ריטון (כלי)

ריטון (ביוונית: ῥυτόν) הוא כלי שתייה או נסך בצורת קרן או פרוטומת חיה, הכולל לרוב חור בתחתיתו שניתן לסתום עם האצבע, ומאפשר נסך ושתייה ישירות ממנו. הריטון מעוצב בצורה שלא מאפשרת להניחו מבלי לשפוך את תכולתו.^[1]^[2]^[3] ייתכן שהכלי שימש למין משחק שתייה שבו השותה ניסה לשמור על ואקום בכלי שימנע מהנוזלים להישפך עליו.^[4] הכלי העתיק היה נפוץ בעיקר בין איראן (כולל בקטריה, ח'ווארזם, סוגדיאנה ואגן טארים) והבלקן (במיוחד אזור הים האיגאי).^[2]^[3] נקרא גם קֶרַס (κέρας).^[5]^[6]

שם הכלי בא מהפועל היווני שמשמעו "לזרום".^[3]

הכלי החל להופיע בתקופת הברונזה. הריטונים הראשונים יוצרו ככל הנראה מקרניים של בעלי חיים, שלא שרדו עד ימינו; הכלים ששרדו עשויים חרס ומתכות, ולעיתים אף שנהב. ממצא הריטונים מתמעט בתקופה הסאסאנית.^[3]

החלק התחתון של ריטונים היה מעוצב לעיתים בצורה של ראש אדם או חיה, חלק קדמי של חיה, או אף בצורה חיה שלמה.^[3]

גלריה

ריטונים מהתרבות הקיקלדית (אנ'), המאות ה־17–16 לפנה"ס, נמצאו בפילקופי (אנ') שבמלוס
ריטון מינואי מזקרוס שבכרתים, עם תבליט מקדש, יונים וחיות מקורננות בסביבה הררית, המאה ה־16 לפנה"ס^[7]
ריטונים מקברים בנאופליון, המאה ה־15 לפנה"ס
ריטונים מיקניים בצורת ראשי חיות, נמצאו בקבר בקרפתוס, המאות ה־14–13 לפנה"ס
ריטון מיקני שיובא לאוגרית ונמצא בה, מעוצב בצורת ראש חיה (חזיר בר), המאות ה־14–13 לפנה"ס
ריטון פאיאנס מכתיון, המאות ה־14–13 לפנה"ס, ועליו מצויר האליל הכנעני בעל מאלף שוורים^[8]
ריטון חרס מאירן, המחצית הראשונה של האלף הראשון לפנה"ס
ריטון בצורת חזיר בר מאירן, האלף ה־1 לפנה"ס (תקופת הברזל)
ריטון בצורת איל מהמאות ה־7–6 לפנה"ס, ממטמון זיויה (אנ') שנמצא בקרבת סקז במערב כורדיסטן
ריטון אטרוסקי מהמאה ה־6 לפנה"ס, מקבר בנקרופוליס קרוצ'יפיסו דל טופו (אנ') שבאורבייטו
ריטון זהב אחמני מאחמתא, המאות ה־6–4 לפנה"ס
ריטון כסף אחמני שנמצא בקרבת מבצר ארבוני
ריטון כסף אחמני נוסף שנמצא בקרבת מבצר ארבוני
ריטון כסף מהמאה ה־4 לפנה"ס, ככל הנראה מתרקיה שתחת האימפריה האחמנית^[9]
ריטון כסף מאזור רוזובטס (אנ') שבתרקיה, המאה ה־4 לפנה"ס
ריטון מפורוינה מרה (אנ') שבדרום מערב רומניה, המאה ה־4 לפנה"ס. תבליט שעל החלק העליון מציג אנשים מחזיקים בידם ריטונים
ריטונים יווניים מהמאה ה־4 לפנה"ס, מאזור מטרה שבדרום איטליה (יוון הגדולה)
ריטון פרתי מהמאה ה־1 לפנה"ס, עם כתובת בתחתיתו^[10]
ריטון שנהב פרתי מהמאה ה־2 לפנה"ס, ניסה
ריטון פרתי מהמאה ה־1 לפנה"ס. הנמר, הגפנים שעליו וזר הקיסוס המקיף את הפתח העליון קשורים בדיוניסוס, אליל היוון היווני^[11]
פסלון של לאר רומי רוקד מחזיק פטרה (אנ') וריטון, המאה ה־1 לספירה
ריטון זכוכית

לקריאה נוספת

רז קלטר, עירית ציפר, אורית סגל, ריטון בעל פני אנוש מן התקופה הפרסית מתל יעוז, קדמוניות לד, 2001, עמ' 49–52

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ריטון בוויקישיתוף

הערות שוליים

↑ Rhyton, Grove Art Online, ‏2003
^ ^2.0 ^2.1 Rhyton, md:term Vocabulary Browser, ‏2023/04/19
^ ^3.0 ^3.1 ^3.2 ^3.3 ^3.4 Ulf Jaeger, "Rhyton", in: Encyclopaedia Iranica, 2016
↑ Rhyton, Livius.org, ‏2019
↑ Friedrich von Lorentz, "Rhyton", in: Paulys Realencyclopädie der classischen Altertumswissenschaft Band S VI, 1935, S. 643–646
↑ ríton, באתר האנציקלופדיה הקטאלנית הגדולה (בקטאלנית)
↑ Silvia Schroer, Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 3: Die Spätbronzezeit, Academic Press Fribourg, 2011, עמ' 298
↑ Silvia Schroer, Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 3: Die Spätbronzezeit, Academic Press Fribourg, 2011, עמ' 332
↑ Rhyton terminating in the forepart of a wild goat, אתר מוזיאון המטרופוליטן לאמנות
↑ Stag Rhyton (86.AM.753), אתר מוזיאון פול גטי
↑ Rhyton terminating in the forepart of a wild cat, אתר מוזיאון המטרופוליטן לאמנות

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ריטון (כלי)42620463Q828450

[1] Rhyton, Grove Art Online, ‏2003

[מוזאון-2] 2.0 ^2.1 Rhyton, md:term Vocabulary Browser, ‏2023/04/19

[יאגר-3] 3.0 ^3.1 ^3.2 ^3.3 ^3.4 Ulf Jaeger, "Rhyton", in: Encyclopaedia Iranica, 2016

[4] Rhyton, Livius.org, ‏2019

[5] Friedrich von Lorentz, "Rhyton", in: Paulys Realencyclopädie der classischen Altertumswissenschaft Band S VI, 1935, S. 643–646

[6] ríton, באתר האנציקלופדיה הקטאלנית הגדולה (בקטאלנית)

[7] Silvia Schroer, Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 3: Die Spätbronzezeit, Academic Press Fribourg, 2011, עמ' 298

[8] Silvia Schroer, Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 3: Die Spätbronzezeit, Academic Press Fribourg, 2011, עמ' 332

[9] Rhyton terminating in the forepart of a wild goat, אתר מוזיאון המטרופוליטן לאמנות

[10] Stag Rhyton (86.AM.753), אתר מוזיאון פול גטי

[11] Rhyton terminating in the forepart of a wild cat, אתר מוזיאון המטרופוליטן לאמנות

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]