תלמוד שטיינזלץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמוד מתלמוד שטיינזלץ
חמש מהדורות של תלמוד שטיינזלץ

תלמוד שטיינזלץ הוא מהדורה של התלמוד הבבלי בעריכת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ). התלמוד במהדורה זו מנוקד, מפוסק, מחולק לפסקאות, ובנוסף לפירושים המקובלים (רש"י ותוספות) נכללים בו תרגום של התלמוד מארמית לעברית בתוספת מבואות, הסברים קלים, סיכומים, ביוגרפיות של חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות ועוד. החיבור ספג ביקורת קשה של הרב שך ועוד אך זכה לפופולריות בציבור הציוני-דתי. למהדורת התלמוד הבבלי נוספה מהדורה של מסכת פאה מהתלמוד הירושלמי.

מבנה המהדורה

תלמוד שטיינזלץ כולל את התלמוד כשהוא מנוקד מפוסק ומחולק לפסקאות כשבצד הפנימי של העמוד מודפס רש"י כמקובל והתוספות נדחק לשולי העמוד. בצד החיצוני מודפס הביאור של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ. באור בלשון עכשוית וברורה בנוי בצורת סיכום של השקלא וטריא של הגמרא. מטרת הפרוש הוא "לתת מכשיר בידי הרוצים ללמוד את התלמוד ואינם מסתפקים בלימוד שטחי בלבד – להבין את עולם התלמוד ולהכירו קירבה יתרה, גם אם לא היתה להם כמעט כל הכנה מוקדמת. פירוש זה כולל, למעשה, בתוכו את רובה המכריע של הספרות הפרשנית של התלמוד, וכל דבר חשוב שצריך ל"עיקר פשוטו" מצא את מקומו בפירוש זה, בצורה זו או אחרת." הפרוש מבוסס על תרגום מילולי של כלל המילים הארמיות בתלמוד, פירוט והרחבה של ההקשרים המקוצרים. ורוב פרושי הפשט.

החלוקה והעימוד מתבססים על החלוקה המקובלת של התלמוד, אך המקום הנדרש לניקוד לפיסוק ולפירוש הנוסף הביאו לפיצולו של כל עמוד לשני עמודים. בנוסף לכך, פירוש התוספות מודפס בגופן רגיל, ולא בכתב רש"י. התלמוד מודפס בשני גדלים, שתוכנם זהה, והם נבדלים רק בגודל הגופנים.

בנוסף יצאה לאור מהדורת שטיינזלץ-וילנא, שבה מופיע עמוד של ש"ס וילנא (בצורתו המקובלת, ללא ניקוד וללא פיסוק) ולצדו עמוד עם הפירוש של הרב שטיינזלץ.

הוצאה לאור

התלמוד יוצא לאור בהוצאת "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" שאותו הקים הרב שטיינזלץ בשנת 1965. ההוצאה לאור נעשתה בהדרגה, כרך אחר כרך, והסתיימה בשנת תשע"א 2010. במסגרת ההוצאה לאור, יצאו 44 כרכים, הכוללים את כל מסכתות התלמוד הבבלי; וכן מסכת פאה מהתלמוד הירושלמי. בשנת תשע"ד 2013, יצא לאור פירוש על מסכת שקלים מהתלמוד הירושלמי. בשנת 2004 יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי סדרה של תקליטורים (בפורמט PDF).

מסכת ברכות של תלמוד שטיינזלץ נכללה בתחילת 2008, כנציגה של התלמוד הבבלי, בסדרת "עם הספר" של הוצאת ידיעות אחרונות.

בשנת 2010 עברה הוצאתו לאור של תלמוד שטיינזלץ בגרסאותיו השונות להוצאת קורן. במהלך השנים תורגמו המהדורות המפורשות לשפות רבות, מהלך שהואץ עם החלפת ההוצאה לאור. בין השפות שאליהן תורגם תלמוד שטיינזלץ: אנגלית, צרפתית, יפנית, קוריאנית ועוד.

ההתייחסות למהדורת שטיינזלץ

על פי עדותו של הרב אבן-ישראל, את הרעיון וההדרכה לצורת הדפסת תלמוד שטיינזלץ קיבל מרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד[1].

למהדורת שטיינזלץ הסכמות מגדולי הרבנים, ובהם הרב משה פיינשטיין[2][3], הרב עובדיה יוסף[דרוש מקור], האדמו"ר מערלוי[דרוש מקור], הרב מאיר מאזוז[4], הרב זלמן מלמד[5] ועוד. הרב פיינשטיין כתב בהסכמתו:

בשמחה ראיתי הפירוש החשוב של הרב הגאון מוהר"ר עדין שטיינזלץ שליט"א מעיה"ק ירושלים, על מסכתות ביצה ור"ה... נוסף לעוד כמה חלקים, הם באמת עבודה גדולה, שיכולים להיות לתועלת לא רק לאלו שכבר מורגלים בלמוד הגמרא, ורוצים להעמק יותר, אלא גם לאלו שמתחילים ללמוד, להדריכם בדרכי התורה איך להבין ולהעמיק בים התלמוד.

