שלוחי חב"ד
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
שלוחי חב"ד (ההגייה היא "שלוּחים"[1], במלעיל) הם שליחים מחסידות חב"ד שנשלחו בהוראת הרבי מליובאוויטש לאלפי נקודות ברחבי העולם, כדי לחזק את היהדות והאמונה אצל יהודים הנמצאים או המטיילים במקום ולעודד את לימוד התורה וקיום המצוות, כל אלו מכוונים לזירוז ביאת המשיח ולהכנת העולם לקראת הגאולה[2].
מפעל ה"שלוחים" הוא יוזמה של רבי מנחם מנדל שניאורסון. נכון לשנת ה'תשע"ו פעלו 4,552 שלוחים ב-3,650 מרכזים ומוסדות ב-90 מדינות[3] (מתוכם כ-800 שלוחים בישראל[4]המפעילים כ-400 בתי חב"ד[3]). פעילות השלוחים במקומות השונים מתרכזת לרוב סביב "בית חב"ד" המקומי.
היררכיה ומימון
הארגונים האחראים
ערך מורחב – הארגון העולמי הכללי - מרכז לענייני חינוך
- ערך מורחב – הארגון האחראי בישראל - צעירי אגודת חב"ד בישראל
- ערך מורחב – הארגון האחראי בניו יורק - צעירי אגודת חב"ד בניו יורק
הפעלת השלוחים נעשית בידי ה"מרכז לענייני חינוך" של חסידות חב"ד, המרכז אחראי על שליחת וארגון השלוחים ברחבי העולם. למרות זאת במדינות שונות ישנם ארגונים שונים האחראים על שליחת השלוחים, לפי מדינות. ההיררכיה היא שבכל מדינה יש שליח ראשי שכפוף ישירות למרכז הארצי ותחתיו כפופים שאר השלוחים שבמדינתו. ברוב מדינות העולם, הארגון האחראי הוא המרכז לענייני חינוך, בישראל צעירי אגודת חב"ד. הארגונים נוסדו על ידי מייסד המפעל, הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד.
מרכז חב"ד העולמי ושאר ארגוני חב"ד אינם מממנים את פעילות השלוחים. מימון הפעילות ומשכורות השלוחים מאורגנים באופן עצמאי בידי השלוחים עצמם. המימון מגיע מתרומות, או באמצעות משרות ושירותים שונים שהם ממלאים בחיי הקהילה. עם זאת, ישנם שלוחים המקבלים מימון התחלתי בתקופה הראשונה לפעילותם.
השלוחים הראשיים
לשמירה על הסדר, במדינה בה יש יותר משליח אחד, המרכז ממנה אחד השליחים להיות השליח הראשי, המייצג את חב"ד מול השלטונות, ובעל סמכות הכרעה במקרה של חילוקי דעות. בדרך כלל השליח הראשי הוא הממנה - או מאשר - שלוחים חדשים בתחום אחריותו, ובמדינות שונות אף מסייע במימון פעילותם.
מימון
שכרם של השליחים בעולם והוצאות פעילותם משולמים לרוב מכספי תרומות. את רוב התרומות מגייסים השלוחים עצמם, בעיקר מתומכים וידידים באזור בו בתי חב"ד פועלים ובמקרים מסוימים ישירות מבעלי הון בישראל ובעולם.
חלק מהשליחים מפעילים מוסדות חינוך ומרכזים קהילתיים כגון בתי ספר, גני ילדים ומעונות יום בתשלום חלקי או מלא, המאפשרים להם לממן חלק מהפעילות באזור שליחותם.
חלק קטן של התרומות מגיע לארגונים האחראים, תרומות אלו משמשות להפעלת הארגונים הנ"ל וחלקם מגיע בעקיפין לבתי חב"ד, כך לדוגמה: ארגון צא"ח מפיק עלוני הסברה לקראת חג החנוכה, ומוכר את העלונים לבתי חב"ד במחיר מסובסד הודות לתרומות שמקבל.
במקרים יוצאי דופן, מממנים הארגונים האחראים כגון, אגודת צעירי חב"ד (ראשי תיבות צא"ח) חלק מתקציב השלוחים: לדוגמה, בית חב"ד הנמצא במיקום חשוב מזווית הראיה של הפעילות החב"דית; בית חב"ד הנמצא במיקום המקשה על השגת מימון (בית חב"ד למטיילים שאינו מתבסס על קהילה קבועה); גם שלוחים חדשים זוכים לתמיכה מסוימת (המשתנה ממקרה למקרה) בתקופה הראשונה לפעילותם., בנוסף, במקרים מסוימים מקבלים בתי חב"ד תקציב ישירות מהרשות המקומית[5]
פעילות
- ערך מורחב – בית חב"ד
פעילות השלוחים מתקיימת בבית חב"ד האזורי, של כל שליח. הפעילויות משתנות בין השלוחים השונים, כאשר יש המרכזים על פעילויות שונות. בכללות נחלקות הפעילויות לפעילות קבועות ופעילויות עונתיות.
