תרועת אשכבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תרועת אשכבה ב־NAVY

תרועת אשכבה (באנגלית: Taps (bugle call) ) היא תרועה, הנתקעת בחצוצרה מסוג ביוגל בדרך כלל. היא משמשת להכרזה על "כיבוי אורות" בסיומו של יום פעילות צבאית בצבאות המערביים ובמיוחד בצבא האמריקאי,[1] ובנוסף מושמעת התקיעה בטקסים ממלכתיים לזכר נופלים ובמהלך לוויות צבאיות המתקיימות על ידי הכוחות המזוינים של ארצות הברית. בכוחות המזוינים של ארצות הברית מקובלת תרועת אשכבה המכונה Taps. קיימות גרסאות נוספות המנוגנות בהקשרים אחרים.

התרועה מבוצעת לעיתים קרובות גם בטקסים ובמחנות של תנועות הצופים, וארגונים דומים. לעיתים היא מכונה "שיר הערש של באטרפילד" (Butterfield's Lullaby), או לפי השורה הראשונה במילות השיר הנלוות: "Day is done" ("היום חלף"). משך הנגינה עשוי להשתנות במידה מסוימת בהתאם להקשר.

בישראל, מוכרת תרועה שנעשה בה שימוש בטקסים בימי הזיכרון לחללי צה"ל ובטקסי יום השואה. התרועה היא, תרועת אבל, הנקראת "התרועה להורדת דגל הלאום לחצי התורן". לא נהוגה בישראל תרועת אשכבה בלוויות צבאיות.

בארצות הברית

חצוצרת ביוגל
בריגדיר גנרל דניאל באטרפילד

אטימולוגיה

מקור השם "Taps" (טאפס) קשור למקור שממנו נגזר גם המונח "Tattoo".[2][3] מונח צבאי אירופי המתאר תרועת ערב לסיום הפעילות הצבאית היומית. המילה "Taps" מקורה בביטוי ההולנדי taptoe, שפירושו "לסגור את ברזי הבירה (ולשלוח את החיילים חזרה למחנה)". הסבר חלופי גורס כי השם היה בשימוש עוד לפני מלחמת האזרחים האמריקנית, והתייחס לשלוש נקישות תוף איטיות שנשמעו לאחר תרועת ה-Tattoo או האות ל"כיבוי אורות". אות זה כונה על ידי החיילים "Drum Taps", "The Taps" או בפשטות "Taps" במסגרת הסלנג הצבאי.[4][5]

המנגינה של תרועת ה־Taps האמריקאית היא וריאציה של תרועת ביוגל מוקדמת יותר שנקראה "Scott Tattoo", אשר שימשה בארצות הברית בין השנים 1835 ל-1860.[6][7] התרועה אורגנה מחדש לצורתה המוכרת על ידי תת-אלוף בצבא האיחוד, דניאל באטרפילד (Daniel Butterfield), שהיה גם מעוטר מדליית הכבוד של צבא ארצות הברית.[8]

היסטוריה

באטרפילד שימש כמפקד הבריגדה השלישית, של הדיוויזיה הראשונה, הקורפוס החמישי של ארמיית הפוטומק בעת ששהה בהאריסונס לנדינג,[8] וירג'יניה, ביולי 1862.[8][9] הוא חיבר את התרועה כדי להחליף את ירי שלוש מטחי הרובים שנהוג היה לבצע בסיום טקסי קבורה במהלך הקרבות.[8] גרסתו של באטרפילד החליפה את תרועת הביוגל הצרפתית Pour Éteindre les Feux ("לכיבוי האורות") שהייתה בשימוש עד אז.[10]

החצוצרן של באטרפילד, אוליבר וילקוקס נורטון (Oliver Wilcox Norton)[11][8] ממזרח ספרינגפילד, פנסילבניה,[12] היה הראשון שניגן את התרועה החדשה.[8] בתוך מספר חודשים, התרועה הפכה לנפוצה בשימוש בקרב כוחות האיחוד והקונפדרציה כאחד.[8] בשנת 1874 הוכרה באופן רשמי על ידי צבא ארצות הברית.[13]

המסורת של השמעת תרועת האשכבה (הטאפס - Taps) בלוויות צבאיות החלה ביוזמתו של קפטן ג'ון סי. טידבול (John C. Tidball), בוגר וסט פוינט מחזור 1848. בתחילת יולי 1862, בעת שהותו בהאריסונס לנדינג שבווירג'יניה, נפטר חייל בדרגת רב"ט (קורפורל) מיחידת סוללה A של רגימנט התותחנים ה-2 של צבא ארצות הברית, תחת פיקודו של טידבול.

