שיחה:יוסף נויבירט

תואר

מנטרים‌‌‌‌‌‌‌‌‌ לבחון עם זכאי לתואר Yehuda_Fish • שיחה • ח' באייר ה'תשפ"ה • 14:01, 6 במאי 2025 (IDT)

@יהודה פיש לענ"ד לא. מוקיר רבנן (שיחה) 14:44, 6 במאי 2025 (IDT)

@מוקיר רבנן, לענ"ד בוודאי שכן. להלן כמה סיבות, שכל אחת מצדיקה את התואר רבי בפני עצמה: תלמיד חכם עצום, שהוצע לו לכהן כר"מ בישיבת גרודנא ע"י הרב מפוניבז' (כמתואר בערך. ואגב, בהספד של חתנו נאמר, שמרן רבי גרשון אדלשטיין אמר עליו ש"הרב נויבירט הוא אחד מגדולי ישראל"). שימש כראש כולל חשוב ברחובות וראש העין, ובסוף ימיו בקרית ספר. מחשובי תלמידי ר' חצק'ל ור' שלמה זלמן. ישנן סיבות נוספות, אך כמדומני שדי במנויות בכדי לייתר את הדיון. אשמח לשמוע דעות נוספות, ואולי לראות כיצד המדיניות במיזם לגבי אישים בעלי פרופיל דומה. נתן טוביאס (שיחה) 17:45, 6 במאי 2025 (IDT)

@נתן טוביאס חלילה לא טענתי שהוא לא ת"ח, ולא באתי להמעיט בערכו של היהודי המיוחד הזה. רק נצמדתי למדיניות בנושא שמופיעה פה: המכלול:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים#תארים בשמות ערכי רבנים. מוקיר רבנן (שיחה) 08:18, 7 במאי 2025 (IDT)

@מוקיר רבנן, תודה על ההבהרה. לדעתי הערך מגיע לו לא רק בשל היותו בעל הגמ"ח המפורסם בארץ, אלא גם בשל אישיותו התורנית המיוחדת. נתן טוביאס (שיחה) 14:54, 7 במאי 2025 (IDT) והוא היה בעל הגמח מכוח אישיותו התורנית המיוחדת (ולא דומה לח"כ שאין כל קשר בין ראש כולל לח"כ)

הזכאות שלו לערך היא ללא ספק בגלל הגמ"ח, לו לא היה לו גמ"ח הוא לא היה עומד בקריטריונים (כאמור, בלי קשר לרמת הת"חיות שלו). מוקיר רבנן (שיחה) 08:30, 8 במאי 2025 (IDT)

לענ"ד לא על מקרי כאלה דיברה המדיניות. בערך כתוב שב-50 שנה האחרונות של ימיו היה דמות תורנית - ראש ישיבה וראש כולל, וכזה שמלמד ולא רק מתעסק בניהול הכולל. המדיניות באה לדבר על מקרים שבו נשוא הערך בזמן פרסומו אינו תורני כמו חבר כנסת שהיה בעבר ראש כולל או מנהיג פוליטי שגם מלמד בישיבה. דויד (שיחה) י"ד באייר ה'תשפ"ה 18:16 (IDT) 18:16, 12 במאי 2025 (IDT)

גא"מ לדעתם של @דויד ו@נתן טוביאס. האם יש בכך כדי לשנות, או שיש להביא את הנידון לבז"ה.

