מפרץ לייטה
 | |
| מידע נוסף | |
|---|---|
| מדינות באגן הניקוז |
 הפיליפינים |
מפרץ לייטה הוא מפרץ באזור ויסאיה המזרחי בפיליפינים. המפרץ הוא חלק מים הפיליפינים באוקיינוס השקט, ונתחם בשני איים: סאמאר בצפון ולייטה במערב. בדרום המפרץ נמצא האי מינדנאו, שמופרד מלייטה על ידי מצר סוריגאו.[1] האי דינאגאט סוגר בחלקו את המפרץ מדרום-מזרח, והאי הקטן הומונהון והאי סולואן נמצאים בכניסה המזרחית למפרץ. גודל המפרץ בערך 130 קילומטרים (81 מיל) מצפון-לדרום, ו-60 קילומטרים (37 מיל) ממזרח-למערב.[2]
היסטוריה
קרב מפרץ לייטה
ערך מורחב – קרב מפרץ לייטה
במפרץ התרחש קרב מפרץ לייטה, שהיה קרב ימי בין הצי הקיסרי היפני והצי האמריקאי, והנחשב לקרב הימי הגדול ביותר במלחמת העולם השנייה, ואף לאחד הגדולים בהיסטוריה. הקרב התרחש בין התאריכים 23 ל-26 באוקטובר 1944, במים הסובבים את איי הפיליפינים. הקרב החל למעשה את סיום הכיבוש היפני בפיליפינים.
בתגובה לנחיתת כוחות אמריקאים על האי לייטה כחלק מקרב לייטה, שלח הצי הקיסרי את מרבית כלי השיט שלו על מנת לעצור את הפלישה. אולם, היפנים נהדפו על ידי הצי השלישי והצי השביעי האמריקאים, אשר סיפקו הגנה לכוחות הנוחתים. בקרב זה ספג הצי הקיסרי אבדות קשות, ולאחריו חדל מלהיות כוח התקפי מאיים באוקיינוס השקט.[3]
קרב מפרץ לייטה כולל ארבעה קרבות עיקריים: קרב ים סיבויאן, קרב מצר סוריגאו, קרב כף אנגאניו והקרב מול סאמאר. בקרב זה השתמשו היפנים לראשונה בהתקפות הקמיקזה.
טייפון האיאן
- ערך מורחב – טייפון האיאן
בשנת 2013, הטייפון האיאן עורר סערה חזקה במפרץ לייטה. הסופה פגעה בפיליפינים ב-7 בנובמבר 2013. היא התפתחה במהירות לטייפון בקטגוריה 5, עם רוחות בעוצמה חריגה של יותר מ-315 קילומטר לשעה ומשבי רוח זמניים של 380 קילומטר לשעה שתועדו מעל האוקיינוס השקט. סופה זו נחשבת לאחת הסופות הטרופיות החזקות ביותר מאז שהחלו המדידות בתקופה המודרנית. היא גרמה למותם של למעלה מ-6,340 בני אדם, לפי המניין הרשמי, ועוד כ-1,061 נעדרים. ב-10 בנובמבר 2013 נחלשה הסופה בדרכה לווייטנאם, שם פונו 500,000 בני אדם מבתיהם.[4]
דיג
מפרץ לייטה מזוהה על ידי אוניברסיטת לייט כאחד משטחי הדיג החשובים של לייטה וסאמאר.[5] כמו שטחי דיג עשירים אחרים כמו מפרץ מק'קדה ומפרץ קריגרה, המפרץ ידוע בדיג רב של אנשובי, הרינג, שרימפס וסרטנים.[6] המפרץ היה גם פעם אחד המקורות העשירים ביותר לסרטני בוץ בשנת 1985.[7] קציר הדגים נמצא בירידה במפרץ בגלל השימוש בדיג באמצעות דינמיט.[8] טייפון האיאן פגע בכיסוי האלמוגים הקשים באזור המפרץ, והפחית עוד יותר את קציר הדגים.[9]
קישורים חיצוניים
_assigned_to_Assault_Craft_Unit_Five_(ACU-5)_embarked_aboard_the_amphibious_assault_ship_USS_Essex_(LHD_2)_heads_to_the_island_of_Leyte.jpg){kind=link}
הערות שוליים
- ^ Merriam-Webster's Geographic Dictionary, Third Edition, p. 647.
- ^ Woodward, C. Vann; Evan Thomas (1997). The Battle for Leyte Gulf: The Incredible Story of World War II's Largest Naval Battle. Skyhorse Publishing Inc. pp. 3–7. ISBN 1-60239-194-7.
- ^ Morison, Samuel E. (1956), pp. 397
- ^ Mori, N; Kato, M; Kim, S; Mase, H; Shibutani, Y; Takemi, T; Tsuboki, K; Yasuda, T (28 ביולי 2014). "Local amplification of storm surge by Super Typhoon Haiyan in Leyte Gulf". Geophysical Research Letters. 41 (14): 5106–5113. doi:10.1002/2014gl060689. PMC 4373162. PMID 25821268.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ dela Cruz, Rita (2003). "Commercially important seafoods in Samar and Leyte identified". Bureau of Agricultural Research. Bureau of Agricultural Research. אורכב מ-המקור ב-23 באפריל 2015. נבדק ב-23 באפריל 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Wernstedt, Frederick L.; Spencer, Joseph Earle (1967). The Philippine Island World: A Physical, Cultural, and Regional Geography. University of California Press. p. 466. נבדק ב-23 באפריל 2015.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Lee, Christopher. "A Brief Overview of the Ecology and Fisheries of the Mud Crab, Scylla serrata, IN QUEENSLAND" (PDF). נבדק ב-23 באפריל 2015.
{{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, February 2020) - ^ "Leyte Gulf attacked by dynamite fishers". www.aseanaffairs.com. Asean Affairs. 26 באוקטובר 2010. נבדק ב-23 באפריל 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Pinili, Liberty A (6 בדצמבר 2014). "Typhoon damaged reef, mangroves". Sun Star Cebu. אורכב מ-המקור ב-2017-04-23. נבדק ב-23 באפריל 2015.
{{cite news}}: (עזרה)
34153976מפרץ לייטה