שיחת טיוטה:אבן תקומה

הרחבה אודות זהות האבן

Sije, ראה: https://meshiv.co.il/shelot_vetshuvot/%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F/ כמו כן את המובא בגמרא יש לנסח בעברית מדוברת.
מאוד נהניתי, זה ערך מוצלח מאוד! מראש צורים (שיחה) 18:59, 6 בינואר 2026 (IST)

מראש צורים, תודה רבה. הרחבתי לפי האתר הנ"ל, והסרתי את המילים "דאיכוון ואיתקל" (אם לזה התכוונת). נא להגיד לי אם עכשיו הערך בסדר לדעתך.

האם מקובל לעשות "הערות להערות" כמו שעשית בהערות שוליים 3 ו-10? Sije (שיחה) 22:23, 6 בינואר 2026 (IST)

הרבה יותר טוב. מקובל לעשות הערות להערות באופן כזה שהערות אלו חוזרות על עצמן בכל מקרה. מראש צורים (שיחה) 11:03, 7 בינואר 2026 (IST)

Sije, ישנן דעות נוספות בהלכה לגבי אשה שאינה הרה, אם מותר לצאת במשקל. אתה יכול לעיין בקובץ שיטות קמאי. מראש צורים (שיחה) 20:45, 7 בינואר 2026 (IST)

תודה. בלי נדר לכשאפנה.

יש סיבה למה שהסרת את הניקוד מתיבת דִיַימי"ן (כמו שמופיע בחידושי הר"ן)? Sije (שיחה) 23:45, 7 בינואר 2026 (IST)

כי לא נראה לי שהר"ן בעצמו ניקד כן, אבל במחשבה שנייה, ייתכן שכן צריך להחזיר, אם יש מקור טוב לניקוד מראש צורים (שיחה) 12:06, 8 בינואר 2026 (IST)

1. מה שכתבת "ישנן דעות נוספות בהלכה לגבי אשה שאינה הרה, אם מותר לצאת במשקל", כנראה התכוונת לדעה שהובאה בספר הבתים, אמנם לכאורה משמע שם שדעתו בכל אשה, שאינה מותרת לצאת במשקל, ולא משמע שמחלק בין אשה הרה לשאינה הרה.
2. מה שכתבת (בפנים הערך) "יש שפירשו את הכוונה כפשוטו וכן נראה שפסק השולחן ערוך", ומשמע מלשונך כאילו יש שפירשו כפשוטו ויש שפירשו שלא כפשוטו - איני יודע למה התכוונת בזה, כי לא ראיתי בזה שום מחלוקת. נא לבאר את כוונתך בזה, או לשחזר אם זה טעות. תודה רבה, בברכה, Sije (שיחה) 05:36, 13 בינואר 2026 (IST)
3. אגב, בקובץ שיטות קמאי בשם המאורות גורס והוא דאיכוון ותקל לרפואה, והעיר על זה שרש"י לא גריס לרפואה. (וכן בס' הבתים כתב "ושקלו לרפואה"). לא הבאתי את זה בפנים כי לא הבנתי הכוונה בגירסא זו, ואיני יודע אם יש נפק"מ להלכה בין גירסאות אלו. בברכה, Sije (שיחה) 05:43, 13 בינואר 2026 (IST)

ויאולה

שמש מרפא, הוספת קישור אדום לויאולה, והוספת תבנית הבהרה עם הסבר "ויאולה אינה ירוקה". אם כן משמע שאתה יודע מה זאת ויאולה. והנה בדקתי בוויקי האנגלית ויש שם ערך Viola (plant), ואותו ערך מקשר לערך "סיגל (סוג)" בוויקי העברית. אז אני שואל האם יש לקשר גם כאן לאותו ערך במכלול, ולכתוב "ויאולה"? בברכה, Sije (שיחה) 03:44, 23 בינואר 2026 (IST)

נ"ב: אגב, בערך הנ"ל כתוב: "הפרחים לרוב בצבע סיגל (Violet) אך יש פרחים בגוון סגול, כחול, לבן, צהוב ועוד." אם כן אפשר שישנם גם בגוון ירוק? (גם אפשר שמה שכתב בעל שלטי הגיבורים "ויאולה ירוקה", כוונתו לגוון התכלת כלשונו של רש"י על ספר שמות, פרק כ"ה, פסוק ד': "ותכלת. צמר צבוע בדם חלזון וצבעו ירוק"). בברכה, Sije (שיחה) 03:57, 23 בינואר 2026 (IST)

ויאולה זה אכן השם הלועזי לסיגל, אבל ככל שידוע לי אין סיגלים ירוקים. שמש מרפא (שיחה) 21:11, 27 בינואר 2026 (IST)

שטערי"ן שו"ס

רבי דוד הלוי סגל כותב שנראה שאבן תקומה "שטערי"ן שו"ס" שנשאו נשים מעוברות בזמנו.

