לדלג לתוכן

אא"ה ליברטי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
אא"ה ליברטי
תיאור כללי
צי צי ארצות הברית
סדרה אוניות ויקטורי
ציוני דרך עיקריים
תקופת הפעילות 1 בדצמבר 1964 – 28 ביוני 1968 (3 שנים)
מידות
אורך 139 מטר
רוחב 18.9 מטר
שוקע 7 מטר
נתונים טכניים
מהירות 21 קשר

אא"ה ליברטי (באנגלית: USS Liberty; שם קוד: AGTR-5) הייתה ספינת מחקר טכני (ספינת ביון) מסוג Belmont שידועה בהתקפה בשוגג עליה על ידי צבא ההגנה הישראלי במהלך מלחמת ששת הימים ב-1967. במקור היא נבנתה ושירתה במלחמת העולם השנייה כאוניית מטען מסדרת ויקטורי, דגם VC2-S-AP3, בשם SS Simmons Victory. השדרית שלה הונחה ב-23 בפברואר 1945 במספנת בניית ספינות אורגו בפורטלנד, אורגון.

ב-1967 תקפו יחידות חיל האוויר הישראלי וחיל הים את ספינת המחקר במהלך מלחמת ששת הימים. ישראל התנצלה מאוחר יותר על ההתקפה וטענה שחשבה שליברטי הייתה ספינה צבאית מצרית, אם כי הסיבה להתקפה נחשבת שנויה במחלוקת בארצות הברית.[1] ליברטי הוצאה משירות זמן קצר לאחר ההתקפה ונמכרה לגריטה ב-1973 לאחר שניזוקה קשות מדי, מעבר לתיקון אפשרי.

היסטוריית שירות

בנייה

השדרית שלה הונחה ב-23 בפברואר 1945, במסגרת חוזה של הוועדה הימית בחברת בניית ספינות אורגון בפורטלנד, אורגון.[2] היא נכנסה לשירות כאוניית מטען מסדרת ויקטורי, דגם VC2-S-AP3, בשם SS Simmons Victory, על שם מכללת סימונס בבוסטון, מסצ'וסטס.[2][3]

בשנים הראשונות

הספינה סופקה למנהל שילוח המלחמה ב-4 במאי 1945.[2] ביום שלמחרת הועברה למסלול קו החוף - המזרח הרחוק של האוקיינוס השקט וסווגה כ"ספינת צי לחלוקה".[2] כוח האדם שלה כלל יחידת משמר חמוש של הצי של ארצות הברית בת 17 מלחים להפעלת סוללת התותחים של הספינה; יחידת קישור תקשורת בת שלושה או ארבעה אנשים; ו-16 מלחים ששירתו כמפעילי מנופים ומכונות.[2]

על סימונס ויקטורי הוטל להוביל תחמושת, שנטענה במחסן התחמושת של הצי באזור סן פרנסיסקו - מפרץ סויסון פורט שיקגו עבור מבצע נפילה, הפלישה המתוכננת ליפן.[4] לפי הארי מורגן, ששימש כקצין מכונה על הסיפון, סימונס ויקטורי הגיעה לפיליפינים כשישה שבועות לפני יום הניצחון באירופה ב-8 במאי 1945.[4][א] היא ביצעה הפלגה אחת צפונה לתמיכה במבצע נפילה ושבה לפיליפינים.[4][ב] היא הייתה במפרץ לייטה כאשר יפן נכנעה ב-15 באוגוסט 1945.[4]

סימונס ויקטורי עזבה את מפרץ לייטה ב-6 באוקטובר 1945 בדרכה אל החוף המערבי של ארצות הברית דרך אנווטאק, ושם הטילה תחמושת לים יומיים לאחר מכן.[2][ג] היא הגיעה לסן פרנסיסקו ב-3 בנובמבר 1945 ויצאה לחוף המזרחי של ארצות הברית ב-9 בדצמבר 1945, כשהיא מגיעה לניו יורק ביום חג המולד 1945.[2][ד] תותחיה בקוטר 5 אינץ', 3 אינץ' ו-20 מ"מ הוסרו שם ב-9 בינואר 1946.[2]

