שמואל פישמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמואל פישמן
Shmuel Fishman
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 30 בספטמבר 1948
וילנה, ליטא ברית המועצותברית המועצות
פטירה 2 באפריל 2019 (בגיל 70)
חיפה, ישראל ישראלישראל
עיסוק פיזיקאי
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט אמנון אהרוני
מוסדות הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
תרומות עיקריות
חקר כאוס קלאסי וקוונטי, תופעות לוקליזציה דינמית ויישומי כאוס ברפואה

שמואל (שמוליק) פישמן (30 בספטמבר 19482 באפריל 2019) היה פיזיקאי תאורטי ישראלי ופרופסור אמריטוס בפקולטה לפיזיקה בטכניון. נודע כחלוץ וכמומחה בעל שם עולמי בחקר כאוס קוונטי.

ביוגרפיה

שמואל פישמן נולד בווילנה, בן בכור להוריו, שיינה (לבית זילברמן) וישראל פישמן.[1] כתינוק חלה במחלת הפוליו. ב-1958 עלתה משפחתו לישראל והתיישבה במושב חרות.

הוא ואחיו הצעיר פסח (פול) התייתמו מהוריהם בילדותם, ושמואל נשלח לכפר הנוער בן שמן, אך עד מהרה עבר לפנימיית בויאר בירושלים ושם השלים את לימודיו התיכוניים.

בהיותו כבן 18 הצטרף לעתודה האקדמית ונרשם ללימודי תואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.[2] בלימודי התואר השני היה היה לתלמידו של ד"ר (לימים פרופ') אלכס גרסטן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ולאחר מכן החל את לימודי הדוקטורט בפיזיקה באוניברסיטת תל אביב בהנחיית פרופ' אמנון אהרוני. עבודת המחקר שלו עסקה בחקר חבורות רנורמליזציה בהקשר של מעברי פאזה, בפרט במערכות מגנטיות אקראיות.

בראשית שנות ה-80 נסע לארצות הברית ושימש עמית בתר-דוקטורט בהנחיית פרופ' מייקל פישר (אנ') באוניברסיטת קורנל ובאוניברסיטת מרילנד. ב-1983 חזר לישראל והצטרף לשורות הפקולטה לפיזיקה בטכניון. במרוצת השנים התמנה לפרופסור חבר ולאחר מכן לפרופסור מן המניין. כיהן כראש מכון לווינר לפיזיקה תאורטית ובשנותיו האחרונות יצא לגמלאות.

פישמן, שלא נישא ולא הביא ילדים, התגורר בגפו בחיפה. הוא נפטר בפתאומיות באפריל 2019, במהלך יום עבודתו, ונטמן בבית העלמין תל רגב בעירו.[1] במותו נאמרו עליו דברי הספד מפי גדולי הפיזיקאים, בהם אריק הלר ומייקל ברי. על מצבתו נכתב:

”איש צנוע ועדין נפש. טיפח דור של סטונדטים שהיו לו כילדיו. המדע, החברים ומשפחתו היו כל עולמו.”

במאי 2022 ערך הטכניון לזכרו ועידה רבת-משתתפים.[3]

מחקר

פישמן כתב לאורך השנים מעל 180 מאמרים שפורסמו בכתבי עת מובילים בפיזיקה, חלקם ראו אור לאחר מותו. עם תלמידיו לאורך השנים נמנים הפרופסורים דורון כהן, עודד אגם וסער רהב, והמרצים הבכירים הגר וקסלר ויבגני בר לב.

כאוס קלאסי וכאוס קוונטי

אחת המערכות הקלאסיות הנלמדות ביותר בתחום הכאוס היא מודל "הסביבון המוכה" (Kicked Rotor, (אנ')) שמשוואות התנועה שלו מיתרגמות למיפוי סטנדרטי. עוד מימיו בארצות הברית החל פישמן להתעניין במערכת זו, ובפרט בהבדל המהותי שבין התמונה הקלאסית והתמונה הקוונטית שלה. בעוד בתמונה הקלאסית, ישנו פיזור של התנע, הרי שבתמונה הקוונטית ישנה לוקליזציה.

דיוקן פאזה של סביבון מוכה עם

פישמן ועמיתיו, דניאל גראמפל וריצ'רד פראנג', הראו כי כי תופעה זו היא הגרסה הדינמית של לוקליזציית אנדרסון (אנ'), תופעה במוצקים לא מסודרים שבה מהלכים אקראיים מובילים ללוקליזציה של פונקציות גל.

הפסאודו-אקראיות של מערכות דינמיות כאוטיות ממלא את תפקידה של האקראיות (האמיתית) שקיימת במוצקים הלא מסודרים בהם מתרחשת לוקליזציית אנדרסון, ולכן לוקליזציית אנדסון היא בגדר "טביעת אצבע" של הכאוס הקלאסי.

החקר של מערכות אלה הורחב על ידי פישמן ותלמידיו לפונקציות גל, לפונקציות ויגנר ולאלמנטי מטריצה. הסטטיסטיקה הספקטרלית של מערכות אשר נמצאות באזור הביניים שבין רגילות (אינטגרביליות) לכאוטיות, נלמד אף הוא בפירוט על ידי פישמן ותלמידיו.

יישומי כאוס ברפואה

מעבר למחקר הבסיסי בו עסק, התעניין פישמן ביישומי חקר הכאוס גם ברפואה. הוא ועמיתו, הרופא הפנימי ד"ר גיא דורי, יישמו כלים מחקר מערכות דינמיות לשם הבחנה בין סיגנלים קווזי-מחזוריים וכאוטיים אצל לבבות של יונקים בתנאי מעבדה שונים (באמצעות חישוב ממד הקורלציה),[4] ובניטור שינויים בשיפוע של השיא הראשון בסיגנל אק"ג בעת אירוע לבבי כלילי.[5]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 מצבת קברו של שמואל פישמן, באתר gravez
  2. ^ רשימת מקבלי תואר בוגר באוניברסיטה העברית בי-ם, באתר דבר, ‏11 בפברואר 1971
  3. ^ Conference in memoriam of Shmuel Fishman, 16-19.5.2022, הטכניון
  4. ^ Dori, G., Fishman, S., & Ben-Haim, S. A., The correlation dimension of rat hearts in an experimentally controlled environment, Chaos: An Interdisciplinary Journal of Nonlinear Science, 1 10, 2000, עמ' 257-267
  5. ^ Dori, G., Denekamp, Y., Fishman, S., Rosenthal, A., Lewis, B. S., & Bitterman, H., Evaluation of the phase-plane ECG as a technique for detecting acute coronary occlusion., International journal of cardiology, 2-3 84, 2002, עמ' 161-170
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36019061שמואל פישמן