לדלג לתוכן

תר"ש קלע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית

תר"ש קלע 2008 הייתה תוכנית רב-שנתית (תר"ש) בצה"ל שאושרה ב־2004 בימי הרמטכ"ל משה יעלון. התוכנית נבנתה על רקע קיצוץ גדול בתקציב הביטחון, והביאה עימה סגירת יחידות ומערכים רבים.

תכנון התכנית

באפריל 2002, מעט לפני כניסתו של יעלון לתפקיד הרמטכ"ל, החלה בצה"ל עבודת מטה להכנת תר"ש שכונתה "תר"ש 2007". במאי הוקמו צוותי תכנון מטכ"לים בנושאים הבאים: מעגל ראשון, מעגל שני ושלישי, טרור וגרילה וכוח אדם. הצוותים נדרשו לצפות לעשור ולגזור מסקנות לחמישה שנים.[1]

במהלך 2002 החל צה"ל לתכנן תר"ש חדשה לשנים 2003–2007, אך קיצוצים משמעותיים בתקציב הביטחון בשנים 2003 ו־2004 עיכבו את התהליך.[2] במרץ 2003 החליט ראש הממשלה אריאל שרון כי תקציב הביטחון לשנת 2003 יעמוד 36.75 מיליארד ש"ח. בנוסף קבע שרון כי תקציב הביטחו יופחת ב־2004 במיליארד ש"ח ובשנת 2005 במיליארד ש"ח נוספים.[2] בהשוואה לתקציב 2002, קוצץ תקציב צה"ל ב־5.2 מיליארד ש"ח לשנה.[3] ב־2003 קיצץ צה"ל 3.5 מיליארד ש"ח, בשנתיים שלאחר מכן נועד הקיצוץ לגדול במיליארד נוסף בכל שנה, ובשנתיים שלאחר מכן יקוצצו כ־3 מיליארד ש"ח נוספים. הקיצוץ נאמד בכ־20% מסד"כ צה"ל.[4] תוכנית העבודה לשנת 2003 תוכננה להסוף שלא במסגרת תר"ש, ותוכנית העבודה לשנת 2004 תוכננה כשנה ראשונה בתר"ש חדשה, עוד בטרם סוכמה ועודכנה במלואה. במאי 2004 אושרה תוכנית העבודה לשנת 2004 והופצה פקודת העבודה לאותה שנה, וביולי 2004 אושרה ופורסמה תר"ש קלע 2008. תוכניות העבודה השנתיות של צה"ל בשנים 2004–2006 תוכננו בהתאם לתר"ש "קלע 2008".[2]

ביוני 2003 נערכה סדנה במטכ"ל לקביעת תמהיל סד"כ צה"ל. המודל כלל תקציב נתון ושישה תרחישי מלחמה שונים, ונבחן איזו חלופה מספקת את התוצאה הטובה ביותר ברוב התרחישים. על בסיס ששת התרחישים פותחו שלוש חלופות בסיסיות לקביעת העתיד: חלופה המדגישה את חיל האוויר והמענה למעגל שלישי, תוך הפסקת ייצור המרכבה; חלופה של תעדוף יכולות יבשה במעגל ראשון; וחלופה של ירידה מאוזנת בכלל גופי צה"ל.[1]בסדנה הוצגה התפתחות אפשרית של מסגרת תקציב הביטחון בתר"ש, ולפיה יעמוד תקציב הביטחו על סך 35.1 מיליארד ש"ח ב־2004 ועל 34.1 מיליארד ש"ח בשנים 2005–2008. מתאר תקציבי זה ביטא הפחתה מצטברת של כ־26 מיליארד ש"ח בשנים 2004–2008 לעומת תקציב 2002. שלושת החלופות התכנסו לקיצוץ מצטבר בתר"ש בגובה 30 מיליארד ש"ח, 20 מיליארד ש"ח ו־17 מיליארד ש"ח. נקודת העבודה, שנבחרה לבסוף לתר"ש, עמדה על תקציב של 36.5 מיליארד ש"ח לשנה, שביטא קיצוץ מצטבר בסך 15 מיליארד ש"ח לתר"ש; קיצוץ נמוך מהחלופות שנבחנו במסגרת הסדנה והתקציב כולו היה גדול ממקורות התקציב שהיו צפויים לשנים הבאות.[2]

ביולי 2003 הוצגה תר"ש "קלע 2008" בפני ראש הממשלה כהתכנסות לסך מינימום שנתי בהיקף של 36.5 מיליארד ש"ח, שממנו לא ניתן לרדת בהיבט המענה הביטחוני.[2]

בינואר 2004 נחתם הסכם בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון, ולפיו יעמוד תקציב הביטחון לשנת 2004 על 35 מיליארד ש"ח. באפריל 2004 אמר הרמטכ"ל משה יעלון כי ראוי לתכנן על פי מסגרת התקציב הקיימת בצה"ל (35 מיליארד ש"ח), מתוך הנחה שמסגרת זו לא תגדל בעתיד.[2]