מדצמבר 1946 ועד 1963 נעה הספינה הלוך ושוב מספר פעמים בין הפלגות מסחריות כנושאת מטען בתפזורת לבין תקופות עגינה בצי הרזרבה להגנה לאומית (כאשר פעמיים עגנה בנהר ההדסון).[2] בתקופה זו, ובעיקר בין נובמבר 1950 לדצמבר 1952 במהלך מלחמת קוריאה, היא ביצעה תשע הפלגות למזרח הרחוק "כדי לצייד את חיילי ארצות הברית הנלחמים בצפון קוריאה הקומוניסטית" במסגרת שירות ההובלה הימי הצבאי.[2][5][6][7] ב-11 ביוני 1958 סימונס ויקטורי נכנסה שוב לצי הרזרבה להגנה לאומית, הפעם לעגינה באולימפיה, וושינגטון, שם נשארה עד 1963.[2]

בצי ארצות הברית

בפברואר 1963 רכש צי ארצות הברית את סימונס ויקטורי והסב אותה ל"ספינת עזר משנית" במספנת Willamette Iron and Steel בפורטלנד. ב-8 ביוני שונה שמה ל-USS Liberty ונקבע לה סימול גוף AG-168. ב-1 באפריל 1964 סווגה מחדש כספינת מחקר טכני ונקבעה לה קריאת הרדיו AGTR-5.[2] היא הוכנסה לשירות במספנת הצי פוג'ט סאונד בברמרטון, וושינגטון, בדצמבר 1964.

בפברואר 1965 ליברטי הפליגה מהחוף המערבי לנורפוק, וירג'יניה, שם צוידה מחדש (בעלות של 20 מיליון דולר) כדי להתאימה למשימה של תמיכה בסוכנות לביטחון לאומי באמצעות איסוף ועיבוד תקשורת זרה ופליטות אלקטרוניות אחרות שעשויות להיות חשובות לביטחון הלאומי. ביוני החלה Liberty את פריסתה הראשונה, למים מול חוף מערב אפריקה. במהלך השנתיים הבאות ביצעה כמה משימות נוספות, והפליגה להים התיכון ב-1967. היא נשלחה לאיסוף מודיעין אלקטרוני במזרח הים התיכון במהלך מלחמת ששת הימים.

תקרית ליברטי

ערך מורחב – תקרית ליברטי
ספינת המלחמה ליברטי מקבלת סיוע מסיקורסקי SH-3 סי קינג של הצי השישי של ארצות הברית לאחר שהותקפה על ידי כוחות צה"ל ב-8 ביוני 1967.

באחר הצהריים של 8 ביוני 1967, בזמן שהייתה במים בין-לאומיים מול חוף חצי האי סיני הצפוני, ליברטי הותקפה וניזוקה על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי וספינות טורפדו של חיל הים הישראלי; 34 אנשי צוות אמריקאים נהרגו ו-174 נפצעו.[5] אף על פי שליברטי ניזוקה קשות, עם חור בגודל 11.9 מ' × 7.3 מ' באמצע הספינה ושדרית מעוותת, הצוות שמר עליה צפה, והיא הצליחה לעזוב את האזור בכוחות עצמה.

מאוחר יותר התנצלה ישראל על ההתקפה וטענה שחשבה שליברטי הייתה ספינה צבאית מצרית, שכן התקרית התרחשה במהלך מלחמת ששת הימים. בסך הכל ישראל פיצתה בסך של כמעט 13 מיליון דולר (כ-125 מיליון דולר לפי מדד 2022) את ארצות הברית כפיצויים על התקרית. זה כולל פיצויים למשפחות ההרוגים והנפצעים ולכיסוי הנזק שנגרם לספינה.[8]

לאחר ההתקפה, היא לוותה לוולטה, מלטה, על ידי יחידות הצי השישי של ארצות הברית ונערכו לה תיקונים זמניים. לאחר השלמת התיקונים, ליברטי חזרה לארצות הברית ב-27 ביולי 1967. היא הוצאה משירות ונמחקה מרשימת כלי השיט הימיים ב-28 ביוני 1968. היא שוכנה בצי הרזרבה האטלנטי של נורפוק עד דצמבר 1970, אז הועברה למינהל הימי לפירוק. ב-1973 נמכרה לגריטה לחברה Boston Metals בבולטימור, מרילנד.

