HELLADS
 | |
| הדמיה של המערכת מותקנת על מפציץ B-1 לנסר | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד | מערכת נגד רקטות, טילים, תותחים ומורטרים (Counter-RAM) |
| מדינת מקור |
 ארצות הברית |
| פיתוח | DARPA ו-General Atomics |
| יצרן | General Atomics |
| שימוש ראשון | 2015 |
| משתמשים | צבא ארצות הברית (פוטנציאלי) |
| פלטפורמת שיגור | קרקעית, מתוכננת לכלי טיס (כתב"מים, מפציצים) |
| גרסאות | דור ראשון, שני, שלישי, דור רביעי בפיתוח |
| מאפיינים כלליים | |
| משקל | 750 ק"ג |
| ביצועים | |
| מהירות | מהירות האור (קרן לייזר) |
| דיוק | גבוה מאוד (דיוק לייזר) |
| ראש קרב והנחיה | |
| ראש קרבי | לא רלוונטי |
| הנחיה | אנרגיה מכוונת (קרן לייזר) |
| חדירת פלדה | מסוגל לשרוף פלדה |
| חדירת בטון | מסוגל לשרוף בטון |
מערכת ההגנה האזורית בלייזר נוזלי בעל אנרגיה גבוהה (באנגלית: High Energy Liquid Laser Area Defense System, או HELLADS) היא מערכת נגד טילים, תותחים ומרגמות הנמצאת בפיתוח, המשתמשת בלייזר רב-עוצמה (150 קילוואט) ליירוט טילים, רקטות, ארטילריה ומרגמות. המערכת הראשונית תודגם ממתקן קרקעי קבוע, אך כדי לאפשר שילובה העתידי על גבי כלי טיס, התכנון הסופי ידרוש משקל מרבי של 750 ק"ג ונפח מרבי של 2 מטרים מעוקבים.
פיתוח המערכת ממומן על ידי הפנטגון, באמצעות סוכנות המחקר המתקדם להגנה (DARPA).
היסטוריה
לייזרים נוזליים, המצוידים במערכות קירור גדולות, מסוגלים לשגר קרניים רציפות, בעוד שקרני לייזרים במצב מוצק עשויות להיות עוצמתיות יותר אך בדרך כלל נדרשות לשיגור בפולסים כדי למנוע התחממות יתר (בתנאי שמתקיימות דרישות העברת החום, לייזרים במצב מוצק יכולים לפעול ברציפות). בעבר, שני סוגי הלייזרים היו מגושמים מאוד בשל הצורך במערכות קירור מסיביות, והם התאימו לשילוב רק בכלי טיס גדולים דוגמת מטוסי נוסעים ענקיים.
הצורך במערכת כזו התחדד במהלך מלחמת לבנון השנייה ב-2006. ישראל השתתפה בעבר בעבודות דומות על ידי מימון מערכת הלייזר טקטי בעל אנרגיה גבוהה נייד (MTHEL). מערכת זו נבדקה ב-24 באוגוסט 2004 ונמצאה יעילה בנטרול איומי מרגמות בתרחיש מבצעי. עם זאת, הבדיקה כללה טילים קצרי טווח של 20 ק"מ בלבד.
פיתוח
בשנים הראשונות של התוכנית, חטיבת הפוטוניקה של ג'נרל אטומיקס שימשה כקבלן הראשי. התכנון שילב את צפיפות האנרגיה הגבוהה של לייזר במצב מוצק עם ניהול החום של לייזר נוזלי. המכונה "נשק ה-HEL", האבטיפוס הראשוני הפגין שיגור קרן מתונה בעוצמה של קילוואט אחד (kW). בשלב השלישי של התוכנית ב-2007, הודגמה עוצמה של 15 קילוואט במעבדה, ובסוף 2008, תחת הצעת ג'נרל אטומיקס, נבחרה לוקהיד מרטין כמשלבת מערכת הנשק.
