שרגא גפני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אבנר כרמלי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שרגא גפני
לידה 22 ביוני 1926
פטירה 19 בינואר 2012 (בגיל 85)
תחום כתיבה ספרי ילדים ונוער

שרגא גפני (22 ביוני 192619 בינואר 2012), שנודע בשמות העט אבנר כרמלי, אוֹן שָֹריג, איתן דרור, יגאל גולן, איתן נותב ויצחק אחיטוב, היה סופר ישראלי פורה ומתרגם לעברית. כתב ותרגם כ-175 ספרי ילדים ונוער שהפכו לרבי-מכר, בהם סדרות הספרים "דנידין הרואה ואינו נראה", "הספורטאים הצעירים", "הבלשים הצעירים" ו"עולם התנ"ך לילד".

קורות חיים

גפני נולד בשנת 1926 בתל אביב הקטנה, בנם הבכור של תמימה ואברהם גפני, שעלו מרוסיה ב-1921,[1] עִברתו את שמם מ"וינוגרד" לגפני[2] והקימו מפעל לייצור נקניקים.[1] בשנת 1943[1] סיים את לימודיו בבית הספר התיכון למסחר בעירו. ב-1940,[1] בהיותו תלמיד תיכון, התגייס לאצ"ל, ובגיל 16, לאחר הפילוג בשורות הארגון, הצטרף ללח"י. ב-1943 עבר לרמת השרון, שם הקימה המשפחה משק.[1] הוא פעל במסגרת לח"י בשרון והצטרף למחלקת המודיעין של לח"י (מחלקה ו') עם ראשיתה. ב-1945 נעצר לשבועיים בלטרון. באותה שנה התמנה כאחראי למחלקה ו' באזור תל אביב והמרכז (המידע שהעביר שימש בין היתר לפעולות כמו פיצוץ המפקדה הבריטית בשרונה, שבחלקן השתתף בעצמו).[1] ב-1947 נשלח לפתח סניפים של מחלקת המודיעין בצפון הארץ.[1]

עם קום מדינת ישראל התגייס לצה"ל ושירת כסמל חבלנים בגדוד 51 בחטיבת גבעתי במלחמת העצמאות (בין היתר השתתף בקרב על גבעה 69). על קורותיו בשורות 'גבעתי' במלחמה כתב בספרו האוטוביוגרפי-למחצה "החבלן הטוב אלכס" (1956). לאחר המלחמה עבר קורס קצינים. ב-1950[1] הצטרף למערכת ביטאון צה"ל, "מערכות", שבו חקר וכתב על קרבות הצבא. ב-1953 השתחרר בדרגת סרן, והמשיך לפעול ב"מערכות" כאזרח. כמו כן, שימש קצין העריכה של הביטאון "צקלון" של הוצאת מערכות. את גיליון נובמבר 1959 הקדיש כתב העת "מערכות" לתיאור קרב המיתלה, פרי עטו[3] – מאמר שהיה לו חלק חשוב בהפיכתו של קרב זה למיתוס גבורה. ב-1968[1] עבר לענף ההיסטוריה של המטכ"ל, עד פרישתו לגמלאות ב-1991.[1] מ-1974 שלח ידו בעריכה של פרסומים של מוסדות שונים.

בעשרים השנים האחרונות לחייו שב גפני להתגורר בתל אביב, ברמת אביב. בשנת תשס"ו-2006 הוענק לו התואר יקיר העיר תל אביב-יפו.

הוא נפטר בביתו בתל אביב בינואר 2012, בגיל 85. הותיר את אשתו מרגלית, שלושה ילדים, נכדים ונינים.[4] נקבר בבית העלמין קריית שאול.[5]

לאחר פטירתו הקימה המשפחה אתר אינטרנט לזכרו[6] עם טקסטים מקוריים שלא פורסמו קודם לכן.

יצירתו

סיפוריו הראשונים נתפרסמו ב"הארץ שלנו" בשנת 1953. ספריו הידועים הם ספרי הרפתקאות שבהם מככבים גיבורים ישראלים צעירים, חדורי אמונה ציונית ורוח התנדבות חלוצית, הנלחמים נגד אויביה של מדינת ישראל הזוממים להשמידה (לעיתים, תוך מעשי קונדס ושובבות המשפילים את הרעים). במשך שנים רבות היה גפני "סופר הבית" של הוצאת מ. מזרחי וכתב את רוב ספרי המקור של ההוצאה, תחת שמות עט שונים, לעיתים כ"מתרגם" של עלילה שכביכול נכתבה במקור באנגלית.

משנת 1950[1] היה גפני חבר בתנועת "הכנענים", דבר שהשפיע על כתיבתו. בספרי הילדים שלו ביטא גישה פטריוטית. יש מבקרים הרואים בכתביו, בעיקר בסדרות המוקדמות, גילויי לאומנות ונטייה לאפליה גזעית, מפני שבאופן עקבי תיאר את הערבי כטיפש, חלש, בוגדני ומכוער. מבקרים אחרים טוענים שכתביו מתאפיינים בשפה שוטפת, בדמיון וביצירתיות. אלי אשד, במונוגרפיה שלו על הספרות הפופולרית העברית, טוען כי "שרגא גפני הוא במידה רבה הסופר העברי האידאולוגי ביותר לילדים או למבוגרים, וקשה להעלות על הדעת סופרי ילדים שניסו לעצב מחדש את תפיסות קוראיהם בנחישות כשלו."[7]