מתייג גם את @מוקיר רבנן. עבד ד' (שיחה) 21:34, 13 במאי 2025 (IDT)

דיון מתנהל שבוע לא חצי שעה. מלבד זאת הכללים בבירור מדברים כן על מקרים כאלה. ניתן לראות גם לדוג' את ישעיהו הבר. בנוסף לכך מתבצע כאן קצת (הרבה) אחרי מות קדושים אמור וד"ל. מקוה • שיחה • ט"ז באייר ה'תשפ"ה 16:47 (IDT)

אציין גם שבשפת הדיבור הוא לא כונה "הרב" בדרך כלל, ואולי יש בזה המחשה לרציונאל שמאחורי הכללים. שמש מרפא (שיחה) 22:26, 14 במאי 2025 (IDT) טעות! בבני ברק הוא כן כונה הרב ע"י אלו שלא נקבו בשמו הפרטי, והיו הרבה כאלו, (ואלו שנקבו בשמו הפרטי קראו לו "רב יוסף"

@שמש מרפא אני לא יודע מה השפה שלך, אך אני תמיד שמעתי את שמו בצירוף ר', (לא כמו אחרים שלא שמעתים בצירוף ר' וכן זוכים לתואר הרב כמו אמנון יצחק או דוד לייבל). וזה שונה מישעיהו הבר שכיהן גם במשרה תורנית אך היה ידוע כעסקן ולא כרב. עבד ד' (שיחה) 22:30, 14 במאי 2025 (IDT) ג"א ממליץ לשדרג את התואר שכידוע הרב שך ור' חצקל לוינשטיין היו שולחים איליו שיברך את הזקוקים לברכה (כך גם סופר בהספדים), ועוד פרט (שמסופר במקביל רק על קבלת הקהל של הסטיפלער) כשהיה מקבל קהל כאשר סיים עם האדם הלווה ועד שנכנס האדם הבא בתור- כל הדקות המעוטות שהלווה סופר שוב את הכסף ומתארגן ליציאה היו מנוצלות אצלו ללימוד התורה

וכמו להבד"ח ר' חיים ברמן (שאגב שתיהם תלמידים של ר' חצקל) שמקובל לומר "רב חיים ברמן" אבל כאשר כותבים לא תראה ללא תואר כבוד, {ונראה להסביר איך השתרש כזה תואר כיוון שבאותו מקום הוא גדל כבחור ונשאר שם לגדול ולגדול והציבור לא משנה את התואר בשום שלב כיוון שאין שום שלב דרמטי (משא"כ כאשר אדם מגיע לכהן למקום שלא היה בו לדוג' במשרה תורנית חדשה מקבלים אותו בכל התואר הראוי} .

וכאשר הרב נויבירט זצוק"ל היה נכנס לישיבת פוניבז' גם ראשי הישיבה היו קמים לכבודו ונשארו בעמידה עד שהתישב וכל התעסקותו בגמח עפ"י בקשת ר' חצקל,

והרב שטינמן (שאגב מפטירת הרב שך היה קשור איליו בלב ונפש, [ועוד קודם היו בידידות גדולה - כראש כולל פוניבז'] והיתיעץ עמו על כל צעד ושעל הן בעינייני הגמח והן בעינייני קרנות הצדקה,) בספרו "אילת השחר" שהביא שאלות ותשובות וחידושים בשמם של גדולי הדורות, לעולם לא הביא חידוש בשם אישיות שעדיין חיה אלא רק זצוקלים, וכל זה חוץ מהרב נויבירט שהביא ממנו בספר אילת השחר על טהרות, כך שבהחלט מדובר באישיות תורנית חשובה!

ואין להשוות בינו לבין ח"כ שהיה גם ראש כולל, שאינו דומה כלל, שהרי הרב נויבירט עיקר פרסומו בגבעת הישיבה היה בשל צדקותו הנודעת, ולא סתם היו מגיעים איליו בשעה שערך מי שברך בשבת קודש תורות של אנשים על מנת שיזכיר את מבוקשם לישועה ולברכה.

יש לציין שפרסומו העולמי אכן נבע בעקבות הגמח אבל בגבעת הישיבה כולל כל בוגרי הישיבה לדורותיה פרסומו נבע רק מצדקותו הגדולה שרק משום כך הסכימו לסמוך עליו ולהפקיד בידיו את הסכומים הגדולים

ואין ח"כ שנבחר רק בעקבות שהיה ראש כולל ואלו כאן כל פרסומו (הגמח) נבע בעקבות גדלותו בתורה ואישיותו התורנית הידועה, שסיפקה למפקיד רוגע ושלווה שהוא מניח את כספו בידיים תורניות שבכך וודאי אין חשש של ...