פעילות קבועה
- ערך מורחב – מבצעי הרבי מחב"ד
הפעילויות הקבועות שמקיימים השלוחים מתרכזים בעיקר סביב עשרת המבצעים של הרבי מליובאוויטש, שהם: תפילין, תורה, מזוזה, צדקה, בית מלא ספרים, נש"ק (-נרות שבת קודש), כשרות, טהרת המשפחה, חינוך ואהבת ישראל, כמו כן מפעילים השלוחים באופן קבוע בתי כנסת ובתי מדרש בהם מניינים, התוועדויות ושיעורי תורה רבים, כך גם מועדוני נוער מופעלים באופן קבוע על שלל פעילויותיהם.
פעילויות עונתיות
הפעילויות העונתיות שמקיימים השלוחים, נעים בדרך כלל סביב חגי ישראל, כגון תקיעת שופר בחודש אלול ובראש השנה, הדלקת נרות בחנוכה, חלוקת משלוח מנות בפורים ומצות בפסח, תהלוכות ל"ג בעומר וקריאת עשרת הדיברות בחג השבועות וכן הלאה. כמו כן מפעילים השלוחים פעילויות קיץ כגון קייטנות והפעלות שונות.
כינוס ואלבום
כינוס שנתי
- ערך מורחב – כינוס השלוחים העולמי
כינוס השלוחים העולמי מתקיים אחת לשנה בשכונת קראון הייטס בברוקלין שבניו יורק במרכז חב"ד העולמי - 770 ובסביבתו (הסדנאות מתקיימות במוסדות הסמוכים, מוזיאון הילדים היהודי ובישיבת אהלי תורה). במסגרתו מתאספים כארבעת אלפים וחמש מאות השלוחים מכל רחבי העולם[6].
כינוסי השלוחים החלו בשנות ה'תש"ם, כאשר בשנת ה'תש"ם התקיים כינוס השלוחים לשלוחים בארץ ישראל. בשנים שלאחר מכן התקיימו כינוסים אזוריים בהם השתתפו שלוחים ממדינות ארצות הברית בלבד. בשנת ה'תשמ"ח נערך לראשונה הכינוס במתכונת עולמית, ומאז הוא נערך מדי שנה בסוף חודש חשון (לפני ראש חודש כסלו). בחיי הרבי מחב"ד, היה רגע השיא של הכינוס בהתוועדות ביום השבת, כאשר היה נושא מדברותיו לפני קהל המשתתפים. לאחר פטירתו, החל משנת ה'תשנ"ה הפך רגע השיא לעלייה של כל השלוחים יחד לקברו שם קוראים את הפ"נ כללי עליו חתומים כל השלוחים להצלחה בשליחות ובכל העניינים. הכינוס מסתיים באירוע חגיגי ("בנקט") בו משתתפים תומכים רבים של הפעילות וכן הורי השלוחים ומשפחותיהם. בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] נערך הבנקט מספר פעמים באולם פייר 94 במנהטן בו משטח רחב ידיים שמוחלף לאולם מפואר למען הכינוס. בשנת ה'תש"ע נערך הכינוס באולם בשכונת קראון הייטס עצמה, השיא של הבאנקט הינו ה'רולקול', בו מקריא מנהל הכינוס הרב משה קוטלרסקי את שמות המדינות שבהם פועלים שלוחי חב״ד והשלוחים קמים כשמקריאים את מקום שליחותם, כשבסיומו של ה'רולקול' פורצים השלוחים בשירה וריקודים.
בכינוס מתקיימות סדנאות שונות, שמטרתן להעשיר את פעילות השלוחים ולהקל על עבודתם, צילום קבוצתי שנערך ברחבת 770, עלייה לאוהל חב"ד לובביץ' ועוד. את הכינוס מנהל הרב משה קוטלרסקי, על ידי ועדה מיוחדת - "הנהלת כינוס השלוחים העולמי" של המרכז לענייני חינוך - שמתכננת את הכינוס כחצי שנה קודם לכן.
ספר השלוחים
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור | עברית ואנגלית |
| סוגה | אלבום |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת ספרים קה"ת |
| תאריך הוצאה | 1991-1993 |
| מהדורות נוספות | |
| מספר כרכים | 4 |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 0-8266-0391-2 |
ספר השלוחים זה אלבום בן ארבעה כרכים ענקיים ומהודרים של תמונות צבעוניות של כל השלוחים ובני משפחותיהם ברחבי העולם שיצאו לשליחות עד שנת ה'תשנ"א, כמו כן יש באלבום גם תמונות משפחותיהם של אנשי ונשות ההוראה המתעסקים במוסדות של חב״ד, ותמונות ממוסדות חב״ד - ליובאוויטש, בכרך הראשון השלוחים מארצות הברית, בכרך השני השלוחים מישראל, בכרך השלישי מאירופה, דרום אמריקה, אפריקה ואוסטרליה, ובכרך הרביעי השלמות ומפתח.
