חרות (מושב)

חרות

בית העם, 5/09
מדינה
מחוז	המרכז
מועצה אזורית	לב השרון
גובה ממוצע	‎60 מטר
תאריך ייסוד	1930
תנועה מיישבת	תנועת המושבים
סוג יישוב	מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	1,313 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎5.4% בשנה
(למפת נתניה מוגדלת)   חרות (למפת נתניה רגילה)   חרות (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום חרות (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום חרות 32°14′26″N 34°54′54″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	9 מתוך 10
http://moshav-herut.org.il

ילדה מאכילה עיזים בחצר ביתה, שנות ה־40 במושב חרות

חֵרוּת הוא מושב באזור השרון ליד תל מונד השייך למועצה אזורית לב השרון. הוקם בשנת 1930. גובל במזרח בטירה, בצפון-מזרח בכפר הס, בדרום במשמרת, במערב בכביש 4 ובצפון בתל מונד.

היסטוריה

תחילתו של ארגון "חרות יהודה" בשנת 1927. חברי הארגון - אנשי העלייה השלישית והרביעית - פועלים מרחבי הארץ אשר החליטו לקחת גורלם בידם וליצור מסגרת התיישבותית משותפת. הם קיבלו הלוואות לבניית בתיהם מקרן שייסדו משפחות מייסדי מרקס אנד ספנסר הלורד ישראל זיו וגיסו הארי סאקר, שאף תרמו להקמת בית הספר במושב.

שמו של היישוב ניתן לו על כך שבשנת ההקמה מלאו בדיוק 1,800 שנים למרד בר כוכבא, ונקבע ל"חרות יהודה" עד שקוצר ל"חרות".

בתי קירור היסטוריים בלב המושב, 5/09

המושב נועד להיות מבוסס על פרדס (בשל טיב הקרקע המים והאקלים האידיאלים לגידול עצי הדר) ורבים מהחברים עבדו בפרדסים שם נצבר ידע חקלאי רב. ב-1928 הוקמה משתלת הדרים בכפר סבא על ידי חברי הארגון, ומשתלה זו היוותה את הבסיס לנטיעת הפרדסים. ב-1930 הוקמו צריפים ראשונים במחנה חרות והחיים התנהלו שם בקומונה - מטבח משותף ועזרה הדדית. הוכנה תוכנית של היישוב, נקדחו בארות שמומנו בכספי החברים ונערכה פרצלציה של השטח. לכל יחידה משקית הוקצו 3 דונם כמגרש לבניית הבית ומבני המשק - רפת ולול, 6 דונם לפרדס ועוד כ-3 דונם לגידולי שלחין.

ערב מלחמת העצמאות השתרע המושב על כ-1,500 דונם ובהם פרדסים, גידולי ירקות, בוטנים ותפוחי-אדמה, לולים ורפתות. חלק מהחברים עסק בעבודות חוץ להשלמת ההכנסה תוך כדי פיתוח המשקים בעבודה בלילה, בשבתות ובחגים ל"ע. כחלק מפיתוח המושב נבנו מוסדות ציבור, גן ילדים, מרפאה, צרכנייה, מועדון נוער ובית הכנסת ששכנו בצריפים. לשירות הענפים החקלאים הוקמו מחסן מספוא, בית קירור ומחלבה, בריכות לאגירה ומערכת הולכת מים לשטחים.

לאחר מלחמת העצמאות התרחב המושב בשטחו ובמספר תושביו. המושב קלט 20 משפחות עולים ובנים, ניטעו פרדסים חדשים, נבנו מדגרת ביצים מודרנית, מכון תערובת וסילו ומחלבה מודרנית, גם מוסדות התרבות זכו לעדנה - בית עם, מועדון בנוי לנוער ומגרש כדור-סל מרוצף. נסללו כבישים שהקלו את המעבר בחולות הקיץ ובבוץ של החורף.

במלחמות ישראל נפלו 11 מבני המושב ושמותיהם חקוקים על מצבת הזיכרון שם מתייחד כל המושב עם זכרם בערב הזיכרון. ביניהם, מג"ד הצנחנים, סא"ל יוסי יפה.

לאחרונה פשט המושב צורה ואופיו החקלאי הולך ומשתנה. ענף ההדרים שהיווה את גולת הכותרת ירד מגדולתו ובהתאם לכך גם הצטמצמו שטחי הפרדסים והמטעים. גם עיסוקי החברים השתנו, דור הביניים עוד ממשיך בחקלאות – פרדסים ופרחים, אבל הדור הצעיר נוטה כיום לעיסוקים רווחיים יותר. המושב התרחב וקלט 120 משפחות בשכונת בנים רובם צאצאי דור המייסדים המשתלבים בחיי המושב. המושב מונה כ-300 משפחות שהן כ-1,200 נפש.

במושב שני בתי ספר יסודיים וחטיבה צעירה גדולים המרכזים ילדים מעשרה יישובים נוספים.

באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו בשנת 2016 זכתה ירדן ג'רבי, בת המושב, במדלית ארד בג'ודו.

קישורים חיצוניים

• אתר מושב חרות
• נועם דביר, אין כניסה לבית העם, באתר הארץ, 30 במאי 2012
• אלי אלון, סיפורו של בית העם במושב חרות, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 22 בדצמבר 2014
• מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית העם הנטוש במושב חרות, באתר 'חלון אחורי', 25 בדצמבר 2017