לדלג לתוכן

כת השטן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שטניזם)
המונח "שטניזם" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו שטניזם (פירושונים).
פנטגרם הפוך הוא אחד מסמלי השטן המזוהים ביותר

כת השטן או שטניזם הם מושגים המתייחסים בדרך ככל לקבוצות או יחידים הסוגדים לדמות השטן או לדומיו ולקבוצות בעלות אמונות, אידאולוגיות ופילוסופיות חילוניות המשתמשות בדמות השטן כדימוי. מספר קבוצות, המכונות באופן קולקטיבי "שטניזם אתאיסטי", אינן מאמינות בדמות השטן כבעלת קיום ממשי, אלא מאמינות בסל ערכים שהן מזהות כאנטי-נוצריים, או כמזוהים עם דמות האחר, המורד והנרדף.

המושגים כת השטן, שטניזם, ועבודת השטן שימשו, מימי הביניים ועד היום, לרדיפת מיעוטים דתיים, אתניים, פוליטיים ומגדריים בחברה הנוצרית ללא קשר לאמונותיהם ולהזדהותם כעובדי שטן. בין הקבוצות האלה ישנם יהודים, קתולים, צוענים, גנוסטיקנים, פגנים, נשים עצמאיות ואף שחקני משחקי תפקידים. אירוע הרדיפה הידוע ביותר הוא ציד המכשפות בסיילם, בו 19 אנשים הוצאו להורג בעיירה סיילם שבמסצ'וסטס בתקופה של מספר חודשים בעוון כישוף (שנחשב לעבודת השטן בנצרות). אך דוגמאות מאוחרות יותר כוללות את הבהלה השטניסטית ששררה בשנות השמונים בארצות הברית ובקנה מידה מצומצם יותר גם בממלכה המאוחדת. במהלך תקופה זו פרצו אל המיינסטרים הטלוויזיוני תאוריות קשר בדבר קיומה של כת שטן בקנה מידה ארצי ורב-דורי שעוסקת בהתעללות פולחנית, התעללות בקטינים, סחר בילדים ואף קניבליזם פולחני, תאוריות שמאז הופרכו ונחשבות כיום ציד מכשפות מודרני.

תיאור המונח

כת השטן הוא מונח המתאר מגוון רחב של קבוצות המתאפיינות בפולחן השטן, האנטיכריסט, לוציפר ודמויות נוספות. הישות המרכזית בפולחן השטניסטי אינה תמיד השטן הנוצרי, אלא דמות המזוהה על ידי מאמיניה כיריב של הא-ל הנוצרי. לעיתים עובדי שטן עובדים ישויות אנטגוניסטיות אחרות, כגון "בעל זבוב" מהמיתולוגיה הכנענית ועוד.

קבוצות המזהות את השטן כסמל, ולא כא-לוהות ממשית, התקיימו עוד מתקופת המהפכה הצרפתית והמהפכה האמריקאית, בשתיהן ארגוני שמאל עשו שימוש בדמות השטן כסמל למאבק בעריצות ולמען חופש. ניתן למצוא סנטימנטים אלו בשיריהם של המשוררים הרומנטיים של התקופה, לדוגמה בשירו של פרסי ביש שלי "מרד האסלאם", שבו הוא מהלל את הדמות של הנחש הקדמוני המזוהה בנצרות עם השטן.

הסבר מפורט

לאורך ההיסטוריה, מספר קבוצות בחרו לזהות את עצמן עם פולחן השטן או שמזדהים כעובדי שטן. נהוג לחלק את הקבוצות הללו לשתי קטגוריות – קבוצות העוסקות בפולחן דתי, וקבוצות אתאיסטיות או חילוניות המשתמשות בדמות השטן כסמל אנטי נוצרי.

