שירלי צ'יזהולם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שירלי צ'יזהולם
Shirley Chisholm
לידה 30 בנובמבר 1924
פטירה 1 בינואר 2005 (בגיל 80)
מדינה ארצות הברית
ידועה בשל האפרו-אמריקאית הראשונה שרצה לנשיאות ארצות הברית
תקופת הפעילות 1965–1981 (כ־16 שנים)
מקצוע פוליטיקאית
תפקיד נציגה בקונגרס האמריקאי
מפלגה המפלגה הדמוקרטית

שירלי אניטה סנט היל צ'יזהולם (באנגלית: Shirley Anita St. Hill Chisholm;‏ 30 בנובמבר 1924 - 1 בינואר 2005) הייתה פוליטיקאית אמריקאית, מחנכת וסופרת. צ'יזהולם נבחרה להיות חברת הקונגרס של ארצות הברית בשנת 1968, ובכך הייתה לאישה האפרו-אמריקאית הראשונה המכהנת בתפקיד זה, כמו כן היא ייצגה את המחוז ה-12 של ניו יורק במהלך שבע קדנציות משנת 1969 עד 1983. בשנת 1972 היא החליטה להתמודד לנשיאות ארצות הברית והייתה המועמד הראשון בהיסטוריה ממוצא אפרו-אמריקני, וכן האישה הראשונה מטעם המפלגה הדמוקרטית שרצה למועמדות לנשיאות[1]. 

המורשת של צ'יזהולם חזרה לתודעה הציבורית האמריקאית כאשר ב-2008, ברק אובמה והילרי קלינטון התמודדו מטעם המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית וטענו כי הם יהיו הנשיא הראשון ממוצא אפרו-אמריקני, או האישה הראשונה שנבחרו לתפקיד. אך המשקיפים מהצד הבהירו שצ'יזהולם סללה את הדרך עבורם כשנבחרה להתמודד לנשיאות בשנת 1972, והיא ראויה לקרדיט על כך[1]. 

בשנת 2015 הוענקה לצ'יזהולם לאחר מותה מדליית החירות הנשיאותית[2].

השכלה ושנים מוקדמות

שירלי אניטה סנט היל נולדה ב-30 בנובמבר 1924, בברוקלין, ניו-יורק, להורים שהיגרו מאזור הקאריביים. צ'יזהולם הייתה הבכורה מתוך ארבע בנות. אביהן, צ'ארלס כריסטופר סנט היל, נולד בגיאנה הבריטית, חי בברבדוס במשך תקופה, ולאחר מכן הגיע לארצות הברית דרך אנטילה, קובה, ב-10 באפריל 1923, בנמל העיר ניו יורק. אמה של שירלי, רובי סיל, נולדה בברבדוס באזור Christ Church, והגיעה לניו יורק ב-8 במרץ 1921. אביה עבד במפעל תיקים ואמה עבדה כתופרת וכמנהלת משק בית. אביה של צ'יזהולם נאלץ לעבוד כעוזר אופה ואמה הייתה בעלת ניסיון בתפירה, אך התקשתה לשלב את הדאגה לפרנסת המשפחה תוך כדי גידול וחינוך הילדים. בעקבות זאת, בנובמבר 1929, כשמלאו לצ'יזהולם חמש שנים, היא ואחיותה נשלחו לברבדוס לגור עם סבתם מצד אמה, אמלין סיל. הם גרו שם בחווה בכפר ווקסהול ב-Christ Church, ואת ראשית השכלתה צ'יזהולם קבלה בבית ספר אשר הוקיר את חשיבות ההשכלה והחינוך והתנהל בחדר בודד בבית. לאחר חמש שנים, ב-19 במאי 1934, צ'יזהולם חזרה לניו יורק[1]. בעקבות תקופת שהייתה בברבדוס, לשירלי נותר מבטא הודי-מערבי לשארית חייה. באוטוביוגרפיה אודותיה שיצאה לאור בשנות ה-70 היא כתבה: "שנים מאוחר יותר הבנתי את גודל החשיבות והמשמעות של החינוך שספגתי בשנותיי המוקדמות בזכות המתנה שהעניקו לי הוריי בכך ששלחו אותי ללמוד בברבדוס בבית ספר בסגנון בריטי קפדני-מסורתי. מיומנותי להתבטא בקלות בכתב ובעל פה היא בעיקר בזכות ההשכלה המוקדמת בברבדוס." שנותיה בברבדוס גרמו לשירלי להחשיב את עצמה כאמריקנית מברבדוס (Barbadian American) מאז ועד יום מותה, אף על פי שנולדה בניו יורק והתגוררה בארצות הברית רוב חייה. גם סבתה היוותה גורם משמעותי וחשוב בעיצוב אופיה, על פי עדותה: "סבתא העניקה לי כוח, כבוד ואהבה. למדתי מגיל צעיר שאני בעלת ערך. לא הייתי זקוקה למהפכת השחורים לספר לי על כך."

