רכבות הרפובליקה העיראקית
 | |
 | |
| תחנת הרכבת בגדאד | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1905–הווה (כ־120 שנה) |
| מדינה | עיראק |
| מיקום המטה | בגדאד |
| ענפי תעשייה | תחבורה מסילתית |
| מוצרים עיקריים | שירות רכבות נוסעים ומשא |
| עובדים | 13,358 |
| http://www.scr.gov.iq | |
חברת רכבות הרפובליקה העיראקית היא (בערבית: الشركة العامة لسكك الحديد العراقية, באנגלית: Iraqi Republic Railways) מפעילת הרכבות הלאומית של עיראק.
רשת המסילות
רשת הרכבות של עיראק משתרעת על פני 2,272 ק"מ עם קישור בין-לאומי יחיד, לרשת של חברת הרכבות הסורית בראביה. המערכת עוברת מראביה דרומה דרך מוסול, בַּאיג'י ובגדאד לבצרה, עם קו הסתעפות מצומת שואיבה (ליד בצרה) לנמלי חור א-זוביר ואום קאסר, מערבה מבגדד דרך רמאדי וחקלניה לאל-קאעים וחוסיבה, עם קו הסתעפות מאל-קאעים לאקשאת, וממזרח-מערב מחקלניה דרך בייג'י לכירכוכ[1].
קווים
הקו הדרומי
הקו הדרומי, הידוע גם כקו הרכבת בגדד-בצרה, הוא קו הרכבת היחיד הפועל במלואו בעיראק. הוא משתרע לאורך 550 קילומטרים עד לתחנת הרכבת בצרה אל-מקאל ויש לו קו הסתעפות לכרבלא וקו נוסף מצומת שויבה לאום קאסר .
הקו הצפוני
הקו הצפוני מחבר את בירת בגדד עם העיר מוסול שבצפון, ומשם לתחנת הרכבת הבינלאומית בראביה. הקו נמצא בשיפוץ החל מ-2017[2]. רכבת נוסעים יומית מחברת כיום את בגדד וסמארה, עם רכבת נוספת בימי שישי לעולי רגל.
הקו המערבי
הקו המערבי מחבר את בגדד לכפר כורי הפוספטים אקשאת. בין השנים 2009 ו-2024 הקטע היחיד שהיה בשימוש היה הקטע שאורכו 65 קילומטרים מבגדד לפלוג'ה . ב-8 באוקטובר 2024, החיבור לשאר הקו חודש לאחר שיפוץ המסילה. ב-11 באוקטובר 2024, הרכבת הראשונה יצאה מרמאדי לבגדד לאחר הפסקה של חמש עשרה שנים.
הקו הרוחבי
קו רכבת זה מחבר את חדיתא עם חיבור לקו המערבי, מעל בייג'י, שם הוא מתחבר לקו הצפוני, לכירקוק בצפון מזרח עיראק. זהו המסלול הראשי היחיד שאינו עובר דרך בגדאד. אך רק שלוחת בייג'י-פילד נמצאת בשימוש לשירותי מטענים.
קווים נטושים
הקו המזרחי
הקו המזרחי היה מסילת הרכבת האחרונה בעיראק, ברוחב מטר, שחיברה את בגדד, בקובה וכרכוכ עם ארביל. היא נסגרה בין השנים 1984 ל-1988. היא כללה גם שלוחה מצומת ג'לאולה לח'אנקין.
מסילות ברזל צרות אחרות
מספר מסילות ברזל צרות נבנו בעיראק במהלך מלחמת העולם הראשונה ותקופת המנדט הבריטי. הן נבנו בעיקר למטרות מלחמה ולוגיסטיקה עם מסילות ניידות עקב מגבלות משאבים. חלק מהמסלולים הזמניים הפכו מאוחר יותר לבסיס למסילות ברזל אחרות, כמו מסילת הרכבת המזרחית.
היסטוריה
קטע מסילת הרכבת הראשון במחוז מסופוטמיה, שהיה אז חלק מהאימפריה העות'מאנית, היה באורך 123 ק"מ - חלק ממסילת הברזל ברלין-בגדאד, שאורכה בין בגדאד לסמארה שנפתחה בשנת 1914. העבודה החלה צפונה מבגדאד במטרה להתחבר לקטע הקו שנבנה בין טורקיה וסוריה עד לתל קוצ'ק. ההארכה צפונה מסמארה לבאיג'י נפתחה בדצמבר 1918.
