טיוטה:אבן תקומה
| ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מכלול התורה" של המכלול והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה! |  |
אבן תקומה היא אבן שהיו הנשים נושאות כסגולה שלא יפילו. האבן הוזכרה בברייתא במסכת שבת לענין השאלה אם מותר להוציאה בשבת.
הוצאתה בשבת
במסכת שבת[1] הובאה ברייתא האומרת שמותר לצאת עם אבן תקומה בשבת. הברייתא מוסיפה שההיתר נאמר בכל מקרה: לא רק באשה שכבר הפילה בעבר, וחוששת שמא תפיל עוד הפעם, אלא גם בכל אשה; ולא רק באשה מעוברת, אלא גם באשה שחוששת "שמא תתעבר ותפיל"[2]. וכן פסקו להלכה הרי"ף[3], הרמב"ם[4], הרא"ש[5] והשולחן ערוך[6].
טעם ההיתר כתב במשנה ברורה[7], שהוא כקמיע מומחה, שמותר לצאת בו.
התוספתא[8] מוסיפה שאף אם נפלה האבן, מותרת להחזירה. פוסקי ההלכה השמיטו דין זה.
משקלה
הברייתא אומרת בשם רבי מאיר, שמותר "אף במשקל אבן תקומה". ומפרש רש"י: שום דבר ששקלוה כנגדה. הרי"ף[3] פסק ההלכה כרבי מאיר. וכן פסקו הרמב"ם[4], הרא"ש[5] והשולחן ערוך[6].
רב יימר בר שלמיא, בשמו של אביי[9], מסייג שזהו רק במקרה "דאיכוון ואיתקל"[10]. וכן פסקו הרי"ף[3], הרמב"ם[4] והרא"ש[5]. בשולחן ערוך הושמט פרט זה, אבל במשנה ברורה[7] הביאו להלכה.
משקל דמשקל
אביי[11] הסתפק האם מותרת לצאת גם ב"משקל דמשקל", ועל זה משיבה הגמרא תיקו. וכתב רבנו חננאל שכל תיקו דאיסורא לחומרא, ואין יוצאין בה בשבת[12], וכן כתב רבי אברהם הרופא פורטלאונה בספרו שלטי הגיבורים[13]. פוסקי ההלכה השמיטו דין זה.
זיהויה
רש"י מפרש שאבן תקומה היא מה שקוראים קוטאנ"א בלעז. ברש"י שעל הרי"ף[3] הגירסא היא קונטנטי"א. במגיד משנה[14] בשם רש"י הגירסא קונטנ"ה.
רבי דוד הלוי סגל[15] כותב שנראה שאבן תקומה היא שטערי"ן שו"ס שנשאו נשים מעוברות בזמנו. באליה רבה[16] ובמשנה ברורה[7] הביאו שבביאור מהרש"ל על הסמ"ג כתב המעתיק שמצא שהוא אבן חצץ וחלל בתוכו, ואבן קטן בתוך החלל כענבל בזוג, וכן נברא.
רבי אברהם הרופא פורטלאונה בספרו שלטי הגיבורים[13] כתב על האבן הנקראת "איטיטי", שהיא האבן שנקראת בלשון רבותינו אבן תקומה, ושצבעה של אותה האבן ירוק עז כמו הפרח של ויאולה ירוקה. גם כתב שיש מי שקורא האיטיטי "אבן הנשר" כי הנשרים ישימו האבן הזאת בין ביצותיהם כשיקננו על אפרוחיהם, ושנמצא אצל שפת ים אוקיאנוס וגם בארץ פרס, ובתוך מעי האבן הזאת יש אבן אחרת המורגשת בנקישה, ואם יתלו האיטיטי בזרוע השמאלי של אשה הרה לא תפיל.