בתחילת 1939, שירלי למדה בתיכון לבנות בשכונת Bedford–Stuyvesant בברוקלין, ניו יורק, שנחשב למוסד מעורב יוקרתי בו למדו בנות מרחבי ברוקלין. היא רכשה את התואר הראשון בברוקלין קולג' ב-1946[3], וזכתה בפרסים על מיומנות הנאום וההתדיינות שלה. בשלהי שנות ה-40 היא פגשה לראשונה את קונארד או. צ'יזהולם. הוא היגר לארצות הברית מג'מייקה ב-1946, ועבד כחוקר פרטי שהתמחה בתביעות אזרחיות בתחום הרשלנות. הם התחתנו ב-1949 והיו נשואים עד 1977[4]. צ'יזהולם לימדה בבית ספר לסיעוד בתקופת לימודיה לתואר ה-MA בחינוך בקולג' למורים באוניברסיטת קולומביה[5].

קריירה כמחנכת

משנת 1953 עד 1959, ניהלה צ'יזהולם את מערכות חינוך לגיל הרך בברוקלין ובמנהטן תחתית. מ-1959 עד 1964, שימשה יועצת פדגוגית ונודעה כמקור סמכותי ומהימן בכל הנוגע לחינוך לגיל הצעיר ולרווחת הילד[5]. ניהול מעונות יום יצר אצלה את העניין מצידה בפוליטיקה, ובמהלך תקופה זו היא החלה לבסס את הקריירה הפוליטית שלה[5].

תפקידה כמחוקקת

צ'יזהולם הייתה נציגה של המפלגה הדמוקרטית בבית המחוקקים של מדינת ניו יורק משנת 1965 עד 1968 בבית המחוקקים התחתון והעליון. היא הוכיחה את כשרונה כמחוקקת בתוצאות מרשימות, אחת מהן הייתה הצלחתה להשיג דמי אבטלה לעובדי משק בית[6]. באוגוסט 1968 היא נבחרה בוועידה הדמוקרטית הלאומית לנציגה של מדינת ניו יורק[7].

חברת קונגרס

בחירות מוקדמות

בינואר 1968 הכריזה צ'יזהולם על מועמדותה וקיבלה תמיכה מסוימת מצד הארגון. הסלוגן של הקמפיין שלה היה "לא למכירה ולא נתונה למרות" ("Unbought and unbossed"). בפריימריס של הדמוקרטים ביוני 1968, צ'יזהולם הביסה שני מתמודדים שחורים, סנטור ויליאם ס. תומפסון ודולי רוברטסון[8]. בבחירות הכלליות היא השיגה ניצחון מהפכני על ג'יימס ל. פארמר ג'וניור, שכיהן כיו"ר הארגון "קונגרס לשוויון גזעי" (Congress of Racial Equality) שרץ בשם המפלגה הליברלית עם תמיכה מהרפובליקנים. ובכך הוכרזה צ'יזהולם כמועמדת השחורה הראשונה שנבחרה להיות חברת קונגרס[5].

