נושא בדף שיחה:ספירה (קבלה)/ארכיון 1

הנחה או מישהו אחר. מתי הוא יכנס למרחב. יש עוד הרבה עבודה?

שרגא אם לא קיבלתי תגובה, אני יכול לבקש העברה על אף שזה במרחב פרטי? (זה לא דף שלו).

[ודרך אגב אשמח לשמוע דעתך על הערך - אם או מה צריך תיקון]

אשמח אם תיתן לי דקה, סליחה על ההטרדה, תודה.

כשמישהו בעל הבנה בתחום זה יעיד שאין בערך בעיות כלשהן. מבחינה אנציקלופדית ויהודית.

ספרא. א. אתה יודע מי הוא בעל הבנה בתחום? אולי נבקש ממנו.

ב. גם אז, נוכל להעביר אל אף שזה במרחב פרטי? (וכששאלתי למעלה).

ג. אפשר מיהו ש'אינו' מתמצא שיכול לעבור, ולהגיד האם הוא מספיק ברור ומובן ?

סליחה על בליל השאלות.

א. לא יודע. ב. כן. ג. חושב שכן.

עורכי אספקלריה‌‌‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‏ יש אחד שמתמצא בתחום, שיכול לעבור ולבדוק אם אין בעיות אספקלריות ?

אני לא יודע. קבלה הוא תחום רגיש, ויש להיזהר בזה מקיצוץ בנטיעות.

אבל אני לא מוסיף ערך חדש. סה"כ בא להחליף ערך בעייתי.

לפעמים זה הכי בעיה כי אנחנו עוד עלולים לחשוב שזה ערך טהור בלי טעויות... משא"כ אם ישאר הבעייתי שאז כולנו לוקחים אותו בעירבון מוגבל.

א. זה לא נושא על פנימיות הקבלה ממש (כפרצופים ועוד), אלא על נושאי יסוד. (אפשר אפילו לקרוא לזה מושגי קבלה המשומש בספרי חסידות)

ב. אין מומחה לזה?.

אם, נניח, טישיו, יעבור על זה ויגיד שזה בסדר - אני מעביר.

כעת זה בסדר גמור. ניתן להעביר לענ"ד.

ספרא אם אתה יכול להניח את הערך שעכשיו במרחב לתוך טיוטה, ולא למחוק אותו, אשמח. (כי יש שם הוספות שאולי אפשר להוסיף פה)

לא חושב שיש מקום לערכי קבלה במכלול.

שמש מרפא לא נעים לי לדבר בוויכוחים. (סכ"ס אני עדיין צעיר כאן), אך זה וויכוח שלא נולד היום כלל, ואינו נוגע. (וכמו שכתבו כאן.) מה גם ש'לדעתי' הערך הזה הוא בסיסי ואינו נסתרות ואין משפיע חסידי שאינו משנן זאת. (קוראים לזה ע"פ רוב - הקדמה לספרי חסידות). עכ"פ מחכה לטשיו.

זה לא עניין כמה החומר שימושי/בסיסי, אלא האם צורת עבודת העריכה במכלול מתאימה לתחומים שאין עליהם קבוצה מינימלית של עורכים שיכולים לתת ביקורת עמיתים נכונה.

כל עוד אין 10 עורכים לפחות המתעסקים בענייני קבלה (תנאי סף מינימליים: יודעים מה שהם כותבים, ומקובלים כעורכים אמינים) אני ממש מסכים עם שמש מרפא.

אגב,

איך, לא צריך להיות לך 'לא נעים'. אתה עורך במכלול וזכותך המלאה להביע דעה. הוויכוח הוא אחד מיסודות בית המדרש. ויכוחים הם דבר נצרך ולגיטימי כל עוד הם ויכוח ולא ריב.

מטעמים אם יש לך כוונה למחוק את כל ערכי הקבלה. נצטרך לפתוח דיון.

אך כרגע שזה קיים זכותי לערוך ולשפר:

א. ככל ערכים שאין להם עשר עורכים וממשיכים לערוך. וכמו ערכי הלכה שיש שלא נגעו בהם אף אחד.

ב. אם לא חשבת לבטל או למחוק את ערכי הפרהיסטוריה או תקופת האבן וכדומה, שיש שם חששות של כפירה ממש. בוודאי שאין לזנוח ערכי יהדות - שמי יערוך את זה אם לא אנחנו.

(ואגב א. נראה לי שיש עשר. ב. תודה על העידוד. ג. כבר כתבתי שאפילו שהכל צריך שכתוב, הערך הזה הוא יסוד. ובספרי חסידות אף אינו נקרא בכלל קבלה.)

קבלה היא אחת הדיסציפלינות הנחקרות ביותר במדעי היהדות, החסר בזווית המחקרית מורגש. (גם ההוספה שלי מהמשך ס"ו שהיא פתח לגישה החסידית לספירת כתר, צריכה עיבוד וניסוח.)

וגם אחת הדיסציפלינות בעלות המחקר הדיליטנטי ביותר.

אני נאבד בתוך הררי המלל הזה. מה הפירוש?

מסכים עם שמש מרפא. באופן כללי ידוע שהאר"י ז"ל כתב את תורתו בצורה שמי שאינו בעניינים (מקושר לקב"ה) לא יבין את פנימיותם. הגישה המחקרית לספירות מבוססת על פן חיצוני מסויים מאוד (הגישה המעשית של הספירות), ומלאה טעויות גסות. בכלל החוקרים, עם כל ידענותם (בנושאים שהם כן מבינים בהם), סובלים ממחלת הגאווה בצורה גסה ביותר. הם מביעים את דעתם בצורה המעוררת לפעמים גיחוך וצחוק על בורותם, רק שאלו שסובבים אותם (עולם המחקר) בורים כמותם. דוגמא למשל: שבוע שעבר עיינתי במחקרים אודות 'שבתאותו' המדומה של מחבר הספר הקדוש "הצורף". עוד לא נרגעתי מהבורות המזעזעת שבהוכחות המדומות על 'שבתאותו'. לדוגמא: מובאים בספר הצורף קטעים שלימים המבוססים על דברי הזוהר הקדוש בענין עץ הדעת טוב ורע (כשעליהם הוא מוסיף רק גימטריאות ומילים בודדות), (שלעת עתה לא חשוד בשבתאות ב"ה מכיון שהוא קדם לזמנו של ש"ץ), אבל אותו בור שכתב את המחקר (שמובא באחד הקישורים בערכים הרלוונטיים) 'הוכיח' מדברים אלו את שבתאותו המוכחת של ספר הצורף. כך גם מתנהלים מחקרים רבים בנוגע לספרי קבלה קדמונים המוכיחים מעניינים המובאים שם (שמובאים בפירוש בדברי הזוהר) כל מיני השערות וקביעות 'וודאיות'.

אך זה לא נוגע לערכים האלו שמדברים רק מהידע הבסיסי שהגר"א, היסוד ושורש עבודה, הראשית חכמה, נפש החיים, וכל ספרות החסידות, ועוד רבות. משתמשים באופן קבוע, ואדרבה נעשה דייקא לאנשים שאינם יודעים את הכל, ולא מעונינים בכלל לחקור, רצונם לדעת מה הפירוש של עשר ספירות וזהו.

אני מסכים שיש מקום לערכים על מושגים בסיסיים כאלה. אבל במקרה זה עדיף שהערך יהיה דווקא שטחי יחסית.

אפשר לעבור לדבר בעברית?

דיסציפלינות = תחומי ידע.

דיליטנטי = אדם המתחזה כידען בתחום ידע מסוים

(גוגל)

אבל מראה שיש במכלול ידענים בנושא. .