מחלוקת

חלק מהדיווחים, במיוחד מאת השגריר האמריקאי הקודם בלבנון דווייט פורטר, טוענים כי הסוכנות לביטחון לאומי או CIA יירטו הקלטות של טייס ישראלי שזיהה את הספינה כאמריקאית וקיבל פקודות מהפיקוח הקרקעי לתקוף בכל זאת. אף על פי שטענה זו מצוטטת לעיתים קרובות בדיונים על תקרית ליברטי, לא הוצגו מסמכים או תמלילים רשמיים כדי לאמת אותה. בראיון עם א. ג'יי קריסטול, דווייט פורטר לא חזר בו במפורש מהטענה אך הכיר בחוסר הראיות התומכות.[9]

קצין שירות חוץ אמריקאי ריצ'רד בי. בייקר, עורך מידל איסט ג'ורנל, מעיד על דיווחיו של מילר כ"משקף את הדעה הרווחת בקרב עמיתי לשעבר בממסד ענייני החוץ" בנוגע להתקפה על ליברטי כמתקפה מכוונת, אך חוזר בו ואומר כי נקודת מבט זו סובלת מתיאור בלתי סביר של הצבא הישראלי כחסין מטעויות.[10]

נורמן פולמר מביע ספק לגבי התקיפה האווירית על ליברטי כמכוונת על ידי ציון חוסר נשק מספיק במטוסים הישראליים הראשונים שנשלחו לתקוף את הספינה הלא מזוהה וטוען כי שימוש בנפאלם מעיד על התקפה נמהרת ולא מכוונת על הספינה. לעומת זאת, פולמר מפרט טעות חישוב בוטה של מהירות ליברטי ואת סירובו של המפקד בחיל הים משה אורן לזהות את הספינה לפני שירה עליה.[11]

בדו"ח של קלארק קליפורד על התקפת ליברטי לוועדה המייעצת למודיעין חוץ של הנשיא הוא מסיק כי בעוד ההתקפה כללה רשלנות חמורה מצד הצבא הישראלי שיש להחזיק בו אחראי, עדיין לא נראתה כל ראיה מהותית לקונספירציה מכוונת שהופצה על ידי המעלה הגבוהה ביותר של ממשלת ישראל לתקוף את ליברטי בכוונה.[דרוש מקור]

עיטורים והנצחה

האנדרטה הלאומית לקריפטולוגיה של ה-NSA. רבים משמות ההרוגים הם מ-8 ביוני 1967.

בעקבות תגובת הצוות ההירואית למתקפה הישראלית, ליברטי היא "הספינה המעוטרת ביותר של הצי האמריקאי... עבור פעולה אחת בלבד".[12]82 על הפעולה מול כוחות צה"ל הוענק לה העיטור Camping Faction Ribbon (8–9 ביוני 1967) וציון לשבח יחידתי נשיאותי (8 ביוני 1967).[2][13] אף על פי שנשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון חתם על עיטור האות הנשיאות ב-1968, הוא הוענק רשמית לצוות רק ביוני 1991.[14] הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש סירב להשתתף בטקס הבית הלבן ב-1991, ובמקום זאת רק נופף לצוות בעודו חולף על פניהם.[14]

מפקד הספינה ויליאם מקגונגל עוטר במדליית הכבוד.[2] חברי צוות רבים עוטרו, כולל 11 חברי צוות שקיבלו כוכב הכסף, 20 עם כוכב הארד, ומעל 200 עוטרו בלב הארגמן.[15] שרידיהם הלא מזוהים של שישה מחברי צוות ליברטי קבורים תחת מצבת קבר אחים בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.[5]

ליברטי עוטרה גם במדליית שירות ההגנה הלאומית.[13]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אא"ה ליברטי בוויקישיתוף