  • שטניזם אתאיסטי – זהו כינוי למספר ארגונים ותנועות חברתיות המשתמשות בדמות השטן באופן אלגורי, בעיקר כמייצג ערכים ועקרונות המנוגדים לסדר העולם הנוצרי, ולדתות אברהמיות בכלל. המפורסמת בהן היא תנועת כנסיית השטן שיוסדה בידי אנטון זנדור לה-ווי, המשתמשת בדמות השטן כסמל לעקרונות נהנתנות ולהתנגדות למוסר הנוצרי הסגפני שהיא תופסת כשמרני ודכאני. תנועתו של לה-ווי נקראת לעיתים "שטניזם לה-וייאני", ופולחנה המרכזי אינו מופנה לדמות מיתולוגית כגון השטן אלא למושג האגו, ומתכתבת עם כתביו של פרידריך ניטשה ובמיוחד עם המושגים "על-אדם" ו"מוסר אדונים". מתוך תנועה זו קמה תנועה נוספת שנקראת "המקדש השטני", ומעניקה פירוש שונה למושג שטניזם. במקום לשים דגש על התפתחות אישית, תנועה זו שמה דגש על צדק חברתי ותמיכה במיעוטים שנפגעו מסדר העולם הנוצרי המסורתי (לדוגמה נשים ומיעוטים דתיים) בתור הערך האנטי-נוצרי המרכזי. שני זרמים אלו מבססים את טקסיהם על הטקסים הנוצריים כפרודיה, ולכן הם מחזיקים ב"תנ"ך שטני" ועורכים מיסה שטניסטית המכונה לרוב "מיסה שחורה" או "מיסה ורודה" (מכיוון שהצבע הוורוד נחשב מזוהה עם רעיונות ליברלים).[1][2]
  • שטניזם תאיסטי – השטניזם התאיסטי הוא שמן של מגוון קבוצות ותנועות המאמינות בקיום ממשי של דמות השטן כאלוהות או ככוח אמיתי, ומכוונות את פולחנן או את הערצתן אליו. לא מדובר בדת מאורגנת אחת, אלא בכתות וארגונים שאין להן דבר אחת עם השנייה פרט למרכזיות דמות השטן או דמות "יריב" אחרת בפולחנם. קבוצות מסוימות עוסקות בתורת הנסתר ובכישוף המתבצע באמצעות טקסים שטניסטיים.

שטניזם אתאיסטי

כנסיית השטן

הסמל של כנסיית השטן, בו מופיע בפומט בתוך פנטגרם הפוך מוקף באותיות שמה של המפלצת המיתולוגית לוויתן.
ערך מורחב – כנסיית השטן

כנסיית השטן (באנגלית: Church of Satan) היא התנועה השטניסטית המפורסמת ביותר. מדובר בארגון שמטרתו לקדם את הדת השטנית שנהגתה על ידי אנטון זאנדור לה-ויי ותוארה על ידיו בספרו התנ"ך השטני. להווי ייסד את כנסיית השטן בסן פרנסיסקו שבקליפורניה ב-30 באפריל 1966 ותפקד בה ככוהן הגדול עד מותו בשנת 1997. כנסיית השטן מתוארת על ידי הכוהן הגדול העכשווי שלה, פיטר ה. גילמור, כארגון דתי של אנשים שלמעשה אינם מאמינים בא-לוהים, בשטן או בעולם הבא ולכן דוגלים בכך שיש לחיות בצורה המלאה והמספקת ביותר שניתן בעולם הזה.

המקדש השטני

המקדש השטני (באנגלית: The Satanic Temple) הוא ארגון דתי ופוליטי אמריקאי שבסיסו בסיילם, בה גם התחולל ציד המכשפות בסיילם, במהלכו נתלו כ-19 אנשים בעוון כישוף ופולחן השטן. הארגון משתתף באופן פעיל בעניינים ציבוריים שבאים לידי ביטוי במספר פעולות פוליטיות ציבוריות,[3] תוך התמקדות בהפרדת כנסייה ומדינה ושימוש בסאטירה נגד קבוצות נוצריות. הפעילות המפורסמת ביותר שלהם היה לערוך מיסה ורודה, שהיא טקס המהווה פרודיה על טקס המיסה הנוצרי הקלאסי, מעל קברו של פרד פלפס, כומר אמריקאי ומייסד הכנסייה הבפטיסטית וסטבורו, ארגון שנאה נוצרי המאופיין בשמרנות וגזענות.

