תבנית:טבלת E100-E199
מראה
| E100–E199 (צבעים) | |||
|---|---|---|---|
| מספר E | שם | שימוש | הערות |
| E100 | כורכומין, כורכום | צבע מאכל (צהוב - כתום) טבעי | צבע מאכל טבעי מצמח הכורכום. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E101 | ריבופלאבין (ויטמין B2), בעבר כונה ויטמין G | צבע מאכל צהוב- כתום טבעי | מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E101a | ריבופלאבין-5-פוספט | צבע מאכל צהוב- כתום | מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E102 | טרטרזין (FD&C צהוב 5) | צבע מאכל צהוב | צבע מאכל מלאכותי, שייך לקבוצת AZO המופקים מפחם. הטרטרזין הוא חומר המעורר תגובות אלרגיות אצל הרבה אנשים ונאסר לשימוש בנורווגיה ואוסטריה. בארצות הברית נקרא צהוב מס' 5. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E103 | אלקנין (Alkannin) | צבע מאכל זהוב | צבע מאכל צהוב מלאכותי. נאסר לשימוש בישראל[1], ארצות הברית ואירופה.[דרוש מקור] |
| E104 | קווינולין צהוב | צבע מאכל צהוב-ירוק המבוסס על "זפת פחם". | בבריטניה הומלץ שלא להשתמש בו, נאסר לשימוש בארצות הברית, אוסטרליה, נורווגיה ויפן. עלול לעורר תגובה אלרגית.[דרוש מקור] מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E105 | צהוב מהיר AB (Fast Yellow AB) | צבע מאכל צהוב | אסור בשימוש בישראל[1], ארצות הברית ואירופה.[דרוש מקור] |
| E106 | ריבופלבין-5-נתרן זרחתי (Flavin mononucleotide) | צבע מאכל צהוב | אסור בשימוש בישראל[1]. מבוסס על עיבוד של ויטמין B2. נמצא בשימוש במזון תינוקות, ריבות ומוצרי חלב. |
| E107 | צהוב 2G | צבע מאכל צהוב | צבע מאכל צהוב המבוסס על "זפת פחם". נאסר לשימוש במספר רב של מדינות, בהן ישראל[1], וקיימת הצעה לאסור אותו לחלוטין בכל אירופה. |
| E110 | צהוב סנסט FCF (צהוב-כתום S, צהוב FD&C 6) | צבע מאכל צהוב-כתום | צבע מאכל נפוץ במיוחד במספר רב של מאכלים ומסוכן לבריאות[דרוש מקור], המבוסס על "זפת פחם". מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E111 | כתום GGN | צבע מאכל כתום | אסור לשימוש בישראל[1], ארצות הברית ואירופה. |
| E120 | חומצה כרמינית (אדום טבעי 4), כרמין | צבע מאכל אדום | צבע מאכל המופק ממין של כנימות מגן - כנימת קוצ'יניל. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E121 | אדום תפוז 2 | צבע מאכל אדום כהה | אסור לשימוש במזון.[1] משמש לצביעת קליפות הדרים. |
| E122 | אזורובין (קרמואיזין) | צבע מאכל אדום - חום | נאסר לשימוש בקנדה, יפן, שוודיה וארצות הברית.[דרוש מקור] מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E123 | אמרנת (FD&C אדום 2) | צבע מאכל אדום - כהה | נאסר לשימוש בארצות הברית ונורווגיה.[דרוש מקור] מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. אסור לשיווק כצבע מאכל לשימוש ביתי. |
| E124 | Ponceau 4R (קוצ'יניל אדום A, שני בוהק 4R) | צבע מאכל אדום | נאסר לשימוש בארצות הברית ונורווגיה[דרוש מקור]. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E125 | Ponceau SX, סגול GN | צבע מאכל אדום | נאסר לשימוש בישראל[1] ארצות הברית ואירופה[דרוש מקור]. |
| E126 | Ponceau 6R | צבע מאכל אדום | בטוח לשימוש[דרוש מקור] אינו מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E127 | אריתרוזין (FD&C אדום 3) | צבע מאכל אדום | צבע מאכל אדום-ורוד המבוסס על "זפת פחם". נאסר לשימוש בנורווגיה וארצות הברית. חשוד כמשפיע על בלוטת התריס[דרוש מקור]. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. אסור לשיווק כצבע מאכל לשימוש ביתי. |
