לדלג לתוכן

זקרוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
זקרוס
Ζάκρος
מבט על חורבות הארמון.
מבט על חורבות הארמון.
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2025, לפי קריטריונים 2, 3, 4 ו-6
שטח האתר 5.519 הקטאר
שטח אזור החיץ 296.696 הקטאר
חלק מתוך המרכזים הארמוניים המינואיים
מיקום
מדינה יווןיוון יוון
קואורדינטות 35°05′53″N 26°15′41″E / 35.098056°N 26.261389°E / 35.098056; 26.261389

זקרוס (ביוונית: Ζάκρος, גם זקרו, או קאטו זקרו) הוא אתר ארכאולוגי מינואי, הממוקם בחוף המזרחי של כרתים שביוון. הוא נחשב לאחד מששת הארמונות המינואיים, והנמל המוגן והמיקום האסטרטגי שלה הפכו אותו למרכז מסחרי חשוב לסחר מזרחה. העיר נשלטה על ידי ארמון זקרוס, שנבנה במקור בסביבות 1900 לפנה"ס, נבנה מחדש בסביבות 1600 לפנה"ס ונהרס בסביבות 1450 לפנה"ס יחד עם שאר המרכזים הגדולים של התרבות המינואית. שרידים נרחבים של הארמון נותרו עד היום, והם יעד תיירותי פופולרי.

"זקרוס" מחולקת לעיתים לאפנו זקרוס (Επάνω Ζάκρος, "זקרוס עילית"), החלק הגבוה יותר במדרון, וקאטו זקרוס (Κάτω Ζάκρος, "זקרוס תחתית"), החלק הקרוב לים. וילה מינואית התגלתה על הדרך מאפנו זקרוס, ליד הערוץ. היא מתוארכת לתקופה המינואית LM IA (אנ')[א] (1700–1625 לפנה"ס), עוד לפני בניית הארמון.[1] בווילה נמצא "פיטס", כד גדול, ועליו כתובת בכתב ליניארי א' מסביב לשפתו, המתעדת כמות גדולה (32 יחידות) של יין.[2] ערוץ, המכונה "גיא המתים", עובר דרך החלקים העליונים והתחתונים של האתר העתיק. הוא קיבל את שמו בשל קברים רבים שנמצאו במערות לאורך קירותיו.

ב-2025 הוכרז הארמון אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, חלק מאתר המורשת העולמי הסדרתי המרכזים הארמוניים המינואיים.[3]

היסטוריה

ריטון בצורת ראש של שור מחפירות זקרוס

תקופות היישוב והבנייה

היישוב בזקרוס החל בתקופת המינואית הקדומה (EM III) עד המינואית התיכונה (MM IA) (2000 לפנה"ס לערך). בניית המבנים המונומנטליים באתר התנהלה בשני שלבים:

  • הארמון הישן נבנה בסוף התקופה המינואית התיכונה ונהרס באירוע סייסמי גדול בסביבות שנת 1700 לפנה"ס.
  • הארמון החדש נבנה לאחר מכן, אך גם הוא נהרס באירוע סייסמי נוסף בסביבות שנת 1450 לפנה"ס (בין התקופות המינואית המאוחרת IA ל-IB).

לאחר מכן הייתה תקופת התיישבות מוגבלת, שפסקה לחלוטין בסביבות שנת 1200 לפנה"ס (התקופה המינואית המאוחרת III).

תשתית עירונית

דרך מרוצפת בלוחות, ברוחב 3 מטרים הכוללת תעלות ניקוז, שנבנתה בתקופה הארמונית הישנה, חיברה את קאטו זקרוס עם הנמל. דרך זו הובילה אל השער הצפון-מזרחי של הארמון. במהלך התקופה המינואית, מפלס הים ירד ארבע פעמים (4.00- ± 0.30 מטר, 2.85- ± 0.30 מטר, 1.25- ± 0.05 מטר ו-0.50- ± 0.05 מטר), או שהקרקע התרוממה, מה שהיה בעל חשיבות רבה לעיר נמל.[4]

מצפון לארמון השתרעה עיירה גדולה מהתקופות הארמונית הישנה וההתחדשות הארמונית. העיירה, כמו הארמון, נבנתה עם מערכת של רחובות ישרים ומרוצפים. בהתבסס על רוחב הדרכים והיעדר סימני שחיקה של גלגלים, משערים שהתחבורה התבססה על בהמות משא.[5][2]

השם במקור

קיימת השערה ששמה העתיק של זקרוס היה דיקטה (Δίκτα).[6]

ארכאולוגיה

תחילת תיעוד וחפירות

האתר תועד לראשונה על ידי תת-האדמירל והגאולוג האנגלי תומס אייבל ברימג' ספראט (אנ') בשנת 1851.[7] בשנים 1894 ו-1896, האתר נבחן על ידי ארתור אוונס, הארכאולוג שחפר בקנוסוס.