מרדכי ב"ר שלמה[17] ב"המתרגם" שבסוף ש"ס וילנא[18] מודיע לנו שנראה שזהו מה שנקרא צוזאַממענהאַלטענדער שטיין, שהאבן הזאת היתה ידועה אצל הקדמונים בשם אַדלערשטיין ("אבן הנשר"), שקוראים לה גם כן קלאַפפערשטיין ("אבן המכה") כי בתוכה יש אבן אחרת המורגשת בנקישה, ושסגולתה להועיל לאשה מעוברת שלא תפיל מוזכרת בספר הששי מתולדות הטבע של פליניוס. אחר כך הוא מביא את לשונו של בעל שלטי הגיבורים[13], שכתב על האבן הנקראת איטיטי, שהיא האבן שנקראת בלשון רבותינו אבן תקומה, ולפי זה מסיק בעל "המתרגם" שמסתבר לגרוס בפירוש רש"י איטיט"א במקום קוטאנ"א.
משה קטן[19] גורס ברש"י קונטיינ"א (contiene). לדעתו, פירוש המילה הוא "מעמיד" או "מתקן" (הפירוש המילולי של "תקומה"), "שבעזרתו מחזיקים מעמד". קטן מוסיף שאין המילה מופיעה במילונים לצרפתית עתיקה.
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ס"ו עמוד ב'.
- ↑ רבי אלעזר משה הורוויץ בהגהותיו בש"ס וילנא מדייק מלשון רש"י שההיתר הוא רק כשיש לה ספק שמא היא מעוברת.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 רי"ף ומפרשיו, שבת דף ל: מדפי הרי"ף, באתר היברובוקס.
- ^ 4.0 4.1 4.2 משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק י"ד, הלכה י"ט.
- ^ 5.0 5.1 5.2 פסקי הרא"ש, מסכת שבת, פרק ו', סימן י"ט.
- ^ 6.0 6.1 שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש"ג, סעיף כ"ד.
- ^ 7.0 7.1 7.2 משנה ברורה, סימן ש"ג, סעיף קטן ע"ז.
- ↑ תוספתא, מסכת שבת, פרק ה', הלכה י'.
- ↑ כן הוא בתלמוד שלפנינו. ברי"ף הובא דבר זה בשם רב יימר בר שלמיה בשמו של רב. ברא"ש הובא דבר זה בשם רב ירמיה בר שלמיא בשמו של אביי.
- ↑ פירש רש"י שנמצא החפץ מכוון מאליו למשקל האבן, ולא שחיסרו ממנו או הוסיפו עליו כדי לכוונו.
- ↑ כן הוא בתלמוד שלפנינו. ברי"ף וברא"ש הובאה בעיא זו בשם רב אשי, ראו הגהות הב"ח על הרי"ף וקרבן נתנאל על הרא"ש.
- ↑ ראו תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ס"ה עמוד ב': "בעי אביי: אשה מהו שתערים ותפרוף על האגוז להוציא לבנה קטן בשבת... תיקו". וכתבו שם הרי"ף (דף ל. מדפי הרי"ף) והרא"ש (פרק ו', סימן טז): ש"קיימא לן דכל תיקו דאורייתא לחומרא ודרבנן לקולא". ופירשו בחדושי מהרש"ל על הרא"ש ובקרבן נתנאל, שברשות הרבים, שהיא דאורייתא, אסור, ובכרמלית, שהיא דרבנן, מותר. וכן פסק בארבעה טורים, אורח חיים, סימן ש"ג.
- ^ 13.0 13.1 13.2 רבי אברהם הרופא פורטלאונה, שלטי הגיבורים, פרק מט.
- ↑ מגיד משנה, על משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק י"ט, הלכה י"ד.
- ↑ טורי זהב, אורח חיים, סימן ש"ג, סעיף קטן י"ג.
- ↑ אליה רבה, אורח חיים, סימן ש"ג, סעיף קטן ל"ח.
- ↑ משה קטן, אוצר הלעזים, עמ' 10, באתר היברובוקס.
- ↑ מרדכי פלונגיאן, המתרגם, שבת סו:, באתר היברובוקס.
- ↑ משה קטן, אוצר הלעזים, מס' 271, באתר היברובוקס.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
קטגוריה:הלכות מלאכת הוצאה קטגוריה:סגולות קטגוריה:היריון קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול