שיחה:רחה שטרנבוך/ארכיון

הוא רעכא ולא רחה. זו שגיאה ממש.

מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌ ‌‏

לכאורה כדברך.

אכן כך מסתבר

מסכים איתך...זה ממש מציק בעיניים

מה זה השם הזה? אולי זה קיצור של רחל? א"כ צריך לציין זאת בערך בצורה כלשהיא. וכדאי לבדוק את העניין במקורות.

כך זה מופיע ביד ושם.

בספר שיצא ע"י נכדתה איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי מאוית רעכה

באוצה"ח יש ב-22 ספרים רעכא, וב-3 ספרים רחה.

הגיוני לשנות.

יתכן שגם בספרים האלו טעו כמו כאן אצלנו. אין שם כזה רחה. זו שגיאה בעלמא.

זה אתה אמרת. אם הייתי מגיע אליך אתמול ושואל אותך מה זה המילה רעכא היית אומר לי שזה סתם מילה...

אומנם אני מסכים שיש לשנות ולשים הפניות ולהתיחס לזה בערך.

זה באמת לא מילה. זה שם. אבל רחה זה גם לא שם.

א"כ אז ודאי שם הערך העיקרי צריך להיות רעכא עם ציון בסוגריים לצד השני. וכמובן לשים הפניות לכל האופציות.

טיפשי בעיניי לשים הפניות לטעויות כתיב...

חלילה לקרוא לזה טעיות כתיב. פשוט השם הזה הוא בשפות אחרות (עיין בתחילת הערך) ובעת שמעברתים אותו יש כמה אופציות זה הכל. ה-ע' של רעכא נכתבה בעקבות ההשפעה של היידיש (שהושפעו משפות אחרות ודוק) שם ו-ע' באה כאות ניקוד סגול בדומה לe‏ בשפה האנגלית. הכ' מתחלפת לח' (או הפוך) בעיקבות אי ביטוי ההבדל ביניהם אצל האשכנזים. האלף וה-ה' מתחלפות רבות כעין זה. יוצא איפה שיש צדדים לכל הצדדים ולכן הראוי הוא רעכא כדי שיבינו ע"פ הרגיל אצל האשכנזים (כמו המילה בעלז, כותבים בע' למרות שבעברית היא לא קשורה) אבל בהחלט צריך לשים הפניות.

אתה יודע מה, זה באמת שאלה לכל השמות היידישאים הרבים. האם צריך לכתוב אותם ככתיב המקורי שלהם או לעברת אותם למרות שיהיו שגויים.

אולי מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌ ‌‏ יודעים מה עושים במקרה כזה?

אני כופר בעצם במילה "למרות שיהיו שגויים". מה שיש פה זה לא שגיאה זה המנהג שלא יודע על מה הוא מבוסס אבל כיוון שאין כללים אז הולכים על פי הצורה המשומשת לרוב.

זו שגיאה כי המילה אינה השם. היא שיבוש ואף אחד לא כותב כך את השם.

זה שהיא אינה השם זה החלטה שלך. זה שאף אחד לא כותב ככה זה לא אומר שזה שגיאה. צריך להבין שבעיברות משפות אחרות אין כללים (ככה זה נראה). ולכן יש טורקיה ותורכיה. ויקטור ו-ויכתור וכדומה. אותיות א ה ע מתחלפות וכן ח כ וכן ט ת וכן כ ק וכן ה ח בחלק מהעדות ועוד רבות. כל זה בנוסף על ההסבר שלי לעיל למה יש ע במילה רעכא ובעלז ע"ש ודוק. מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌ ‌‏ הפנו אותי אם יש מדיניות בזה. הוספה:מחילה על התיוג הכפול לא שמתי לב שתויגתם כבר.

ודאי שיש כללים איך כותבים את השפה היידישאית באותיות עבריות.

מה, אתה חושב שהעיתונים היידישאים באמריקה למשל, כותבים כל מילה איך שבא להם באותו רגע?

א זה לא רק ביידיש זה גם בגרמנית פולנית ואנגלית. ב. אם יש תביא לי אשמח לראות. מעניין אותי איך הם עושים והאם יש אחידות בין כולם.

לא הבנתי את א.

גם מילים שמעברתים מאנגלית גרמנית וכו' בקיצור כמעט מכל השפות.

את שפת היידיש מקובל לכתוב באותיות עבריות. מעבר לעברות.

בזה אתה צודק.

אז בוא נקרא לך אורהם אונר. סבבה?

תהיה בריא. לא מדובר על מילים בעברית. מדובר על מילים בלועזית שאין אותם בעברית. וכיון שבלועזית (ברוב השפות) יש אותיות מסוימות שכאשר רוצים לעברת אותם אז יש שתי אפשרויות. למשל את המילה ויכתור באנגלית (ובדומה לזה בשאר שפות) זה כתוב ‏viktor‏ (אם כתבתי נכון אני לא אלוף באנגלית) אז כשבאים לעברת את זה יש שתי אותיות שיכולות להכתב בשתי צורות האות ‏k‏ אפשר גם כ וגם ק והאות ‏t‏ אפשר גם ט וגם ת. אז מה הם הכללים?

Victor אבל פ'סדר...

על פי ההוראות הם מעוברתים

איזה הוראות? יש מדיניות לגבי עיברות מיידיש לאנגלית? א"כ מה היא? באמת מעניין על פי איזה כלליים מחליטים איך לעברת?

הם מעוברתים כשיש בהם משמעות בכתיב העברי או שתמיד?

אני מתכוין שיש מילים שמעברתים משפות אחרות לעברית כדוגמת שמות אנשים ויישובים. הם לא כתובים בשפה העברית אלא מעברתים אותם. דוגמה הפוכה: ‎ new york בעברית יש שכותבים נו יורק ויש נויארק ועוד כל מיני אופנים שאני לא זוכר. אותו דבר הפוך.

גם אם הם שגויים כמו כאן?

מתנצל שאינני מתייג כל אחד כאן.

תעתיק עברי נדרש בעיקר לצורך שמות אנשים ושמות מקומות. בכל המקרים האחרים, יש להעדיף תרגום ולא תעתיק, אלא אם כן מדובר בתעתיק שהשתרש (כמו קג"ב או אונסק"ו). כאשר מתרגמים, יש לציין את השם המלא באזכור הראשון בערך (לדוגמה: "ארגון האומות המאוחדות, האו"ם"). בשום מקרה אין להותיר שם או מונח בצורתו המקורית - יש לתרגמו או לתעתקו תמיד.

— המכלול:תעתיק שמות זרים לעברית

יש כללים ברורים ומסודרים על פני עשרות דפים. ולא כמי שטען כאן שלפעמים כתוב טורקיה ולפעמים תורקיה וכדו' לפעמים בגוף הערכים יש עורכים שלא נצמדו לכללים.

או. לזה חכיתי תודה רבה. מקוה שעוד היום אקרא בעיון מה שכתוב שם.