החפירות בזקרוס בוצעו על ידי דייוויד הוגארת מבית הספר הבריטי באתונה (אנ'), בחסות "הקרן לחקר כרתים" בשנת 1901. עבודתו התמקדה בעיקר באזור המרכזי של אגיוס אנטוניוס (Άγιος Αντώνιος).

ממצאים ארכאולוגיים

כד נסך מזקרוס

הממצאים כללו כלי ברונזה, כלי חרס, משקולות נול, רהיטים וגת ליין (סך הכול נמצאו 7 גתות כאלו באזור העיירה). במרתף אבן באחד מ-12 הבתים שנחפרו על הגבעה מצפון-מזרח, נמצא מטמון קטן של כלי ברונזה, כולל שני ראשי גרזן ושלושה ראשי רומח. חלק מכלי החרס שנמצאו מתקופות מאוחרות היו מסוג יוון המיקנית.

נבדקו גם כמה אתרים קטנים בעמק זקרוס העילי, ליד אפנו זקרוס (ק'סרוקמבולינה, אמבליס, אנתרופוליטס, טו קוקו טו קפאלי וס' טאס טברנס).[8][9][10] הוגארת' חפר שני בורות, שהעיקרי מהם היה בקוטר 4.8 מטר ובעומק 5.4 מטר. הממצאים, בעיקר כלי חרס, שנמצאו בבור, מתוארכים לתקופת LM IA.[11]

במקום נמצאו רונדל (דיסקית שטוחה ועגולה עשויה חרס) בודד, שממדיו 3.00 סנטימטרים אורך, 2.80 סנטימטרים רוחב ו-1.20 סנטימטרים גובה, עם חריטה של כתב ליניארי א', באותו מטמון יחד עם לוח בכתב ליניארי א' ומספר חותמות חרס. שלוש מהחותמות נשאו חריטה של הירוגליפים כרתיים (אנ'). המטמון נמצא בשכבת הרס המתוארכת לתקופה שבין LM IA ל-LM IB.[12][13] כמו כן, נמצאו שרידי אדם במערות בגיא.[14]

ב-1961 חידש הארכאולוג היווני ניקולאוס פלאטון (אנ') את החפירות וגילה את ארמון זקרוס (הארמון החדש). הארמון (או המרכז המנהלי), ששטחו כ-8,000 מטרים רבועים ובו כ-150 חדרים, כלל שתי חצרות מרוצפות גדולות: אחת מרכזית ואחת מערבית. פלאטון המשיך בעבודתו עד מותו ב-1992, ולאחר מכן היא נמשכה על ידי לפטריס פלטו.[15][16][17]

חלק ניכר מהחפירות התמקד במדרון שמצפון-מזרח לארמון, וכלל את ה"בניין החזק", "בניין המגדל הקטן" ו"בניין מחסני החרס".[18]

במהלך חפירה של פרויקט השקיה ממערב לאתר, נחשפו מתחמי קבורה מהתקופה המינואית התיכונה ב"פזולס קפלה". במקום נחפרו שני מתחמים: אחד מהם היה קבר בודד והשני היה קבר רב-חדרי. שלדים שלמים נחשפו ונבדקו מאוחר יותר.[19] אתר זה הניב כמה לוחות חרס עם כתובות של כתב ליניארי א'. כמו כן, נמצאו מטילי נחושת בצורת "עור שור"[ב] שתוארכו לתקופת LM IA.[20] בנוסף, נמצאה כד עם פיית גשר[ג] מצרי, שעבר שינוי מקומי.[21]

מטיל הנחושת שהתגלה בזקרוס

ממצאים נוספים

  • חותמות – בזקרוס נמצאו כמה חותמות, רובן עשויות מסטיאטיט, וכן חותמות חרס.[22][23][24]
  • קערות מצריות – במחסן הפולחן של הארמון נמצאו שתי קערות מצריות מתקופת השושלות הקדומות. משערים שהן הגיעו כחלק ממסחר נרחב בחפצי קברים מצריים שנשדדו בתקופה זו.
  • לוחות כתב – זקרוס הוא המקור השני בגודלו (אחרי איה טריאדה (אנ')) של כתובות כתב ליניארי א'. בסך הכל נמצאו במקום 591 מסמכים, מהם 31 לוחות ו-560 מסמכים חתומים.[25]

רוב הממצאים שנחפרו מוצגים כיום במוזיאון הארכאולוגי של הרקליון (אנ'). חלק מהפריטים, שניתנו להוגארת' על ידי ממשלת כרתים, נמצאים במוזיאון אשמוליאן באוקספורד.

