רבי הלל משה מעשל גלבשטיין
| לידה |
ה' בכסלו ה'תקצ"ד ביאליסטוק |
|---|---|
| פטירה | כ"ד בחשוון ה'תרס"ח (בגיל 73) |
הרב הלל משה מעשל גלבשטיין (ה' בכסלו ה'תקצ"ד, 1834 - כ"ד בחשוון ה'תרס"ח, 1908) היה איש היישוב הישן. התפרסם בזכות רעיונותיו המיוחדים כמו חידוש עניין שמירת המקדש בהר הבית ועוד, ובזכות ספריו המיוחדים כמו הספר המתפלמס בעניין "חידוש התכלת", בו הוא תוקף בחריפות את הצעתו של האדמו"ר מרדזין לחדש התכלת ואת הרב עקיבה יוסף שלזינגר, שתמך בהצעה זו.
ביוגרפיה
נולד בביאליסטוק לצבי הירש, עסקן מקומי, ולבלומה לאה, מצאצאי השל"ה. בצעירותו התרשם משטיבל חסידי קוצק שבעירו ונעשה לחסיד קוצק. פעמים מספר נסע לקוצק בלא ידיעת הוריו. הוא נישא לבתו של רבי אליהו מסוקולקה, מחסידי קוצק שבעיר. לאחר מכן ישב בקוצק עשר שנים, והתקרב לרב מנחם מנדל מקוצק. באישורו של רבו שהה במשך כחצי שנה בלובביץ' על מנת ללמוד מדרכה של חסידות חב"ד. למד אצל רבי מנחם מנדל בעל ה"צמח צדק" וגם לאחר חזרתו לקוצק ראה בו את רבו.
לאחר פטירת הרבי מקוצק נסע לרבי יצחק מאיר אלתר מגור. לאחר פטירתו החליט הרב גלבשטיין לעלות לארץ ישראל. בקיץ ה'תרכ"ט הוא הגיע לירושלים והיה חסיד קוצק הראשון בארץ. לצורך פרנסתם פתחה אשתו מאפייה והוא השקיע את עצמו בלימוד תורה. ציווה על אשתו לסגור את החנות כאשר הרווח יגיע לכדי פרנסת השבוע, בטענו שגם האחרים צריכים להתפרנס.
האדר"ת, רבה של ירושלים, למד איתו באופן קבוע שיעור בהלכה. הרב שניאור זלמן פרדקין, רבה של לובלין שעבר לגור בירושלים, נהג להתייעץ איתו בשאלות קשות. גם המהרי"ל דיסקין התפעל ממנו. ארבע פעמים בשנה היה נוסע לחברון, ללמוד יחד עם הרב חיים חזקיהו מדיני.
הרב גלבשטיין הרבה בצומות ובסיגופים, כאשר הוא יושב ליד החלון שממנו נשקף הכותל המערבי, תוך ציפייה לגאולה. הוא הגה רעיון להציב משמרות להר הבית, כמו שהיה בזמן המקדש, וזאת על פי שיטתו שמצוות שמירת המקדש נוהגת גם בזמן הזה. את דעתו זו פרסם בספרו "משכנות לאביר יעקב", דבר שיצר דיון נרחב בין גדולי התורה בירושלים בעת ההיא.
נפטר ביום כ"ד בחשון תרס"ח, בהיותו בחברון, והובא למנוחות בבית העלמין העתיק בחברון בחלקת חסידי חב"ד, בסמיכות לקברו של רבי שמעון מנשה חייקין. בית הקברות חולל על ידי הירדנים, ומאז לא ידוע מקום מנוחתו המדוייק.
למרות זאת בני משפחתו מקיימים מדי שנה עלייה לבית הקברות ביום פטירתו[1].
פולמוס שמירת המקדש בזמן הזה
בשנת ה'תרמ"א פרסם הרב גלבשטיין את ספרו 'משכנות לאביר יעקב', שבו טען שמצוות שמירת המקדש נוהגת גם בזמן הזה וניתן לקיימה גם על ידי שמירה מחוץ להר הבית.
