תאגיד השידור השוודי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Sveriges Television
פרטי הערוץ
מדינה שוודיהשוודיה שוודיה
סוג ציבורי
תאריך השקה

4 בספטמבר 1956 (בשם Sveriges Radio TV);

1979 (בשם SVT)
שפה שוודית
https://www.svt.se/

+Sveriges Television (נקרא גם SVT) הוא גוף השידור הציבורי הלאומי של שוודיה. תאגיד השידור השוודי ממומן מאגרת טלוויזיה שמשלמים כל בעלי מקלטי הטלוויזיה בשוודיה; גובה האגרה נקבע בידי הריקסדאג. תאגיד השידור הציבורי השוודי הוא חברה ציבורית מוגבלת, וניתן לתארו כארגון אוטונומי חופשי למחצה. יחד עם שני ארגוני השידור האחרים בשוודיה, Sveriges Radio ו-Sveriges Utbildningsradio, הוא אחראי על השידור הציבורי של שוודיה.

SVT שמר על מונופול בשידור היבשתי מתחילתו ב-1956 עד תחילת שידורי ערוץ הטלוויזיה המסחרי הראשון בשוודיה, TV4 ב-1992, ובמשך 36 שנים ערוצי הטלוויזיה היחידים בשוודיה בשידור היבשתי היו בבעלותו. לתאגיד היה גם מונופול בתחום הטלוויזיה באופן כללי, עד עליית הערוץ TV3 לאוויר בשנת 1987. כיום SVT היא עדיין רשת הטלוויזיה הגדולה ביותר בשוודיה, עם קהל של 36.4% מנתח הצפייה בשוודיה. האנה סטאר מכהנת כמנכ"ל הערוץ משנת 2014.

היסטוריה

כאשר הרדיו החל לשדר בשוודיה בשנות ה-20 של המאה ה-20, בחרה הממשלה ליצור ארגון בסגנון דומה לזה של BBC. ארגון הרדיו הציבורי קיבל מונופול על שידורי הרדיו. החברה אורגנה כחברה ציבורית מוגבלת, Radiotjänst, בבעלות העיתונות (60%) ותעשיית הרדיו (40%). המדינה שידרה את הרדיו דרך הטלגרף. ביוני 1954 החלו שידורי הטלוויזיה בשוודיה.

התחלה

ב-1956 החליט הריקסדאג באופן רשמי ששידורי הטלוויזיה יחלו. ב-4 בספטמבר 1956 הושקו שידורי הטלוויזיה הסדירים בשוודיה בידי שירות הרדיו.

ב-1957 החלו בשוודיה שידורים יומיים ושירות הרדיו שינה את שמו ל-"Sveriges Radio" בשיתוף האספה הכללית השנתית באוקטובר. במקביל לשינוי השם, שונה אופן הבעלות על הארגון - ארגונים שייצגו את הציבור הכללי בשוודיה זכו לייצוג של 40%, עסקים פרטיים החזיקו ב-20% והעיתונאים החזיקו ב-40% נוספים. ב-1967 שונה שוב אופן הייצוג ל-60% לציבור, וחלק העיתונות צומצם ל-20%.

מונדיאל 1958 נתפס לעיתים קרובות כאירוע שהביא לפריצת הטלוויזיה בשוודיה. לאחר שידור גביע העולם עלתה התוכנית 10,000-krone שהמטרה בה הייתה לזכות במקלט טלוויזיה. תוכנית החדשות הראשונה שודרה ב-2 בספטמבר 1958.

שירות הרדיו השוודי היה ממקימי איגוד השידור האירופי בשנת 1950. האירוויזיון הראשון בשוודיה נערך ב-1 ביוני 1958. ב-1 באוקטובר 1959 הוקם ארגון "חזון הצפון" בשיתוף פעולה עם ארגוני השידור הבאים: DR בדנמרק, NRK הנורווגי ו-YLE הפיני.