בדומה לכלל הקבוצות האתאיסטיות, חברי המקדש השטני אינם מאמינים בשטן כדמות ממשית, מכיוון שהם מאמינים שזה מעודד אמונה טפלה שתמנע מהם "להתעצב בידי ההבנות המדעיות העדכניות ביותר של העולם החומרי". המקדש השטני משתמש בדמות השטן כמטאפורה לבניית נרטיב תרבותי המקדם ספקנות, הדדיות רציונלית, אוטונומיה אישית וסקרנות.[4] השטן משמש אפוא כסמל המייצג את "המורד הנצחי" נגד סמכות שרירותית ונורמות חברתיות.[5]

שטניזם תאיסטי

שטניזם תאיסטי הוא שמן של מגוון קבוצות ותנועות המאמינות בקיום ממשי של דמות השטן כא-לוהות או ככוח אמיתי, ומכוונות את פולחנן או את הערצתן אליו.[6][7] קבוצות מסוימות עוסקות גם בתורת הנסתר, אמונה בכישוף המתופעל באמצעות טקס או פולחן שטני. חלק מהקבוצות השטניסטיות אינן מאמינות בדמות השטן הנוצרי, ורבות מהן אינן תלויות בדתות האברהמיות. לעיתים הן תלויות בדמותו של אליל אחר שהן מזהות אותו כיריב במיתולוגיה שהוא משתייך אליה.

הקבוצות המכנות עצמן או מכונות "שטניזם תאיסטי" אינן בהכרח קשורות זו לזו, וחלקן שונות באופן מהותי אחת מהשנייה.[8] מיעוט מהשטניסטים התאיסטים מחזיקים בדעות פוליטיות המזוהות עם ימין קיצוני, אנטישמיות או גזענות.[9] שטניסטים אלו מזוהים בעיקר עם מסדר תשע הזוויות ועם שמחת השטן, שני ארגונים המשלבים שטניזם תאיסטי עם האידאולוגיה הנאצית.

לוציפריאניזם

לוציפריאניזם (באנגלית: Luciferianism) היא מערכת אמונות המכבדת את המאפיינים שמיוחסים ללוציפר. לוציפריאנים בדרך כלל מכבדים את לוציפר לא כשטן, אלא כהורס, שומר, משחרר,[10] מביא אור או מנחה רוח לחושך, או אפילו כאליל האמיתי.[10] הארגון המזוהה ביותר עם לוציפריאניזם הוא הכנסייה הנאו-לוציפריאנית.(אנ')

מסדר תשע הזוויות

אחד הסמלים העיקריים של מסדר תשע הזוויות
ערך מורחב – מסדר תשע הזוויות

מסדר תשע הזוויות (באנגלית: (O9A או ONA) Order of Nine Angles) הוא ארגון אוקולטיסטי שטניסטי ונאו-נאצי.

על פי טענות הקבוצה, מסדר תשע הזוויות הוקם בשרופשייר, אנגליה, במהלך שנות ה-60 המאוחרות, כאשר אדונית גדולה איחדה מספר קבוצות נאו-פגניות עתיקות שפעלו באזור. תיאור זה מציין שכאשר האדונית הגדולה של המסדר היגרה לאוסטרליה, אדם המכונה "אנטון לונג" השתלט כמאסטר הגדול החדש. "אנטון לונג" הוא למעשה השם הבדוי של דייוויד מיאט.

שמחת השטן

אחד הסמלים העיקריים של שמחת השטן. מדובר בשחזור הסמל של כנסיית השטן, כאשר אותיות שמה של המפלצת המיתולוגית "לויתן" בעברית מוחלפות בכתב יתדות שיוצר את המילה "שטן".

שמחת השטן (באנגלית: (JoS) Joy of Satan) או מיניסטריוני שמחת השטן (Joy of Satan Ministries) הוא אתר אינטרנט וארגון אוקולטיסטי שטניסטי אנטישמי, שנוסד בשנת 2002 על ידי מקסין דיטריך, אשתו של מייסד התנועה הנאציונל-סוציאליסטית האמריקאית ומנהיגה לשעבר, קליפ הרינגטון.[11][12] הארגון מתאר את האידאולוגיה שלו בתור "שטניזם רוחני"; שילוב של שטניזם תאיסטי, נאציזם, פגניזם גנוסטי ותאוריות קונספריציה על עב"מים, חייזרים ויהודים.[11][12] לאתר קהילות הפורומים הרשמי של שמחת השטן יש מעל לכ-75,000 חברים.[13]

שטניזם אישי

בניגוד לקבוצות השטן המאורגנות, קיים גם שטניזם אישי של יחידים, המזדהים כשטניסטים בשל הזיקה שלהם לרעיון הכללי של השטן, לרבות מאפיינים כמו רוע.