נראה לי שצריך לכתוב ככה

רבי דוד הלוי סגל כותב שנראה שאבן תקומה הינו "השטערי"ן שו"ס" שנשאו נשים מעוברות בזמנו. אמר רבא (שיחה) 19:08, 12 באפריל 2026 (IDT)

נכון. תיקנתי. שכויעך. Sije (שיחה) 05:56, 13 באפריל 2026 (IDT)

אין על מה אמר רבא (שיחה) 11:21, 13 באפריל 2026 (IDT)

לחת"ם סופר הייתה אבן תקומה, ותלמידו רבי חזקיה פייבל פלויט מתאר זאת כאבן ירוקה, וכותב הוא שמע שזאת אבן ה"סמראק" (אזמרגד-ברקת).

נראה לי שכדאי שתכתוב כך

לחת"ם סופר הייתה אבן תקומה, ותלמידו רבי חזקיה פייבל פלויט מתאר את האבן כאבן ירוקה, וכותב שהוא שמע שזאת אבן ה"סמראק" (אזמרגד-ברקת). אמר רבא (שיחה) 12:16, 13 באפריל 2026 (IDT)

באליה רבה ובמשנה ברורה הביאו שבביאור מהרש"ל על הסמ"ג כתב המעתיק שהיא אבן חצץ חלול שבתוכו יש אבן קטנה כ"ענבל בזוג". רבי אברהם הרופא פורטלאונה מזהה זאת כאבן ה"איטיטי"; הוא מתאר את האבן כבעלת צבע ירוק עז הדומה לצבעה של ויאולה ירוקה^{[דרושה הבהרה]}, שהיא גם מכונה "אבן הנשר" כי הנשרים מניחים אותה בין ביציהם בעת הקינון ושנמצא אצל שפת ים אוקיאנוס ובפרס. מרדכי פלונגיאן מוסיף ש"אבן הנשר" היא צוזאַממענהאַלטענדער שטיין, אשר הייתה ידועה אצל הקדמונים בשם אַדלערשטיין ("אבן הנשר") וכן שקוראים לה גם כן קלאַפפערשטיין ("אבן המכה") וכן שסגולתה להועיל לאשה מעוברת שלא תפיל מוזכרת גם בספר הששי מתולדות הטבע של פליניוס. לדעתו יש לגרוס בפירוש רש"י איטיט"א במקום קוטאנ"א.

נראה לי שכדאי שתכתוב ככה

באליה רבה ובמשנה ברורה הביאו שבביאור מהרש"ל על הסמ"ג כתב המעתיק שהיא אבן חצץ חלול שבתוכו יש אבן קטנה כ"ענבל בזוג". רבי אברהם הרופא פורטלאונה מזהה זאת כאבן ה"איטיטי"; הוא מתאר את האבן כבעלת צבע ירוק עז הדומה לצבעה של ויאולה ירוקה^{[דרושה הבהרה]}, שמכונה "אבן הנשר" כי הנשרים מניחים אותה בין ביציהם בעת הקינון ונמצא בשפת ים אוקיאנוס ובפרס. מרדכי פלונגיאן מוסיף ש"אבן הנשר" היא צוזאַממענהאַלטענדער שטיין, אשר הייתה ידועה אצל הקדמונים בשם אַדלערשטיין ("אבן הנשר") ויש שקוראים לה גם קלאַפפערשטיין ("אבן המכה") ושסגולתה להועיל לאשה מעוברת שלא תפיל ומוזכר גם בספר הששי מתולדות הטבע של פליניוס. לדעתו יש לגרוס בפירוש רש"י איטיט"א במקום קוטאנ"א. אמר רבא (שיחה) 12:21, 13 באפריל 2026 (IDT)

תודה. העתקתי את רוב התיקונים שלך (אבל לא כולם!). בברכה, Sije (שיחה) 21:19, 13 באפריל 2026 (IDT)