משנת 1916 ואילך, הצבאי הבריטי הביא ציוד מהודו להקמת מסילה צרה ברחוב מטר.קו המסילה באורך מטר מבצרה לנאסריה היה הקטע החשוב ביותר שנבנה במהלך המלחמה, מבחינת חשיבותו כחלק ממאמצים מאוחרים יותר לבנות רשת רכבות לאומית. זמן קצר לאחר תום מלחמת העולם הראשונה הוארך מסלול זה צפונה מצומת אור מחוץ לנאסריה במעלה עמק הפרת, כאשר המסלול המלא מבצרה לבגדד נפתח ב-16 בינואר 1920.
קטע נוסף של קו ברוחב מטר שנבנה במהלך מלחמת העולם הראשונה, אשר היה בעל משמעות מתמשכת, היה זה מבגדד מזרחה וצפון מזרחה עד לגבול הפרסי. לאחר המלחמה הוסט הקצה המזרחי של קו זה לח'אנקין, והקו שנבנה בזמן המלחמה צפונה מערבה מצומת ג'אלולה הוארך מקינגרבאן לכירכוכ בשנת 1925[3].
בשנת 1932 עיראק קיבלה עצמאות מבריטניה. במרץ 1936 מכרה בריטניה את חברת הרכבות המסופוטמית לממשלת עיראק, ששינתה את שמה ל"רכבות המדינה העיראקיות"[4]. העבודה חודשה על הארכת מסילת הברזל ברלין-בגדאד בין תל קוצ'ק בגבול הסורי לבין בַּאיג'י[3]. החיבור לגבול סוריה הושלם בינואר 1939[5], והקטע כולו נפתח לתנועה ב-15 ביולי 1940[6]. בשנת 1941 רכשה החברה קטרי קיטור נוספים כדי שיפעלו בשירות טאורוס אקספרס - שירות רכבות בין איסטנבול למזרח התיכון.
משנת 1941 ואילך, משרד המלחמה הבריטי העביר לעיראק קטרים מהודו וקטרים חדשים מארצות הברית, בנוסף תכוננה הרחבה משמעותית של רשת המסילות לכיוון איראן והמפרץ הפרסי[7].
בשנת 1947 פתחה חברת הנפט העיראקית שלוחת רכבת בכירכוכ, אותו הפעילה עם קטרי Hudswell Clarke 2-8-4T משלה משנת 1951. היא פתחה קו נוסף ברוחב מטר מכירכוכ לארביל בשנת 1949. גשר כביש ומסילת רכבת משותף נפתח על פני נהר החידקל בבגדאד בשנת 1950, וחיבר סופית את מערכות המסילות ברוחב מטר של הגדה המזרחית והמערבית. חברת הרכבות העיראקית המשיכה לרכוש קטרי קיטור חדשים גם בשנות ה-50 של המאה ה-20.
בשנת 1958, כאשר המלוכה ההאשמית של עיראק הופלה והוכרזה רפובליקה, שונה שמה שלה חברה לרכבות הרפובליקה העיראקית. בשנת 1961 החלה להחליף את צי קטרי הקיטור בקטרי דיזל אך עד שנת 1972 מספר סוגים של קטרי קיטור עדיין היו בשירות. החברה החלה להחליף את קטרי הקיטור לרשת המסילות הצרה מטר רק לאחר 1983.
בשנת 1964 הרחיבה החברה את רשת המסילות שלה ברוחב רגיל עם קו מבגדד לבצרה, שנפתח למטענים בשנת 1964 ולנוסעים בשנת 1968. מאז הוארך הקו מצומת שואיבה עד לנמל אום קאסר.
בין השנים 1980 ו-2003 סבלה החברה נזקי מלחמה וביזה בשווי של כמיליארד דולר אמריקאי.
תוכניות עתדיות
חיבור רכבת ישיר בין עיראק לסוריה
באוקטובר 2011 דיווחה רשת החדשות אל-ערביה כי חיבור בין סוריה לעיראק ליד העיר אל-בוכמאל יחל לפעול בשנת 2012[8]. עם זאת, הקשר לא נפתח, ולמרות שתוכניות לקשר מקשר בין שתי המדינות הועלו מזה זמן רב, נכון לעכשיו הקשר הוא רק תוכנית על הנייר[9][10]. מסלול זה יהיה ישיר יותר מהמסלול הקיים דרך תחנת הגבול בתל קושיק[11].