מאידך, שורה ארוכה של רבנים, בראשם הרב יעקב ישראל קניבסקי הרב אלעזר מנחם מן שך[6] הרב שמואל הלוי וואזנר, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב חיים קניבסקי, הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, הרב נסים קרליץ, הרב שמעון בעדני, הרב חיים פנחס שיינברג, הרב חיים קרייזווירטה , הרב אליעזר יהודה ולדנברג וכן הבד"ץ של העדה החרדית, יצאו בחריפות כנגד מהדורת שטיינזלץ, מטעמים שונים. הרב שך התנגד באופן כללי למהדורות הכוללות ביאורים חדשים לתלמוד, כמו כן התנגד לתרגום התלמוד לעברית מודרנית, ואף יצא נגד ניסיונות אחרים לביאורים כאלה. לדבריו, על ידי הלימוד של התלמוד המבואר שטיינזלץ "סר כל זיק של קדושה ואמונה", והדבר יביא לשכחת התלמוד.

ובאמת שעל ידי לימוד זה סר כל זיק של קדושה ואמונה. שמעמיד הש"ס כספר חוקים וכחמת הגויים רח"ל, ופשוט שבדרך זה יגרם ח"ו שכחת התורה. ואל יטעון מי שטוען שעי"ז יתמעטו הלומדים, כי מחובתינו לשמור על פך שמן הטהור בטהרתה, ולא על הריבוי האינו טהור, ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. ותדעו כי עד מלפני כמה שבועות לא ידעתי מכל זה, וכשראיתי כמה מחיבוריו דוגמת ספר אישים במקרא ונשים במקרא וכו' וכן חיבורו התלמוד לכל, נזדעזתי, ואומר אני בלב שלם שיש בהם דברי מינות ואפיקורסות וחילול כבוד התורה, ומעיז לדבר בזלזול נורא על האבות הקדושים התנאים והאמוראים, אשר אין לנו כלל תפיסה בגודל מדריגתם והשגתם. וצר לי מאד שאני צריך לזעוק, אבל לדעתי ספריו צריכים גניזה, ואסור ללמוד ולעיין בהם ולהכניסם לביהמ"ד. והירא דבר ה' ישמור נפשו מלהחזיקם בביתו.

כמו כן, התעוררה התנגדות בעקבות התבטאויות של הרב שטיינזלץ בספריו, כגון כינויה של רחל אמנו בכינוי משפיל, תוך השוואות מערכות היחסים של אבות האומה להתנהלות רחובית פרוצה. בתגובה אמר הרב אבן-ישראל כי ההתנגדות לספריו היא "חלק מהמאבק נגד חב"ד"[7] ובהזדמנות אחרת הודה שיש בעיות בספרים אלו, וטען שלא נערכו על ידו, ואף התחייב לתקן את הבעיות[8], אך בפועל ספרים אלו לא תוקנו.

בציבור החרדי הליטאי לא מקובל להשתמש במהדורה, עם זאת מהדורות מאוחרות המשלבות פירושים על הגמרא בין הדפים במתכונת דומה (כגון ש"ס שוטנשטיין ומהדורת מתיבתא) התקבלו מאד הן בציבור החרדי והן בציבור הדתי-ציוני.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרבי מחב"ד על צורת הדף של תלמוד "שטיינזלץ" יוטיוב.
  2. ^ http://www.korenpub.com/HE/criticalPraise/talmud/talmud/9789653014800/212
  3. ^ צילום סרוק שלה ניתן לראות כאן http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=1&topic_id=2643482&forum_id=19616
  4. ^ http://www.ykr.org.il/modules/Ask/answer/1437
  5. ^ http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=20902
  6. ^ המכתבים התפרסמו בעיתון יתד נאמן יום שישי י' באב תשמ"ט 11/6/1989
  7. ^ יצחק טסלר, הרב שטיינזלץ על הרבי מלובביץ': "המפקד נעדר, והחסידים ממשיכים לפעול", באתר ynet, 15 ביולי 2014‬.
  8. ^ איתן לוין, הרב שטיינזלץ: "בספרי שלטו ידי זרים", מעריב, 2 באוגוסט 1989
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23922974תלמוד שטיינזלץ

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תלמוד_שטיינזלץ&oldid=2634645"