בשיחה שמסר הרבי בשבת של כינוס השלוחים פרשת תולדות תשנ"א אמר, כי יש להדפיס ספר שתכלול תמונות של כל השלוחים ומשפחותיהם ואפילו ילדים קטנים, וכן הורה להכניס לספר תמונה כללית של כל השלוחים בעת ביקורם בציון הרבי הריי"צ, והוסיף "לא בתוך הציון - שאין המקום גרמא - כי אם ההכנה לזה - על רקע של 770 וכו׳ הספר יצא בהוראת הרבי מליובאוויטש ע"י המזכירות של הרבי בהוצאת ספריית קה"ת הכרך הראשון והשני יצאו לאור בכ"ה באלול תשנ"א זמן קצר לאחרי זה יצא הכרך השלישי ובחורף של תשנ"ב יצא הכרך הרביעי, לפני שחלה הרבי מליובאוויטש, השאיר על שולחן משרדו בבית 770 את ארבעת הכרכים האלו, ועד היום הם מונחים שם.
בכינוס השלוחים של שנת ה'תשע"ב, הודיע הרב חיים יהודה קרינסקי, על מהדורה חדשה ומעודכנת שתצא בשנים הקרובות.
היסטוריה
תחילתה
מושג השליחות החל עוד על ידי הרבי הרש"ב הרבי החמישי של חב"ד, ששלח שלוחים לגאורגיה בוכרה ואף לארצות הברית, ונמשך בהוספה מרובה אצל בנו הרבי הריי"צ הרבי השישי של חב"ד, ששלח את חסידיו כשלוחים נודדים על מנת לחזק את היהדות במקומות שחסרו בהם רבנים (ברוסיה הקומוניסטית, ובארצות הברית בעיקר בערי השדה ובצפון אפריקה), אך התנופה הגדולה ניתנה, עם תחילת נשיאותו של הרבי האחרון המוכר בשם הרבי מליובאוויטש. בשנים הראשונות לנשיאותו היה הרבי עצמו קורא לאברכים ומבקשם לנסוע, כל אחד למדינה מסוימת שהרבי מצא לנחוץ. מתחילה בחר הרבי את המקומות השונים לשם שלח את חסידיו, ולאחר מכן היה מאשר את שליחת השלוחים מתוך רשימה של מקומות שהגישו המתעתדים לצאת לשליחות, הפריצה הגדולה החלה בשנת ה'תשי"ח, שבה החל הרבי לדרוש מהחסידים ללא הרף לצאת לשליחות, כשהסיסמה הייתה "ופרצת" (לקוח מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"[7]), כלומר לפרוץ ולהתרחב כדי להפיץ את אור היהדות. כך במשך השנים כמות השלוחים גדלה והאחריות על שיגור השלוחים נפלה על מזכירו האישי של הרבי, רבי חיים מרדכי אייזיק חדקוב, שמונה למנהל המרכז לענייני חינוך, והיה מנהל את פעילות השלוחים ברחבי תבל.
השלוחים הראשונים
השליח הראשון שנשלח על ידי הרבי מליובאוויטש לאחר שקיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב"ד היה הרב מיכאל ליפסקר למרוקו[8]. שיועד לכך עוד על ידי הרבי הקודם. היה בכך חידוש, שכן עד אז הרוב המוחץ של חסידי חב"ד היו אשכנזים, וההגייה האשכנזית הייתה זרה ליהודי מרוקו והקשתה על הפעילות. נוסף לכך, עם הגעתו של רב אשכנזי למרוקו, חששו יהודי המקום שהוא ינסה להשפיע אליהם לשנות את מנהגי העדה המרוקאית. אחריו הגיע למרוקו הרב שלמה מטוסוב שהתגבר על הקשיים וזכה לאמונם של יהודי מרוקו, הוא הקים מוסדות תורה לבנים ולבנות, בעיקר בכפרים (בערים הגדולות היו בדרך כלל ישיבות). זמן קצר לאחר מכן יצאו שלוחים נוספים - ביניהם הרב יהודה רסקין - פעילותו הסתכמה בכ־70 מוסדות חינוך לאלפי ילדים. בין תלמידיו המפורסמים הראשון לציון[9] הרב שלמה עמאר[10]. הרב מטוסוב נפטר באמצע[11] כינוס השלוחים העולמי בשנת ה'תשס"ח. כמו כן מבין השלוחים הראשונים היה הרב צבי הירש חיטריק שנשלח לריו דה ז'ניירו שבברזיל, שהקים ישיבה ומוסדות בעיר.
