רבקה דוידית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. רבקה דָוידית-דוֹר (ט"ז באדר א' תרס"ח, 17 בפברואר 1908 – 19 במרץ 1970) הייתה גננת, מורה, סופרת ומשוררת ילדים עברית, מתרגמת ומבקרת קולנוע ותיאטרון. פרסמה שירים, סיפורים ופיליטונים.

קורות חיים

רבקה דוידית נולדה בשנת 1908 בעיר בנדרי שבבסראביה, באימפריה הרוסית (כיום במולדובה), בתם של שרה ולוי דוידוביץ'. היא גדלה ולמדה בעיר, ובשנת 1921, כשהייתה בת שתים עשרה עלתה עם הוריה ומשפחתה לארץ ישראל. אחיה הצעיר היה איש הצבא אהרן דוידי.

לאחר שהשלימה את לימודיה בבית המדרש למורים וגננות בתל אביב, יצאה לקיבוץ, והייתה כמה שנים מורה וגננת בקיבוץ. לאחר מכן שבה לירושלים, ולימדה כשנתיים בבית ספר לילדים עזובים. בד בבד עם עבודתה החינוכית החלה לפרסם מיצירתה לילדים. קודם בעיתוני הילדים ואחר כך גם בספרים שהוציאה.

שנים רבות היה לרבקה דוידית טור קבוע בעיתון "דבר" (בחתימה "עטלף" ו"בת לוי"), ובו כתבה ביקורות על קולנוע ותיאטרון. מלבד כתיבתה שלה היא גם תרגמה ספרים לילדים, בעיקר מרוסית. אחדים מהם היו מאוד ידועים בשעתם, בהם הספר "זִפְתִינוֹק", שכתבה על פי ספר ילדים מאוד מפורסם מאת סופר הילדים הרוסי קורניי צ'וקובסקי. הספר מספר, בחרוזים המושכים את הלב, על ילד ששנא ניקיון וסדר ומה שעלה בגורלו.

ספר אחר שתרגמה, "בן המלח", של הסופר הצרפתי הקטור מלו, התפרסם מאוד בשעתו. הספר מספר על חייו של ילד, בן למלח. על פי ספרו זה של הקטור מלו נעשו גם סרטים, וסרטי טלוויזיה.

אחדים משירי הילדים של דוידית הולחנו, בהם "עשר אצבעות לי יש", שהולחן על ידי דוד זהבי.

רבקה דוידית הייתה נשואה לסופר, העורך והמתרגם חיים אברבאיה (1910–1967) (בנו של יהושע אברבאיה, מראשי פקידות פיק"א בארץ).[1] לשניים נולד הבן עדו. לאחר מכן נישאה לד"ר מנחם דור (1901–1998), זואולוג ומרצה במכללת בית ברל, מחבר ה"לקסיקון זואולוגי", אלמנהּ של המשוררת וסופרת הילדים מירי דור (1910–1945). רבקה דוידית נפטרה בתום מחלה קצרה ב-1970, בגיל 62. נקברה בבית העלמין קריית שאול.[2] במותה הותירה את בעלה מנחם, את בנה עידו ואת אחיה צבי דוידי, אחותה חביבה בלפוריה קדמי ואחיה אהרון דוידי.[3]

ספריה

מתרגומיה

  • ל"נ טולסטוי, ספורים לקטנים (עברית: רבקה דוידית; ציר: דוד הנדלר), תל אביב: עם עובד, תש"ו.
  • ספורים נבחרים מן הספרות הרוסית (כולל סיפורים מאת: נ"ו גוגול, א"ס טורגניב, פ"מ דוסטויבסקי, ל"נ טולסטוי, א"פ צ'כוב, מכסים גורקי; תרגמה רבקה דוידית; הציורים: דוד הנדלר), תל אביב: עם עובד, תש"ז. (מהדורה ב: תשי"ג; מהדורה ג: תשי"ז.)
  • הקטור מלו, בן המלח: ספור (עובד על-פי המקור הצרפתי בידי ר' דוידית),‫ תל אביב: עם עובד, תשי"ב. (הופיע גם במסגרת "ספריית דן חסכן", עם עובד, תשל"א 1971.)
  • א. דנקו (רו'), שחקנים של עץ (תורגם מרוסית בידי רבקה דוידית; ציורים מאת אסתר פולק),‫ תל אביב: עם עובד, תשי"ט 1958. (רומן לבני הנעורים)

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מפרי עטה:

שירים מפרי עטה:

הערות שוליים

  1. ^ יונתן רטוש (אוריאל שלח), מכתבים: 1937–1980; ערך: י. עמרמי (יואל), תל אביב: הדר, 1986, עמ' 17, 350.
  2. ^ רבקה דוידית באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  3. ^ רבקה דור (דוידית), מעריב, מודעת אבל, 22 במרץ 1970.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28254260רבקה דוידית

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבקה_דוידית&oldid=2151808"