שלמה יצחק שטמפפר

שלמה יצחק שטמפפר
לידה	7 ביולי 1877
פטירה	13 במרץ 1961 (בגיל 83)
מפלגה	רשימת החרדים
	1928–1937; (כ־9 שנים)
	→ פנחס מאירי
	1937–1940; (כ־3 שנים)
	יוסף ספיר ←

ראש העיר שלמה שטמפפר ובנו בנימין בפרדס שטמפפר בפתח-תקווה, שנות השלושים

שלמה יצחק שטַמפּפֶר (7 ביולי 1877 – 13 במרץ 1961) היה ראש העיר הראשון של פתח תקווה.

ביוגרפיה

נולד ב-1877 ליהושע שטמפפר, ממייסדי פתח תקווה. למד במחזור הראשון של בית הספר נצח ישראל בפתח תקווה, ובצעירותו נסע להונגריה כדי ללמוד תורה במקום שלמד אביו.

כאשר חזר לפתח תקווה ניהל את עסקי "פרדס שטמפפר", הפרדס הראשון שניטע בפתח תקווה, והקדיש את עצמו במסירות ובדאגה לצורכי המושבה ותושביה.

במלחמת העולם הראשונה היה ביתו פתוח לכל נצרך, ובעיקר לפליטי הרעב ששרר בירושלים ולמגורשים מיפו ומכפר סבא.

אחרי המלחמה החליף את פנחס מאירי במשרת ראש הוועד. בהיותו בראש הוועד נמנה עם הגוש האזרחי, אולם בניגוד לחבריו שהתנגדו ב-1934 להפיכת פתח תקווה לעיר הוא תמך במהלך, דבר שיצר קרע בינו ובין חבריו וקרב אותו למפלגות הפועלים.^[1] בסופו של דבר קיבלה פתח תקווה מעמד של עיר ב-1937, ושטמפפר היה לראש העיר הראשון שלה. ביולי 1940 התקיימו בחירות למועצת העיר והפעם שטמפפר התמודד במסגרת רשימת החרדים. בבחירות בתוך המועצה לראשות העיר שטמפפר הודיע שלא יתמודד על התפקיד בגלל שהשלטונות אינם רואים בו מועמד. במקום זאת נבחר שטמפפר לתפקיד סגן ראש העיר. הוא עצמו הצביע בעד נציג סיעות הפועלים, מאיר גרבובסקי, לראשות העיר, אולם יוסף ספיר זכה לבסוף בתפקיד.^[2] שטמפפר היה בין המתנגדים לאחריות של עירית פתח תקווה על גני הילדים.^[3]

לאחר מכן כיהן מספר שנים כיו"ר המועצה הדתית.

היה פעיל במוסדות ציבור ובהם בהנהלת "החקלאי", קופת מלווה חקלאית, וכן פעל להקמת מוסדות חינוך כלליים ודתיים. עודד יוזמות כלכליות והקמת מפעלי תעשייה.

שטמפפר היה איש ספר ותלמיד חכם. ביתו שהיה צריף עץ בדמי מפתח (כדי לא ליהנות מכספי ציבור), היה בית ועד לחכמים. האיר פנים לכל אדם והיה ידוע בטוהר כפיו, בצניעותו, ביושרו ובמעשי הצדקה שעשה.

נפטר ב-13 במרץ 1961^[4] ונקבר בבית הקברות סגולה בפתח תקווה.^[5]

חיים אישיים

אשתו הראשונה הייתה אסתר-איטה (בתה של גולדה רוזנטל, מרַפאה ומיילדת בירושלים, ואחייניתה של הצלם צדוק בסן) ולזוג נולדו שישה ילדים:

אליהו דוד - רב באקרון שבמדינת אוהיו, וחתנו של הרב צבי פסח פרנק.
שושנה - אשת הרב שמואל תנחום פרנק (בנו של הרב צבי פסח פרנק), בתם אסתר היא אשת הרב יוסף כהן ואמו של הרב דוד כהן.
בנימין - ממייסדי נתניה.
יהודית - מחלוצות העבודה הסוציאלית בארץ.
רבקה - אמו של פרופ' יהושע בן אריה.

נינו הוא פרופ' שאול שטמפפר.

אשתו השנייה היא שרה פייגה.

זלמן ראב

שלמה ראב

יוסף נטונק

חנה

אלעזר ראב

חנה

בנימין שטמפפר

הדס

יהודה בן-עזר

לאה

טובה

יהושע שטמפפר

מנחם שלמה ראב

אסתר ראב

בנימין בן עזר

אלעזר בן עזר

שרה

עמנואל בן עזר

לאה

משה בן חורין

שושנה

רבקה

אסתר

אליאורה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שלמה יצחק שטמפפר בוויקישיתוף

שלמה-יצחק שטמפפר, מוזיאון הראשונים פתח תקווה

הערות שוליים

↑ מיהו הרוב בפתח תקווה שמרד בהנהלת הסוכנות, דבר, 8 בדצמבר 1934
↑ דעות שקולות בבחירות ראש עיריית פתח תקווה מ. גרבובסקי וי. ספיר קיבלו 7 קולות כל אחד, דבר, 25 ביולי 1940
↑ להמשיך באחריות העיריה לגני הילדים, דבר, 29 בספטמבר 1940
↑ אתר בית העלמין סגולה פתח תקווה
↑ שלמה יצחק שטמפפר באתר GRAVEZ

ראשי עיריית פתח תקווה

שלמה שטמפפר	יוסף ספיר	מרדכי קראוסמן	פנחס רשיש	ישראל פיינברג	דב תבורי	גיורא לב	יצחק אוחיון	אורי אהד	איציק ברוורמן	רמי גרינברג
1937–1940	1940–1951	1951	1951–1966	1966–1978	1978–1989	1989–1998	1998–2013	2013	2013–2018	2018 ואילך

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שלמה יצחק שטמפפר41759444Q6939201

[1] מיהו הרוב בפתח תקווה שמרד בהנהלת הסוכנות, דבר, 8 בדצמבר 1934

[2] דעות שקולות בבחירות ראש עיריית פתח תקווה מ. גרבובסקי וי. ספיר קיבלו 7 קולות כל אחד, דבר, 25 ביולי 1940

[3] להמשיך באחריות העיריה לגני הילדים, דבר, 29 בספטמבר 1940

[4] אתר בית העלמין סגולה פתח תקווה

[5] שלמה יצחק שטמפפר באתר GRAVEZ

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]