עבודת השליחות
נוסף על עבודת השליחות המעשית, ייחס הרבי לשליחות משמעות מיסטית-רוחנית: על פי תורת הקבלה, ישנם בעולם ניצוצות אלוקות המפוזרים ברחבי העולם ויש לבררם. בתורת החסידות מוסבר שבסיום הבירורים, כאשר העולם יגיע לשלימות רוחנית - יבוא המשיח. השלוחים הם אלו שמבצעים בירור זה למעשה, על ידי קיום התורה והמצוות בכל חלקי העולם ועל ידי יהודים נוספים, ופעולותיהם מזרזים את בוא הגאולה.
מימד נוסף הסביר הרבי בעבודת השליחות - "הפצת המעיינות": הבעש"ט מספר באיגרתו[12] שהוא עשה 'עליית נשמה' ושאל את המשיח "אימתי קאתי מר"(=מתי יבוא האדון, המשיח). המשיח הגיב: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", כלומר - הפצת תורת החסידות והגברת הלימוד והעיסוק בה תקרב את בוא המשיח. הרבי הסביר שאין צורך שהעולם כולו ילמד את תורת החסידות, ודי בכך שניתנת האפשרות המעשית לכל הרוצה בכך - ללמוד חסידות[13].
לקריאה נוספת
- הרב מרדכי לאופר, ספר השליחות - ליקוט משיחות הרבי מליובאוויטש, הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד, תשמ"ז
- הרב זושא וולף, תורת השליחות - מצוות הדור במשנתו של הרבי מליובאוויטש, הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד, תשס"ג
- הסרט 'השלוחים', הערוץ הראשון, איתי רפפורט.
- מגזין תחיינו בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, גיליון 2 עמוד 50 ואילך, סקירה מיוחדת על סיפורו של ספר השלוחים והמעורבות של הרבי בשלבי הוצאתו לאור.
קישורים חיצוניים
פריסה
- עולמית וארצית, כולל מפה בעברית, אתר בית חב"ד
- אופציה נוספת בארץ ישראל בלבד, אתר צא"ח
אודות
- אלי ויזל, השליחים של חב"ד.
- כל מה שרציתם לדעת על שלוחי חב"ד, אתר בית חב"ד
- הרעיון הטמון ב'שליחות' הוא עמוק, אך בהא העת פשוט (בפסקה השנייה), אתר בית חב"ד
- השליח, בתי חב"ד. אתר בית חב"ד
- חגית ריטרמן, שליחות של אהבה, באתר בשבע - ערוץ 7, 17 ביוני 2004
- קובי סלע, שליחות לדבר מצווה, באתר בשבע - ערוץ 7, 30 בנובמבר 2006
- "הייתי שולח שליח, גם בשביל יהודי אחד בלבד", אתר בחדרי חרדים
- מפעל השליחות של חב"ד נחשף בתפארתו בניו יורק, אתר כיכר השבת
וידאו
- שיר השלוחים באתר בחדרי חרדים
- יוני קמפינסקי, חב"ד בישראל - התנועה הוותיקה במיתוג חדש, באתר ערוץ 7, 4 בינואר 2011
- גוט שאבעס וייטנאם סרט על שלוחי חב"ד בווייטנאם באתר ynet
- לקט וידאו על יחסו של הרבי לשלוחים בערוץ הרשמי של jem.
הערות שוליים
- ^ כלשון השפה התלמודית שהשתרשה בכינוים
- ^ כפי שהגדיר זאת יוזם הפרויקט, הרבי מנחם מנדל שניאורסון. ראו למשל בדרשה האחרונה שנשא בפני השלוחים בשבת פרשת חיי שרה תשנ"ב: "הדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות - קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש"
- ^ 3.0 3.1 חב"ד מפעילה היום 4,552 שלוחים ב-90 מדינות תבל חרדים 10, כ"ו במרחשוון תשע"ז
- ^ נכון ל־מרחשוון תשע"ז
- ^ אור חדש מפציע בחדרה
- ^ הכינוס בתשס"ח, הכינוס בתשס"ט ynet יהדות.
- ^ בראשית כח יד
- ^ כל מה שרציתם לדעת על שלוחי חב"ד והתביישתם לשאול, הרב מנדי קמינקר, אתר בית חב"ד.
- ^ הרב עמר על הרב שלמה מטוסוב פורסם ב'חדשות חב"ד'
- ^ הרב עמר על הרב מוטוסוב
- ^ פטירת הרב מוטוסוב
- ^ רשפי אש השלם, ד' א' ע"ב
- ^ שיחת ש"פ עקב תשנ"א