לדבריו של טידבול, החייל היה "אדם מצוין ביותר". טידבול ביקש לערוך לו הלוויה צבאית מלאה, אך לא קיבל אישור לירות שלושה מטחי כבוד משבעה רובים כל אחד, כנהוג, בשל אילוצים צבאיים באותה עת. בעקבות כך, כתב טידבול מאוחר יותר: "עלה בדעתי להשמיע את "תרועת האשכבה" במקום זאת וכך עשיתי. הרעיון אומץ על ידי אחרים, ובתוך זמן קצר הפך לנוהג רווח בצבא כולו, וכיום הוא נחשב לחלק המרשים והמרגש ביותר של הלוויה צבאית".

טידבול סיכם בגאווה: "לסוללה A שמורה הזכות על הכנסת המנהג לשירות – דבר הראוי לציון היסטורי".[14]

החל משנת 1891 תרועת האשכבה הפכה לרכיב רשמי בלוויות צבאיות בצבא ארצות הברית.[13]

השימוש בתרועת האשכבה

תרועת Taps מושמעת כתרועת אשכבה בסיום לוויות צבאיות המתקיימות בטקסי זיכרון לכבוד הנופלים בבית הקברות הלאומי ארלינגטון ובאתרים נוספים ברחבי ארצות הברית. התרועה מושמעת גם בטקסי זיכרון באמפיתיאטרון הזיכרון של ארלינגטון וליד קברים ברחבי בית הקברות.[8]

בכל יום חול,[8] מושמעת תרועת האשכבה בסיומן של כ-15 לוויות צבאיות טקסיות בבית הקברות ארלינגטון,[15] המנוהל על ידי צבא ארצות הברית, וכן בלמעלה מ-200 בתי קברות לאומיים נוספים ברחבי המדינה המנוהלים על ידי משרד ענייני יוצאי הצבא של ארצות הברית. בנוסף, התרועה מושמעת גם בבתי קברות צבאיים מעבר לים, המנוהלים על ידי נציבות האנדרטאות האמריקניות לקרבנות מלחמה (American Battle Monuments Commission).[8] תרועת האשכבה מושמעת מדי ערב בשעה 23:00 ליד קבר החייל האלמוני בארלינגטון, וכן במסגרת כ-2,500 טקסי הנחת זרים צבאיים המתקיימים שם מדי שנה.[8] טקסים אלה נצפים על ידי קבוצות רבות, ובהן יוצאי צבא, תלמידים ואנשי ממשל זרים.

התרועה מהווה את אות הסיום של יום הפעילות בבסיסים צבאיים ומשמשת כסימן לחיילים לזמן שקט או ל"כיבוי אורות". שעת ההשמעה משתנה בין חילות שונים ובין הבסיסים: 21:00, 22:00 או 23:00.

בעת השמעת התרועה, נהוג שחיילים במדים מצדיעים, ואילו חיילים בלבוש אזרחי עומדים בעמידת דום. מדובר ברגע של התבוננות והוקרה לזכרם של אלה שנפלו בעת שירותם הצבאי.[8]

תרועות האשכבה מושמעות בכל אחד מטקסי הנחת הזרים הצבאיים המתקיימים מדי שנה בקבר החייל האלמוני בארלינגטון, לרבות בטקסים הנערכים ביום הזיכרון לחללי צבא ארצות הברית (Memorial Day).[8] בטקסים אלה נוכחים צופים רבים, בהם יוצאי צבא, קבוצות תלמידים ונציגים רשמיים ממדינות זרות.