תחילת שידורי TV2

דיון בנושא ערוץ טלוויזיה שני התרחש לכל אורך שנות ה-60. כתוצאה מכך, TV2 החל לשדר ב-5 בדצמבר 1969 במסגרת שירות הרדיו, אך בין שני הערוצים התרחשה תחרות ערה. במקביל, שתי תוכניות פרשנות חדשות הושקו: "עכשיו" ב-TV1 ו-"דיווח" ב-TV2.

1972 הייתה שנה שכללה שינויים נוספים. תוכנית החדשות של TV2 קמה לתחייה וחברת החדשות של שירות הרדיו החלה לשדר את מהדורת החדשות בשני הערוצים במקביל. המהדורה העיקרית שודרה ב-19:30 ושידורים קצרים יותר היו בשעות 18:00 ו-21:00. מהדורה זו שודרה במקביל משך עשרות שנים.

שידורי ניסיון בצבע התרחשו בשנת 1966. ב-1970 החלו שידורים בצבע באופן מלא. שוודיה בחרה להצטרף לתקן הטלוויזיה הצבעונית PAL האירופי. בשנת 1978 החל שידור הטלטקסט בשוודיה. ב-12 במרץ 1979 שודרה התוכנית הראשונה ללקויי שמיעה: יצירות אומנות מספרות. שם ערוץ הטלטקסט שונה ב-1995 ל-SVT Text.

הקמת SVT

בשנת 1978 החליט הפרלמנט השוודי כי שירות הרדיו יוותר על שידורי הטלוויזיה שלו, שיעברו לידי ארגון חדש.[1] החלוקה אכן בוצעה ב-1979.

השינוי נגרם בשל הרצון לבזר סמכויות ולהבטיח גיוון בתוכן. בפרלמנט רצו שהגיוון יגרום לרדיו להשתפר ולצאת מצילה של הטלוויזיה.

ב-1987 שינה SVT את אופי שידוריו, כאשר TV1 הפך לערוץ מבוסס על תוכן מסטוקהולם, ואילו תוכן מחוצה לה עבר לשידור ב-TV2, שכונה גם "ערוץ שוודיה".

ב-14 בנובמבר 1988 שונתה האיכות הטכנית של השידורים, כאשר השידורים עברו לתקן NICAM. באותה שנה, TV4 החל לשדר בשוודיה, ו-SVT החל לשדר בדרום פינלנד, הערוץ נקרא בהמשך SVT World.

תחילת התחרות

עד סוף שנות ה-80, ערוצים TV1 ו-TV2 היו היחידים שהציבור השוודי יכול היה לצפות בהם על פי חוק, למעט אלו שהתגוררו בקרבת הגבול עם מדינות שכנות, ויכלו לקלוט שידורים מהן. במחצית השנייה של שנות ה-80 החלו רשתות הטלוויזיה בכבלים להתרחב בשוודיה, והמחוברים קיבלו סוף-סוף הזדמנות לצפות בערוצים לווייניים זרים רבים. ביניהם ערוצים סקיי ניוז הבריטי, BBC Prime, ערוץ NBC Europe, ערוץ יורוספורט ו-MTV.

ב-31 בדצמבר 1987 עלה לאוויר הערוץ הסקנדינבי TV3, שמומן מפרסום ושידר מלונדון. אולם הערוץ לא מצא חן בקרב הממשלה הסוציאל-דמוקרטית, ובוצעו כמה ניסיונות לאסור את השידורים באמצעות שינויי חקיקה ואף איסור על שימוש בצלחת לוויין. לפיכך, המונופול של SVT בטלוויזיה השוודית הופסק הלכה למעשה, אף שבתחילה הערוץ הגיע רק לחלק קטן ממשקי הבית השוודיים. בעקבות תחילת שידורי הערוץ, החל דיון בנושא שידור פרסומות בטלוויזיה היבשתית. ההצעה שנדונה עסקה במתן אפשרות לערוץ TV2 לשדר פרסומות, אך בסופו של דבר הוחלט להקצות תדר לערוץ חדש לחלוטין, הוא ערוץ TV4 שבשנת 1991 החל לשדר ברשת הארצית ולאחר מספר שנים נוספות, הפך לפופולרי יותר מ-TV1 ו-TV2, בעיקר הודות לשעשועון "בינגולוטו" שמשך את רוב הקהל השוודי בשנות ה-90.