מספריו

  • סדרת הספורטאים הצעירים בשם העט אבנר כרמלי
  • סדרת האמיצים בשם העט אבנר כרמלי
  • סדרת דנידין הרואה ואינו נראה בשם העט און שריג
  • סדרת עולם התנ"ך לילד תחת השם שרגא גפני
  • סדרת הבלשים הצעירים בשם העט אבנר כרמלי
  • סדרת הימאים בשם העט אבנר כרמלי
  • סדרת השביעייה הסודית שלנו בשם העט אבנר כרמלי
  • דניאל ועבדאללה
  • נס קרה לטלי, הוצאת עמיחי ,1977, תחת השם שרגא גפני.
  • החבלן הטוב אלכס, פרשה ממלחמת העצמאות, הוצאת א. זליקוביץ, תחת השם שרגא גפני.
  • השועל בר-מזל, הוצאת מ' מזרחי, תחת השם שרגא גפני.
  • בלדה עברית, הוצאת שלגי, 1982, תחת השם שרגא גפני.
  • דניאל בגוב האריות, הוצאת מ' מזרחי, 1988, תחת השם שרגא גפני.
  • אליהו הנביא. הציורי, הוצאת מ' מזרחי, 1964, תחת השם שרגא גפני.
  • קרבות מפורסמים בתולדות העולם: מראשית הימים ועד ימינו, הוצאת מ' מזרחי, תחת השם שרגא גפני.
  • תולדות ישראל לילד-מרד בר-כוכבא,הוצאת עמיחי, 1967, תחת השם שרגא גפני.
  • עולם התנ"ך לילד-יהושע בן נון, תחת השם שרגא גפני.
  • הקרבות המפורסמים בתולדות ישראל: מימי קדם עד ימינו, הוצאת מ' מזרחי, 1962, תחת השם שרגא גפני.
  • שמעון בעל הזמן, הוצאת מ' מזרחי, תחת השם שרגא גפני.
  • מרד הקנאים (מנוקד), הוצאת עמיחי, תחת השם שרגא גפני.
  • תהילת מצדה, הוצאת עמיחי, תחת השם שרגא גפני'.
  • דוד מלך ישראל', הוצאת מ' מזרחי, 1946, תחת השם שרגא גפני.
  • רות המואביה, הוצאת מ' מזרחי, 1966, תחת השם שרגא גפני.
  • ידידות ומאבק בשערי אנטבה, הוצאת עמיחי, 1977, בשם העט איתן דרור.
  • דודו ומירי נחטפים לאוגנדה, הוצאת עמיחי, 1976, בשם העט איתן דרור.
  • עוזי ודני במבצע יהונתן, הוצאת עמיחי, בשם העט איתן דרור.
  • ברק ורעם באוגנדה-ידידות ומאבק, הוצאת עמיחי, 1977, בשם העט איתן דרור.
  • משימה בלבנון, הוצאת עמיחי, בשם העט איתן דרור.
  • השלשיה בשבי החבלנים, ציורים : רבקה רינד, הוצאת דון, 1970, בשם העט יגאל גולן.
  • השלשיה בעקבון מניחי הפצצות, הוצאת דון, 1970, בשם העט יגאל גולן.
  • השלשיה בשבי המחבלים, הוצאת דון, 1970, בשם העט יגאל גולן.
  • גילי גול הכל יכול, הוצאת מ' מזרחי, בשם העט און שריג.
  • גילי גול הכל יכול-גיבור הכיתה, הוצאת מ' מזרחי, בשם העט און שריג.
  • צביקי מצחיקי בהתחרות המתיחות, הוצאת גל, בשם העט און שריג.

מתרגומיו

ממאמריו

ביבליוגרפיה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 גפני שרגא – אלישע באתר העמותה להנצחת מורשת לוחמי חרות ישראל (לח"י) וחלליהם.
  2. ^ העברות נסמך על תרגום מילולי: וינוגרד" (Виноград) ברוסית פירושו ענב.
  3. ^ 3.0 3.1 שרגא גפני, ‏קרב המיתלה, מערכות 124, נובמבר 1959, עמ' 55-5 .
  4. ^ חדשות 2, ‏האבא של דנידין נפטר בגיל 85, באתר ‏מאקו‏‏, ‏20 בינואר 2012‏; אתר למנויים בלבד אתי אברמוב, ‏מת האבא של דני דין, באתר "ידיעות אחרונות", 20 בינואר 2012 (הקישור אינו פעיל); שרגא גפני באתר "אבלים".
  5. ^ שרגא גפני באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  6. ^ האתר הרשמי של שרגא גפני ז"ל
  7. ^ אלי אשד, מטרזן ועד זבנג: הסיפור של הספרות הפופולרית העברית, תל אביב: בבל, תשס"ב 2002, עמ' 105.
  8. ^ ביקורת: פנינה מיזליש, ה"אכזריות" המוגשת לילדינו, מעריב, 8 בנובמבר 1963.
  9. ^ ביקורת: כ. יוסף, קרבות מפורסמים, חרות, 19 במרץ 1963.
  10. ^ ראו: סרט עלילתי קצר חדש של רנן שור, דבר, 22 בדצמבר 1981; רחל דנה, ג'ימאלאיה, דבר, 25 בדצמבר 1981.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28245773שרגא גפני