שיחה:אמונת חכמים/ארכיון

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

על הלוח הזה

לא ניתן לעריכה

אמונת חכמי דורינו

1
שלש שבועות (שיחהתרומות)

בעצם בערך כתוב שיש ב' צדדים

1.      שאמונת חכמים מה שכתוב בכל המקורות זה אמונת הסנהדרין או אמונה בדברי חז"ל ולא קשור לאמונת חכמי דורינו

2.      אמונת חכמים משמעו אמונת צדיקי דורינו

זה נראה 1.      שהעורך מערבב פה כל הזמן בין שני הצדדים

2.      שאת הערך ערך אחד לא אובייקטיבי שמנסה כל הזמן לחדד ולהסביר את הצד הראשון (שאמונת חכמים לא משמע אמונת חכמי וצדיקי דורינו אלא אמונת הסנהדרין\הבי"ד או אמונה בדברי חז"ל)

ולכן אני חושב אני חושב שצריך לסדר את הנושא ולא לערבב אלא לכתוב מפורש מה אוחז צד א' ומה אוחז צד ב' בלי נטייה לאף צד

מקובל?

יחיד ורבים (שיחהתרומות)

מיכי, למה הורדת כאן את ההקטנה?

מוטי (שיחהתרומות)

ביטלתי

יחיד ורבים (שיחהתרומות)

אשריך

יחיד ורבים (שיחהתרומות)

מכלולאים פעילים‎‏‎‏‎‏‎‏‎‏‏‎‎‏‎‏‎‏‎‏‎‏ - לעיונכם:

בתוך הערך נכתב:

חלק מהנוקטים בפירוש זה מדגישים כי אמונה זו היא אמונה בדברי חז"ל, בניגוד לדעת הצדוקים שאינם מקבלים את מסורות החכמים. לדבריהם יתכן כי 'אמונת חכמים' איננה מתייחסת לאמונה בכל דברי החכמים לאורך הדורות, אלא רק באמונה בדברי חז"ל - מעבירי מסורת התורה שבעל פה.

האם הוספה זו "לדבריהם יתכן" וכו' - מקומה בגוף הערך, או רק בהערות?

ובכלל - האם לסברות עצמיות כגון דא יש מקום באנציקלופדיה (אפילו בהערות)?


עוד נכתב:

יש להבחין בין אמונת חכמים לבין מצות כיבוד תלמידי חכמים, מצווה שאינה תלויה בחובה לשמוע לתלמידי חכמים

מה פירוש "יש להבחין... מצוה שאינה תלויה" וכו'. הרי ברוח הדברים ניתן גם לכתוב: יש להבדיל בין אמונת חכמים לבין מצות כיבוד אב ואם.

וכי למה יעלה על הדעת לקשר בין הדברים עד שנצטרך להבדיל ביניהם?

לדעתי יש להציג רק את ההמשך שיש המקשרים בין מצות כיבוד חכמים לבין מצות אמונת חכמים, ותו לא.


בהערה 2 נכתב:

לאמיתו של דבר, פרק ו' במסכת אבות אינו מהווה חלק אינטגרלי מהמשנה, אלא הוא ברייתא שצורפה למשנה, ומשום כך רוב המפרשים הראשונים (הרמב"ם, רבינו יונה, ועוד) לא פירשו פרק זה.

האם לדעתכם יש מקום להוספה זו בערך שאינו קשור כלל וכלל למסכת אבות?

וכי בכל מקום שפרק שישי במס' אבות יוזכר באקראיות - יצויינו כל ענייני הפרק?

מקוה (שיחהתרומות)

הערה א אתה צודק לפי ענ"ד מדובר בדבר לא בהכרח מוסכם ואפשר אפילו שהגישה המקובלת היא להיפך. ראיה מהחולק על רבו כחולק על השכינה שודאי קיימת גם בחכמי הדור של כל דור. הערה ב יש צדק מסויים בדבריך אבל אפשר גם לטעון שקיימת אפשרות לטעות שאותה יש מקום לשלול. הערה ג בעיקרון צודק אבל אולי אפשר כן לציין גם אם לא בהרחבה במקום פרקי אבות רק ברייתא קנין תורה המצורפת כפרק ו' למס' אבות. מכלולאים פעילים‎‏‎‏‎‏‎‏‎‏‏‎‎‏‎‏‎‏‎‏‎‏

דוב פרח (שיחהתרומות)
יחיד ורבים הסתיר את הרשומה הזאת (היסטוריה)
אין נושאים ישנים יותר