לקריאה נוספת

חורבות הארמון בזקרוס
  • Anastasiadou, Maria, "Open borders? Impressed nodules in neopalatial Kato Zakros", Political geographies of the Bronze Age Aegean, pp. 143-193, 2022
  • Bosanquet, R. C., "Excavations at Palaikastro. II: § 3.—The Chronology of Palaikastro and Zakro", Annual of the British School at Athens 9, pp. 281-287, 1903
  • Catling, H. W., "Archaeology in Greece, 1979-80", Archaeological Reports, no. 26, pp. 3–53, 1979
  • Chrysoulaki, S., and L. Platon, "Relations between the town and palace of Zakros", in R. Hagg, and N. Marinatos (eds.), The Function of the Minoan Palaces, Proceedings of the Fourth International Symposium at the Swedish Institute in Athens, 10 –16 June 1984 (Acta Instituti Atheniensis Regni Sueciae, Series 4º: ΧΧΧV), Stockholm, 77– 84, 1987
  • Fraser, P. M., "Archaeology in Greece, 1969-1970", Archaeological Reports, no. 16, pp. 3–31, 1969
  • French, E. B., "Archaeology in Greece 1990-91", Archaeological Reports, no. 37, pp. 3–78, 1990
  • Gerontakou, Eleni, Maria Kyritsi, and Alexandra Salichou, "Identity and Structure in the Minoan town of Zakros", in OIKOS: Archaeological Approaches to House Societies in the Bronze Age Aegean 19, pp. 157-172, Presses universitaires de Louvain, Lovaina, 2020
  • Papit, Judith L., "Minoan town planning", Dissertation, Temple University, 2013
  • Nikolaos Platon, "Zakros: The Discovery of a Lost Palace of Ancient Crete", Scribner, 1971 מסת"ב 978-0684311036
  • Platon, Lefteris, and Eleni Gerontakou, "Middle Minoan III: a'gap'or a 'missing link' in the history of the Minoan site of Zakros?", British School at Athens Studies, pp. 197-212, 2013
  • Platon, Lefteris, "Studying the Character of the Minoan 'Household' within the Limits of the Neopalatial Settlement of Zakros", Hesperia Supplements 44, pp. 151-161, 2011
  • Judith Reid, "Minoan Kato Zakro: A Pastoral Economy", BAR Publishing, 2007 מסת"ב 9781407301570
  • Alexandra Salichou, "The role of courtyards in maintaining lighting and ventilation comforts in Neopalatial domestic architecture. A view from Kato Zakros (East Crete)", Proceedings of the 6th Balkan Light Conference 2015, 16-19 September 2015, Athens, Greece, Athens, pp. 361-365, 2015
  • Stieglitz, Robert R., "The Minoan Pithos Inscription from Zakro", Kadmos 22.1, pp. 5-7, 1983
  • Syrmos, Nikolaos Ch., "Microcephaly in ancient Greece—the Minoan microcephalus of Zakros", Child's Nervous System 27.5, pp. 685-686, 2011
  • Thompson, James G., "Clues to the location of bull jumping at Zakro", Journal of Sport History 19.2, pp. 163-168, 1992
  • Weingarten, Judith, "The use of the Zakro sealings", Kadmos 22.1, pp. 8-13, 1983

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זקרוס בוויקישיתוף

ביאורים

  1. ↑ הכרונולוגיה המינואית מחולקת לתקופה המינואית הקדומה (EM - Early Minoan), התקופה המינואית התיכונה (MM - Middle Minoan) והתקופה המינואית המאוחרת (LM - Late Minoan), בכל תקופה יש חלוקת משנה נוספת המפורטת בקישור
  2. ↑ מטילים מלבניים, שטוחים, מנחושת יצוקה, בעלי צדדים קעורים וארבע "רגליים" בולטות, שדומים לצורה של עור שור מתוח, ששימשו כיחידת משקל לסחר בנחושת
  3. ↑ פיית המזיגה מחוברת לגוף הכד באמצעות "גשר" קטן, שהיה עשוי לרוב מאבן או מחרס, ומטרתו הייתה לחזק ולתמוך בפיה.

