אברהם כהנא (אבר"ך)
| תאריך עלייה | 1936 |
|---|---|
| תחום כתיבה | היסטוריה, ביוגרפיה, שירה |
אברהם כהנא (20 במאי 1889, כ' באייר תרמ"ט - י" באלול תשי"ד, 8 בספטמבר 1954) היה סופר וחוקר יהדות.
ביוגרפיה
נולד לישראל חיים וחיה בטארנוב. בילדותו התייתם מאביו. למד בתלמוד תורה מקומי, ובהמשך רכש השכלה בתחום המסחר והועסק בעבודות הנהלת חשבונות. נישא לזהבה (גולדה), בת ר' ראובן נאכט מפשמישל.[1]
מנעוריו הצטרף לתנועה הציונית והיה שותף להקמת סניפי תנועת תנועת המזרחי בגליציה. פרסם רשימות ומאמרים בכתבי עת עבריים, בהם השבועון "המצפה" ו"השחר". נמנה עם מייסדי ארגון בני הישיבות "השחר", שפעל במסגרת אגודות ציוניות ושבראשו עמדו באותה עת משה ויזנפלד, יצחק לויפבן ודב קמחי.[2]
במהלך מלחמת העולם הראשונה עבר עם משפחתו לפראג. שם למד בבית ספר גבוה למסחר והאזין להרצאות באוניברסיטה. בפראג ארגן שיעורי עברית ותנ"ך לבני נוער ולמבוגרים באולם התלמוד התורה המקומי. את פעילותו הציבורית והספרותית המשיך במאמרים בעיתון הציוני "זלבסטווהר", שבו אף סייע בעריכה, ובשיתוף פעולה עם עיתונים וכתבי עת נוספים ברחבי מרכז אירופה, בהם "פולקסשטימה" שיצא בברין, וכן כתבי עת ספרותיים וציוניים בגרמניה ובאוסטריה.[2]
לאחר תום המלחמה חזר לפשמישל והיה לדמות פעילה בזירה הציונית המקומית, בתנועת "המזרחי" ובאגודות תרבות עבריות. היה מחברי ועד הגימנסיה העברית בעיר, ובה במשך שנים רבות נשא שיעורים בתחומי התורה והמחקר התורני. במקביל המשיך לפרסם מאמרים ומחקרים בעיתונות העברית, היידית והפולנית בגליציה, בפולין ובמרכז אירופה, בעיתונים ציוניים, ספרותיים ומדעיים.[2]
בשנת תרצ"ו (1936) עלה לארץ ישראל עם משפחתו והשתקע בתל אביב. בארץ הוסיף לפעול במסגרת תנועת "המזרחי" ובעשייה תרבותית וציבורית. פרסם דברי הגות, מחקר וספרות בעיתונות היומית והתקופתית, ובהם הארץ, דבר, הצופה ועוד. את מאמריו חתם לעיתים בשמו המלא ולעיתים בשמות עט, ביניהם "אב־המון", רמ"ח ו"פלוני וכהן".[1]
נפטר בי"א אלול תשי"ד.[3] נקבר בבית העלמין קריית שאול.[4]
ספריו
- "לתולדות יהודי ביהם" (בודפשט, תרפ"ה)
- "אברהם מאפו" (הוצאת "מנורה" וינה, תרפ"ח)
- "מיכה יוסף לבנזון" (הוצאת "מנורה" וינה, תרפ"ח)
- "ספר הפתגמים" (משלי אבר"ך, פשימשל תרצ"ג)
- "דברי זיכרון לר' גדליהו שמלקיס ז"ל (פשמישל, תרצ"ג)
- "מסות על סופרים ואנשי שם ודברי חסידות" (פשמישל, תרצ"ד)
- "שירי גולה וגאולה, טבע וחיים" (פשמישל, תרצ"ד)
- "הרמב"ם, מהותו, כוונו והשקפת עולמו" (פשמישל, תרצ"ד)
- "ספר הבדיחות וההלצות ושיחות חולץ של ת"ח ועמי הארצות" (פשמישל, תרצ"ד)
- "דיוקנאות ואיקונים" (רשימות ושרטוטים, פשמישל, תרצ"ה)
- "דברים בעתם", הרצאות לחגים ומועדים, לבעיות היהדות והדת" (בילגוריי, תרצ"ח)
- "מזמרת הארץ", שירים, פתגמים, מכתבים ומאמרים (תל אביב, תרצ"ח)
- "פתגמים" (הוצאת "במישור" ירושלים תש"ו)
- "ספר התמונות" (חגים ומועדים, הוצאת "סיני", ת"א, תש"ז)
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "אברהם כהנא", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1382
- כתבי אברהם כהנא בפרויקט בן-יהודה
- הספרים של אברהם כהנא, באתר "סימניה"
- מידע על אברהם כהנא בקטלוג הספרייה הלאומית
- מ"נ, פשמישל, ישראל תשל"ד, עמ' 333, באתר אוצר החכמה[5]
- גרשום באדר, מדינה וחכמיה, אוסטריה 1934, עמ' 121, באתר אוצר החכמה
- יצחק רפאל, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ה, עמ' 38, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 דוד תדהר (עורך), "אברהם כהנא", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1382
- ^ 2.0 2.1 2.2 מ"נ, פשמישל, ישראל תשל"ד, עמ' 333, באתר אוצר החכמה
- ↑ יעקב רמון, ר' אברהם כהנא (אבר"ך) ז"ל, הצופה, 16 בספטמבר 1954
- ↑ אזכרה לר' אברהם כהנא, הצופה, 6 באוקטובר 1954
- ↑ תרגום לאנגלית כאן
אברהם כהנא (אבר"ך)42801244Q118913124