר"ש': חיבור סאטירי מגנזי יוסף וייס", ספר זיכרון לגרשם שלום במלאת עשרים וחמש שנים לפטירתו (עורך: יוסף דן), כרך א', ירושלים: החוג למחשבת ישראל, מכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ז, עמ' 373 - 374 (פרק ה': ספריו וספרייתו).
  • יוסף דן, ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית, בתוך: על גרשם שלום, תריסר מאמרים, ירושלים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תש"ע-2010, עמ' 18 - 34.

קישורים חיצוניים

מידע כללי על הספרייה

מאמרים על האוסף

הערות שוליים

  1. ^ יוסף דן, ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית - קטלוג, כרך ראשון (עורכים: יוסף דן, אסתר ליבס ושמואל ראם), ירושלים, תשנ"ט, מבוא כללי, עמ' כ' - כ"א.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 יוסף דן, ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית - קטלוג, כרך ראשון (עורכים: יוסף דן, אסתר ליבס ושמואל ראם), ירושלים, תשנ"ט, מבוא כללי, עמ' י"ג.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 זאב גריס, "אוסף הספרים הנדירים בספריית גרשם שלום", הרצאה בפורום ספרני אוספי הספרים הנדירים בספריות ישראל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע, י"ב חשוון תשע"א, 20 באוקטובר 2010, גיליון ה', באתר Safranim's Blog, של איגוד ספרני יהדות.
  4. ^ יוסף דן, ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית - קטלוג, כרך ראשון (עורכים: יוסף דן, אסתר ליבס ושמואל ראם), ירושלים, תשנ"ט, מבוא כללי, עמ' י"ז וי"ט. כאשר היה שלום מנהל המחלקה ליודאיקה בספרייה הלאומית בירושלים היה זה הוא שטיפל בכתבי היד שהגיעו לספרייה.
  5. ^ יוסף דן, "גרשם שלום: בין היסטוריה להיסטוריוסופיה", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ג', חוברות ג'- ד', ירושלים תשמ"ד, עמ' 427 - 475.
  6. ^ פרופ' דן מספר על אפיזודה עם שלום, כאשר היה תלמידו, ובמהלכה לאחר שטען בפניו שהשתמש בדפוס לא ביבליוגרפי של הספר תולדות יעקב יוסף, הסביר לו שלום באריכות מדוע אין דבר כזה "דפוס לא ביבליוגרפי". ראו אצל יוסף דן, "גרשם שלום: בין היסטוריה להיסטוריוסופיה", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ג', חוברות ג'- ד', ירושלים תשמ"ד, עמ' 427 - 475.
  7. ^ ראו אצל יוסף דן, "גרשם שלום: בין היסטוריה להיסטוריוסופיה", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ג', חוברות ג'- ד', ירושלים תשמ"ד, עמ' 427 - 475; המתאר את מנהגו של שלום להציע לתלמידיו בסוף כל שנה חלק מהספרים שהגיעו אליו במהלך אותה השנה, משום שסבר שאינם שייכים לספרייתו.
  8. ^ גרשם שלום, מברלין לירושלים, זכרונות נעורים, ערך אברהם שפירא (פצ'י); תל אביב, תשמ"ב-1982, עמ' 125.
  9. ^ שלום העריץ את משה שטיינשניידר, אבי הביבליוגרפיה העברית. ראו אצל גרשם שלום, מברלין לירושלים, זכרונות נעורים, ערך אברהם שפירא, תל אביב, תשמ"ב-1982, עמ' 184.
  10. ^ גרשם שלום, ולטר בנימין, סיפורה של ידידות, תרגם מגרמנית עדי נחמני; ערך אברהם שפירא; תל אביב, תשמ"ז-1987, עמ' 118.
  11. ^ גרשם שלום, מברלין לירושלים, זכרונות נעורים, ערך אברהם שפירא, תל אביב, תשמ"ב-1982, עמ' 184.
  12. ^ גרשם שלום (תרנ"ח - תשמ"ב) - תערוכת זיכרון (במלאת חמש שנים לפטירתו ולציון העברת ספריתו לבית הספרים, שבט, תשמ"ז), עורכות מרגוט כהן ורבקה פלסר, ירושלים, תשמ"ח-1988, עמ' י"ח.
