שער אשמדאי
 | |
| שער אשמדאי, המכתש הקטן. מבט מהאוויר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | אשמדאי |
| מדינה |
 ישראל |
שער אשמדאי הוא פתח ניקוז צר בקיר הדרום-מזרחי של המכתש הקטן (מכתש חצרה), הממוקם ברכס חצרה בנגב המזרחי, ישראל. הפתח משמש כיציאתו של נחל חצרה מהמכתש אל נחל צין והערבה, והוא ידוע בנופו הדרמטי ובסלע גדול החוסם חלק ניכר ממנו, המכונה "סלע אשמדאי"[1]. השם "שער אשמדאי" ניתן לו על ידי סיירי הפלמ"ח ותנועות הנוער בשנות ה-40 של המאה ה-20, בהשראת אגדת אשמדאי השד מספרות חז"ל[2]. הפתח מהווה נקודת גישה מרכזית למסלולי טיול במכתש הקטן, והוא חלק משמורת טבע המכתשים.
גאולוגיה
שער אשמדאי הוא חלק ממבנה גאולוגי ייחודי של מכתש אירוזי, שנוצר להערכת חוקרים בימי קדם כתוצאה משחיקה של אנטיקליינז (קמט אנטי-קלינלי) אסימטרי. המכתש עצמו בעל צורה כמעט עגולה, באורך מקסימלי של כ-8 ק"מ, רוחב של כ-6 ק"מ ועומק של כ-400 מטר. קירותיו עשויים מסלעי גיר קשים ודולומיט, בעוד תחתיתו מכוסה באבן חול צבעונית עשירה בגוונים של אפור, חום, צהוב, אדום, סגול ולבן, הנובעים מחלודה של תחמוצות ברזל. הפתח עצמו נוצר כתוצאה משחיקת נחל חצרה, שחצה את קירות המכתש ויצר מעבר צר וגבוה. הסלע הגדול החוסם את הפתח הוא שארית של שכבה קשה יותר, ששימשה כ"תקרה" טבעית למכתש במהלך תהליך ההתפשטות. מבנה זה מאפיין את מכתשי הנגב, הכוללים את מכתש רמון, המכתש הגדול ומכתשי עריף.
מקור השם
השם "שער אשמדאי" ניתן לפתח על ידי סיירי הפלמ"ח וחברי תנועות הנוער היהודיות בשנות ה-40 של המאה ה-20, בעת גילוי המכתש הקטן על ידי בני הנוער בשנת 1942. השם משלב בין המראה המאיים והצר של הפתח לבין אגדת אשמדאי השד, המופיעה במדרשים וכן בתלמוד הבבלי (מסכת גיטין, דף ס"ח). אשמדאי מתואר כשד מלך השדים, ששלמה המלך כבל אותו בעזרת טבעת חקוקה בשם האל כדי לבנות את בית המקדש, אך אשמדאי הצליח להשתלט זמנית על כס המלכות.
הקישור בין האגדה למקום נובע מהסלע הגדול החוסם את הפתח, שנתפס כ"סלע אשמדאי" – סמל לחסימה דמונית. שמות חלופיים כוללים "שער השטן" או "שער השטן", המשקפים את האווירה המיסטית של המקום.
אגדות ומסורות
אגדה מקומית פופולרית מספרת כי כאשר שלמה המלך חיפש אבן ייחודית לבניית בית המקדש, אשמדאי חסם את הדרך בסלע ענק. שלמה השתמש בכוחו הרוחני כדי להכניע את השד, אך זה האחרון הצליח להימלט ולהשאיר את הסלע כעדות. האגדה משמשת לסיפורי לילה במסלולי טיול במכתש, ומדגישה את הקשר בין הנוף הדרמטי למסורת היהודית.
גישה ומסלולים
שער אשמדאי נגיש בעיקר דרך כביש עפר המוביל מחניון לילה בשם "חניון שער אשמדאי", הממוקם סמוך לפתח. הכביש פתוח לכלי רכב רגילים ברוב עונות השנה, אך דורש זהירות לאחר גשמים. הפתח מהווה נקודת סיום או התחלה למסלולים רבים במכתש הקטן, כולל:
- חציית המכתש הקטן: מסלול של כ-12 ק"מ ממעלה עלי (בצפון-מערב) לשער אשמדאי, העובר דרך תחתית המכתש וחושף את צבעי האבן החול[3].
- שביל ישראל: קטע של כ-13 ק"מ ממצד תמר לשער אשמדאי, חלק ממסלול ארוך יותר של 20 ק"מ מנחל תמר.
- סובב מכתש קטן: טרק מעגלי של כמה ימים, עם אופציות ליום אחד, כולל ירידה דרך מעלה חצרה ומעבר דרך הפתח.
המסלולים מיועדים למיטיבי לכת, עם עליות תלולות וחשיפה לשמש. מומלץ לטייל בחורף ובאביב. החניון כולל מתקנים בסיסיים, אך אין מים זורמים – יש להביא אספקה עצמית.
בדצמבר 1958 נסלל כביש גישה של 13 ק"מ מחיבור לכביש באר שבע-סדום, במקור לצורכי חיפושי נפט.
חשיבות אקולוגית ותיירותית
שער אשמדאי והמכתש הקטן הוכרזו כשמורת טבע ביוני 2019, תחת שמורת טבע המכתשים. האזור עשיר בצמחייה מדברית ובחיות בר כגון יעלים, שועלים וציפורי שיר. רשות הטבע והגנים מבצעת שיקום ושימור, כולל מניעת שחיקה. המקום צולם מתחנת החלל הבינלאומית, ומשמש כאתר תיירותי פופולרי לטיולי שטח, ריצות וצילום נופים.
הערות שוליים
- ↑ "שער אשמדאי" יציאה של נחל חצרה המנקז את המכתש, אתר עמוד ענן
- ↑ האגדה על שער אשמדאי המכתש הקטן, אתר טיולים ואגדות
- ↑ שער אשמדאי, מעלה עלי ונחל מצלעות, באתר נקב
שער אשמדאי42111899Q136688453