| E128 | אדום 2G | צבע מאכל אדום | נאסר לשימוש במספר רב של מדינות ובהן ישראל[1]. יש חשד שמפריע ליצירת ההמוגלובין בדם.[דרוש מקור] |
| E129 | אדום אלורה AC (FD&C אדום 40) | צבע מאכל אדום | מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E130 | אינדנתרין כחול RS | צבע מאכל כחול | |
| E131 | פטנט כחול V | צבע מאכל כחול כהה | מבוסס על "זפת פחם". מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. אסור בשימוש במספר מדינות[2]. |
| E132 | אינדיגו כרמין, FD&C כחול 2 | צבע מאכל אינדיגו | על בסיס "זפת פחם". נאסר לשימוש בנורווגיה.[דרוש מקור] מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E133 | כחול בוהק FCF (FD&C כחול 1) | צבע מאכל כחול-אדום | צבע בו משתמשים לעיתים קרובות בשילוב עם טרטרזין כדי לקבל צבע ירוק. נאסר לשימוש בארגנטינה, בולגריה, צ'כיה, צרפת, איטליה, טורקיה ומספר מדינות נוספות[דרוש מקור]. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E140 | כלורופילים וכלורפילינים: (i) כלורפילים (ii) כלורפילינים | צבע מאכל ירוק | מתפרק מהר ולכן לרוב לא נמצא בשימוש[דרוש מקור]. מופיעים ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E141 | תרכובות נחושת של כלורופילים וכלורפילינים (i) תרכובות נחושת של כלורפילים (ii) תרכובות נחושת של כלורפילינים | צבע מאכל ירוק | נוצר על ידי החלפת המגנזיום בכלורופיל בנחושת. על ידי כך מתקבל צבע יציב יותר מהכלורופיל. נחשב לצבע מאכל טבעי. מופיעים ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E142 | ירוק S | צבע מאכל ירוק | נאסר לשימוש בקנדה, פינלנד, יפן, נורווגיה, שוודיה וארצות הברית[דרוש מקור]. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E143 | ירוק מהיר FCF (FD&C ירוק 3) | צבע מאכל ירוק-כחול | |
| E150a | קרמל | צבע מאכל | אחד מצבעי המאכל הנפוצים ביותר בשימוש. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E150b | קרמל סולפיט | צבע מאכל חום כהה או שחור | נוצר כתוצאה מחימום סוכר בנוכחות סולפיטים. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E150c | קרמל אמוניה | צבע מאכל | עלול לגרום לכאבי ראש ולבעיות בריאות[דרוש מקור]. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E150d | קרמל סולפיט אמוניה | צבע מאכל | מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E151 | שחור PN, שחור בוהק BN | צבע מאכל | צבע מאכל סינתטי שחור-ארגמן על בסיס "זפת פחם". נאסר לשימוש בקנדה, פינלנד, יפן, נורווגיה וארצות הברית[דרוש מקור]. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E152 | שחור 7984 | צבע מאכל | |
| E153 | פחמן שחור | צבע מאכל שחור | נאסר לשימוש בארצות הברית. חשוד כמסרטן[דרוש מקור]. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E154 | חום FK (חום קיפר) | צבע מאכל חום | נאסר לשימוש בהרבה מאוד מדינות כולל בישראל[1], כמעט כל מדינות אירופה, קנדה וארצות הברית [דרוש מקור]. |
| E155 | חום HT (חום שוקולד HT) | צבע מאכל חום | על בסיס "זפת פחם". נאסר לשימוש במדינות רבות[דרוש מקור]. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E160a | אלפא-קרוטן, בטא-קרוטן, גמא-קרוטן | צבע מאכל | צבעי מאכל טבעים המופקים מגזר, אם כי ניתן ליצור אותו גם באופן סינתטי. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E160b | אנאטו, ביקסין (אנ'), נורביקסין | צבע מאכל | צבע מאכל טבעי בגוונים הנעים בין צהוב לאדום. מופק מפרי שיח ה־Bixa orellana. מופיעים ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. מוגבלים בשימוש במזונות מסוימים. האנאטו אסור גם לשיווק כצבע מאכל לשימוש ביתי. |