התרועה מושמעת גם מדי לילה בבסיסים צבאיים שאינם פרוסים בזירות לחימה, כאות ל"כיבוי אורות". כמו כן, התרועה נהוגה גם בקרב תנועות הצופים, לציון סיום אירועי ערב כגון מדורות לילה.[8]

מילים לחן ומנגינה לתרועת האשכבה

המנגינה של תרועת האשכבה מורכבת כולה מצלילי אקורד משולש דו מז'ור, כלומר: דו (C), מי (E) וסול (G), כאשר הצליל סול מופיע גם באוקטבה הנמוכה וגם באוקטבה הגבוהה. הסיבה לכך היא שכלי הביצוע המקורי של התרועה, הביוגל, מסוגל להפיק רק את הצלילים הכלולים בסדרת ההרמוניות של תדר הבסיס שלו.

ביוגל מכוון סי־במול (B♭) מסוגל להפיק את הצלילים סי־במול (B♭), רה (D) ופה (F). תרועת האשכבה עושה שימוש בהרמוניות השלישית, הרביעית, החמישית והשישית מתוך סדרת ההרמוניות של הכלי.

תרועת אשכבה.
התווים של תרועת האשכבה בסי במול.

תרועת האשכבה היא תרועת ביוגל, אות צבאי ולא שיר. בהתאם לכך, אין לה מילים רשמיות נלוות. עם זאת, למספר תרועות ביוגל היה נהוג לשייך מילים כעזר לזיכרון, אך אין מדובר במילים שנכתבו כשיר, אלא ככלי עזר לימודי.

לעיתים מיוחסת להוראס לורנצו טרים (Horace Lorenzo Trim) גרסה של טקסט שנכתב במטרה ללוות את המנגינה, אך גם טקסט זה אינו נחשב למילים רשמיות של התרועה.[16]

היום חלף Day is done
היום חלף, השמש נעלמה, ,Day is done, gone the sun
מן האגם, מן ההרים, מן הרקיע; From the lake, from the hills, from the sky
הכול שלֵו, נוח בשלום, הא-ל קרוב. .All is well, safely rest, God is nigh
האור דועך, הראייה מיטשטשת, ,Fading light, dims the sight
וכוכב עוטר את הרקיע, זוהרו בוהק. .And a star gems the sky, gleaming bright
מרחוק, הולך ומתקרב — הלילה יורד. .From afar, drawing nigh, falls the night
תודה וברכה, על ימינו, ,Thanks and praise, for our days
תחת השמש, תחת הכוכבים, תחת הרקיע; ;Neath the sun, 'neath the stars, neath the sky
בלכתנו, זאת נדע, ה' קרוב. .As we go, this we know, God is nigh
השמש שקעה, הצללים באים, ,Sun has set, shadows come
הזמן חלף, על הצופים ללכת למיטתם, Time has fled, Scouts must go to their beds
תמיד נאמנים להבטחה שהבטיחו. .Always true to the promise that they made
כאשר האור נעלם מן העין, ,While the light fades from sight
וקַרְנֵי הכוכבים נשלחות ברוך, ,And the stars gleaming rays softly send
לידיך נפקיד, אדוננו, את נשמותינו. .To thy hands we our souls, Lord, commend
_________________ ____________________
מקור:-[17] youtube, TAPS - Song - Day is Done

במהלך השנים נכתבו מספר גרסאות טקסט בלתי רשמיות ללחן של תרועת האשכבה.[18] בתנועת הצופים בבריטניה, נהוג לשיר את הגרסה שבה מופיעה השורה "from the sea" ("מן הים") במקום "from the lake" ("מן האגם"), כפי שמופיע בגרסאות אחרות.

אגדות/מיתוסים אודות התרועה

קיימות מספר אגדות סביב מקור התרועה. האגדה הרווחת ביותר מספרת על קצין חיל רגלים בצבא האיחוד, ששמו מוזכר לעיתים כקפטן רוברט אליקום (Robert Ellicombe), אשר הורה לנגן את התרועה בלוויית בנו, חייל בצבא הקונפדרציה שנהרג במהלך מערכת חצי האי במלחמת האזרחים האמריקנית.