  13. ^ ראו גרשם שלום ואמו, מכתבים 1917 - 1946; מגרמנית ארנו בר; ערכה, העירה הערות והקדימה מבוא איטה שדלצקי בשיתוף עם תומאס שפאר, ירושלים: הוצאת שוקן, תשנ"ח-1998. בחלק גדול מהמכתבים מפרטת אמו של שלום את הספרים שרכשה ושלחה אליו (ולעיתים גם תלונות על בקשותיו הרבות מדי לטעמה) ומבקשת את אשורו על קבלתם.
  14. ^ קונטרס אלו שמות ספרי מוהר"ן ז"ל (נחמן בן שמחה מברסלב) וספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו, ירושלים: דפוס עזריאל, תרפ"ח. הספר חובר כמתנה למרטין בובר לחג יובלו. ראו אצל מ' בית אריה, "יחסו של גרשם שלום לספר ולספרייה", גרשם שלום - על האיש ופועלו: דברים שנאמרו ביום השלושים להסתלקותו; ירושלים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הוצאת מאגנס ומוסד ביאליק, תשמ"ג, עמ' 69; החיבור הוא כותר מס' 67 אצל משה קטן, ביבליוגרפיה של כתבי גרשם שלום, מוגש לגרשם שלום במלאת לו שמונים שנה על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאוניברסיטה העברית בירושלים; ירושלים, הוצאת מאגנס, תשל"ח; לתוספות ועדכונים לקונטרס אלו שמות ראו גם גרשם שלום, "לביבליוגרפיה של ספרות חסידי ברסלב, הוספות ותיקונים", קריית ספר ו', תרפ"ט - תר"ץ, עמ' 565 - 570.
  15. ^ Bibliographia kabbalistica, Verzeichnis der gedruckten die jüdische Mystik (Gnosis, Kabbala, Sabbatianismus, Frankismus, Chassidismus) behandelnden Bücher und Aufsätze von Reuchlin bis zur Gegenwart, Leipzig: W. Drugulin, 1927; Second printing: Berlin: Schocken, 1933. הרשימה כוללת 1,302 כותרים בקבלה וכן 273 דפוסי זוהר, על מפרשיו. שלום המשיך לעדכן את הרשימה, בכתב ידו, במשך כל חייו. ראו אצל מ' בית אריה, "יחסו של גרשם שלום לספר ולספרייה", גרשם שלום - על האיש ופועלו: דברים שנאמרו ביום השלושים להסתלקותו; ירושלים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הוצאת מאגנס ומוסד ביאליק, תשמ"ג, עמ' 69; החיבור הוא כותר מס' 72 וכן 146 (הדפסה שנייה עם שער חדש) אצל משה קטן, ביבליוגרפיה של כתבי גרשם שלום, מוגש לגרשם שלום במלאת לו שמונים שנה על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאוניברסיטה העברית בירושלים; ירושלים, הוצאת מאגנס, תשל"ח.
  16. ^ גרשם שלום, כתבי יד בקבלה הנמצאים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלם(!) (בהשתתפות יששכר יואל); ירושלים, תר"צ; החיבור הוא כותר מס' 86 אצל משה קטן, ביבליוגרפיה של כתבי גרשם שלום, מוגש לגרשם שלום במלאת לו שמונים שנה על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאוניברסיטה העברית בירושלים; ירושלים, הוצאת מאגנס, תשל"ח.
  17. ^ אנקדוטה בקשר לשלום ולאוסף ספריו סיפר הסופר יהודה יערי, אחיו של הספרן אברהם יערי, לחוקר זאב גריס. גריס מתאר ביקור שערך עם אברהם שפירא בביתו של הסופר יהודה יערי, במהלכו סיפר לו יהודה על ביקורו של שלום בביתו וכיצד בעת שבחן את ספרייתו, צדה עינו ספר קבלה, שהיה חסר באוספו. בעודו אוחז בספר, הסביר שלום ליהודה מדוע נועד הספר להיות בספרייתו, "מששת ימי בראשית". ראו אצל זאב גריס, "ביבליוגרף וספרן כסוכן תרבות - תרומתו של אברהם יערי לחקר הדפוס היהודי במזרח אירופה", בתוך: זאב גריס, הספר כסוכן תרבות, בשנים 1700 - 1900, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשס"ב-2002, עמ' 160 - 161.