קשר רכבת ישיר בין עיראק לירדן
באוגוסט 2011, אישרה ממשלת ירדן את בניית מסילת הרכבת מעקבה לגבול עיראק (ליד טרביל). בינתיים, העיראקים החלו בבניית הקו מהגבול לנקודת הרכבת הנוכחית שלהם ברמאדי.
קו מהיר בגדד-בצרה
בשנת 2011, החל תכנון של קו רכבת מהירה בין בגדאד לבצרה תוכנן, על ידי חברת הרכבות העיראקית בשיתוף חברת אלסטום. היא החלה לפעול בשנת 2014, ובאותה תקופה לא סווגה כרכבת מהירה אמיתית. רכבות חדשות לשימוש במסלול בגדד-בצרה נרכשו בסין בפברואר 2014.
קו עיראק-איראן בצרה-שלמצ'ה
בדצמבר 2021, איראן ועיראק הסכימו לבנות מסילת רכבת שתחבר את שתי המדינות. הפרויקט יחבר את בצרה בדרום עיראק לשלמצ'ה במערב איראן. המרחק בין שני האזורים הוא כ-30 קילומטרים בלבד. מסילת הרכבת תהיה בעלת חשיבות אסטרטגית עבור איראן, שתחבר את המדינה לים התיכון דרך מסילות הרכבת של עיראק וסוריה[12].
חיבור מסילתי לישראל
בשנת 1930 הוחל בתכנון מסילת ברזל באורך כ-1,000 ק"מ בין בגדאד לחיפה, במקביל לקו צינור הנפט כירכוכ–חיפה שהקמתו החלה גם באותה עת. מסילת ברזל הייתה אמורה לאפשר לקשר את עיראק בתוואי ישיר עם הים התיכון ומשם לאירופה מצד אחד, ומצד שני לאפשר חיבור עתידי למסילות להודו ומרכז אסיה[13][14]. בנוסף הייתה המסילה אמורה לשמש למטרת העברת ציוד עבור הקמת צינור הנפט כירכוכ–חיפה[15]. הבריטים העלו לראשונה את הרעיון להקמת מסילה זו כבר ב-1850, כחלק מפרויקט לקישור מסילתי בין הודו לאירופה[16]. פתיחת תעלת סואץ הביאה להקפאת התוכנית אך לאחר שבריטניה קיבלה את המנדט על עיראק וארץ ישראל הרעיון עלה שוב[16]. בנובמבר 1931 הושלם התכנון, שכלל הקמת עשרה גשרים וכריית שבע מנהרות[17]. חלק מהתוואי היה אמור להשתמש במסילת הרכבת דרעא–צמח, שהתחברה מצידה האחד לרכבת העמק וחיפה ובצדה השני למסילת הרכבת החיג'אזית עד לתחנת הרכבת עמאן. משך הקמת המסילה הוערך בכחמש שנים[17]. באוגוסט 1933 דווח כי נחצם הסכם למימון הפרויקט על ידי ממשלות עיראק ובריטניה בשיתוף יזמים פרטיים[18]. בתחילת 1934 דווח כי נשקלת האפשרות לסלילת כביש בין בגדאד לחיפה, במקום מסילת ברזל[19][20]. במאי 1938 הוחלט על סלילת כביש במקום מסילה[21].
בעקבות הסכם השלום בין ישראל לירדן שנחתם בשנת 1994, החלו לדון בתוכניות לחידוש הקישור המסילתי בישראל לארצות השכנות. תוכנית אחת כללה הקמת מסילת רכבת בין אירביד לחיפה[22]. כולל תכנון עתידי לקישור עם עיראק[23]. בשנת 1997 הושלם תכנון של תוואי הרכבת, והוגש לאישור המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. במקביל השלימו הירדנים את תכנון תוואי הרכבת מאירביד למעבר נהר הירדן שבעמק בית-שאן[24]. הקו מאירביד לחיפה השתלב בתכנון הירדני, שבוצע על ידי חברה אוסטרית, שתכננה עבור ירדן בניית מערכת מסילות כלל ארצית, שתחבר אותה עם עיראק, סוריה, סעודיה וישראל[24].