לפי הסיפור,[19][20] אליקום מצא את הלחן בכיס בגדיו של בנו והחליט להשמיעו לזכרו. עם זאת, מדובר בסיפור אפורקריפי (שמקורו אינו מאומת), ואין כל תיעוד לקיומו של אדם בשם רוברט אליקום ששירת כקפטן בצבא הפוטומק במהלך מערכת חצי האי.[21]

הטענה שדניאל באטרפילד (Daniel Butterfield) הוא שחיבר את התרועה נתמכת על ידי עדים מהימנים רבים, בהם גם חצוצרנו, אוליבר וילקוקס נורטון (Oliver Wilcox Norton), שהיה הראשון שניגן את הלחן.[22]

אף על פי שיש חוקרים שממשיכים להתלבט האם מדובר בלחן מקורי או בגרסה המבוססת על מנגינה מוקדמת יותר, מרבית החוקרים מסכימים כי באטרפילד הוא האחראי לעיצוב התרועה בנוסחה המוכר.

גרסה נוספת, ויש האומרים מהימנה יותר מבחינה היסטורית – לשימוש הראשון בתרועת האשכבה בהקשר של לוויה צבאית, עוסקת בקפטן ג'ון סי. טידבול (John C. Tidball), קצין תותחנים בצבא האיחוד. במהלך הפוגה בלחימה, הורה טידבול להשמיע את התרועה לזכרו של חייל שנפל, במקום המחווה המסורתית של ירי שלוש מטחי כבוד, שנחשבה לפחות דיסקרטית.

הקולונל ג'יימס א. מוס (James A. Moss) מציין זאת במדריך לקצין שפרסם לראשונה בשנת 1911:

במהלך מערכת חצי האי בשנת 1862, נקבר חייל מסוללה A של רגימנט התותחנים השני שהיה תחת פיקודו של הקפטן ג'ון סי. טידבול (John C. Tidball), בעת שהסוללה הייתה פרוסה בעמדה קדמית מוסתרת בתוך יער. בשל קרבת כוחות האויב, לא ניתן היה לבצע את הירי המסורתי של שלושה מטחי כבוד מעל הקבר, שכן הירי עלול היה לחשוף את מיקומם.

בשל כך, עלה בדעתו של טידבול כי השמעת תרועת האשכבה תהיה החלופה ההולמת ביותר לטקס הקבורה באותן נסיבות.

— ג'יימס א. מוס (James A. Moss) מדריך לקצין, 1911

אף שהאירוע המתואר אינו עוסק בהכרח במקור התרועה, הוא נחשב לתיעוד הראשון שבו התרועה הושמעה כחלק מטקס לוויה צבאי. עד לאותו מקרה, סימלה התרועה את סיומו של יום הפעילות של החיילים, ולא הייתה מזוהה עם משמעות של מוות, כפי שהיא נתפסת לעיתים קרובות במאה העשרים ואחת.

אגדה נוספת, פחות מוכרת, מספרת על סגן בשם ויליאם ווייד (William Waid), ששילם לבעלי פאבים כדי שיסגרו את ברזי חביות הבירה כאשר התרועה הושמעה במחנה הצבאי הסמוך. עם זאת, לא נמצאה כל עדות לקיומו של אדם בשם זה ברשומות של צבא האיחוד או צבא הקונפדרציה.

גרסאות לא צבאיות

אף שתרועת האשכבה משמשת בעיקר בהקשרים צבאיים, קיימות גרסאות מקומיות או ייחודיות שלה, המושמעות בעיקר על ידי ארגונים כמו צופות ארצות הברית (Girl Scouts of the USA) או מוסדות חינוך צבאיים אמריקאיים. התרועה מושמעת גם ברחבי העולם בטקסי זיכרון להנצחת חללים ונופלים.