  18. ^ שם הספר הוא על פי דברי יוסף בספר בראשית: "ואתם עלו לשלום אל אביכם", בראשית, פרק מ"ד, פסוק י"ז (לפי מ' בית אריה, "יחסו של גרשם שלום לספר ולספרייה", גרשם שלום - על האיש ופועלו: דברים שנאמרו ביום השלושים להסתלקותו; ירושלים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הוצאת מאגנס ומוסד ביאליק, תשמ"ג, עמ' 66); את השם הציע לשלום ידידו ש"י עגנון, ראו אצל גרשם שלום, מברלין לירושלים, זכרונות נעורים, ערך: אברהם שפירא, תל אביב, תשמ"ב-1982, עמ' 206 - 207 (לפי זאב גריס, "אוסף הספרים הנדירים בספריית גרשם שלום", הרצאה בפורום ספרני אוספי הספרים הנדירים בספריות ישראל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע, י"ב חשוון תשע"א, 20 באוקטובר 2010).
  19. ^ מ' בית אריה, "יחסו של גרשם שלום לספר ולספרייה", גרשם שלום - על האיש ופועלו: דברים שנאמרו ביום השלושים להסתלקותו; ירושלים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הוצאת מאגנס ומוסד ביאליק, תשמ"ג, עמ' 66. כמו כן, לפי בית אריה, שם: "כשלושים שנה לאחר מכן הצטמצמה רשימת המבוקשים. רק שישה ספרים מעשרות הספרים יקרי המציאות שעלו בינתיים לשלום נמצאו בגנזי בית הספרים, ואף לא אחד מאותם ספרים שנותרו מבוקשים לספרייתו...".
  20. ^ 20.0 20.1 יוסף דן, ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית - קטלוג, כרך ראשון (עורכים: יוסף דן, אסתר ליבס ושמואל ראם), ירושלים, תשנ"ט, מבוא כללי, עמ' י"ד.
  21. ^ יוסף דן, ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית - קטלוג, כרך ראשון (עורכים: יוסף דן, אסתר ליבס ושמואל ראם), ירושלים, תשנ"ט, מבוא כללי, עמ' כ'.
  22. ^ ראו למשל תיאור מכתבו של סוחר הספרים הירושלמי והסופר יחיאל מיכל רבינוביץ אל גרשם שלום, בתוך גרשם שלום (תרנ"ח - תשמ"ב) - תערוכת זיכרון (במלאת חמש שנים לפטירתו ולציון העברת ספריתו לבית הספרים, שבט, תשמ"ז), עורכות מרגוט כהן ורבקה פלסר, ירושלים, תשמ"ח-1988, עמ' י"ח. הסוחר מתאר במכתבו קונטרס נדיר שנתקל בו ומעתיק את שערו עבור שלום. הוא גם מבקש משלום שיזכור אותו לטובה בענייני פרנסה.
  23. ^ עם זאת, הוא נהג לעיתים גם לספר לאורחיו כי המדף הריק נועד לסתור את טענת רעייתו פאניה, לפיה לא נותר מקום בבית לספרים נוספים. ראו אצל יוסף דן, ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית - קטלוג, כרך ראשון (עורכים: יוסף דן, אסתר ליבס ושמואל ראם), ירושלים, תשנ"ט, מבוא כללי, עמ' י"ח.
  24. ^ יוסף דן, ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית - קטלוג, כרך ראשון (עורכים: יוסף דן, אסתר ליבס ושמואל ראם), ירושלים, תשנ"ט, מבוא כללי, עמ' י"ט.