תקופת כהונה מוקדמת

צ'יזהולם שובצה לוועדת החקלאות של הקונגרס. היא חשה שבהתחשב בניסיונה וכישוריה לא היה זה התפקיד הרלוונטי ביותר עבורה. על פי, יוסף טלושקין שכתב ביוגרפיה על הרבי מליובאוויטש, צ'יזהולם התייעצה עם הרב בנושא תפקידה והוא ייעץ לה לסייע לעניים ולרעבים בעזרת שוברים למזון[9]. בעקבות זאת היא נפגשה עם סנטור הרפובליקני בוב דול ופעלה על מנת לפתח את התוכנית תוכניות סיוע לתזונה (Supplemental Nutrition Assistance Program) המאפשרת לאנשים ממעמד הסוציו-אוקונומי נמוך, בעלי שכר מינימום או מובטלים לקבל סיוע ממשרד החקלאות, במחלקת השירות לתזונה ולאוכל[1]. מאוחר יותר היה לה תפקיד מרכזי ביוזמה להקמת תוכנית מיוחדת להזנה עבור אמהות, תינוקות וילדים (WIC)[1]. בעקבות תמיכתה בהייל בוגס להיות מנהיג הדמוקרטים בבית הנבחרים והוא גבר על ג'ון קונרס. כתודה על תמיכתה, בוגס גמל לה כשצ'יזהולם שובצה לוועדת החינוך, שהייתה הוועדה המועדפת עליה. היא נחשבה כשלישית בבכירי הוועדה כאשר פרשה מהקונגרס[10].

במאי 1969, צ'יזהולם נאמה בזכות התיקון לשויון זכויות בחוקה האמריקאית וקראה לקונגרס לאשר את התיקון שכבר 40 שנים עומד על סדר היום[11]. נאומה של צ'יזהולם סייע לארגוני הנשים לקדם את הדיון על תיקון החוקה.

בתקופת כהונתה צ'יזהולם שכרה לעבוד במשרדה רק נשים, ומחציתן היו נשים ממוצא אפרו אמריקני. היא אמרה שבמהלך הקריירה שלה בבית המחוקקים בניו יורק היא סבלה מאפליה רבה יותר על בסיס מגדרי מאשר גזעי, כלומר בשל היותה אישה מאשר בשל מוצאה האפרו אמריקני[12].

במאי 1971 הייתה אחת ממקימות קואליציאת חברי הקונגרס השחורים (Congressional Black Caucus)[13] וכן ייסדה גם את הקואליציה הלאומית למען נשים בפוליטיקה הלאומית (National Women's Political Caucus)[14].

בשנת 1971, יחד עם חברת הקונגרס בלה אבזוג, צ'יזהולם יזמה הצעת חוק שתחזק את השירות למען הילד ב 10 מיליארד דולר מכספים פדרליים עד 1975[15]. גרסה פחות יקרה של החוק, בשם "הצעת חוק מקיפה להתפתחות הילד", שהציע הסנטור וולטר מונדייל עברה את אישור הקונגרס והסאנט אך לבסוף נתקלה בוטו מצד הנשיא ניקסון כשטען כי היא יקרה מדי ותערער את מעמד מוסד המשפחה[16].

מועמדות לנשיאות

ב-25 בינואר 1972 הכריזה סופית שירלי על מועמדותה לנשיאות, בכנסייה בפטיסטית במחוז מגוריה בברוקלין. היא קראה למהפכה בהתמודדות הקרובה במפלגה הדמוקרטית[14]. בצעד זה היא עשתה היסטוריה בשני מישורים: גם כאישה הראשונה המתמודדת על התפקיד במפלגה הדמוקרטית, וגם כמתמודדת ממוצא אפרו אמריקני הראשונה[12].