| E160c | תמצית פפריקה, קפסנתין, קפסורובין | צבע מאכל | צבע מאכל טבעי בגוון אדום המופק מפפריקה. מופיעים ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E160d | ליקופן | צבע מאכל | צבע מאכל טבעי בגוון אדום המופק מעגבניות. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E160e | אפוקארטנאל (חומצה בטה-אפו-8-קרונטנית Beta-apo-8'-carotenal) (C 30) | צבע מאכל | מופק מתרד ומפירות הדר. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E160f | אתיל אסטרי של חומצה בטה-אפו-8-קרונטנית (Ethyl ester of beta-apo-8'-carotenic acid) (C 30) | צבע מאכל | צבע מאכל מלאכותי בגוון כתום-אדום המופק מצבע מאכל E160e. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E161a | פלבוקסנתין | צבע מאכל צהוב זהוב | |
| E161b | לוטאין | צבע מאכל, נוגד חמצון | צבע מאכל טבעי בגוון צהוב-כתום. נוגד חמצון ממשפחת הקרוטנואידים. מופק מירקות ירוקים, כתומים וצהובים. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E161c | קריפטוקסנתין | צבע מאכל | |
| E161d | רוביקסנתין | צבע מאכל | |
| E161e | ויולקסנתין | צבע מאכל | |
| E161f | רודוקסנתין | צבע מאכל | |
| E161g | קנתקסנתין | צבע מאכל | מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. אסור לשיווק כצבע מאכל לשימוש ביתי. |
| E161h | זיאקסנתין | צבע מאכל | |
| E161i | סיטרנקסנתין | צבע מאכל | |
| E161j | אסטרקסנתין | צבע מאכל | |
| E162 | אדום סלק, בטנין | צבע מאכל | צבע אדום טבעי המופק מסלק. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E163 | אנתוציאנינים | צבע מאכל | צבע מאכל טבעי המופק מכרוב סגול, ענבים או גזר שחור. צבעו משתנה ותלוי ברמת החומציות בסביבתו, בין אדום בסביבה חומצית לכחול בסביבה בסיסית. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E170 | סידן פחמתי, גיר | צבע מאכל | משמש להענקת צבע לבן למאכלים ומשקאות. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E171 | דו־תחמוצת הטיטניום (טיטניום דו תחמוצתי) | צבע מאכל לבן | נאסר לשימוש בגרמניה[דרוש מקור].[דרושה הבהרה] |
| E172 | תחמוצות ברזל והידרוקסידים | צבע מאכל | צבע מאכל שצבעו נע בין צהוב לכתום, אדום ואף שחור. נאסר לשימוש בגרמניה[דרוש מקור]. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E173 | אלומיניום | צבע מאכל | מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. אסור לשיווק כצבע מאכל לשימוש ביתי. |
| E174 | כסף | צבע מאכל | חשוד כמסרטן[דרוש מקור]. מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E175 | זהב | צבע מאכל | מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. |
| E180 | פיגמנט רובין, ליתול רובין BK | צבע מאכל | מופיע ברשימת צבעי המאכל המותרים לשימוש במזון בישראל[1]. אסור לשיווק כצבע מאכל לשימוש ביתי. |
| E181 | טאנין | צבע מאכל | |
| E182 | אורצאין, Orchil | צבע מאכל | |
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 1.14 1.15 1.16 1.17 1.18 1.19 1.20 1.21 1.22 1.23 1.24 1.25 1.26 1.27 1.28 1.29 1.30 1.31 1.32 1.33 1.34 1.35 1.36 1.37 1.38 1.39 1.40 1.41 1.42 1.43 1.44 1.45 1.46 1.47 1.48 1.49 1.50 רשימת תוספי מזון על-פי תקנות בריאות הציבור התשס"א - 2001 מהדורה מעודכנת - אוגוסט 2022 באתר משרד הבריאות
- ↑ F. McNeill, Adverse reactions to patent blue V dye – The NEW START and ALMANAC experience 36, 2010-04, עמ' 399–403 doi: 10.1016/j.ejso.2009.10.007