  25. ^ למרות גודלה העצום של ספרייתו ידע שלום היכן נמצא כל ספר בספרייתו, ולעיתים אף נהג להתלוצץ עם אורחיו, שנהנו לבחון את זכרונו של שלום בקשר למיקום של כל ספר בספרייתו. ראו אצל יוסף דן, ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית - קטלוג, כרך ראשון (עורכים: יוסף דן, אסתר ליבס ושמואל ראם), ירושלים, תשנ"ט, מבוא כללי, עמ' י"ח.
  26. ^ ראו צילום דף הנחיות בכתב ידו של גרשם שלום בקשר לספרייתו, בעמוד הפייסבוק של הספרייה הלאומית. במקור מתוך: גרשם שלום (תרנ"ח - תשמ"ב) - תערוכת זיכרון (במלאת חמש שנים לפטירתו ולציון העברת ספריתו לבית הספרים, שבט, תשמ"ז), עורכות מרגוט כהן ורבקה פלסר, ירושלים, תשמ"ח-1988, עמ' י"ט; ראו גם בספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית - קטלוג, כרך ראשון (עורכים: יוסף דן, אסתר ליבס ושמואל ראם), ירושלים, תשנ"ט, מבוא כללי, עמ' כ"ח.
  27. ^ צבי ברס, מאה שנים של ספרים, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי תרנ"ב-תשנ"ב, תערוכת היובל [תרגום לאנגלית - יוחאי גואל (מבואות), מרגוט כהן (מוצגים)], ירושלים, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשנ"ב 1992, עמ' קי"ח. בנוסף לספריו הועבר לספרייה הלאומית גם ארכיונו האישי, הכולל, בין היתר, כתבי יד, תמונות, מכתבים ממנו ואליו, חומר ביוגרפי, רשימות, שירים, פואימות ויומנים אישיים שכתב במהלך חייו, חבורים ומאמרים, חבורים עליו, קטעי-עתונות ועבודות תלמידיו. פירוט על כך ראו בערך: גרשם שלום, ארכיון שלום.
  28. ^ גרשם שלום (תרנ"ח - תשמ"ב) - תערוכת זיכרון (במלאת חמש שנים לפטירתו ולציון העברת ספריתו לבית הספרים, שבט, תשמ"ז), עורכות מרגוט כהן ורבקה פלסר, ירושלים, תשמ"ח-1988.
  29. ^ שרה יפת, 'ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית - קטלוג, כרך ראשון (עורכים: יוסף דן, אסתר ליבס ושמואל ראם), ירושלים, תשנ"ט, הקדמה, עמ' ה' - ו.
  30. ^ בשנת 2012, כלל האוסף 35,000 כותרים לערך, ראו דף הבית של אוסף גרשם שלום בספרייה הלאומית.
  31. ^ יוסף דן, ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית - קטלוג, כרך ראשון (עורכים: יוסף דן, אסתר ליבס ושמואל ראם), ירושלים, תשנ"ט, מבוא כללי, עמ' כ"א.
  32. ^ ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית - קטלוג, כרך ראשון (עורכים: יוסף דן, אסתר ליבס ושמואל ראם), ירושלים, תשנ"ט, מבוא כללי, כרך ב', עמ' 972.
  33. ^ ראו תוכן העניינים של הקטלוג, בתוך ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית - קטלוג, כרך ראשון (עורכים: יוסף דן, אסתר ליבס ושמואל ראם), ירושלים, תשנ"ט, מבוא כללי, עמ' ז' - י'.
  34. ^ ראו אודי אברמוביץ, הפנקסים הנעלמים (הראי"ה קוק, קבצים מכתב יד קדשו, בעריכת בועז אופן, ירושלים: מכון להוצאת גנזי הראי"ה, תשס"ו), עמ' 3, וכן עמ' 4 (הערת שוליים 12). ראו גם עמ' 2 (הערת שוליים 7), ועמ' 4 (הערת שוליים 12)
  35. ^ הספרים שערכה שץ אופנהיימר: פרשת השבתאות, הרצאות של ג' שלום, בעריכת רבקה ש"ץ, ירושלים: הוצאת מפעל השכפול, תשט"ו; ראשית הקבלה וספר הבהיר, הרצאותיו של פרופ' ג' שלום בשנת תשכ"ב, ערכה רבקה ש"ץ, ירושלים: הוצאת מפעל השכפול, תשכ"ב-1962; וכן הקבלה בפרובאנס (חוג הראב"ד ובנו ר' יצחק סגי נהור), הרצאותיו של פרופ' ג' שלום בשנת תשכ"ב, בעריכתה של רבקה ש"ץ, ירושלים: הוצאת מפעל השכפול, תשכ"ג-1963.