דירנדל, לואיס ופיטרסן השתמשו במונח "שטניזם תגובתי" כדי לתאר תופעה מסוימת אותה זיהו כשטניזם מודרני. "שטניזם תגובתי" נוצר מרצון או צורך אצל היחיד (לרוב בגיל ההתבגרות) למרוד בחברה נוצרית, ולכן להזדהות עם דמות השטן, המייצגת בתרבות הנוצרית את הבן שסרח. הנוקטים בשיטה זו של מרד לרוב עוסקים בפריצת גבולות ובמעשים הנחשבים טאבו בחברה שהם חיים בה.[8] הם הציגו שתי נטיות בתוך השטניזם התגובתי: האחת, "תיירות שטניסטית", מאופיינת בפרק הזמן הקצר שבו הנער או הנערה היו מעורבים בפריצת גבולות זו, בעוד שהשנייה, "המסע השטניסטי" (מאנגלית: Satanic quest), אופיינה בפרק זמן ארוך ועמוק יותר של מעורבות בתכנים שטניסטיים.[8]

חלק מהשטניסטים האישיים הם בני נוער או מבוגרים עם הפרעות נפשיות שעוסקים בפעילות פלילית.[8] במהלך שנות ה-80 וה-90, נתפסו מספר קבוצות של בני נוער לאחר שהקריבו בעלי חיים והשחיתו כנסיות ובתי קברות עם שימוש בדימויים שטניים.[11] יש הקובעים כי תקריות אלו היו "יותר תוצר של סטייה חברתית של צעירים מאשר שטניזם".[11] במקרים בודדים, הפשעים של הנוקטים בשטניזם אישי כללו רצח. ב-1970, שתי קבוצות נפרדות של בני נוער הרגו בסך הכל שלושה אנשים, אכלו חלקים מגופותיהם, וטענו שהרציחות היו קורבנות שהוקדשו לשטן.[11] הרוצח הסדרתי האמריקאי ריצ'רד רמירז למשל טען שהוא שטניסט תאיסטי; במהלך מסע הרצח שלו בשנות השמונים הוא השאיר פנטגרם הפוך בזירת כל רצח ובמשפטו קרא "הריעו לשטן!"[8] ב-21 בנובמבר 1998, יארנו אלג, שטניסט פיני מוצהר, נידון למאסר עולם על רצח גבר בן 23 בפינלנד, קניבליזם, והסתה של אחרים להשתתף בטקס שכלל עינויים של הקורבן, תוך כדי האזנה לבלאק מטאל. חיות השטן (באיטלקית: Bestie di Satana) הוא שמה של כת שטניסטית איטלקית שחבריה הורשעו במספר רציחות שבוצעו בין השנים 1998 ל-2004.[14] בין היתר, נטען כי חברי "חיות השטן" הושפעו ממטאל קיצוני, בעיקר דת' מטאל ובלאק מטאל.[15] בשנת 2004, שטניסט ומעריץ בלאק מטאל מצ'ילה הרג כומר קתולי איטלקי. לאחר מכן הוא ניסה להתאבד, כאשר דקר את עצמו מספר פעמים באותה הסכין.[16] רודריגו סבל מסכיזופרניה פרנואידית; לבסוף, בית המשפט הכריז שלא ניתן להטיל עליו עונש, והפנה אותו לבית חולים פסיכיאטרי.[17] בשנת 2010, ניקולאי אוגולוביאק, שהיה חלק מכת שטנית שאכלה ארבעה בני נוער ביער ברוסיה, נידון ל-20 שנות מאסר.[18] שאר חברי הכת היו מתחת לגיל 18 ונגזרו עליהם עונשים קצרים יותר.[19] ב-2018, שתי ילדות בנות 11 ו-12 מפלורידה נעצרו בחשד שתכננו להרוג לפחות 15 תלמידים בבית הספר שבו הן לומדות, אחר כך הן התכוונו להתאבד, כדי "להגיע לגיהנום ולהיות עם השטן".[20]

פולחן השטן בתרבות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

סמלים

הסמלים המזוהים ביותר עם פולחן השטן היום הם הפנטגרם ההפוך, הצלב ההפוך והמספר 666. סמלים אלו מזוהים כיום בעיקר עם כת השטן, ולכן נעשה בהם שימוש גם בתרבויות נגד, למשל בתרבות המטאל.

