יישר כח על הערך, ניכרת בו השקעה רבה.
אין לי הרבה זמן לעבור על הערך כולו, אבל הנה כמה דוגמאות לניסוחים בעייתים מהפתיח:
- בשל כך שחי בדור המעבר בין התנאים ואמוראים נחשב רבי חייא גם כתנא וגם כאמורא - אין להתחיל משפט במילים "בשל כך" "מכיוון" וכל כיוצא באלה. משפט כזה מקדים את המאוחר. אפשר להציב עובדה בפני הקורא ולהסביר אותה, אך לא להיפך. כך, משפט כמו "מיקומו של רבי חייא בדור המעבר" וכו' הוא תקין, כי הוא מציין עובדה ומקשר אותה לעובדה אחרת, אבל לפתוח בהטעמה זה בעייתי.
- בשל כך בתלמוד מוזכר פעמים רבות מחלוקות בינו לבין תנאים אך לאידך מוזכר בתלמוד בתוספת המילה "איתמר" הנאמרת לאמוראים בלבד - לשונית, "מוזכרות" ולא "מוזכר". תחבירית, שוב, "בשל כך" זה צמד מילים שבאות לתת הטעמה, כאן מדובר יותר בפירוט של הביטוי למעמדן המעורב של ר"ח. צריך להציב עובדה: "מיקומו של ר' חייא בדור המעבר... כך, נחלק כמה פעמים עם תנאים, ומאידך...". כמובן שלא חייבים דווקא את הניסוח הזה, אבל הרעיון הוא לעשות סדר: עובדה ופועל יוצא. לא להסתרבל עם ביצה תרנגולת וביצה, ולצאת עם משפט מסורבל בסגנון חד גדיא (אני מקצין קצת, אבל זה כדי להבהיר את הנקודה).
- אף עלי פי שרק רבי יהודה הנשיא וחבריו היו היחידים מתקופת דור המעבר, שנחשבים כתנאים ואמוראים, בשל כך שהיה זקן כרבי ורוב לימודו היה ממנו הוא נחשב גם כתנא ואמורא שוב, פתחת משפט ב"אף על פי", ואיני יודע מהו ה"אף" ומהו ה"פי". אפשר פשוט לגשת "מעמדו הייחודי של רבי חייא ניתן לו לו על אף שהשתייך לדור שאחרי רבי יהודה הנשיא, עקב גילו..." שוב, סדר בין חלקי המשפט. (נ.ב. אני לא בטוח שמקומו של משפט זה בפתיח, אבל נניח לזה).
עד כאן לבינתיים...