  36. ^ ראו הודעה על ערב לזכרו של ישעיה תשבי ולציון תרומת ספרייתו וארכיונו לספרייה הלאומית, ביום 23 במאי 2011, באתר הספרייה הלאומית.
  37. ^ בנוסף לכך, קיימים בספריית שלום מאגרי מידע ממוחשבים חשובים, המאפשרים גישה לכל ספרי היסוד של היהדות וכמעט לכל ארון הספרים היהודי, כגון: תקליטור "לב האוצר" (של חברת די.בי.אס מחשבים בע"מ), אתר "אוצר החכמה" ופרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר-אילן; כמו כן ישנם בספרייה מאגרים ממוחשבים מיוחדים לספרות הקבלה, כגון: ספרות חב"ד, ספרי חסידות ברסלב וכתבי הרב קוק. המידע על פי אתר אוסף גרשם שלום.
  38. ^ חיבורים נוספים אסף בשליחותו לאירופה, בשנים 1946-1948, עם אברהם יערי, שם היה מעורב במיזם איסופם של כחצי מיליון ספרים וכתבי יד עבריים רבים. ראו גרשם שלום (תרנ"ח - תשמ"ב) - תערוכת זיכרון (במלאת חמש שנים לפטירתו ולציון העברת ספריתו לבית הספרים, שבט, תשמ"ז), עורכות מרגוט כהן ורבקה פלסר, ירושלים, תשמ"ח-1988, עמ' י'. ראו גם תמונתו של שלום, "מסייע בזיהוי כתבי יד נדירים בעברית", באופנבך, גרמניה, באתר יד ושם.
  39. ^ לצד אהבתו לספרים בכלל ולספרי קבלה בפרט, היה לאוסף שימוש פרקטי ושלום השתמש בו ללא הרף לכתיבת מאות החיבורים שכתב במהלך חייו (לרשימת ספריו ראו בביבליוגרפיה שלו). ראו אצל יוסף דן, ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית - קטלוג, כרך ראשון (עורכים: יוסף דן, אסתר ליבס ושמואל ראם), ירושלים, תשנ"ט, מבוא כללי, עמ' י"ד.
  40. ^ יוסף דן, "גרשם שלום: בין היסטוריה להיסטוריוסופיה", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ג', חוברות ג'- ד', ירושלים תשמ"ד, עמ' 427 - 475. ראו למשל גם אצל יהודה ליבס, כיוונים חדשים בחקר הקבלה, פעמים 50, תשנ"ב, עמ' 150 - 170, ובפרט עמ' 152, שם כותב ליבס כי דברי שלום על תורת הצמצום השפיעו על תורת הצמצום של הרב סולובייצ'יק.(הקישור אינו פעיל, 6 במרץ 2017)
  41. ^ ראו לעניין זה את דבריו של פרופ' יוסף דן, בראיון A comprehensive History of Jewish Mysticism, שהתפרסם בעלון Kabbalah, a newsletter of current research in Jewish mysticism, Volume 2, Number 3, Fall/Winter 1987, Tevet 5748, Jerusalem, pp. 1, 6 - 8, p. 6 - 7, באתר של Academia.edu.
  42. ^ דוגמה לכך בספר הזוהר של גרשם שלום, מהדורת יוזעפאף, תרל"ג-1873. כאמור, רכש שלום את הספר בשנת 1915, ובמהלך חייו, הוסיף בו מאות הערות, לרבות בדפים המיוחדים שנכרכו בין דפי הספר. בשנת תשנ"ב-1992 הוציאה לאור הוצאת מאגנס מהדורת צילום של הספר הכוללת את הערותיו של שלום. ראו פרטים נוספים גם בהקדמה שכתב יהודה ליבס למהדורה זו, עמ' ה' - י'.



ערך מומלץ