במהלך שנות ה-90 אורגנו שוב ושוב ארגוני השידור הציבוריים בשוודיה כמה פעמים. ב-1992 החליט הריקסדאג כי יש לסגור את שירות הרדיו השוודי. SR, UR ו-SVT הפכו לשלוש חברות עצמאיות לחלוטין. בשנים 1994–1996 כל אחת מהן הייתה בבעלות קרן, עד שבשנת 1996 הוחלט כי שלוש החברות חייבות להיות בבעלות קרן משותפת.

ארגון מחדש התבצע בתוך SVT ומ-1 בינואר 1996 הופסק אופן שידור הערוצים TV1 ו-TV2, ושמם שונה ל-SVT1 ו-SVT2 בהתאמה. בחודש ספטמבר 1997 העונה הראשונה של משלחת רובינזון שודרה והייתה לאחת ההצלחות הגדולות של SVT עד אז.

ערוצי נישה בטלוויזיה הדיגיטלית

ב-1 באפריל 1999 החל SVT1 לשדר ברשת הארצית הדיגיטלית החדשה. ערוץ החדשות הדיגיטלי SVT24 החל לשדר ב-15 במרץ, ואחריו חמישה ערוצים דיגיטליים נוספים.

ב-26 ביוני 2001 שודרה התוכנית הראשונה בשידור חי בערוץ SVT1 בפס רחב ברשת הדיגיטלית היבשתית. בתחילת שנת 2002 הערוצים האזוריים בוטלו והוחלפו ב-14 בינואר 2002 בידי SVT Extra. בשנת 2003 השיקה SVT שני ערוצים דיגיטליים חדשים: ערוץ SVT Barnkanalen לילדים ו-24.

לקראת סוף שנת 2003 בוצע רה-ארגון בתאגיד SVT מסיבות כלכליות. במסגרת הארגון מחדש הפקות המקור נחתכו ועברו להפקה בסטוקהולם, גטבורג, מאלמו ועוד, אך לא בכל הארץ כמו שהיה קודם לכן, גם בפריפריה.

תוכניות

חדשות ואקטואליה

תוכניות חדשות

תוכניות חדשות הן חלק חשוב משידורי SVT. ל-SVT שתי תוכניות חדשות עיקריות מאז 1972: "רפורט" ו"אקטואלט" ("דו"ח" ו"אקטואליה" בהתאמה). שתי התוכניות היו שונות לחלוטין והשתייכו לארגונים שונים, מה שיצר כיסוי כפול של אירועים. לאחר כמה שיתופי פעולה בשנות ה-90 הן הורשו להתמזג בשנת 2000 עם SVT24 החדש שהחל לשדר כדי להקים ארגון חדשות אחד. שמות התוכניות נשמרו אם כי "רפורט" הפכה למהדורה העיקרית, ואילו "אקטואלט" הפכה למגזין יומי החל מסתיו 2007.

SVT מספק תוכניות חדשות בשפות מיעוטים שונות: בשפת הסימנים השוודית, יחד עם שידורים משותפים עם NRK (ארגון השידור הציבורי הנורווגי) ו-YLE (ארגון השידור הציבורי הפיני).