ביוני 2004 נערך דיון מטכ"לי בנושא תר"ש "קלע 2008".[2] ב־21 ביוני 2004 אושרה תוכנית בידי יעלון, בתקציב של 36.5 מילארד ש"ח. בפועל עמד התקציב על 35 מיליארד ש"ח. במסגרת אישור התקציב הוקצה לצה"ל 32.4 מיליארד ש"ח, ובמהלך השנה נוספו 2.6 מיליארד ש"ח.[5] באוגוסט 2004 הוצגה תוכנית "קלע 2009" לראש הממשלה.[2]

בניין הכח במסגרת התר"ש

במסגרת התכנית תוכנן לפטר כ־3,000 אנשי קבע (קרוב לעשירית מכוח האדם בצה"ל).[6]

כחלק מהתוכנית הוגדלו גדודי ה־90 (לימים גדודי חטיבת כפיר) בפלוגה נוספת, חמישית, ממחזור אוגוסט 2003. האחריות לגבול ישראל–מצרים הועברה למג"ב עזה שהפך למג"ב רמון, ופלוגות החי"ר הקל "קרקל" הוסבו לגדוד.[7]

ביוני 2004 אישר המטה הכללי של צה"ל את תוכנית לביין כח בת 2.5 מיליארד דולר. חיל האוויר הישראלי קיבל מעל מיליארד ש"ח לסהבת שישה מסוקי קרב מדגם אפאצ'י A ("פתן") לאפאצ'י לונגבאו (אפאצ'י D, "שרף") בהיקף של כ־200 מיליון דולר, השבחת מסוקי יסעור שיוכלו לשרת תקופה של כ־15–20 שנה נוספות, השבחת מטוסי התובלה, בהם C-130 הרקולס, מטוסי מודיעין ותדלוק. מרבית דרישות אגף המודיעין למערכות איסוף מודיעין בהיקף של כ־600 עד 700 מיליון דולר אושרו, בהם לוויינים וכטב"מים. לעומת זאת, זרוע היבשה קיבלה רק כמחצית מדרישותיה, כאשר לזרוע הוקצו כ־500 מיליון דולר, מרביתם עבור פרויקט צבא יבשה דיגיטלי (צי"ד), בהיקף של 300–400 מיליון דולר. בנוסף אושרה השבחת כ–50 M-113 ("זלדה"), רכישת רכבי סיור משוריינים מדגם דינגו בהיקף של 60 מיליון דולר ו־60 מיליון דולר לשדרוג מתקן צאלים, בעוד התכנית להצטיידות בנגמ"ש הקל האמריקאי סטרייקר נדחתה בשנתיים. לחיל הים אושרו כ־350 ש"ח להצטיידות, אך נקבע שייעוד התקציב יקבע בידי מפקד חיל הים שיחליף את מפקד החיל ידידיה יערי מעל שנה לאחר מכן.[8]

בספטמבר 2001 החליטה ממשלת ישראל על מעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. צה"ל התנגד לשינוי, אך ועדה בראשות אלוף עמוס מלכא שפעלה בשנת 2003 עסקה בשינוי מודל הקבע טרם יוחל השינוי על צה"ל. הוועדה הציעה מודלים שונים של שירות בהתאם לדרגה ולתפקיד תוך דיפרנציאציה בין לוחמים ושאינם לוחמים, ביגור גיל הפרישה עד גיל 55 למעט לוחמים שייפרשו בגיל 40–42, ועוד. בינואר 2004 הונהגה הענקת פנסיה צוברת בצה"ל. בתקופה שבין הפרישה בפועל למועד התחלת הענקת הפנסיה הצוברת בגיל 67 הונהגה "פנסיית גישור".[9]

במסגרת התר"ש שונה היחס בין כוחות השדה של צה"ל, וכוחות החי"ר גדלו מכוחוות השריון.[10]

במסגרת התר"ש יצא מערך הפנטום משירות בחיל האוויר במקביל לכניסת הסופה לשירות, והטייסות שהפעילו פנטומים נסגרו (טייסת 201) או הוסבו לסופה (טייסת 119). בנוסף הוצאו משירות מטוסי הערבה,[11][12] צומצם מערכת הקוברה ונסגרה טייסת 161, ומערך המחבט נסגר וגדודי הנ"מ שהפעילו אותו נסגרו.

במז"י נסגרה חטיבת ניהול ההדרכה ואוחדה עם חטיבת תורה ואימונים (תוה"ם) לחטיבת היבשה.[13]

מודל האימונים של יחידות מילואים צומצם ממודל דו־שנתי, בן בשנה אחת אימון מפקדים ובשנייה אימון מלא, למודל תלת־שנתי בו נכללו שנת אימון מלא, שנת אימון גדוד טקטי ושנת תרגיל חטיבתי שלדי.[14]

יחידות שנסגרו

בעקבות התר"ש

התר"ש הופסק ב־2005 עקב קיצוץ נוסף שהביא למחסור בתקציבים וגרם לעבודה על תר"ש חדשה, היא תר"ש קשת.[15] תוכנית זו לא הבשילה לכדי אישור, בין היתר עקב מלחמת לבנון השנייה.

