לדלג לתוכן

שמעון בן שושן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
שמעון בן שושן
שירות צבאי
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
19561982
(כ־26 שנים)
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל

שמעון בן שושן (1939דצמבר 2025) היה אלוף-משנה בחיל השריון, בתפקידו האחרון בצה"ל פיקד על חטיבה 265.

ביוגרפיה

שמעון בן שושן נולד בשנת 1939 במרוקו. בגיל עשר החל בתהליך עלייה לישראל במסגרת עליית הנוער: תחילה יצא עם הוריו לצרפת, משם עבר לבדו לנורווגיה וב-1950 עלה לישראל.

שירות בצה"ל

בנובמבר 1956 התגייס לצה"ל, הוצב בחיל השריון, ושירת בגדוד 52 של חטיבה 7. ב-1959 סיים קורס קציני שריון. בשנים 1959–1960 פיקד על מחלקת טנקים בגדוד 52. בשנים 1960–1964 שירת בתפקידי הדרכה בבית הספר לשריון, בהם מדריך בקורס מפקדי טנקים ועוזר המדריך הראשי, ובמקביל סיים קורס מפקדי פלוגות. בשנים 1964–1965 שב לשרת בגדוד 52, תחילה כסגן מפקד פלוגה ולאחר מכן כמפקד פלוגה. בדצמבר 1964 הוענק לו ציון לשבח ממפקד גייסות השריון, על תפקודו בקרב עם הצבא הסורי בגזרת קיבוץ דן, כמפקד פלוגת טנקי שרמן במסגרת המערכה על המים.[1]

בשנים 1967-1966 שהה בלימודים ובסיומם שירת בשנים 1968-1967 כקצין אג"ם של חטיבה 45 בפיקודו של אל"ם משה בר כוכבא, בכלל זה במלחמת ששת הימים, שבמסגרתה לחם תחילה נגד צבא ירדן בצפון השומרון ובהמשך נגד צבא סוריה באזור הבניאס. בשנים 1968–1969 שירת כסגן מפקד גדוד 82 בחטיבה 7, תחת פיקודו של אל"ם אברהם רותם, ובשנת 1969 הקים במסגרת החטיבה את גדוד 77 (שנקרא תחילה גדוד 211). במלחמת ההתשה פיקד בין היתר על מוצב "טמפו" שבצפון תעלת סואץ. בשנים 1969–1970 למד במכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה (פו"ם). בשנים 1970–1972 שירת במתקן 500 בצאלים, תחילה כמפקד המטווח החילי של השריון ובהמשך כמדריך ראשי.

בשנים 1972–1973 עמד בראש ענף תורת לחימה במפקדת גייסות השריון, ובמינוי משני פיקד על גדוד טנקים 257 בחטיבת השריון במילואים 421 שבפיקודו של חיים ארז. כשלושה חודשים לאחר מינויו למפקד הגדוד פרצה מלחמת יום הכיפורים. בן שושן הוביל את הגדוד בחזית המצרית, בקרבות הבלימה בגזרה המרכזית של תעלת סואץ, בפרט בגזרת רכס חמוטל, ובהדיפת המתקפה המצרית ב-14 באוקטובר. בהמשך השתתף הגדוד בפיקודו במבצע אבירי לב והוטל עליו לגרור את גשר הגלילים לנקודת הצליחה. במהלך הפעולה נקרע הגשר ובעקבות זאת נשלח עם הגדוד לסייע בפתיחת פרוזדור הצליחה לתנועה (ראו תיאור הקרבות בערך חטיבה 421#במלחמת יום הכיפורים).[2] ב-16 באוקטובר 1973 נפצע קשה מפגיעת טיל נ"ט.[3] לאחר תקופת שיקום ממושכת והפוגת לימודים בת למעלה משנה, שבה השלים תואר ראשון בגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, שב לשירות פעיל.

בהתייחס למלחמת יום הכיפורים תיאר בן שושן את הלחימה בריאיון עם אביגדור קהלני: "גם כסגן-אלוף, איש קבע עתיר ניסיון, נכונה לי הפתעה גדולה לנוכח ההיקף העצום של נשק נ"ט שמילא את הזירה. כוונתך לטילי "סאגר", לתותחים נגד טנקים? הכל, "סאגרים", "בזוקות", "אר-פי-ג'י". הכל. לפי חשבוני, כל חייל שני בצבא המצרי היה מצויד בנשק נ"ט."[4]

בשנים 1975–1976 שימש כסגן מפקד חטיבת השריון במילואים 656, ובשנים 1976–1977 שירת כראש מטה אוגדה 440 בדרגת אלוף-משנה. בשנים 1977–1978 פיקד על חטיבת השריון במילואים 265 שהתבססה על טנקי שלל והייתה כפופה לאוגדה 440. בשנים 1978–1981 הדריך בפו"ם ובשנת 1982 השתחרר משירות קבע בצה"ל. זמן קצר לאחר פרישתו החל מבצע שלום הגליל בלבנון ובמסגרת שירות המילואים שירת כקצין קישור במפקדת גיס 479 בפיקודו של משה בר כוכבא, שהייתה אחראית על ההגנה על רמת הגולן. הוא המשיך בשירות מילואים עד גיל 58.

נישא לחיה ולהם שלושה ילדים.

לאחר פרישתו מצה"ל

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. סרן שמעון בן שושן, באתר הגבורה
  2. תחקיר סא"ל שמעון בן שושן מג"ד 257 חטיבה 421, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
  3. תיאור מפורט של לחימה זו מופיע בספר כל תחנות "איילה" שבעריכת אבשלום לוי
  4. אביגדור קהלני, אני נשבע לך: שיחות אישיות עם לוחמים על מלחמת יום הכיפורים, הוצאת משרד הביטחון, גלי צה"ל, הוצאת כתר, 2004, ריאיון עם סגן-אלוף שמעון בן שושן, עמ' 59-55

שמעון בן שושן42757318Q137637664