על פי סקר שנערך במאי 2018 תאגיד השידור השוודי נתפש כאמין ביותר בשוודיה, עם 90% שציינו כי הם מאמינים לשידוריו.[2]

מעמד פוליטי

כמו במקומות רבים ברחבי העולם, היו שמתחו ביקורת על שידורי החדשות כעל מוטים לטובת השמאל הפוליטי בשוודיה. טענה זו התבססה על כך שלפי מכון SOM באוניברסיטת גטבורג, מספר לא פרופורציונלי של עיתונאים תמך במפלגות הסוציאליסטיות, לעומת מיעוט שתמך במפלגות השמרניות הליברליות או מפלגות המרכז בהשוואה לציבור השוודי.

ב-1999 33% מהעיתונאים ב-SVT או SR (שירות הרדיו השוודי) תמכו במפלגות השמאל, כמות זהה בערך כמו בשידור המסחרי והעיתונות הכתובה, אך באופן משמעותי יותר מאשר בציבור הרחב, שם 15% תמכו במפלגות השמאל. עם זאת, במחקר הגיעו למסקנה כי לדעות הפוליטיות הפרטיות של העיתונאים השפעה מועטה על עבודתם העיתונאית וכי דיווחים פוליטיים מטופלים ללא קשר לצד הפוליטי של העיתונאי.[3] מחקר נוסף נערך באוניברסיטת גטבורג במהלך הבחירות בשוודיה בשנת 2006, בו הושוו החדשות של SVT לחמשת העיתונים הגדולים במדינה. במחקר הגיעו למסקנה כי הסיקור של "רפורט" הוא המאוזן ביותר.

בידור

תוכניות בידור משודרות בימים שישי ושבת, יחד עם אירועי ספורט פופולריים שמטרתם למשוך את הקהל הבוגר יותר.

תאגיד השידור השוודי משדר את תחרות האירוויזיון, שהוא פופולרי מאוד בשוודיה. בגמר צופים לרוב 4 מיליון צופים. תאגיד השידור השוודי אירח את תחרות האירוויזיון בשנים 1985, 1992, 2000, 2013, 2016 וארגון הרדיו השוודי אירח את התחרות בשנת 1957.

כמו כן שידר SVT את התוכנית "משלחת רובינזון" (1997-2004, 2009-2012), שהיא הגרסה השוודית המקורית של הישרדות. התוכנית זכתה למדרוג גבוה והסתיימה לאחר שבע עונות, כשעברה לערוץ המסחרי TV3, שם זכתה לרייטינג נמוך משמעותית. ב-2009 שבה התוכנית בעונה חדשה בשם "רובינזון", וכיום היא משודרת בערוץ המסחרי TV4.

"על המסלול" - (1987-רץ) היא תוכנית בידור פופולרית שבה מפורסמים עונים על שאלות הקשורות למקומות שונים. התוכנית היא פורמט שוודי מקורי, שנמכר למדינות נוספות ברחבי העולם.

כמו כן משודרות עוד תוכניות בידור רבות.

דרמה

SVT מפיק דרמה מאז תחילת שידוריו בשנת 1954, ומאז הותיר מאחוריו לא מעט הפקות.

שידורי דרמה בשנת 2012 היוו 50% משידורי SVT, ולאחריה קומדיות (19%) מתח ואימה (6%), פעולה (6%), רומנטיקה (4%), אגדות (4%), מלחמה (2%), הרפתקה (2%), פנטזיה ומדע בדיוני (2%) ותוכן מסוג אחר (4%).

תוכניות אזוריות

תוכנית החדשות האזורית הראשונה בתאגיד השוודי, Sydnytt, עלתה לשידור בשנת 1970.

נכון ל-2018 משודרות בתאגיד השידור השוודי 21 מהדורות חדשות אזוריות במסגרת שידורי התאגיד.

ילדים

תוכנית ילדים הנקראת "תוכנית הבוקר" משודרת מדי יום החל מ-6 בינואר בערוץ Barnkanalen. בערבי ימים שני-רביעי משודרת תוכנית הילדים "בוליבומבה".

בשנת 2002 הוקם הערוץ לילדים, SVT Barnkanalen.

