רב יהודה בר אישתתא

רב יהודה בר אישתתא

תקופת פעילות	הדור השני לאמוראים
השתייכות	אמוראים
בני דורו	רב נתן בר אושעיא
אב	אישתתא

רב יהודה בר אישתתא (יש גורסים: אשתיתא, אישתיתא, או אישתותא; לגירסת הרי"ף רב יהודה איש ברתותא) היה מהדור השני לאמוראים, בן דורו של רב נתן בר אושעיא.

ביוגרפיה

רב יהודה בר אישתתא מוזכר רק פעם אחת בתלמוד בבלי, במסכת עירובין, שם מביאה הגמרא מעשה אודותיו:

רב יהודה בר אישתתא אייתי ליה כלכלה דפירי לרב נתן בר אושעיא, כי הוה אזיל שבקיה עד דנחית דרגא, אמר ליה בית הכא, למחר קדים ואזיל

— תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ב עמוד א'.

.

כלומר, שהאמורא רב יהודה בר אישתתא הביא לרב נתן בר אושעיא סל פירות בערב שבת, ורב נתן בר אושעיא רצה לארח אותו בביתו, אך חשש שלמחרת - בשבת בבוקר ירצה רב יהודה בר אישתתא ירצה לשוב לביתו שהיה במרחק יותר מאלפים אמה ולא יוכל משום שזה מחוץ לתחום שבת, ואף שרב יהודה בר אישתתא הניח עירובי תחומין, מכל מקום דעת רבי יהודה שהעירוב עוזר רק אם התחיל לצאת לדרכו, ולכן פעל רב נתן בר אושעיא בחכמה, בתחילה לא הזמינו, וכך חיכה שרב יהודה בר אישתתא יתחיל לצאת לדרך, ורק לאחר שירד מדרגה אחת אז קרא לו לשוב ולישון בביתו, וכך יכל למחרת להשכים וללכת לביתו.

קשה לדעת היכן היה ופעל רב יהודה בר אישתתא, והדבר היחיד הידוע על מקומו הוא שהתגורר במרחק הליכה סביר מביתו של רב נתן בר אושעיא, בין אלפים אמה לארבעת אלפים אמה. אך לא ברור האם היה זה בארץ ישראל או בבבל, שכן רב נתן בר אושעיא התגורר בתחילה בארץ ישראל, שם היה תלמידו של רבי יוחנן, ולאחר מכן ירד לבבל, שם נחלק עם אמוראי בבל רב יהודה ורב חסדא, וכן אביי דן בדברי תורה עמו ועם חבריו, ואין כל ראיה מתי היה מעשה זה עם רב יהודה בר אישתתא.

רש"י בפירושו לתלמוד מבאר, כי אישתתא הוא שם אדם. כך כותב גם רבי נתן בר יחיאל בספר הערוך, כי אשתיתא הוא שם אדם.

ישנם כמה גירסאות מה היה שמו המדוייק של אביו: לפי הנוסח שלפנינו שם אביו היה אישתתא, לפי נוסח כתב יד מינכן 95 שמו היה אשתיתא, לפי נוסח דפוס שאלוניקי שמו היה אישתיתא, ולפי נוסח כתב יד אוקספורד שמו היה אישתותא.

אולם גירסת הרי"ף רב יהודה איש ברתותא, ולפי זה אין מדובר כלל בשם אביו, אלא בשם הכפר בו הוא התגורר. לפי גירסא זו, נראה כי הוא היה מאמוראי ארץ ישראל, מכיון שבכפר זה התגורר גם התנא רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא. נראה שלפי גירסא זו, היה מעשה זה של רב יהודה בר אישתתא עם רב נתן בר אושעיא, עוד בארץ ישראל, לפני ירידתו של רב נתן בר אושעיא לבבל.

לגבי מיקומו המדוייק של כפר ברתותא, לפי השערתם של אליעזר לוי וחנוך אלבק בפירושם למסכת אבות מדובר בכפר בגליל העליון. זאב וילנאי כותב, כי מסורת מימי הביניים קובעת את מקומה של ברתותא בצפון הארץ בתחומי הלבנון. הוא מתבסס על עדותו של רבי גרשום בר משה אשר איש שקרמילה, שכותב בספרו יחוס הצדיקים (נדפס לראשונה בשנת ה'שכ"א), שהעיר ברתותא נמצאת על הדרך מצידון לקברי אהליאב בן אחיסמך ובצלאל בן אורי בהר הלבנון.