הפנטגרם שימש תחילה דתות פגניות שונות במערב אירופה ועדיין משמש את הוויקה, אך ברבות השנים, בדומה לסמלים ופולחנים פגנים רבים הוגדר כ"פולחן השטן" על ידי הכנסייה הנוצרית. בספר ‘הדוגמה והריטואל של המאגיה העליונה’ קובע אליפז לוי כי פנטגרם עם החוד למעלה מסמל את הטוב, ואילו פנטגרם עם החוד למטה מסמל את הרע.[21] ארבעת הפינות האחרות, על פי לוי, מסמלות את ארבעת היסודות: אדמה, אוויר, אש ומים. החוד הוא הרוח, הנשמה. כשהחוד למטה, אם כן, החומר מושל ברוח. על פי לוי, זהו מאפיין של עבודת השטן.[21] הוא ממשיך וקובע כי הפנטגרם עם החוד למטה הוא סמל הבפומט, שעבדו האבירים הטמפלרים כאל.[21] לוי היה הראשון שטען טענה מסוג זה, ולא מצדיק את התאוריה או נותן לה סימוכין.[21]

סטניסלס דה גואיטה צייר את פנטגרם העז המקורי, שהופיע לראשונה בספר La Clef de la Magie Noire בשנת 1897. כיום פנטגרם העז ידוע בעיקר בתור "הסיג'יל של בפומט", סמל כנסיית השטן.

צלב הפוך משמש כסמל השטן בעיקר בהקשר של אנטי-נצרות. כיוון שהצלב הוא הסמל לנצרות, צלב הפוך מסמל את ההתנגדות לנצרות ואת השטן.[22]

מקורו של המספר 666 כסמל השטן נמצא בחזון יוחנן בברית החדשה. מספר זה שימש נושא מרכזי במספר רב של ספרים, סרטים, שירים ומסורות סיפוריות. התאוריה המקובלת להימצאות מספר זה בברית החדשה היא שהמספר מייצג את שמו של נירון קיסר בגימטריה.[23] אלן איטקן, פרופסור קנדי לתולדות הנצרות הקדומה, העלה באחרונה טענה כי מספרה של הבהמה צריך להיות דווקא 616, אך הסימוכין לטענה נדחו על ידי חוקרים אחרים.[24]

בתרבות

ערך מורחב – פולחן השטן במטאל

במהלך שנות ה-60 וה-70, מספר להקות רוק - בעיקר Coven ו-Black Widow, התאפיינו בליריקה ואסתטיקה שעסקו במפורש בנושאים של השטן וכישוף. למעשה, Coven מוכרת על ידי חובבי הארד רוק והיסטוריונים שונים בתור הלהקה הראשונה שהציגה את ה"מאנו קורנוטה"[25] לתרבות הרוק, המטאל והפופ, כפי שניתן לראות באלבום הבכורה שלהם משנת 1969, Witchcraft Destroys Minds & Reaps Souls.

בשנת 1970 הוציאה הלהקה Black Sabbath את אלבום הבכורה שלה, Black Sabbath, אלבום שלעיתים קרובות נחשב לאלבום ההבי מטאל הראשון, ואף לאלבום פרוטו-דום.[26] האלבום אופיין בליריקה ואווירה אפלה ופסימית אשר לא הייתה נפוצה בתקופה זו, והכיל אזכורים ללוציפר[27] ולתורת הנסתר. בכך, הם קבעו את הסטנדרטים של ההבי מטאל. בשנות ה-80, נעשה שימוש רב וישיר יותר בדימויים שטניים פרובוקטיביים על ידי להקות מטאל רבות; הראשונה שאפשר להחשיב לשטנית של ממש היא Venom, שהוציאה את אלבום הבכורה שלה, Welcome to Hell, ב-1981.

בעוד שנושאי המוות, הרצח והאלימות הם נושאים שכיחים מאוד במטאל על כל סוגיו, להקות בלאק מטאל רבות מתיימרות לנגן מוזיקה "שטנית" ממש, מטיפות נגד הנצרות, ומרבות לדבר על קץ האנושות. רבים מיוצרי הסגנון לא רואים בבלאק מטאל מוזיקה בלבד, אלא אידאולוגיה ודרך חיים של ממש, אשר ביטויה הגיע לשיא בגל הצתות של כנסיות בנורווגיה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20.