בהפקות התוכן לילדים יש כל מיני ז'אנרים: חדשות לילדים, ספורט, בידור, עובדות, דרמות ועוד.

תוכניות רכש

SVT משדר גם תוכניות בינלאומיות. תוכניות הרכש משודרות לרוב עם דיבוב או כתוביות. דיבוב מתרחש בתוכניות לילדים ובחלק מהסרטים הדוקומנטריים. מבין התוכניות שנרכשו בשנת 2005 67% הופקו ביבשת אירופה ו-31% בצפון אמריקה.[4]

ערוצים

תאגיד השידור השוודי מפעיל חמישה ערוצי טלוויזיה ליניאריים המשודרים בשוודיה:

  • SVT1 - הערוץ הראשי של SVT, המשדר דרמות, בידור ואקטואליה.
  • SVT2 - משדר תוכניות ספורט, דוקומנטריה וידע.
  • SVT24 - משדר בעיקר ספורט ומשדר מדי לילה את שידורי ערוץ הילדים של SVT.
  • SVT Barnkanalen - ערוץ הילדים של SVT. משדר בעיקר תוכניות לילדים.
  • Kunskapskanalen - ערוץ הידע, פועל בשיתוף הרדיו החינוכי, ומשדר בעיקר תוכניות חינוך. לעיתים הוא גם משדר אירועי ספורט שונים, ושידורם מניבים לו את נתוני המדרוג הגבוהים ביותר.

ערוצים SVT1 ו-SVT2 משודרים באיכות תמונה של HD, ערוצים SVT24 ו-SVT Barnkanalen משודרים גם באיכות שידור של SD.

נוסף לערוצים, SVT מפעיל גם את השירותים הבאים:

  • SVT World - עבור דוברי שוודית מחוץ לשוודיה (נקרא בעבר SVT Europe). השירות סיים את שידורי ב-30 באפריל 2017.
  • SVT Text - שירות טלטקסט שזמין דרך ערוצי הטלוויזיה של SVT.
  • svt.se - אתר תאגיד השידור השוודי, ובו בעיקר חדשות. האתר מכונה לעיתים גם "הערוץ של SVT".
  • SVT Play - אתר ובו שידורים חיים ותוכניות הטלוויזיה השונות של SVT.
  • ארכיון - כל התוכניות ששודרו טרם ה-30 ביוני 2005.

ארגון

יושבי ראש מועצת המנהלים

  • אנה גרטה ליג'ון, 1994-2000.
  • אלן לרסון, 2000-2005.
  • לארס אנגקוויסט 2005-היום.

מנהלים ראשיים

טרם הקמת SVT בשנת 1978, שידורי הטלוויזיה נוהלו על ידי עורכי הערוץ. מנכ"לים SVT לאורך השנים הם:

  • מגנוס פקסן, 1978-1981
  • סם נילסון, 1981-1999
  • מריה קורמן, 2000-2001
  • כריסטינה יוטטרסטרום, 2001-2006
  • אווה המילטון, 2006-הווה

הצעות למיזוג בין חברות השידור הציבוריות

מבחינה היסטורית, הטלוויזיה החלה לשדר לראשונה כחלק מהארגון האחראי על הרדיו, כיחידה אחת, שהפכה לשתיים לאחר הקמת TV2. הטלוויזיה השוודית הפכה לאחת מארבע חברות שידור ציבוריות שוודיות בשנת 1979, כשהממשלה ארגנה מחדש את הרדיו והטלוויזיה. משנת 1993 חברות השידור הציבוריות נמצאות בבעלות קרנות.

מעת לעת מתבצעת בדיקה של מיזוג של SVT וארגון הרדיו השוודי, כשהנימוק לכך הוא חיסכון בתקציבים שיכולים להיות מופנים לתוכן. ארגון הרדיו השוודי לרוב מתנגד להצעות אלו, כשעמדת SVT כלפי מיזוג מסוג זה היא חיובית.