גרסת "הד" וגרסת "כסף"

קיימות 2 מסורות להשמעת תרועת האשכבה שנקראות Echo Taps ("גרסת הד") ו־Silver Taps ("גרסת כסף"). אלו הן מסורות טקסיות הנהוגות במוסדות חינוך צבאיים בארצות הברית, כגון אוניברסיטת נוריץ', אוניברסיטת טקסס A&M, המכון הצבאי של ניו מקסיקו, הסיטאדל ו־וירג'יניה טק. תרועת האשכבה מושמעת בטקסים אלו כאשר חניך או בוגר שהיה צוער בזמן לימודיו במוסד נהרג בפעילות מבצעית.

טקסי Echo Taps כוללים לרוב עיבוד מיוחד של התרועה לשני חצוצרנים, המנגנים לסירוגין (אנטיפונאלית) כדי לייצג הן את שירותו הצבאי של הנופל והן את מוסד הלימוד שבו למד. טקסי Silver Taps עשויים לכלול עיבוד דומה, או גרסה אחרת לשניים או יותר כלי נשיפה.

תנועת הצופים

בתנועות הצופים, ברחבי העולם, נהוג לשיר את הבית הראשון של תרועת האשכבה, המתחיל במילים "Day is done..." ("היום חלף..."), בסיום אירועי מחנות או בסיום מדורות ערב. במהלך מחנות לינה, נוהגים החניכים גם להשמיע את התרועה באמצעות מְחַצְצֵר השבט לאחר שכלל המשתתפים נכנסו לאוהליהם, כסימן לכך שפעילויות היום הסתיימו וכי מצופה לשמור על שקט במחנה.[23]

בקרב צופות קנדה (Girl Guides of Canada), מקובל לשיר את הבית השלישי של תרועת האשכבה, שמתחיל במילים "Thanks and praise..." ("תודה ושבח...") כאשר טקס הסיום נערך בשעות היום. גרסה זו מכונה לעיתים "תרועה לאור יום".

בשנות ה־60, שודרה המנגינה של תרועת האשכבה, אך בסולם סולם מז'ורי (G), בסיום שידורי תחנת הרדיו של מוזמביק LM Radio, לפני השמעת ההמנון הלאומי של פורטוגל.

שירים ומנגינות מקבילים

לתרועת האשכבה קיימות מקבילות טקסיות במדינות שונות, המשמשות בטקסי זיכרון ולוויות צבאיות:[24]

בישראל

דגל ישראל בחצי התורן ביום הזיכרון לחללי צה"ל
תרועות אבל ליום הזיכרון, 1951

בישראל מוכרת תרועת חצוצרה המשמשת בטקסים לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה ובטקסי יום הזיכרון לשואה ולגבורה. התרועה היא תרועת אבל[25] שנקראת "התרועה להורדת דגל הלאום לחצי התורן". קיימת תרועה נוספת שנקראת "תרועה להורדת הדגל וקיפולו".[26][27] תרועות אלו מקבילות באופיין לתרועות האשכבה הנהוגות בטקסים צבאיים במדינות שונות בעולם.

בלוויות צבאיות בישראל לא מושמעות תרועות אשכבה, כפי שנהוג בצבאות אחרים. אולם הפקודה הצה"לית, פקודת מטכ"ל 38.0116, נספח ח' "לוויה צבאית" שנקבעה בשנת 1952 קובעת: שיש לבצע לקראת סיום הלוויה, לאחר סתימת הגולל והנחת הזרים, שלושה מטחי כבוד מעל קברו של הנופל.[28][29]

התרועה להורדת הדגל מושמעת בעת שהדגל מורד לחצי התורן, כסמל לאבל ולכבוד לחללים. תרועת האבל מושמעת במהלך רגעי הדומייה וההתייחדות. התרועות מבוצעות לרוב בחצוצרה על ידי חיילים מיחידות שונות בצה"ל, דוגמת תזמורת צה"ל.

