אהרן ברט

אהרן ברט

אהרן ברט (ספטמבר 1948)

אהרן בָּרט (26 במרץ 1890, ה' בניסן ה'תר"ן – 2 ביוני 1957, ג' בסיוון ה'תשי"ז) היה עורך דין, בנקאי ומחבר ספרים במחשבת ישראל. בשנים 1947–1957 שימש מנכ"ל בנק אנגלו-פלשתינה, שבמהלך תקופה זו שינה את שמו לבנק לאומי לישראל. עם קום מדינת ישראל היה ברט אחד משני החותמים על שטרי הכסף הראשונים של מדינת ישראל.

ברט היה אחד האנשים המרכזיים בקרן היסוד, ובפעילותו היה קשור גם לתנועת הפועל המזרחי. בשנת 1954 חיבר את הספר "דורנו מול שאלות הנצח", שהיה ספר פופולרי בתחום מחשבת ישראל בקרב הנוער הדתי לאומי במחצית השנייה של המאה ה-20.

תולדות חייו

אהרן ברט (Barth) נולד בברלין בירת גרמניה. אביו, יעקב ברט, מגדולי המזרחנים בדורו, היה פרופסור באוניברסיטת ברלין, ומרצה לתנ"ך ולשפות שמיות בבית המדרש לרבנים בברלין מיסודו של חותנו ד"ר עזריאל הילדסהיימר (אבי אשתו רוזה). ברט קיבל חינוך דתי אורתודוקסי. בנעוריו התחנך בגימנסיה קלאסית, ואחר כך למד כלכלה ומשפטים באוניברסיטת ברלין ובאוניברסיטת היידלברג.

בצעירותו שימש כיועץ משפטי למפעל הנחושת של קרוביו מבית הירש. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עלה לארץ ישראל. הוא עבר את מבחני ההסמכה לעורכי דין זרים בשנת 1934 ופתח משרד לעריכת דין. בשנת 1938 נתמנה כחבר בהנהלת בנק אנגלו-פלשתינה, ומשנת 1947 ועד לפטירתו בשנת 1957 היה מנכ"ל הבנק, שבמהלך תקופה זו שינה את שמו לבנק לאומי לישראל.

בהיותו מנכ"ל בנק לאומי, שהיה הממונה על הנפקת שטרי הכסף של מדינת ישראל, חתם על שתי הסדרות הראשונות של שטרות כסף שהונפקו לציבור. יחד עמו חתום על השטרות אליעזר הופיין, יושב ראש מועצת המנהלים של הבנק. הסדרה הראשונה הונפקה על ידי חברת בנק אנגלו-פלשתינה וערכה נרשם בתור "לירה א"י". בשנת 1952 הונפקה סדרה חדשה - "לירה ישראלית", סדרת "בנק לאומי לישראל בע"מ".

בשנת 1920 החל לעסוק בפעילות ציונית. הוא נבחר לתפקיד ראש המזרחי בגרמניה ולחבר הנהלת קרן היסוד. הוא הקפיד להישאר בלתי תלוי מבחינה כלכלית ועצמאי בדרכיו אף כלפי הארגונים אותם שירת. בשנת 1921, הקונגרס הציוני העולמי ה-12, שהתכנס בקרלסבאד שבצ'כוסלובקיה (היום צ'כיה), בחר בד"ר ברט לעורך דין הקונגרס. הוא שימש בתפקיד זה 17 שנה, וגיבש את שיטת המשפט של המוסדות הציוניים. בשנת 1946 נבחר לאב בית דין של הקונגרס וכיהן בתפקיד זה עד מותו. בבחירות לאספה המכוננת היה מועמד אחרון ברשימת החזית הדתית המאוחדת.

בעת מלחמת העולם השנייה נקרא ברט לראשות מגבית ההתגייסות. הוא יצר תוך זמן קצר את הכלים להטלת מיסים לאומיים מרצון, כמקובל בימי טרם הקמת המדינה. הוא פעל למימון הגיוס למלחמה ולהגנה. בהגיע השמועות על גורל יהודי אירופה בשואה, התרחבה המשימה וד"ר ברט היה לנשיא "מגבית ההתגייסות וההצלה".

את ספרו "דורנו מול שאלות הנצח" כתב עת נפל למשכב ולא יכול להמשיך בעבודתו. כאשר הבריא אמר: "חיי האדם אינם נצחיים. מחלתי הייתה לי אות התראה מאת הבורא שנפשי נקראת לחזור אל יוצרה. ואם החלמתי בעזרת ה' ממחלתי הריני מבין ששנות חיים אלה ניתנו לי לא לשם השגרה בעבודת הבנק, אלה לעשות נפשות לה' ולתורתו בקרב הנוער."

היה נשוי לפאולה ברט, עובדת סוציאלית ופעילה חברתית, והיה אב לשלושה.

אהרן ברט נקבר בבית העלמין נחלת יצחק.

