ריקוד האריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית חג ריקה ריקוד האריהסינית מפושטת: 舞狮; בסינית מסורתית: 舞獅; בפין-יין: wǔshī) הוא ריקוד מסורתי בתרבות הסינית ובמדינות דרום-מזרח אסיה, שבו מבצעים הרקדנים תנועות המדמות אריה תוך שימוש בתחפושת אריה צבעונית.[1] הריקוד נחשב כסמל למזל טוב ושגשוג, והוא מבוצע בדרך כלל במהלך ראש השנה הסינית, בפסטיבלים מסורתיים, באירועים דתיים, חתונות ואירועים מיוחדים אחרים.[2]

סגנונות ריקוד האריה

ישנם שני סגנונות עיקריים של ריקוד האריה:[3]

  1. האריה הצפוני: סגנון זה מאופיין בתנועות אקרובטיות, הכוללות קפיצות וגלגולים. התלבושות בסגנון זה פשוטות יחסית ומאפשרות תנועה רבה.
  2. האריה הדרומי: סגנון זה מתמקד בחיקוי התנהגות האריה, וכולל תנועות גירוד, ליקוק וניעור הגוף. התלבושות בסגנון זה צבעוניות ומעוצבות יותר, והביצועים כוללים לעיתים משחק עם כדור.

היסטוריה ומקורות

מאז ימי קדם קיימת בסין מסורת עתיקה של ריקוד בתחפושות של בעלי חיים. מופעים מסוג זה מתוארים בטקסטים עתיקים, בהם שו ג'ינג.

בסין העתיקה התפתח ריקוד האריה מעט לפני שושלת טאנג (618–907 לספירה). באותה עת לא היו אריות בסין, אך הסינים הכירו את האריה באמצעות מסורות וסיפורים שהגיעו מהודו ומממלכת פרס דרך מרכז אסיה. במהלך שושלת טאנג הריקוד היה חלק מסדרת טקסים מלכותיים ונקרא "מוזיקת השלום הגדול".

משמעות תרבותית

בריקוד האריה משולבים אלמנטים של אמנויות לחימה סיניות, והוא מלווה במוזיקה קצבית הכוללת תופים, מצלתיים וגונג. הריקוד מסמל כוח, חוכמה ועליונות, ועל פי המסורת הסינית הוא מרחיק רוחות רפאים ומביא מזל טוב.

ריקוד האריה התפשט והוא כיום נפוץ ברחבי העולם, במיוחד בדרום-מזרח אסיה, בעיקר במקומות בהם יש קהילות של מהגרים מסין. גרסאות של ריקוד האריה נפוצות ביפן, וייטנאם, קוריאה הדרומית, באזורי ההימלאיה בטיבט והודו, וכן באינדונזיה. ריקוד דומה, שאינו ממקור סיני, קיים בגמביה ובמספר אזורים באפריקה הסמוכים לגמביה.[4]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריקוד האריה בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ריקוד האריה41816788Q713866