בשנת 2008 מנכ"לית SVT לשעבר, כריסטינה יוטטרסטרום, הציגה מאמר של דאגנס ניית'טר על מיזוג SVT עם רדיו שוודיה והרדיו החינוכי.[5] אווה המילטון, מנכ"לית SVT דאז, הגיבה כי הדבר לא ישים כיוון שאין תמיכה פוליטית בדבר ואין רצון מצד רדיו שוודיה.[6]

בשנת 2013 הציעה המילטון מיזוג של SVT עם הרדיו החינוכי שיהפוך ל"חטיבת החינוך" של SVT. מטרת המיזוג הייתה להשיג השפעה רבה יותר ומגוון נרחב יותר של תוכניות ידע וחינוך. הדבר יושג על ידי ניהול וחיסכון של 40–50 מיליון דולר בשנה. ברדיו החינוכי דחו את ההצעה ופירוש הדבר היה כי המיזוג מאוים. בסופו של דבר המיזוג לא יצא לפועל.

תנאי עבודה

חלק מצוות העובדים של SVT מועסק על ידי חברות כוח אדם. ב-2017 הסכמים קיבוציים היו חסרים בכמעט מחצית מחברות ההפקה עמן התקשר תאגיד SVT.[7] בסקר שנערך על ידי התאחדות התיאטרון הדנית, 80% מהצלמים בטלוויזיה ציינו כי הם עובדים לעיתים קרובות בשעות נוספות, כולל בסופי שבוע.[7]

תקציב

עצמאותו של SVT

בעוד חברות התקשורת הממשלתיות ממומנות מאגרות טלוויזיה, והן אינן תלויות בהכנסות מפרסום הן יכולות להתעלם באופן תאורטי מהטיעונים המסחריים של מספר הצופים בתוכניותיהם. עם זאת, הן כפופות לאישור הממשלה לתוכניות אותן הן משדרות, כלומר לממשלת שוודיה יכולת להתערב בתוכן המשודר. כמו כן מועצת המנהלים של SVT ממונה על ידי חברת האם שלה, קרן הניהול של SVT, SR ו-UR, שחבריה מתמנים על ידי הממשלה השוודית.

מימון

תאגיד השידור השוודי הוא אחד ממספר חברות ציבוריות, הכוללות את רדיו שוודיה, הרדיו החינוכי וכמה חברות נוספות. כלומר, שלא כמו ערוצי טלוויזיה שוודים אחרים, התאגיד ממומן בידי אגרת הטלוויזיה, אותה כל משקי הבית שבהם מקלטי טלוויזיה נדרשים לשלם. בשנת 2010 הייתה אגרת הטלוויזיה בשוודיה 2,076 קרונות שוודיות לשנה או 173 קרונות לחודש.

בשנת 2009, התקציב הכולל של SVT היה 3.8 מיליארד קרונות. תקציב המתחרה TV4 עמד על קצת יותר מ-5.5 מיליארד קרונות, עם רווח תפעולי של 495 מיליון קרונות.[8]

פרסומות וחסויות

SVT אינו רשאי לשדר פרסומות, אלא לשדר חסויות בלבד בתחילת או בסיום תוכנית טלוויזיה. ההבדל בין "חסות" ל"פרסומת" אינו מוגדר בחוק השוודי.

SVT משדר דרך קבע תשדירים שמטרתם להזכיר לצופים לשלם את אגרת הטלוויזיה. אחד מהתשדירים זכה בשנת 2009 בפרס "השנה המסחרית". בקמפיין אחר הדגישו ב-SVT את המצב הבעייתי של הטלוויזיה באיטליה ורוסיה.