בשנת 2010 טען ראש הממשלה בנימין נתניהו כי מתנהלים מגעים להנחת מסילת רכבת בין ישראל לעיראק[25].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של רכבות הרפובליקה העיראקית
הערות שוליים
- ↑ מערכת פורט2פורט, עיראק זקוקה ל-3 מיליארד דולר לשיקום רשת הרכבות שלה, באתר Port2Port, 29 באוגוסט 2024
- ↑ מערכת פורט2פורט, עיראק: תכנית לשיקום קו מסילת הברזל בין בגדאד למוסול, באתר Port2Port, 5 ביולי 2017
- ^ 3.0 3.1 ו. ווזנסנסקי, מסילות-ברזל חדשות במזרח הקרוב, הארץ, 23 במרץ 1938
- ↑ האר'ץ לפני 30 שנה - מסילת הברזל העיראקית לממשלת עיראק, הארץ, 30 בספטמבר 1965
- ↑ רכבת סוריה־עירק, הבוקר, 5 בינואר 1939
- ↑ סיום מסילת הברזל הבגדדית, הארץ, 24 ביולי 1940
- ↑ הרחבת מסילות־ ־ הברזל בעיראק, הארץ, 13 בדצמבר 1944
- ↑ "Iraq-Syria rail link to begin operations in 2012".
- ↑ "Iranian delegation in Damascus for Iran-Iraq-Syria railway talks". The New Arab.
- ↑ "Iraq and Syria discuss railway link".
- ↑ הסכם סורי-עיראקי לקישור קווי הרכבת - Nziv.net, באתר Nziv.net, 7 במרץ 2022
- ↑ בדרך למסילת רכבת ישירה איראן-עיראק-סוריה - המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 5 בינואר 2022
- ↑ מסילת ברזל בגדאד-חיפה, דבר, 31 באוגוסט 1930
- ↑ מהודו עד מצרים ברכבת, דואר היום, 16 בספטמבר 1930
- ↑ המאורעות בואדי סירחן, דבר, 2 ביולי 1931
- ^ 16.0 16.1 המנדט על א"י מאפשר לאנגליה להגשים אה חלומה מלפני 80 שנה, דבר, 3 ביוני 1934
- ^ 17.0 17.1 גמר קביעת הגבולות למסילת הברזל חיפה בגדאד, דואר היום, 1 בנובמבר 1931
- ↑ בארצות המזרח - הסכם על בנין מסה"ב חיפה — בגדד, הארץ, 9 באוגוסט 1933
הארץ לפני 30 שנה - מסילת ברזל שניה מעיראק לאירופה, הארץ, 21 ביולי 1965 - ↑ כיוון חדש למסלת הברזל חיפה-בגדד - כביש אספאלט או מסלת ברזל במדבר?, הארץ, 24 בינואר 1934בקן חיפה בגדד, דבר, 19 במרץ 1934
- ↑ היסלל כביש מבגדאד לחיפה?, הארץ, 4 באפריל 1937
- ↑ אינג'נר ש. אטינגן, כביש חיפה-בגדאד, דבר, 8 במרץ 1939
- ↑ אורן דורי, הירדנים מחכים לרכבת העמק: תאפשר הובלת מטענים מעמאן לנמל חיפה, באתר TheMarker, 9 במרץ 2016
- ↑ שרון קדמי, תחנה הבאה בגדאד -הקו שאושר השבוע בין חיפה לבית שאן בעלות של כמיליארד ש' הוא רק התחלה של מימוש החלום של רכבת ישראל: לחבר בין בגדאד לנמל חיפה ולהתחרות בתעלת סואץ. פנטזיה או חזון מדיני וכלכלי?, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2005
- ^ 24.0 24.1 ענת ג'ורג'י, שרון תומך עקרונית בקידום פרויקט רכבת העמק, באתר הארץ, 19 ביוני 2001
- ↑ שחר הזלקורן, נתניהו: יש מגעים להנחת מסילת רכבת לעיראק, באתר ynet, 1 בדצמבר 2010
רכבות הרפובליקה העיראקית41893591Q907655