מתייג את בעלי זכות הצבעה‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌ לומר את דעתם בנידון.--עבד ד' (שיחה) 22:31, 14 במאי 2025 (IDT)

אם בעלי זכות הצבעה ירצו לשנות את הכללים הם מוזמנים לעשות זאת דרך שינוי הכללים. כל עוד ואלו הכללים לא רואה מה בעלי זכות הצבעה יכולים להוסיף כאן. מקוה • שיחה • י"ז באייר ה'תשפ"ה 22:35, 14 במאי 2025 (IDT)

אכן. מקרה קלאסי שהכללים היבשים אינם תואמים לתוצאה המתבקשת (עקרונית הייתי תומך בשינוי קל של הכללים עם גמישות למקרי קצה כגון אלו). לפי הכללים היבשים, לא תעזור הצבעה על מקרה ספציפי. • מטעמים • 12:36, 15 במאי 2025 (IDT)

מסכים עם @עבד ד'. מדובר באדם גדול בצורה חריגה, שנודע בציבור הרחב, בוודאי בקרב בני התורה בבני ברק, בצדקותו המיוחדת ובהיותו תלמידם המובהק והנאמן של גדולי הדור. לא נראה לי שמי מהציבור הכירו בתואר "יוסף נויבירט" ללא תואר מקדים - הרב או רבי. כיהן כראש כולל כחמישים שנה בראש העין, ברחובות, בבני ברק, באשדוד ובקרית ספר (ולפרק קצר גם כראש ישיבה בתל אביב). הסטייפלער כינה אותו "עמוד החסד" שבדור, ורבי גרשון העיד שהוא מגדולי הדור. לפי עדות תלמידי ר' שלמה זלמן, הוא נהג לכבד אותו באופן חריג ביותר. הרב שך, שכנו הקרוב, השתמש בביטויים מפליגים להבעת ההערכה הרבה שחש אליו, בעיקר בהתייחס ליראת השמיים המופלאה שלו, וגם הפקיד בידו את כל ענייניו הממוניים. ר' חצק'ל לוינשטיין סמך את ידו עליו בענייני כספים, וכנ"ל גם הרב שטינמן שנעזר בו רבות להחזקת עולם התורה. ובל נשכח את העובדה שהרב מפוניבז' רצה שישמש כר"מ בישיבת גרודנא באשדוד.

נדמה לי שדי ברור שהתואר רבי מוקנה לאדם כזה בקלות, והוא מחויב המציאות. תמהני על הדעות האחרות שמושמעות כאן, כנראה מחוסר היכרות עמוקה עם האיש ופועלו. נתן טוביאס (שיחה) 18:55, 15 במאי 2025 (IDT)

@מקוה יש כאן נידון איך לפרש את הכללים אתה ואחרים סבורים שלפי הכללים אנו זכאי לתואר ואילו דויד ואני סבורים שהכללים לא דיברו על כגון זה, ולכן הזמנתי את בז"ה, לא כדי לשנות את הכללים (שאולי זה גם כדאי, כמו שהציע ידידנו הרב @מטעמים), אלא כדי לדון אם הכללים נאמרו גדם על זה. עבד ד' (שיחה) 19:45, 15 במאי 2025 (IDT)

הכללים מאוד מפורשים וברורים. הטיעון "לא דברו על כגון זה" הוא לא פירוש חדש בכללים שאין מה לפרש בהם, אלא טענה של החרגה ללא שום מקור או בסיס. מקוה • שיחה • י"ח באייר ה'תשפ"ה 19:47 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אני חושב שכוונת המחוקק לא היתה על מקרים כאלה אבל אני לא חושב שזה מפורש בכללים כעת. ממילא אי אפשר לתת תואר לפי הכללים כעת. דויד (שיחה) י"ח באייר ה'תשפ"ה 08:08 (IDT)