קנסות

במקרה בו SVT מפרים את ההוראה בדבר "תועלת בלתי-חוקית", הם מסתכנים בקנס. הקנס המרבי שהוטל על SVT היה בשנת 2012 על שידור תוכן שיווקי בתוכנית הבוקר, וגודל הקנס עמד על 100 אלף קרונות.[9] ב-2013 נקנסה תוכנית הבוקר "בוקר טוב שוודיה" בשנית בקנס של 155 אלף קרונות עקב כך כי ב-SVT הוכיחו זלזול בכללי היתרון הבלתי הוגן, כך ציינו בבית המשפט המנהלי.[10]

ב-2016 נקנס דירקטוריון SVT עקב שידור של לוגו בולט ביותר על חולצות וציוד סנובורד ונקבע כי ב-SVT ישלמו 100 אלף קרונות. כמו כן צוין כי SVT הראו "התעלמות ברורה מהכללים".[11] ב-SVT ערערו על ההחלטה.

צופים

מאז תחילת השידורים המסחריים, נתח הצפייה הכללי בשידורי SVT ירד בהתמדה והערוצים הדיגיטליים סיפקו תחרות עזה לשידורי SVT. בשנת 1995 הפך ערוץ TV4 לנצפה ביותר, עד שנת 2002 כאשר ערוץ SVT1 השיב את הבכורה. מהפך נוסף חל בשנת 2006 כאשר ערוץ TV4 הפך לנצפה ביותר בשוודיה.

נתח הצפייה המשולב בערוצי SVT ירד מ-50% ב-1997 ל-40% בשנת 2005. עם זאת, בשנת 2006 נותרו שידורי SVT הנצפים ביותר עם נתח כולל של 38.3%, אם כי כל שלושת הערוצים המסחריים העיקריים מושכים נתח גבוה יותר בקהל הצופים שבין הגילאים 15 עד 24 מאשר בשני ערוצי SVT.

אמינות

לפי בדיקות שונות שנערכו ברחבי שוודיה באשר לאמון הצופים בתאגיד השידור השוודי, לתאגיד יש אמינות רבה יחסית, אם כי מאז שנת 2010 חלה מגמת ירידה קלה, למעט המדידה ב-2017, אז נוכחו לדעת כי האמון בתאגיד ירד ב-6%, מ-66% ל-60%, במספר האנשים להם ביטחון רב או גבוה למדי בתאגיד. גם מדידות מכון סום בשנים 2010 עד 2016 מעידות על ירידה קלה באמון הצופים.[12]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תאגיד השידור השוודי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Riksdagsförvaltningen, om radions och televisionens fortsatta verksamhet m.m. Proposition 1977/78:91 - Riksdagen, www.riksdagen.se (בשוודית)
  2. ^ רוב האירופאים ממערב אירופה מאמינים לכלי תקשורת ציבוריים, אולם לכלי תקשורת המחזיקים בעמדות פופוליסטיות פחות, באתר Pew Research Center, ‏14 במאי 2018 (באנגלית)
  3. ^ Wayback Machine, ‏2006-11-06
  4. ^ SVT 2005 - דו"ח שנתי
  5. ^ "Åter mot monopolet. - DN.SE". DN.SE (בשוודית). 2008-02-12. נבדק ב-2018-02-18.
  6. ^ Sveriges Radio, Eva Hamilton vill samordna public service - Ekots lördagsintervju, sverigesradio.se (בשוודית)
  7. ^ 7.0 7.1 Sveriges Radio, Tv-produktionsbolag saknar kollektivavtal - Kulturnytt (בשוודית)
  8. ^ מחזור שנתי - TV4 AB (ארכיון)
  9. ^ SVT får böta 100 000 | Journalisten, www.journalisten.se
  10. ^ Sveriges Radio, Miljonbelopp mot granskare och gubbslem - Medierna, sverigesradio.se (בשוודית)
  11. ^ SVT får böta dyrt för logga på tröja | Journalisten, www.journalisten.se
  12. ^ סמינר סום 2017
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28990997תאגיד השידור השוודי

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תאגיד_השידור_השוודי&oldid=1994446"