הערות שוליים

  1. ↑ Mantzourani, Eleni, and Giorgos Vavouranakis, "Achladia and Epano Zakros: A Re-examination of the Architecture and Topography of Two Possible Minoan Villas in East Crete", Opuscula Atheniensia 30, pp. 99-125, 2005
  2. ^ 2.0 2.1 Rehak, Paul, and John G. Younger, "Neopalatial, final palatial, and postpalatial Crete", American Journal of Archaeology 102.1, pp. 91-173, 1998
  3. ↑ Minoan Palatial Centres, UNESCO site
  4. ↑ Nikos, and Eleni Kolaiti, "Shoreline reconstruction of the submerged Minoan harbour morphology in the bay of Kato Zakros (Eastern Crete, Greece)", Journal of Archaeological Science: Reports 12, pp. 684-698, 2017
  5. ↑ Salichou, Alexandra, "The mobility of goods and the provisioning of buildings within the Late Minoan IB settlement of Kato Zakros", Platon 237:238, 1974
  6. ↑ Huxley, George, "The Ancient Name of Zakro", Greek, Roman, and Byzantine Studies 8.2, pp. 85-87, 1967
  7. ↑ Thomas Abel Brimage Spratt (1865). Travels and Researches in Crete. J. van Voorst. OCLC 1000662504.
  8. ↑ D. G. Hogarth, "Excavations at Zakro, Crete", Annual of the British School at Athens 7, pp. 121-49, 1901
  9. ↑ Dawkins, R. M., "Pottery from Zakro", The Journal of Hellenic Studies 23, pp. 248-260, 1903
  10. ↑ Hogarth, David George, "Bronze-age vases from Zakro", The Journal of Hellenic Studies 22, pp. 333-338, 1902
  11. ↑ Platon, Lefteris, "On the dating and character of the'Zakros pits deposit'", British School at Athens Studies, pp. 243-257, 2010
  12. ↑ D. G. Hogarth, "The Zakro Sealings", JHS 22, pp. 76-93, 1902
  13. ↑ Perna, Massimo, "The Roundel in Linear A from Zakro Wc 2 (HM 84)", Kadmos 33.1, pp. 29-37, 1994
  14. ↑ W. Boyd Dawkins, "Skulls from cave burials at Zakro", Annual of the British School at Athens 7, pp. 150-55, 1901
  15. ↑ Fraser, P. M., "Archaeology in Greece, 1968-69", Archaeological Reports, no. 15, pp. 3–39, 1968
  16. ↑ Fraser, P. M., "Archaeology in Greece, 1970-71", Archaeological Reports, no. 17, pp. 3–32, 1970
  17. ↑ Lefteris Platon, "Studying the character of the Minoan ‘household’ within the limits of the Neopalatial settlement of Zakros", in Kevin T. Glowacki and Natalia Vogeikoff-Brogan (eds.), ΣΤΕΓΑ: The Archaeology of Houses and Households in Ancient Crete, [Hesperia Supplement 44], Princeton-New Jersey, pp. 151-161, 2011
  18. ↑ Catling, H. W., "Archaeology in Greece, 1971-72", Archaeological Reports, no. 18, pp. 3–26, 1971
  19. ↑ Becker, M. J., "Human Skeletal Remains from Kato Zakro", American Journal of Archaeology, vol. 79, no. 3, pp. 271–76, 1975
  20. ↑ Gale, N. H., and Z. A. Stos-Gale., "Oxhide Copper Ingots in Crete and Cyprus and the Bronze Age Metals Trade", The Annual of the British School at Athens, vol. 81, pp. 81–100, 1986
  21. ↑ Franković, Filip, "Something old, something new and something borrowed–appropriating foreign material culture in the Late Bronze Age Aegean", Studia Hercynia 22.1, pp. 7-30, 2018
  22. ↑ Hogarth, D. G., "Note on two Zakro sealings", Annual of the British School at Athens 17, pp. 264-265, 1911
  23. ↑ Weingarten, Judith, "Aspects of tradition and innovation in the work of the Zakro Master", Bulletin de Correspondance Hellénique 11.1, pp. 167-180, 1985
  24. ↑ Weingarten, Judith, "Two inscribed sealings from Zakro", Kadmos 22.2, pp. 107-108, 1983
  25. ↑ Salgarella, Ester, "Drawing lines: The palaeography of Linear A and Linear B", Kadmos, vol. 58, no. 1–2, pp. 61–92, 2019



המרכזים הארמוניים המינואיים
קנוסוס • פאיסטוס • מליה • זקרוס • זומינתוס • קידוניה קנוסוס – הפורטיקו הצפוני


דגל יוון
דגל יוון
סמל אונסק"ו
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית ביוון
האקרופוליס באתונה • האתר הארכאולוגי בוורגינה • האתר הארכאולוגי בדלפי • האתר הארכאולוגי במיסטרס • האתר הארכאולוגי באולימפיה • האתרים הארכאולוגיים במיקנה ובטירינס • דלוס • המרכז ההיסטורי, מנזר יוחנן ה"קדוש" ומערת האפוקליפסה בפטמוס • עיר ימי הביניים ברודוס • העיר העתיקה בקורפו • המבנים מהתקופה הנוצרית המוקדמת והביזנטית בסלוניקי • הפיתגוריון וההריון בסאמוס • מקדש אסקלפיוס באפידאורוס • מקדש אפולו אפיקוריוס בבאסאי • המנזרים של דפני, הוסיוס לוקאס ונאה מוני בכיוס • מטאורה • הר אתוס • האתר הארכאולוגי בפיליפי

זקרוס41778353Q60218

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=זקרוס&oldid=3638414"