בספטמבר 2007 חתמה DARPA עם טקסטרון על חוזה לאספקת מודול לייזר חלופי המשתמש בטכנולוגיית "ThinZag" הקרמית במצב מוצק הקניינית שלה. בניגוד לשותפות ג'נרל אטומיקס/לוקהיד, טקסטרון גם תבצע את תפקיד שילוב המערכת עבור המכשיר שלה. DARPA תכננה לערוך "מבחן ירי" בין שתי המתמודדות ב-2009 כדי לקבוע איזו מהן תזכה במימון להמשך התוכנית לשלבים מתקדמים. הגרסה החזקה יותר תפיק קרן של 150 קילוואט, המסוגלת ליירט טילים, תוך עמידה בדרישות המשקל והגודל לשילוב על מטוסי קרב או האמר. באמצע 2008, צוטט הצבא האמריקאי ב-Jane's International Defence Review כי התוכנית עומדת בלוח הזמנים לבדיקה קרקעית זו. שלב 4 של התוכנית, שכלל בדיקות חוץ של לייזר בעוצמת נשק נגד מטרות טקטיות, תוכנן לשנת 2010.[1]
אבטיפוס צפוי היה להיות זמין עד סוף 2012. DARPA תכננה להשתמש באבות הטיפוס שהושלמו נגד מטרות במטווח הטילים וייט סנדס בתחילת 2013. זה כלל בדיקות קרקעיות נגד רקטות, מרגמות וטילי קרקע-אוויר.[2]
DARPA תכננה שג'נרל אטומיקס תייצר מערכת HELLADS שנייה בינואר 2013 לשימוש משרד המחקר של הצי לבדיקה נגד מטרות "הרלוונטיות לספינות משטח". המערכת הראשונה מוקצית לשימוש חיל האוויר ואינה זמינה לצי. ייצור המערכת תוכנן להסתיים ב-2012, עם שילוב תת-מערכות של הספק, ניהול חום, בקרת קרן ופיקוד ובקרה עד 2013. למערכת הוצב יעד משקל של 5 kg (11 lb) לקילוואט הספק. שני השירותים תכננו הדגמות ב-2014.[3]
באפריל 2015 חשפה ג'נרל אטומיקס כי לייזר האנרגיה הגבוהה מדור שלישי (Gen 3 HEL) שלה השלים בדיקות של איכות קרן ומדידות הספק. לייזר מדור שלישי כולל שדרוגים המספקים איכות קרן משופרת, יעילות חשמלית-אופטית מוגברת, וגודל ומשקל מופחתים; ההרכבה קומפקטית, בגודל של 1.3 by 0.4 by 0.5 מטרים (4.3 by 1.3 by 1.6 רגל) בלבד, ומופעלת על ידי סוללת יוני ליתיום קומפקטית להדגמת יכולת פריסה על פלטפורמות טקטיות. איכות הקרן נותרה קבועה במהלך ההדגמה של 30 שניות, מה שהוכיח כי ניתן לשמור על איכות קרן של לייזרים המופעלים חשמלית מעל 50 קילוואט. ג'נרל אטומיקס תכננה לפרוס את מודול הלייזר על כלי טיס בלתי מאויש MQ-20 אוונג'ר שלה עד 2018.[4] הדגמת הספק לייזר ואיכות קרן מספיקים סיימה את שלב הפיתוח המעבדתי של התוכנית והובילה לקבלה לבדיקות שטח. בדיקות שטח קרקעיות יעריכו את השפעותיה נגד רקטות, מרגמות, כלי רכב וטילי קרקע-אוויר מדומים.[5]
HELLADS תוכננה להיבדק במהלך קיץ 2015 בווייט סנדס. ג'נרל אטומיקס הציעה גם את ה-Gen 3 HEL שלה לצי לאחר קול קורא של משרד המחקר של הצי לנשק לייזר של 150 קילוואט המתאים להתקנה על משחתות מסדרת ארלי בורק, לבדיקה ב-2018. החברה הציגה את הלייזר כמודול נשק לייזר טקטי הכולל סוללות ליתיום-יון בצפיפות הספק גבוהה, קירור נוזלי, תאי לייזר אחד או יותר, ואופטיקה לניקוי וייצוב הקרן לפני כניסתה לטלסקופ מנחה הקרן; תא לייזר מפיק קרן של 75 קילוואט, וניתן לשלב מודולים ליצירת קרניים של 150–300 קילוואט בעוצמה ללא שילוב קרניים כמו בלייזרים סיביים בעלי הספק נמוך. ג'נרל אטומיקס תכננה להציע את ה-Gen 3 גם לצבא ארצות הברית עבור ה-High Energy Laser Mobile Demonstrator (HEL-MD) שלהם כאשר רמות ההספק יגיעו ל-120 קילוואט בתחילת שנות ה-2020[1]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Graham Warwick, "General Atomics: Third-Gen Electric Laser Weapon Now Ready", Aviation Week & Space Technology, 20 April 2015
- ↑ Neal Ungerleider, "DARPA Unveils Drone-Slaying War Laser", Fastcompany.com, March 8, 2012
- ↑ Graham Warwick, "Navy to Test-Fire DARPA's Hellads Laser" (אורכב 02.02.2014 בארכיון Wayback Machine), Aviation Week & Space Technology, 24 January 2013
- ↑ John McHale, "High energy laser from General Atomics finishes beam quality test", Mil-embedded.com, 9 April 2015
- ↑ "HELLADS Laser Achieves Acceptance For Field Testing", DARPA, 21 May 2015
HELLADS41232797Q4111750