רחוב אהרון ברט בנתניה

שמו הונצח בין היתר ברחובות בשכונת רמת אביב בתל אביב-יפו, נתניה ופתח תקווה וכן בית כנסת שנקרא על שמו בקיבוץ סעד, שבו התגורר בנו יהודה עד פטירתו ב-2004.

ספריו

• "חנוך לאמונה", ירושלים: המחלקה לענייני הנוער – הנוער הדתי של הנהלת ההסתדרות הציונית בהשתתפות קרן היסוד בהוצאת הספרים הארץ ישראלית ('למדריך: ספרית המכון למדריכי הנוער הדתי'), תש"ב. (ספרון)
• "הקרן הממלכתית היהודית: על מהותה של קרן היסוד", ירושלים: ר’ מס; וצא לאור על ידי המחלקה לענייני הנוער של הנהלת ההסתדרות הציונית ובהשתתפות קרן היסוד ('ערכים: ספרית המכון למדריכים'), תש"ד. (ספרון)
• "מצוות למה ניתנו", ירושלים: המחלקה לענייני הנוער והחלוץ – המדור הדתי של ההסתדרות הציונית, תש"י. (מהדורה ב מורחבת ומתוקנת: תשי"ד) (ספרון) (ראה אור בתרגום לאנגלית, צרפתית, איטלקית, ספרדית ופורטוגזית)
• דורנו מול שאלות הנצח: קוים להשקפת עולם, ירושלים: המדור הדתי במחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, תשי"ד. (מהדורה ב מורחבת ומתוקנת: תשט"ו) (הספר, והמהדורה המורחבת, ראו אור בתרגום לצרפתית, איטלקית, אנגלית, גרמנית, הולנדית, פורטוגזית וספרדית)
  • דורנו מול שאלות הנצח וכתבים אחרים; מהדורה מורחבת בכתבים נוספים; הותקנה והובאה לדפוס בידי מאיר חובב, ירושלים: המדור הדתי במחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית והוצאת הספרים של הסוכנות היהודית, תשי"ט. (ראה אור בהדפסות רבות נוספות)
• "ההשגחה במקרא", תל אביב: בני עקיבא; משרד החנוך והתרבות – המחלקה לתרבות תורנית, תשט"ז. (ספרון)
• בריאת העולם באור המדע החדיש; נספחים: א. מאקס פלאנק, הרצאה על דת ומדע הטבע; ב. בריאת העולם: מבחר מספרות המקורות; עריכה כללית: מאיר מדן, ירושלים: אמנה, תשכ"ב.
• אהרן ברט, יוסף גולדשמידט, "שבות: דרכים לאמונה בדורנו", ירושלים: משרד החינוך והתרבות – המחלקה לתרבות תורנית ('ערכים במערכות: סדרת פרסומים ביהדות בנושאים הקשורים בבעיות השעה'), תשל"ה. (ספרון) (התוכן: אהרן ברט, 'מה נותנת דת ישראל ליהודים לא דתיים?'; יוסף גולדשמידט, 'מחשבות לעולמו הרוחני של יהודי דתי בן זמננו')

• Orthodoxie und zionismus, Berlin: Welt-Verlag, 1920. (גרמנית: אורתודוקסיה וציונות)
• "Letter to an English Friend", Tel-Aviv: Palestine and Middle East, 1943. (ספרון)
• "A People Builds Its Land", Jerusalem: Youth Dept. of the Keren Hayesod, 1945. (הופיע בתרגום לספרדית)

לקריאה נוספת

• 'ברט, אהרון (ארנולד)', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 109–110. (הספר בקטלוג ULI)
• איתמר לוין, 'האיש שחתם על שטרות הכסף', עת־מול 23, 4 (1998), 19–21.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אהרן ברט בוויקישיתוף

• אהרן ברט באתר WorldCat Identities
• רשימת הפרסומים של אהרן ברט, בקטלוג הספרייה הלאומית
• דוד תדהר (עורך), "ד"ר אהרן בארט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 371
• דברי אהרן ברט ביום פתיחת המלווה העממי, 15 בפברואר 1949. הקלטת שידור רדיו מאוסף תקליטי קול ישראל באתר הספרייה הלאומית
• ד. דיוקנאי [דוד לאזר], ראשים בישראל: ד"ר אהרן בארט, או: על כסף ועל אמונה, מעריב, 13 בנובמבר 1953, המשך
• ד"ר אהרן בארט, דבר, 3 ביוני 1957, המשך (נקרולוג, קווים לדמותו, הספדים)
• דוד לאזר, ד"ר אהרן בארט ז"ל, מעריב, 3 ביוני 1957 (מתוך ספרו "ראשים בישראל")
• ר' אהרן ברט איננו - עמודו הראשון של הצופה, הצופה, 3 ביוני 1957
• ד"ר אהרן ברט ז"ל (שלושים לפטירתו), הצופה, 2 ביולי 1957
• מידע על אהרן ברט בקטלוג הספרייה הלאומית
• אהרן ברט (1890-1957), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39033569אהרן ברט