כמה מחכמי דורו שאליהם פנה בעניין, כגון הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת) ורבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (בעל אבני נזר), חלקו עליו[2]. ה'אבני נזר' כתב בתשובה לדבריו[3] שמצוות השמירה נחשבת 'עבודה' ומצריכה לבישת בגדי כהונה, שאינם קיימים היום. עוד כתב שאף הלווים אינם יכולים לקיים מצוות שמירה, מאחר שהדין הוא שמשורר (=לוי שנתמנה לשיר) ששיער חייב מיתה, וייתכן שאותו לוי נתמנו אבותיו לשירה ולא לשמירה.
הרב גלבשטיין נשאר איתן בדעתו. הוא הדפיס את המכתב בראש ספרו 'משכנות לאביר יעקב' (שנדפס בתרמ"ח) ואת חלקו הראשון של הספר הקדיש להסברת שיטתו באריכות, בפרט בדעת הרמב"ם, ולמענה לקושיותיו של ה'אבני נזר'.
בשנת ה'תרפ"ב הוציא לאור הרב חיים אלעזר שפירא ממונקאטש, בעל "מנחת אלעזר", קונטרס בשם 'עולת תמיד', שבו שלל גם הוא בחריפות את שיטתו של הרב גלבשטיין[4].
בשיחת שבת פרשת שמיני תש"נ התייחס הרבי מליובאוויטש לשיטתו של הרב גלבשטיין, באמרו שסיבת אי-השמירה בזמן הזה הוא מחמת פיקוח הנפש שיש בדבר, אך תוכן המצווה הרוחנית ניתן לקיום גם עכשיו על ידי שמירה על ספרי קודש וענייני קדושה[5].
חיבוריו
- תפלה למשה (תרנ"ח, ירושלים) - סידור האר"י עם חידושים ופירוש על סדר התפילה.
- חוסן ישועות (תרמ"ד, ירושלים) - חידושים על מסכת בבא קמא.
- אור לישרים, (תרמ"ט, ירושלים) - הכולל חידושים על מסכת פסחים, קונטרס אור זרוע לצדיק (שבו קטעים המיועדים להיאמר על קברו של רבי שמעון הצדיק בירושלים), ספר פתיל תכלת (בו הוא תוקף בחריפות את הצעתו של האדמו"ר מרדזין לחדש את התכלת, וכן את הרב עקיבא יוסף שלזינגר, איש ירושלים, שתמך בהצעה זו).
- משכנות לאביר יעקב (תרמ"א-תרנ"ד, ירושלים)- יש בו שלשה חלקים:
- א: טוב ארץ הצבי - חידושים ושו"ת במצוות שמירת המקדש בזמן הזה
- ב: טהרת הקדש - חידושים ושו"ת בדיני קדושת כותל המערבי בזמן הזה
- ג: אור לישרים - ביאורים על דרך הרמז והסוד בעניין שמירת המקדש
- כתבי יד נוספים שלו אבדו.
קישורים חיצוניים
- תולדות משפחת גלבשטיין, תולדות ושורשים בעם ישראל
- תולדותיו, נדפסו בתוך ספרו משכנות לאביר יעקב, באתר היברובוקס
- כתביו וספריו של ה"משכנות לאביר יעקב", בשבועון התקשרות
- תשובה הלכתית חשובה בכתב ידו של הגאון המקובל רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין זצ"ל, באתר בידספיריט
- אור לישרים, באתר היברובוקס
- חוסן ישועות, באתר היברובוקס
- משכנות לאביר יעקב א, באתר היברובוקס
- משכנות לאביר יעקב ב, באתר היברובוקס
- משכנות לאביר יעקב ג, באתר היברובוקס
- תפלה למשה, באתר היברובוקס
הערות שוליים
34269476הלל משה מעשל גלבשטיין