אוונכרי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 | |
| בדיקת הדסים בשוק ארבעת המינים בבני ברק | |
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל' עמוד א' |
|---|---|
אֲוָנְכָּרֵי (בכתיב חסר: אוונכרי) (לדעת רוב הראשונים) היו סוחרים בבליים (תגרים, רוכלים) שהסתובבו בעיירות ומכרו כל דבר שאפשר להרוויח ממנו.
רש"י מונה בין הדברים שהיו מוכרים: מוצרים קטנים כגון: מחטים ומסרקות וכן לולבים[1]. בגמרא מובא שהיו מוכרים אף הדסים[2].
האזכור היחיד בתלמוד בבלי לסוחרים אלו הוא בסוגיית לולב הגזול[3] כאשר הורה רב הונא לאוונכרי לבקש מהגוי לקצוץ את ההדסים משדותיו ולא לעשות זאת בעצמם, משום החשש שקרקע זו גזולה בידם מיד ישראל, והואיל וקרקע אינה נגזלת, יש חשש איסור גזל במעשה הקציצה[4].
פירוש נוסף
ראשונים אחרים[5] פירשו שאוונכרי היו האחראים על צרכי ביתם של אנשים חשובים כגון נשיאים. ובערוך[6] כתב שכך מתפרשת מילה זו בפרסית.
הערות שוליים
- ↑ בט"ז על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרס"ד, סעיף י' כתב רק מוכרי לולבים.
- ↑ המאירי כתב שהיו מוכרים דברים דקים. והרא"ה כתב שהם היו סוחרי ההדסים שקנו מן הגויים ומכרו ליהודים.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל' עמוד א'.
- ↑ במפרשים מבואר שאינו איסור גזל ממש, כי אם חשש איסור, ורק לדבר מצוה ראוי להחמיר, ראו פני יהושע שם.
- ↑ רבינו חננאל והערוך.
- ↑ ערך אוונכרי.