ביאורים

  1. ↑ מורגן טוען כי סימונס ויקטורי העמיסה תחמושת רק שבועיים לפני אסון פורט שיקגו ב־17 ביולי 1944, אירוע שהתרחש חודשים לפני שהספינה הושקה.
  2. ↑ לפי מורגן, הספינה "הייתה מצוידת לספק לצי השישי כאשר יבצע את הפלישה ליפן". אולם הצי השישי הוצב בים התיכון בזמן מלחמת העולם השנייה. הצבא השישי והצי השביעי הוצבו באוקיינוס השקט המערבי, ושניהם הוטלו להשתתף במבצע דאונפול.
  3. ↑ מורגן אומר שלאחר המלחמה פרקה סימונס ויקטורי את מטען התחמושת שלה בפורט שיקגו. הדו"ח הרשמי של הצי מאת קרסמן מצביע, לכאורה, על כך שהמטען הוטל לים: "עם מטען של תחמושת, סימונס ויקטורי יצאה ממפרץ לייטה ב־6 באוקטובר 1945, ובמסגרת ההכנות לנישול הספינה מנשקה, זרק המשמר החמוש את התחמושת לים ב־8 באוקטובר." ייתכן שרק התחמושת שעל הסיפון לצורכי סוללת התותחים הוטלה לים, והתחמושת שהובלה כמטען הוחזרה לפורט שיקגו.
  4. ↑ מורגן מספר שלאחר שעזבה את פורט שיקגו, נשאה הספינה אספקה לבלטימור דרך תעלת פנמה.

הערות שוליים

  1. ↑ "USS Liberty incident". Britannica.com. 1967.
  2. ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 2.11 2.12 2.13 Cressman, Robert J. (29 במאי 2017). "US Navy History, Liberty III (AGTR-5) 1964-1970". United States Navy. נבדק ב-13 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ↑ Colton, Tim (21 בנובמבר 2009). "Victory Ships". ShipbuildingHistory.com. The Colton Company. נבדק ב-13 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Gillen, Michael (2015). "Harry A. Morgan: Walnuts and Bauxite for the War". Merchant Marine Survivors of World War II: Oral Histories of Cargo Carrying Under Fire. McFarland & Co. pp. 118, 119, 190.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 James Scott, The attack on the Liberty: the untold story of Israel's deadly 1967 assault on a U.S. spy ship, New York: Simon & Schuster, 2009, מסת"ב 978-1-4165-5482-0
  6. ↑ Small United States and United Nations Warships in the Korean War, By Paul M. Edwards
  7. ↑ Korean War Educator: Topics - Merchant Marine, thekwe.org
  8. ↑ HISTORY com Editors, Israel attacks USS Liberty | June 8, 1967, HISTORY, ‏2010-02-09 (באנגלית)
  9. ↑ Dwight, Porter. TRANSCRIPT OF TELEPHONIC INTERVIEW WITH AMBASSADOR DWIGHT J. PORTER. Telephone, 20 Nov. 1991.
  10. ↑ Miller, Jim, and Richard B. Parker. "Communications." Middle East Journal, vol. 57, no. 4, 2003, pp. 707–13. JSTOR, Jim Miller, Richard B. Parker, Communications, Middle East Journal 57, 2003, עמ' 707–713(http://www.jstor.org/stable/4329968). Accessed 25 Feb. 2025.
  11. ↑ Polmar, Norman, et al. "The Attack on the Uss Liberty." Spy Ships: One Hundred Years of Intelligence Collection by Ships and Submarines, University of Nebraska Press, 2023, pp. 126–51. JSTOR, Norman Polmar, Lee J. Mathers, Spy Ships: One Hundred Years of Intelligence Collection by Ships and Submarines, University of Nebraska Press, 2023(https://doi.org/10.2307/jj.3790079.14). Accessed 26 Feb. 2025.
  12. ↑ Anthony R. Wells, A Tale of Two Navies: Geopolitics, Technology, and Strategy in the United States Navy and the Royal Navy, 1960-2015, Naval Institute Press, 2017-01-15, מסת"ב 978-1-68247-121-0. (באנגלית)
  13. ^ 13.0 13.1 Technical Research Ship Index (AGTR), www.navsource.net
  14. ^ 14.0 14.1 "SPY SHIP BROUGHT IN FROM THE COLD". The Washington Post (באנגלית אמריקאית). 1991-06-15. ISSN 0190-8286. נבדק ב-2025-12-12.
  15. ↑ Awards of the Silver Star during the USS Liberty Incident, www.homeofheroes.com (ארכיון)

אא"ה ליברטי42384829Q599906

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אא%22ה_ליברטי&oldid=3603600"