הקיצוץ הרחב במסגרת התוכנית פגע בכשירות צבא היבשה, שהוצגה בביצועיו הנמוכים במלחמת לבנון השנייה.[16]

ב־2007 יזם הרמטכ"ל גבי אשכנזי תר"ש חדשה, היא תר"ש תפן.[17] אשכנזי עצמו היה מעורב בהכנת קלע כסגן הרמטכ"ל, אך בתר"ש זו בוטלו רבים מהשינויים שהונהגו בתר"ש קלע.[18]

בהערכה שבדיעבד טען ראש אג"ת בעת הכנת התוכנית אלוף גיורא איילנד שהתוכנית לא הדגישה כראוי את המוכנות המיידית של צה"ל, ובמקום זאת עסקה ביכולות עתידיות שחלקם הבשילו לאחר מכן על חשבון הכשירות המיידית.[19]

היו שדימו בין תר"ש קלע ותר"שים שביקש הרמטכ"ל בני גנץ, מפקד זרוע היבשה בזמן תר"ש קלע, לקדם בימיו כרמטכ"ל, כשיעלון שימש כשר הביטחון.[20][21]

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 מאיר פינקל, המטכ"ל: כיצד הוא לומד, מתכנן ומתארגן, מודן הוצאה לאור, מערכות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2020, עמ' 76–78
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 סוגיות נבחרות בממשק שבין תהליכי התכנון והתקצוב בצה"ל, דוח שנתי 57א לשנת 2006, מבקר המדינה, עמ' 29–30
  3. ↑ אמיר אורן, המטכ"ל: הפסקת האש וההתנערות הפלשתינית מטרור - ניצחון ישראלי, באתר הארץ, 3 ביוני 2003
  4. ↑ פליקס פריש, מערכת הביטחון: הדרישה לקיצוץ נוסף בתקציב - מסוכנת, באתר ynet, 30 ביולי 2003
  5. ↑ פליקס פריש, ‏ה"ל גיבש תכנית העבודה ל-5 השנים הקרובות בהיקף 36.5 מיליארד ש', באתר גלובס, 21 ביוני 2004
  6. ↑ אמנון ברזילי, בעקבות הקיצוץ,מהפך בצבא היבשה: פחות כוחות, יותר אמצעים מתוחכמים, באתר הארץ, 6 בינואר 2004
  7. ↑ לקחי המלחמה בעיראק: מערך החי"ר יתוגבר וגדודיו בשטחים יוגדלו, באתר הארץ, 29 ביולי 2003
  8. ↑ אמנון ברזילי, בצה"ל הוחלט: משקיעים באוויר ובמודיעין, לא בנגמ"שים חדשים, באתר הארץ, 30 ביוני 2004
  9. ↑ תא"ל (מיל') מאיר פינקל, ״שלד הצבא״ נחלש. משבר קצונת הקבע החמוּר בצה"ל - תא"ל (מיל׳) ד"ר מאיר פינקל, באתר צה"ל, 17 בנובמבר 2024
  10. ↑ אלכס פישמן, צה"ל משנה פניו: האג'נדה הביטחונית בדרך לקלפי, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, ‏ינואר 2006
  11. ↑ מטוסי הערבה בחיל האויר, באתר "מרקיע שחקים"
  12. ↑ פליקס פריש, ‏חיה"א ייפרד מהמטוס הישראלי הראשון - הערבה, באתר גלובס, 1 ביולי 2004
  13. ↑ מאיר פינקל, מפקדות היבשה, מודן, מרכז דדו ומשרד הביטחון, 2023, עמ' 116
  14. ↑ מאיר פינקל, מפקדות היבשה, מודן, מרכז דדו ומדרד הביטחון, 2023, עמ' 62
  15. ↑ מאיר פינקל, בין הערכה להשפעה על המציאות, המרכז למורשת המודיעין ומרכז דדו, ניסן, תשפ"ב, אפריל 2022, עמ' 6
  16. ↑ גל פרל פינקל, נדרשת תנופה ליבשה, מבט על, גיליון 1344, 6 ביולי 2020, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  17. ↑ רא"ל גדי איזנקוט, ‏תר"ש "גדעון": "גדעון" - למה ואיך?, מערכות 471, 2017
  18. ↑ קצין איסוף: שלוש השנים הרזות של צה"ל, באתר וואלה‏, 11 ביולי 2013
  19. ↑ גיורא איילנד, לא נרדם בלילות, תל אביב: ידיעות ספרים, 2018, עמ' 324
  20. ↑ צה"ל חוזר ל-2006?, באתר "IsraelDefense‏", 6 בדצמבר 2014
  21. ↑ נמ"ר, נמ"ר: לכישלון אבות רבים, באתר "IsraelDefense‏", 9 בדצמבר 2014

תר"ש קלע43328393Q139255897

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תר%22ש_קלע&oldid=3761439"