תרבות של צמיחה (ספר)
תבנית ספר ריקה תרבות של צמיחה: המקורות של הכלכלה המודרנית (A Culture of Growth: The Origins of the Modern Economy) הוא ספר עיון מאת הכלכלן ההיסטורי יואל מוקיר, שיצא לאור בשנת 2016. הספר עוסק בשאלה מדוע המהפכה התעשייתית והצמיחה הכלכלית המתמשכת החלו דווקא באירופה – ובייחוד באנגליה – ולא באזורים אחרים בעולם.
מוקיר טוען כי הגורם המרכזי לכך אינו רק צמיחה בנוסח אדם סמית (התמחות, מסחר) או מוסדות כלכליים שהודגשו על ידי דאגלס נורת' (זכויות קניין, הורדת עלויות עסקה), או בגלל משאבים טבעיים או קולוניאליזם, או גאוגרפיה פר-סה, אלה אלא שינוי תרבותי ואינטלקטואלי עמוק שהתרחש באירופה בין 1500 ל-1700 – המהפכה של הנאורות. שינוי זה יצר את מה שהוא מכנה "תרבות של צמיחה", תרבות שהעריכה ידע, חדשנות, התקדמות טכנולוגית ושיתוף ידע. מוקיר מפתח בספר את המושג שטבע מספר שנים קודם לכן - הנאורות התעשייתית.
לדבריו, תהליכים כמו המהפכה המדעית והפיצול המדיני והדתי המשמעותי באירופה יצרו סביבה שבה רעיונות חדשים יכלו לשגשג גם אם נדחו במקום אחד. אם אינטלקטואל כלשהו הרגיש שהוא מאוים על ידי השלטון או הכנסייה הוא יכול היה בקלות יחסית לעבור למחוז או מדינה אחרת בה היה מוגן. בתוך סביבה זו צמחה קהילה בין-לאומית של מלומדים ומדענים, הידועה בשם רפובליקת המכתבים, ששיתפה ידע, והייתה "שוק רעיונות" ויצרה את התשתית להמהפכה התעשייתית. התמריץ של המלומדים לכתוב לאחרים היה צבירת מוניטין, בעיקר בקרב מלומדים ומכותבים עמיתים. המכתבים היו פומביים ואם הם היו מוצלחים הם הועתקו והופצו למלומדים אחרים. שיתוף המכתבים הוליד יריבות גדולה בין המלומדים וגם סוג של אחווה. המלומדים כמעט לא הכירו ולא נפגשו פיזית זה עם זה, מה שיצר רשת של קשרים רופפים למדי, בתנאים אלה על אנשים היה להוכיח את נכונות דבריהם.
התמריץ להתפרסם בקרב מלומדים אחרים נבע ממספר תמריצים שונים – חלקם פנימיים כמו רצון להגיע לאמת – כאשר אנשים כמו רוברט בויל או אנטוני ואן לוונהוק היו עשירים ורק רצו פרסום. אחרים רצו להתפרסם משום שהדבר סייע להם כלכלית. חלקם הגיעו למשרות כמורים באוניברסיטאות אולם שם השכר היה נמוך יחסית. רובם שאפו לזכות בפטרון עשיר או מלך. אלו "אספו" מלומדים וכן אומנים ומשוררים כדי להגדיל את תהילתם. סיבות נוספות לרצון לאסוף מלומדים כבני חסות היה השימוש בהם כרופאים וכן כמורים לילדי האציל. דוגמאות לפטרונות כאלה כללו את גלילאו, נויטון ודה-קראט. מצד שני בגלל הקלות שבה המלומד היה יכול לעבור למדינה אחרת, המלכים והאצילים לא חשבו לצנזר את בני חסותם האינטלקטואלים.
שלוש הרעיונות המרכזיים שהתחזקו תודות ל"שוק הרעיונות" של תקופת הנאורות היו:[1]
- אמונה בכך שקידמה אנושית היא דבר אפשרי ורצוי – היבט יסודי של הנאורות.
- אמונה (הקשורה בפרנסיס בייקון) בכך שכדאי להשתמש ב"ידע מעשי" בתהליכי ייצור, ולכן יצירת סדר יום חדש למחקר המדעי והיות ידע זה מכשיר בחיזוק הקידמה
- אמונה בעלויות של "המודרניים" על פני "העתיקים" ואיבוד של כבוד עיוור לקאנון הידע מהתקופה הקלאסית.
מוקיר מסיק כי תרבות ומוסדות אלה – ולא רק הגורמים הכלכליים או הפוליטיים – היה התנאי המרכזי לצמיחה כלכלית ארוכת טווח בעולם המודרני. לטענתו ראשית המהפכה התעשייתית – כמו פיתוח מנוע הקיטור או רובים, היו יכולים להסתכם בלא הרבה יותר מאשר שינוי טכנולוגי זמני, שהיה מוביל לצמיחה כלכלית זמנית ואז להתייצבות. אלה שבאירופה שלאחר עידן הנאורות, הצמיחה הכלכלית הלכה וצמחה עוד ועוד. בתחילת המהפכה התעשייתית – בין 1760 ל-1830 התרומה של המדע לשינוי הטכנולוגי, הייתה לפי מוקיר קטנה למדי, שכן רוב ההמצאות פותחו באמצעות ניסוי וטעיה ולא על ידי הבנת החוקים ששלטו במכונות, הידע שנדרש מהממציאים היה קיים כבר בימי ארכימדס. אבל ככל שחלף הזמן השימוש של הפיתוח הטכנולוגי בידע המדעי הלך ותפח. התשתית האינטלקטואלית שהוכנה עוד לפני כן, גרמה לכך שידע מעשי חדש ילך ויצטבר עם התפחות השינוי הטכנולוגי והכלכלי, ודבר זה גרם לשינויים נוספים ולצמיחה כלכלית ארוכת טווח שנמשכת עד היום.
קישורים חיצוניים
- A Culture of Growth: The Origins of the Modern Economy, הספר באתר jstor
- A Culture of Growth: The Origins of the Modern Economy הספר אוניברסיטת סטנפורד
- יואל מוקיר, "Culture of Gowth: Origins of the Modern Economy", הרצאה על הספר, The Europe Center at Stanford University, הרצאה ביוטיוב, 2016
- יואל מוקיר, יואל מוקיר: ראשית המשק המודרני: המהפכה התעשייתית והנאורות, הרצאת בוגן 2024, אוניברסיטת תל אביב
הערות שוליים
- ↑ יואל מוקיר, "Culture of Gowth: Origins of the Modern Economy", הרצאה על הספר, The Europe Center at Stanford University, סרטון יוטיוב, 2016, דקה 31:44 בסרטון
תרבות של צמיחה (ספר)42048198Q136523360