המנהג לבצע שלושה מטחי כבוד מעל קברו של חלל צה"ל הובא לישראל מצבאות מערביים, אך הותאם למסורת ולמנהגים בישראל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תרועת אשכבה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ "Reveille, Retreat, and Taps" (PDF). Defense Logistics Agency. נבדק ב-26 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ↑ Villanueva, Jari A. "24 Notes That Tap Deep Emotions". west-point.org..
  3. ↑ "Taps" (PDF). U.S. Department of Veterans' Affairs (The Story of Taps).
  4. ↑ "Taps". Dictionary.com. נבדק ב-26 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ↑ Villanueva, Jari. "Why the Name "Taps"?". taps bugler. נבדק ב-26 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ↑ Booth, Russell H. (בדצמבר 1977). "Butterfield and 'Taps'". Civil War Times. pp. 35–39. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ↑ "Detailed History of Taps". West-point.org. 1969-07-04. נבדק ב-2011-03-23.
  8. ^ 8.00 8.01 8.02 8.03 8.04 8.05 8.06 8.07 8.08 8.09 8.10 8.11 8.12 8.13 Shenkle, Kathryn. ""The History of Taps," Air National Guard Family Guide, p. 40" (PDF). www.nationalguard.mil. נבדק ב-2022-09-12.
  9. ↑ The United States Army Band "Pershing's Own" (2014-01-21), "Taps" performed in Arlington National Cemetery (summer and winter), נבדק ב-2025-05-09
  10. ↑ Blouin, Buddy (2024-11-27). "How Taps Became the Heartfelt Anthem of Military Ceremonies | VeteranLife". veteranlife.com (באנגלית). נבדק ב-2025-04-02.
  11. ↑ "Pennsylvania in the Civil War". www.pa-roots.com.
  12. ↑ 'The 83rd Pennsylvania Volunteers in the Civil War' p. 8
  13. ^ 13.0 13.1 Villanueva, Jari A. "History of Taps". Military Funeral Honors. United States Department of Defense. אורכב מ-המקור ב-14 בספטמבר 2019. נבדק ב-13 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ↑ John C. Tidball, "Second U.S. Artillery", November 21, 1890, Papers re Second U.S. Artillery, M 727, entry 64, Records of the Office of the Adjutant General, RG, NA, 14–15. See also Tidball, Eugene C., No Disgrace to my Country: The Life of John C. Tidball, Kent, Kent State University Press, 2002, pp. 250–251.
  15. ↑ כללי, Arlington National Cemetery, Encyclopedia of Military Science, SAGE Publications, Ltd., 2013
  16. ↑ "Taps vs. Last Post: Mournful bugle calls carry deep meanings". NationalPost.com. 2015-11-10. נבדק ב-9 בספטמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ↑ Scoutcraft-Tamil (2020-04-25), TAPS - Song - Day is Done - Full Song, נבדק ב-2025-05-09
  18. ↑ "Lyrics or Words to Taps". Taps Bugler. נבדק ב-2010-12-24.
  19. ↑ "Tapping the Admiral". 28 באוקטובר 2008. נבדק ב-2011-03-23. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ↑ "The Origin of "Taps"?". BreakTheChain.org. 2003-04-18. אורכב מ-המקור ב-2010-12-12. נבדק ב-2011-03-23.
  21. ↑ "The story behind the military song "taps"-Fiction!". Truthorfiction.com. נבדק ב-2011-03-23.
  22. ↑ "Taps". 2005-02-20. אורכב מ-המקור ב-2005-02-20. from Precision Measurement Equipment Laboratories
  23. ↑ "Taps Bugle Call". www.usscouts.org.
  24. ↑ WELCOME TO TAPS BUGLER
  25. ↑ יום הזכרון, באתר mishpahot-hantzaha.mod.gov.il
  26. ↑ תזמורת צה"ל - נעימות ומנגינות לטקסים (באנגלית), 1988-01-01, נבדק ב-2025-05-10
  27. ↑ FLO - 1억 곡을 FLO에서, www.music-flo.com (בקוריאנית)
  28. ↑ פ"מ 38.0116, באתר www.idf.il
  29. ↑ פ"מ 38.0116 - "טקס לוויה צבאית או טקס גילוי מצבה", באתר www.idf.il
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

תרועת אשכבה41099391Q14811107

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תרועת_אשכבה&oldid=3308109"