הקמפיין נתקל בקשיים מבחינה ארגונית, וסבל ממחסור במימון וסבסוד מהשלבים הראשונים, והושקעו בו 300,000 דולר בלבד. היא נאלצה להתמודד עם יחס מזלזל לעצם התמודדותה, ונאבקה להחשב כמתמודדת רצינית ולא כדמות פוליטית סימבולית בלבד. רוב המערכת הפוליטית הדמוקרטית התעלמה ממנה, והיא קיבלה בקושי תמיכה מעמיתיה הגברים ממוצא אפרו- אמריקני. מאוחר יותר היא העידה: "כשרצתי לקונגרס ואז לנשיאות, נתקלתי באפליה על רקע היותי אישה יותר מאשר על רקע מוצאי וצבע עורי. גברים הם גברים" היא המשיכה בהבעת תסכולה על יחסם של הגברים השחורים כלפיה, אשר חשדו בה על שהיא עלולה לקחת מהם את כוחם. לדבריה, יש לאפשר לגברים השחורים להתקדם, אך אין זה אומר שעל הנשים השחורות להשאר מאחור. בעלה, לעומת זאת, תמך בה ובקריירה שלה: "אין לי דבר נגד אישה המתמודדת לנשיאות". ארגוני נשים ובראשם NOW תמכו בה במועמדותה[12].

במהלך תקופה זו היא חוותה שלושה איומים על חייה, וביטחונה האישי היה בסכנה. הוצמד לה שומר אישי, ומאוחר יותר היא הייתה תחת הגנת אנשי השירות החשאי.

ספריה

צ'יזהולם כתבה שני ספרים אוטוביוגרפיים:

  • Chisholm, Shirley (1970). Unbought and Unbossed. Houghton Mifflin. ISBN 978-0-395-10932-8.
    • Chisholm, Shirley (2010). Scott Simpson (ed.). Unbought and Unbossed: Expanded 40th Anniversary Edition. Take Root Media. ISBN 978-0-9800590-2-1. Also available via the editor Scott Simpson's site.
  • Chisholm, Shirley (1973). The Good Fight. Harper Collins. ISBN 978-0-06-010764-2.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שירלי צ'יזהולם בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Vaidyanathan, Rajini (2016-01-26). "Before Hillary Clinton, there was Shirley Chisholm". BBC News (באנגלית בריטית). נבדק ב-2017-06-19.
  2. ^ "President Obama Names Recipients of the Presidential Medal of Freedom". whitehouse.gov (באנגלית). 2015-11-16. נבדק ב-2017-06-19.
  3. ^ CHISHOLM, Shirley Anita - Biographical Information, bioguide.congress.gov
  4. ^ Shirley Chisholm - Facts & Summary - HISTORY.com, HISTORY.com
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Barron, James (2005-01-03). "Shirley Chisholm, 'Unbossed'Pioneer in Congress, Is Dead at 80". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2017-06-19.
  6. ^ Unknown writer, Shirley Chisholm to speak at Hunter, The Afro-American, February 6, 1971, עמ' p. 13
  7. ^ Madden, Richard L. (1968-11-06). "Mrs. Chisholm Defeats Farmer, Is First Negro Woman in House; First Negro Woman Wins House Seat". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2017-06-19.
  8. ^ Caldwell, Earl (1968-02-26). "3 Negroes Weigh House Race In New Brooklyn 12th District". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2017-06-19.
  9. ^ Book details how Brooklyn’s Rabbi Schneerson inspired Shirley Chisholm to create WIC program | Brooklyn Daily Eagle, www.brooklyneagle.com
  10. ^ USATODAY.com - Shirley Chisholm, first black woman elected to Congress, dies, usatoday30.usatoday.com
  11. ^ Gifts of Speech - Shirley Chisholm, gos.sbc.edu
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 Shirley Chisholm's 1972 Presidential Campaign, www.jofreeman.com
  13. ^ Pioneering Politician, Candidate Dies (washingtonpost.com), www.washingtonpost.com
  14. ^ 14.0 14.1 Moran Sheila, Shirley Chisholm's running no matter what it costs her, The Free Lance–Star, April 8, 1972, עמ' 16A
  15. ^ Times, Special To The New York (1971-05-18). "Mrs. Chisholm. Mrs. Abzug Introduce Child Care Bill". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2017-06-19.
  16. ^ Times, Jack Rosenthal Special To The New York (1971-12-10). "PRESIDENT VETOES CHILD CARE PLAN AS IRRESPONSIBLE". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2017-06-19.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28469165שירלי צ'יזהולם

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שירלי_צ%27יזהולם&oldid=1857251"