בנוסף, סרטים רבים נעשו על כתות השטן השונות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כת השטן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ Satanists Hold Protest Against Westboro Church That Must Be Seen To Be Believed, HuffPost, ‏2013-07-18 (באנגלית)
  2. ↑ Joseph P. 1980- Laycock, A ‘proper’ black mass: the rhetorical struggle over a deviant ritual, Journal of contemporary religion 36, 2021, עמ' 37
  3. ↑ Group aims to put Satanist monument near Oklahoma capitol, america.aljazeera.com
  4. ↑ Oppenheimer, Mark (2015-07-11). "A Mischievous Thorn in the Side of Conservative Christianity". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-08-06.
  5. ↑ What does Satan mean to the Satanic Temple? - CNN Video, נבדק ב-2022-08-06
  6. ↑ The Religious Movements Homepage, web.archive.org, ‏2006-08-29
  7. ↑ Christopher Partridge, The Re-Enchantment of the West: Volume 1 Alternative Spiritualities, Sacralization, Popular Culture and Occulture, A&C Black, 2005-03-04, מסת"ב 978-0-567-08269-5. (באנגלית)
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 Asbjørn Dyrendal, James R. Lewis, Jesper Aa Petersen, The Invention of Satanism, Oxford University Press, 2016, מסת"ב 978-0-19-518110-4. (באנגלית)
  9. ↑ The Nazi Satanists promoting extreme violence and terrorism, openDemocracy (באנגלית)
  10. ^ 10.0 10.1 Spence, L. (1993). An Encyclopedia of Occultism. Carol Publishing.
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 Massimo Introvigne, Satanism: A Social History, BRILL, 2016-08-29, מסת"ב 978-90-04-24496-2. (באנגלית)
  12. ^ 12.0 12.1 Massimo Introvigne, Satan the Prophet: A History of Modern Satanism, 2017
  13. ↑ Joy Of Satan Forums - Index page, ancient-forums.com
  14. ↑ Associated Press, Satanist band members jailed for ritual killings, the Guardian, ‏2005-02-22 (באנגלית)
  15. ↑ "Investigating the 'death metal' murders" (באנגלית בריטית). 2005-11-23. נבדק ב-2022-08-06.
  16. ↑ The Crimes These 10 People Committed In The Name Of The Devil Is Shocking, ViralNova, ‏2019-10-15 (באנגלית)
  17. ↑ La vida de Rodrigo Orias a 10 años del crimen a sacedorte | Crónica, La Cuarta, ‏2014-07-24 (בספרדית)
  18. ↑ אחרי שלחם באוקראינה: פוטין חנן קניבל שטני שביתר ארבעה בני נוער, באתר מאקו, 23 בנובמבר 2023
  19. ↑ Rachael Bunyan, Satanic cannibal murderer is pardoned by PUTIN, Mail Online, ‏2023-11-21
  20. ↑ עם סכין קצבים וחותך פיצה: תלמידות תכננו לשחוט את חבריהן, באתר ynet, 28 באוקטובר 2018
  21. ^ 21.0 21.1 21.2 21.3 פנטגרם: היסטוריה וסימבוליזם – כישופים: הקדרה המבעבעת, ‏2004-10-05 (באנגלית אמריקאית)
  22. ↑ Upside Down Cross Meaning: The Fascinating Story Behind, ‏2021-07-04 (באנגלית אמריקאית)
  23. ↑ אך יש האומרים שהוא בגמטריא יש"ו נצר"י, ראה בספר תולדות אותו האיש
  24. ↑ Who is 666?
  25. ↑ Graham HartmannGraham Hartmann, Coven Threaten to Sue Gene Simmons If He Trademarks Rock Hand Gesture, Loudwire, ‏2017-06-16 (באנגלית)
  26. ↑ Black Sabbath - Encyclopaedia Metallum: The Metal Archives, www.metal-archives.com
  27. ↑ Black Sabbath – N.I.B., נבדק ב-2023-12-30

כת השטן41965457Q133363

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=כת_השטן&oldid=3658634"